חיפוש עבודת דוקטורט

בעמוד זה ניתן לחפש עבודות דוקטורט שספרייה הדיגיטלית של האתר שלנו.
נושא מחקר מילות מפתח שם מחבר/ת
תאריך פרסום מתאריך   עד תאריך
 

שם העבודה: מעורבות הקונגרס בהפעלת כוחות צבאיים, מחוץ לגבולות ארה"ב: ממשל קלינטון

נושא מחקר: פוליטיקה וממשל

תאריך פרסום: 14/03/2016
שם מחבר/ת: מאיר ברוכין
מאיר ברוכין
עניינו של חיבור זה הוא יחסי הגומלין בין הנשיא לקונגרס בממשל ארה"ב בסוגיית סמכויות המלחמה בתקופת ממשל קלינטון. חשיבותו של מחקר זה נובעת מן העובדה שבתקופה שחלפה מאז תום מלחמת וייטנאם וקבלת חוק סמכויות המלחמה היה קלינטון הנשיא הדמוקרטי היחיד שכיהן בשתי תקופות כהונה. במהלך שנות כהונתו הופעלו כוחות צבאיים מחוץ לגבולות ארה"ב במקרים רבים יותר מאשר בכל תקופת ממשל אחרת, מאז מלחמת וייטנאם. יתר על כן, כאשר הסתיימה המעורבות הצבאית של ארה"ב בוייטנאם ונתקבל חוק סמכויות המלחמה, כיהן נשיא רפובליקני בעוד שלדמוקרטים היה רוב בשני בתי הקונגרס. ברוב שנות כהונתו של קלינטון המצב היה הפוך. במסגרת המחקר נבחנו העמדות שהוצגו על ידי חברים מן האגפים השונים של שתי המפלגות והויכוח שהתקיים בהן לפני תחילת המעורבות, במהלכה ולאחריה. כמו כן נבחנה מידת ההשפעה שהייתה לסוגיות פנימיות (כמו ניסיון ההדחה) או חיצוניות (תום המלחמה הקרה) על אופי המעורבות הצבאית. לאור הממצאים של ניתוח המקרים בהם נעשה שימוש באמצעים צבאיים על ידי ארה"ב מחוץ לגבולותיה בתקופת ממשל קלינטון, ניתן לראות שחברי הקונגרס בחרו לאפשר לנשיא חופש פעולה רחב בהשוואה לתחומי סמכות אחרים, הנוגעים לענייני חוץ ונמנעו משימוש בכלים שעמדו לרשותם על מנת להשפיע יותר על עיצוב המדיניות. ההסבר העיקרי לתפקודם של חברי הקונגרס, משתי המפלגות, הוא שחברי ה ראי/ה עוד ... קונגרס הושפעו יותר משיקולים פוליטיים מאשר משיקולים חוקיים או חוקתיים. השיקולים החוקתיים והחוקיים זכו לאיזכור רק כאשר עלו בקנה אחד עם השיקולים הפוליטיים. ברוב המקרים תאמו השיקולים הפוליטיים, בשתי המפלגות, את רצונו של קלינטון ובמקרים בהם הייתה מחלוקת בין הנשיא לחברי הקונגרס, לא התקשה קלינטון לאכוף את רצונו לנוכח עמדה סבילה של הקונגרס. יחסי הגומלין בין קלינטון לחברי הקונגרס בנוגע לסמכויות המלחמה מבליטים את העובדה שהאבות המייסדים ואדריכלי חוק סמכויות המלחמה לא הצליחו ליצור מנגנון של שיתוף פעולה יעיל בין הנשיא לקונגרס, העולה בקנה אחד עם העקרונות של הפרדת רשויות ואיזונים ובלמים. הן בחלוקת הסמכויות החוקתית והן בחוק סמכויות המלחמה נעשה ניסיון לקודד את תחום סמכויות המלחמה על פי קוד חוקתי-משפטי. בחינת המעורבויות הצבאיות של ארה"ב בתקופת ממשל קלינטון הוכיחה ששתי החלוקות לא הצליחו להתגבר על השיקולים הפוליטיים העומדים לנגד עיני הנשיא, חברי הקונגרס והשופטים. גם כאשר היו לקונגרס אפשרויות חוקיות וחוקתיות לאכוף את עמדתו על הנשיא, העדיפו רוב חברי הקונגרס שלא לפעול. בחלק מן המקרים (כמו למשל במקרה של האיטי) נתקבלו בקונגרס החלטות לאחר מעשה, בהן נאמר שהיה על הנשיא לפנות אל הקונגרס ולבקש את אישורו לפני שיגור הכוחות. חברי הקונגרס בחרו שלא לשאת באחריות החוקתית המוטלת עליהם ונמנעו מלקיים את עיקרון האיזונים והבלמים בתחום סמכויות המלחמה. הם העדיפו להביט מן הצד ולראות כיצד תתפתח הפעולה הצבאית. רבים מהם העריכו שבמקרה של הצלחה תהיה להם אפשרות להתחלק עם הנשיא בהערכה ציבורית, ובמקרה של כישלון תהיה להם אפשרות להטיל את כל האחריות על הנשיא. חיבור זה מתעד ומפרט את הדרך בה התנער הקונגרס ממחויבותו החוקתית, להיות חלק ממערכת של איזונים ובלמים בתחום סמכויות המלחמה, בניגוד לדרך פעולתו בתחומי סמכות אחרים הקשורים למדיניות חוץ. דפוסי פעולתו הוכתבו על ידי שיקולים פוליטיים. כיון שלשיקולים אלה משקל מכריע במצבים בהם נעשה שימוש בכוחות צבא מחוץ לגבולות ארה"ב, ניסיונות עתידיים לקודד את סמכויות המלחמה של הנשיא ולהציב להן גבולות ברורים, צפויים להיכשל כשם שנכשלו ניסיונות לעשות זאת בעבר.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: meir.doc

שם העבודה: השפעת תכנית התערבות להפחתה במשקל על ההסתגלות המכנית בהליכה ובריצה בילדים

נושא מחקר: ביומכניקה

תאריך פרסום: 11/11/2015
שם מחבר/ת: מרון רובינשטיין
מרון רובינשטיין
השמנת יתר הינה בעיה בריאותית משמעותית ההולכת ומחריפה באופן ניכר באזורים רבים בעולם. עודף משקל והשמנה מגבירים באופן משמעותי את הסיכון לפתח מצבי חולי ומגוון הפרעות במערכת השלד-שריר בכלל ובגפיים התחתונות במיוחד. פעילות גופנית ואימון גופני מהווים נדבך משמעותי במניעה ובהתמודדות בתופעת ההשמנה והשלכותיה בקרב ילדים שמנים. אולם יש לתת את הדעת על מרכיבי הפעילות הגופנית על מנת שההתערבות התנועתית תהיה מספקת, יעילה ומועילה ולא תגרום להעמסה מזיקה מאידך. תוכנית התערבות להפחתת מסת הגוף השמן בילדים הסובלים ממשקל עודף (85< אחוזון (BMI) Body Mass Index) מתקיימת במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. התוכנית כוללת פעילות גופנית. אולם, אין מידע לגבי התאמת הפעילות בהסתמך על מידע מדעי המשווה בין קבוצות אוכלוסיה של ילדים וההבדלים התנועתיים. מטרות המחקר: לבחון משתנים ביומכניים המאפיינים את דפוס ההליכה והריצה של ילדים במשקל גוף עודף וילדים במשקל גוף תקין על גבי מסילות נעות, תוך התמקדות בתנועתיות כף הרגל; לבחון את השינויים המתרחשים במשתנים שיוגדרו בהליכה ובריצה בילדים במשקל גוף עודף בעקבות תכנית התערבות להפחתה במסת הגוף השמן; ליישם תכנית התערבות תנועתית ייחודית המיועדת לשיפור התפקוד והתנועתיות של כף הרגל בהליכה ובריצה בילדים במשקל גוף עודף. שיטות המחקר: 41 ילדים נחלקו לארבע קבוצות מחקר והשלימו הערכה אנתרופומטרית ותנ ראי/ה עוד ... ועתית ראשונית (T0) והערכה חוזרת לאחר שישה חודשים (T6). שתי קבוצות ניסוי נבחרו מתוך הילדים במשקל גוף עודף המשתתפים בתכנית ההתערבות במרכז הרפואי ושתי קבוצות בקורת מתוך הקהילה. בזמן T0, היה גילם הממוצע של המשתתפים במשקל גוף עודף ובמשקל גוף תקין 9.9±1.3 שנים ו-9.8±1.2 שנים, בהתאמה. המחקר בוצע בשני שלבים. בשלב הראשון במחקר השתתפו בקבוצת הניסוי הראשונה 11 ילדים במשקל גוף עודף (ממוצע אחוזון BMI=97.1±4.5) ובקבוצת הבקורת 10 ילדים במשקל גוף תקין (ממוצע אחוזון BMI=56.9±29.3). ב-T0, נקבעו עבור כל משתתף המהירויות הטבעיות בהליכה ובריצה עפ"י ניסיונות הליכה וריצה על משטח באורך 10 מ' במהירות האישית הנבחרת. לאחר מכן, כל נבדק הלך על גבי מסילה נעה במהירות של 80%, 100% ו-120% ביחס למהירותו הטבעית בהליכה ורץ במהירות של 80% ו- 100% ביחס למהירותו הטבעית בריצה. ב-T6 ביצע כל משתתף הערכה חוזרת של דפוס התנועה. בעת ההליכה והריצה על גבי המסילה הנעה נמדדו נתוני התנועה. השינויים בדפוס ההליכה והריצה נבחנו באמצעות משתנים אנטרופומטרים, משתנים טמפורלים, משתני תנועה קינטים ומשתני תנועה קינמטים. ניתוח התנועה מבחינה ביומכנית התבסס על מודל דו ממדי המתאר את תנועת כף הרגל והשוק במישור התנועה החיצי ומודל דו-ממדי המתאר את תנועת כף הרגל והשוק מאחור, תוך התייחסות נוספת לגובה קשת כף הרגל. הערכה זו בוצעה באמצעות מסרטות דיגיטאליות שצילמו את תנועת השוק וכף הרגל לאחר שהונחו על איברים אלה סמנים. בנוסף, נעשה שימוש במערכת מדרסים ניידת למדידת הלחצים תחת כפות הרגליים שהותאמו לנעלי הליכה זהות. בשלב השני של המחקר, השתתפו בקבוצת הניסוי השניה 10 ילדים נוספים (ממוצע אחוזון BMI=96.1±3.6). קבוצה זו השתתפה בתוכנית תנועתית ייחודית, שנקבעה בהתאם לממצאי הניתוח התנועתי של השלב הראשון במחקר. תוכנית ייחודית זו התמקדה בחיזוק ובייצוב דינמי של מפרק הקרסול באמצעות תרגילי אימון גופני, בנוסף לפעילות הגופנית בתכנית התנועתית השגרתית. במקביל, נערכו הערכות אנתרופומטריות ותנועתיות לקבוצת בקורת נוספת של 10 ילדים (ממוצע אחוזון BMI=93.9±4.6) שלא השתתפו בתכנית התערבות כלשהי להפחתה במסת הגוף השמן. השינוי שחל בכל אחד מהמשתנים התלויים ב-T0 וב-T6 וההבדלים בין הקבוצות נבחנו באמצעות ניתוח שונות חד כיווני ומבחן T. הבדלים משמעותיים בין משתנים נקבעו עבור p<0.5. תוצאות ודיון: ב-T0 נמצאו הבדלים תנועתיים משמעותיים בין ילדים במשקל גוף עודף לבין ילדים במשקל גוף תקין: מחזור תנועה ארוך ב-24%, שלב תמיכה ממושך ב-15%, תנועת שוק ולחצים גדולים יותר בקדמת כף הרגל בקרב ילדים עם משקל עודף (34%, 53%, בהתאמה), בהליכה במהירות הטבעית והבדלים יחסיים דומים (באחוזים) גם ביתר מהירויות ההליכה והריצה. נראה כי ילדים בעלי עודף משקל מפתחים דפוס תנועה חסכוני אנרגטית, דבר המחמיר את ההשמנה. בנוסף, הלחצים המוגברים בכף הרגל עלולים לגרום לכאב במהלך פעילות גופנית, דבר שעלול להוביל לפגיעות שימוש יתר ולהפחתת התנועה, שתחמיר מצדה את ההשמנה. ב-T6 הצטמצמו הפערים בין הקבוצות: למשל, פער מובהק של 24% באורך מחזור ההליכה הטבעית ב-T0 צומצם ל-17% לאחר תוכנית ההתערבות. יחד עם זאת, נמצא כי גם לאחר שישה חודשי פעילות גופנית והפחתה במסת הגוף השמן בתכנית ההתערבות הרגילה, תנועתם של ילדים ב
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: meron.pdf

שם העבודה: The Effect of Dynamic Assessment on the Performance of Students in Oral Proficiency Tests in English as a Foreign Language

נושא מחקר: הוראת אנגלית

תאריך פרסום: 26/10/2015
שם מחבר/ת: ציונה לוי
ציונה לוי
מחקר זה בודק כיצד הערכה דינמית (DA) משפיעה על הישגי תלמידים הלומדים אנגלית כשפה זרה במיומנות הדיבור. עקרונות היסוד של ההערכה הדינמית, המתבססים על תיאוריות הנתמכות על ידי Sternberg & Grigorenko (2002) ואחרים (Haywood & Lidz, 2007), הם שתיווך בתוך תהליך ההערכה עשוי לקדם למידה וכי ניתן לצפות בתהליך זה ב'זמן אמת'. התלמידים מנצלים את ה'תיווך' הניתן להם על ידי בוחן, המציע אסטרטגיות למידה יעילות כדי לטייב את ההתאמה בין מעורבות התלמידים ובין המשימות שעליהם לבצע. חיבור בין הערכה דינמית למיומנות הדיבור מבוסס על התיאוריות הסוציו-תרבותיות של ויגוטסקי (Vygotsky) (1934/1986) בדבר למידה כפעילות חברתית, שיתופית ומשמעותית והפער בין ביצועי התלמיד בפועל והפוטנציאל הביצועי שלו, הידוע כ"תחום ההתפתחות הקרובה" (ZPD). ניתוח פער זה מאפשר לפרש מה מסוגל התלמיד לעשות באינטראקציה עם מנחה בוגר או מנוסה יותר. קיימים סוגי תיווך שונים בההערכה דינמית, אך באופן כללי הם כוללים תקופה של למידה משמעותית המתרחשת אחרי מבחן מקדים (pre) ולפני מבחן סיום ((post על ידי הכללת מודלים של וויסות עצמי (Kozulin et al., 2003). מחקרים בתחום ההערכה הדינמית במספר תחומים, כולל מתמטיקה, קריאה ושפה, מלמדים כי הערכה דינמית תורמת תרומה משמעותית לשיפור הישגי הלמידה. בהוראת אוריינות בשפה ראשונה, הוכחה יעילות ההערכה הדינמית בקידום מי ראי/ה עוד ... ומנויות קריאה וכתיבה בכיתה (לדוגמא, Barrera, 2003; Blachowicz, 1999; Dixon-Krauss, 1996; Kletzien & Bednar, 1990; Jirendra et al., 1998;Peña, 2001; Peña & Gillam, 2000). במחקרים אחרים נמצא כי הערכה דינמית יעילה בקידום התפתחות הקריאה, הבנת הנשמע ומיומנויות הדיבור בשפה זרה/שנייה (לדוגמא: Ableeva & Lantolf, 2011; Kozulin & Garb, 2002; Swain, 2000; Swain et al, 2009). מחקרים אלו היו מצומצמים יחסית מבחינת גודל המדגם וההיקף ולפיכך, קיים קושי להגיע להכללות לגבי יעילות ההערכה הדינמית במסגרת מבחנים בהיקפים גדולים. מחקר זה בודק את היישום של ההערכה הדינמית בהקשרים בהם מתקיימים מבחנים בהיקפים גדולים. בישראל רשות חינוכית אחת המשתמשת במבחנים לצורך הערכת תוכניות לימודים, הוראה ולמידה. אולם, מבחנים רחבי היקף אלה נתפסים לעיתים ככלי למניפולציות המשפיעים על מערכת החינוך כדי לשנות ולקדם את החיבור בין ההערכה ללמידה. היות וטרם נעשה מחקר המחבר בין ההערכה הדינמית לבין מבחנים רחבי היקף, המחקר בוחן האם ניתן להשתמש בתיווך שבהערכה הדינמית כדי "ללמד למבחן" (('teach to the test', על מנת להגיע לתוצאות רצויות במיומנות דיבור באנגלית כשפה זרה, ובדרך זו לאפשר למידה בשילוב הערכה כתוצר לוואי (washback). באופן ספציפי, מחקר זה בוחן את השפעות ההערכה הדינמית על מיומנות הדיבור במבחנים בעלי חשיבות מכרעת בתנאים בהם המתווך מקיים אינטראקציה עם התלמידים, מספק רמזים (prompts) ומשוב רפלקטיבי וכך מטפח תקשורת לשונית אשר, על פי התיאוריה, אמורה לאפשר למידה באמצעות ביצוע משימה תוך שיתוף פעולה. כך מבקש המחקר להשיב על השאלות הבאות: 1. האם ציוני התלמידים במבחני מיומנות דיבור ישתפרו באופן משמעותי כתוצאה מתיווך שבהערכה דינמית בהקשר של מבחנים בעלי חשיבות מכרעת? 2. אם ציוני מיומנות הדיבור ישתפרו כתוצאה מתיווך, איזה סוג תיווך נתמך-בוחן עשוי להביא לשיפור גדול יותר: תיווך חיצוני באמצעות קבוצה או תיווך תוך מעקב עצמי של היחיד? 3. אם שינויי ציונים יתרחשו כתוצאה מתיווך ההערכה הדינמית, אלו תחומים במיומנות הדיבור יושפעו במידה הרבה ביותר משני צורות תיווך? במחקר השתתפו שבעים ושלושה תלמידי כיתה י"א, מחולקים לשלוש קבוצות. שתי קבוצות נחשפו להתערבות בין מבחן מקדים למבחן סיום (,(pre & post כאשר קבוצת טיפול מס' 1 קבלה תיווך קבוצתי בהנחיית מורה-בוחן וקבוצת טיפול מס' 2 קבלה תיווך עצמי, עם אותם מרכיבים וקריטריונים של התערבות. בשתי הקבוצות, התיווך היה כרוך בחשיבה על, ביצוע הדיבור והערכתו באמצעות כלי קוגניטיבי הכולל מחוון, תוך צפייה בסרטון הוידיאו של התלמיד הנבחן במבחן המקדים. קבוצת הביקורת לא קיבלה תיווך כלשהו. כל שלושת הקבוצות נבחנו במבחן מעקב לבדיקת יכולת העברה (transcendence) של הלמידה המתווכת. ניתוח כמותי השווה בין תוצאות המבחן המקדים לבין תוצאות מבחן הסיום. 18 הקלטות קול של התלמידים משתי קבוצות הטיפול עברו ניתוח תוכן בעזרת תיאורייה הצומחת מן השדה (grounded theory) וניתוח מיקרו-גנטי ((microgenetic איכותניים, במטרה לבחון את היקף ואיכות הסיוע המוגש במפגשי התיווך. הממצאים מראים כי גישת ההערכה הדינמית אכן הובילה לשיפור בהישגי מיומנות הדיבור, כך שלומדים בשתי קבוצות הטיפול השיגו ציונים גבוהים יותר בהשוואה לק
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: tziyona.pdf

שם העבודה: Pupils Perception of the Role and Performance of Significant Adult during Transition to Junior High School, Significant Adult Perception of Their Own Role and Performance , and How These Perceptions I

נושא מחקר: חינוך והוראה

תאריך פרסום: 26/10/2015
שם מחבר/ת: ציפי מרגלית
ציפי מרגלית
ההתפתחות האנושית רצופת מעברים. חלקם קשורים בגדילה והתפתחות האדם, ואחרים חלים כתוצאה משינויים ביחסי הגומלין בין האדם לסביבתו החברתית .בדרך כלל מעבר נתפס כחוויה נורמטיבית ומאתגרת, וגם כגורם לשבירת רצף החיים , ומעמיד את הפרט בצורך בהסתגלות למצב החדש. כך גם המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים אותו חווה התלמיד. ההסתגלות לחטיבת הביניים מושפעת מגורמים שונים ומגוונים: גורמים אישיותיים של התלמיד, גורמים סביבתיים – הן של ביה"ס היסודי בו למד התלמיד והן של חטיבת הביניים אליה הוא עובר, דפוסי התמודדות עם ארועים דומים בעבר, ומשאבי התמיכה העומדים לרשותו. מתוך ההבנה וההכרה בחשיבותם של גורמים תומכים במצבים של הסתגלות לשינוי מתמקד המחקר הנוכחי במבוגרים בעלי התפקיד שלהם המקום המרכזי בתמיכה בתלמידים לקראת המעבר לחטיבת הביניים. במחקר נדגמו שלוש אוכלוסיות: תלמידים, הורים ומורים בכיתות ו' של בית הספר היסודי, וכיתות ז' בחטיבת הביניים.. לשם השגת מטרות המחקר נעשה שימוש ב – 6 גרסאות של שאלונים, אשר פותחו בהסתמך על ארבעת האספקטים המשפיעים על הסתגלות תלמידים: החברתי, הרגשי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי, אלו תורגמו לפעילויות קונקרטיות הנעשות בבתי הספר בהכנת התלמידים למעבר לבית ספר חדש. הממצאים העיקריים של המחקר הם: מגמה של החלפת ההורים במורים – התלמידים מייחסים למורים תפקיד ועשייה גבוהים מאלו שהם ראי/ה עוד ... מצפים ומייחסים להורים ומטילים על המורים אחריות רבה יותר בהכנה למעבר מזו המוטלת על ההורים. גם ההורים תופסים את תפקידם ואחריותם בכל הקשור להכנה למעבר לחטיבת הביניים כנמוכים מאלו של המורים, ולמרות שההורים מייחסים לעצמם תפקיד גבוה יותר ורמת בצוע גבוהה יותר ממה שמייחסים להם התלמידים בכל אחד מהתחומים שנבדקו אין הדבר בא לבטוי בציפיותיהם של התלמידים מהוריהם. ההורים אינם מעורים במעבר לחטיבת הביניים, אינם לוקחים אחריות ואינם ממלאים תפקיד משמעותי בהכנה למעבר לחטיבת הביניים. לגבי המורים - התלמידים רואים את מוקד תפקיד המורים בהכנה לחטיבת הביניים בתחום הקוגניטיבי וההתנהגותי – שזהו תחום המומחיות של המורים, ולא בתחום הרגשי והחברתי בו עוסקים המורים, ועיסוקם בכך יקדם את הסתגלות התלמידים. ייחודו ותרומתו של המחקר בכך שהרחיב את הידע הקיים בתחום זה של ההכנה למעבר לחטיבת הביניים. לראשונה נבחנה שאלת הקשר בין תפיסת התפקיד והבצוע בהשוואה בין תפיסת התלמידים את התפקיד והבצוע של המבוגרים בעלי התפקיד לבין תפיסת המבוגרים בעלי התפקיד את התפקיד והבצוע של עצמם, והשפעתן של תפיסות אלו על ההסתגלות. ולכך יש השלכות חינוכיות מעשיות. לגבי ההורים – שלב המעבר לחטיבת הביניים מהווה הזדמנות לבית הספר לעורר את ההורים לעשייה ולמעורבות. ניתנת ההזדמנות להורים להשיב לעצמם את סמכותם שהתערערה במעורבות גבוהה יותר בחיים החינוכיים של ילדיהם . זוהי גם ההזדמנות לביה"ס להפוך את השותפות עם ההורים לנורמה, ליצירת אוירה של שייכות "משפחתית" בביה"ס, ולתרום לקדום הלמידה . לגבי המורים - המחקר מדגיש את החשיבות במיקוד תפקידם של המורים בהכנה למעבר בהתאם לציפיות התלמידים, בדגש על התחום הלימודי – הכרות עם המקצועות החדשים הנלמדים בחטיבת הביניים, הדרישות הלימודיות, ההיבטים השונים של ציונים, מבחנים וההתייחסות להישגים לימודיים, ובתחום ההתנהגותי – כללי ההתנהגות בביה"ס החדש, בכיתה החדשה, חוקים ונהלים. ההבנה של תפיסות אלו בכוחה לסייע בתכנון תוכניות ההכנה למעבר לחטיבת הביניים אשר תהיינה משמעותיות יותר ותורמות תרומה להסתגלות התלמידים לחטיבת הביניים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: tzipim.pdf

שם העבודה: Authentication of Contemporary Financial Transactions from an Islamic Economic Perspective

נושא מחקר: כלכלה וחברה

תאריך פרסום: 26/10/2015
שם מחבר/ת: ד''ר סיידה תאופיק
ד''ר סיידה תאופיק
Seyadi. Tawfiq Omar Ali. Authentication of Contemporary Financial Transactions from an Islamic Economic Perspective. PhD Dissertation. Yarmouk University. 2011. Supervisor (Prof. Abdul-Jabbar Al-sabhani). The current study focuses on the means of regular and electronic authentication of contemporary financial transactions as well as investigating all related problems and objections in Islamic exchange field. The statement of purpose is represented in the following question: (How does Islamic economy deal with the issue of Authentication of Contemporary Financial Transactions?). Therefore, the current study is aiming to: 1. Identify the legitimate of regular and electronic authentication of contemporary financial transactions, its concepts, types and characteristics in order to identify the bases of such authentication in Islamic banks deals. 2. Exposing all problems and objections related to such types of contemporary financial transactions through the different opinions of Islamic scholars who studied this issue. 3. Developing the nominal authentication system to cope with Islamic principles and the recent era. 4. Reveling the effect of authentication in Islamic deals and ראי/ה עוד ... electronic The study is consisted of an introduction, four chapters and a conclusion. The first chapter discussed the concept of authentication, its evidences and means. The second chapter, dealt with electronic authentication within its various components. Meanwhile, the third chapter was devoted to the authentication of transactions and banking deals within six subjects: authentication in deposits, authentication in transactions, banking guarantees, commercial deeds, documented credits and electronic credit cards. The fourth chapter dealt with authentication with different funding formulas and investing money within six subjects: authentication in participation and ended decreased participation, profits form authentication, profits on buying, authentication in funding rent, ladder and parallel ladder authentication and usage authentication The study concluded with several results and presented several recommendations.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: tawfeeq.pdf

שם העבודה: התפתחות של עניין לידע אצל תלמידי הפיזיקה בתנאי וריאטיביות של למידה

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 26/10/2015
שם מחבר/ת: ד''ר אילין מזין
ד''ר אילין מזין
פרק ראשון מתאר ביסוס פסיכולוגי-פדגוגי של אסטרטגיית הלמידה החדש של התפתחות עניין לידע אצל התלמידים המבוססת על האפשרות החדשה שנפתחה והיא למידה וריאטיבית. למידה כזאת מאפשרת לתלמידים להמשיך את הלמידה שלהם לפי תכניות הלמידה האישיים, המספקים כלים וידע לכניסה לעולם מודרני ויחד עם זאת להתעמק בלמידה של מקצוע ייחודי הקוהרנטי לתכונות אינדיווידואליות של התלמיד ולתחומי העניין שלו. למידה וריאטיבית היא סוג של למידה אישיותית-מכוונת אשר בבסיסה מונחת קונספציה של רעיונות למידה אינדיווידואלית ודיפרנציאלית. בעבודה נחקרה ספרות המתארת ניסיון של בתי ספר ברוסיה, ישראל, יפן, צרפת, ארצות הברית ובלגיה וגם תוצאות של עבודה ניסיונית עצמית. כתוצאה ניתן להסיק, שמתקיים תהליך של חיפוש פתרון הניגודים במהלך הלמידה בין להבטיח רמה גבוהה של השכלה כללית מחד ולענות לדרישות, יכולות ועניין של פרט. בעבודה נקבעו תנאי היעילות של למידה וריאטיבית: הכנה השכלתית רחבה על בסיס גרעין אינווריאנטי של תכנית הלימודים לכלל התלמידים, לבסס את עבודת בית הספר על תכנית השכלתית, לספק למידה ייעודית של תלמידי חטיבה עליונה: כיתה הומנית, כיתה מדעית, כיתה מתמטית, כיתה טכנאית וכדומה. בעבודה הוגדרו דרכים נוספות אשר מאפשרות ליישם ביעילות רבה יותר תכניות השכלתיות בפיזיקה בכיתות בהן הפיזיקה מקצוע לא עיקרי, כמו שעשועי הפיזיקה או בעיות בסגנון שאלות פרלמן. ראי/ה עוד ... בעבודה נבדקו תפיסות ועמדות פדגוגיות הקשורות לעניין לידע של מדענים ידועים כמו אינשטיין, דב ברוי, פבריקנט, בונדי, יופה, קפיצה ומנדלשטאם. הפרק השני מורכב משלושה סעיפים. בסעיף הראשון מתואר מצב המחקר הקשור לעניין לידע בברית המועצות עד סוף שנות ה-80.בסעיף השני מתוארות האינובציות מודרניות בתחום המחקר הנובע ממעבר בית הספר לרב רמתי, רב גווני המבוסס על אקולוגיה סוציולוגית ודיאגנוסטיקה פסיכולוגית.. בסעיף השלישי נחקרו דרכים מגוונות להתפתחות עניין לידע (ניסויים בבית, שימוש במחשבים,, שיטות אקטיביות של ארגון השיעורים וכדומה). הפרק השלישי מתאר את הבדיקה בשטח שהתבצעו ב-8 בתי ספר בסנט פטרסבורג ולנינגרד משנת 1985 ועד 1994. מדובר 1150 בתלמידי כיתות 6-10 ולאחר מכן 7-11 וב-30 מורים ומורי מורים. מסקנה עיקרית: תכנית השכלתית מהווה תנאי הכרכי לעליית עניין לידע אצל תלמידי הפיזיקה מכוון שהיא קובעת את האספקטים הנחוצים של הלמידה: מטרות והערך של לימודי הפיזיקה, אוסף תכניות הלימודים המתאימים ליכולות וצרכים אינדיבידואליים של התלמידים, תיאור טכנולוגיות הוראה על בסיס אמוציות חיוביות שנותן תהליך הוראה עצמו, תוכן חוץ בית ספרי בתחום הדעת הקשור לתכנית הלימודים).
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: illya.doc

שם העבודה: יחסי גומלין בין אנדותלין, יתר לחץ-דם, היפראינסולינמיה וסוכרת במודלים שונים של חולדות

נושא מחקר: ביולוגיה

תאריך פרסום: 26/10/2015
שם מחבר/ת: ציפי הופמן
ציפי הופמן
מערכת האנדותלין משחקת תפקיד חשוב בפתופיזיולוגיה של מיגוון מחלות קרדיו-ואסקולריות הכוללות: יתר לחץ דם סיסטמי וריאתי, סוכרת, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליה, היצרות כלי דם במוח ועוד. הסינתזה של אנדותלין במצבים אלו מושרית על ידי חומרים כגון: אנגיוטנסין II, אינסולין, קטכולאמינים ואחרים. ההשפעות הביולוגיות של ET-1 על אברי המטרה שלו מתווכות על ידי שני סוגי קולטנים: ETA ו- ETB. נהוג לייחס את ההשפעות השליליות של מערכת האנדותלין, לרבות על כלי הדם, הלב, הריאה, הכליה להפעלת קולטני ETA, בעוד שהפעלת קולטני ETB מביאה לרוב להשפעות רצויות ומועילות כמו בלימת ההיפרטרופיה של שריר הלב ודופן כלי הדם והגברת זרימת הדם לאיברים חיוניים. לאור זאת, פותחו בעשור האחרון מספר רב של חוסמי אנדותלין שבחלקם ייחודיים ל- ETA ובחלקם חוסמים בלתי ספציפיים המסוגלים לבלום בו זמנית את שני סוגי הקולטנים. היעילות הקלינית של חלק מהחוסמים הללו הוכחה בטיפול במחלות קרדיו-ואסקולריות מגוונות והם אף אושרו לשימוש בחולים מסויימים. במחקר זה בקשנו להעמיק ולהרחיב את הידע לגבי מעורבות מערכת האנדותלין במצבים של יתר לחץ דם, היפראינסולינמיה וסוכרת. ניסינו לברר את המנגנונים של מערכת האנדותלין בחולדות פרוקטוז היפרטנסיביות והיפראינסולינמיות ובחולדות Cohen Rosenthal Diabetic Hypertensive Rat - CRDH המבטאות יתר לחץ דם וסוכרת. מודל זה המח ראי/ה עוד ... קה בצורה אמינה שילוב מחלות אלו בבני אדם, מושתת על צירוף של יתר לחץ דם גנטי (SHR- Spontaneous Hypertensive Rat) וסוכרת על רקע גנטי וסביבתי (CDR - Cohen Diabetic Rat). במחקר הנוכחי בדקנו את מערכת האנדותלין in vivo ו-in vitro על היבטיה השונים החל בהשפעת טיפול כרוני של חוסם קולטני ETA ותכשירים להורדת לחץ דם, בדיקת השפעה של מתן ET-1 על ההמודינמיקה הסיסטמית והכילייתית, כתוצאה ממתן אקוטי של חוסמי הקולטנים של ET-1: ETA ו-ETB וכלה בבדיקת מרכיבים מולקולריים כדוגמת פעילות האנזים eNOS וביטוי הגנים של ET-1 , ETA , ETB. החידושים הבולטים הנובעים מתוצאות המחקר הינם: א. אנדותלין הינו מתווך של יתר לחץ דם ומשק הסוכר בחולדות פרוקטוז היפראינסולינמיות -היפרטנסיביות ובחולדות CRDH סוכרתיות - היפרטנסיביות. חסימה כרונית של קולטני ETA, בנוסף לתרומתה בהורדת לחץ דם הינה בעלת השפעה מיטיבה על הורדת רמת הסוכר בחולדות אלה. ב. חשפנו את מעורבותן של מערכות NO ו- ET בתיווך ויסות זרימת הדם הסיסטמית והתוך כילייתית באמצעות בדיקת פעילות האנזים eNOS- endothelial NO Synthaseבחולדות היפרטנסיביות סוכרתיות CRDH ובחולדות סוכרתיות CDR. ביטוי מוגבר של האנזים eNOS במדולה בהשוואה לקורטקס, הן בחולדות CRDH ו-CDR מצביע על מנגנון פיצוי וזודילטורי המצומד לקולטני ETB האחראים ליצירת NO. ג. ממצאי המחקר הנוכחי מציגים אינפורמציה חדשה חשובה בדבר תפקיד מערכת האנדותלין בויסות ההמודינמיקה הסיסטמית והכלייתית בחולדות המשלבות סוכרת ויתר לחץ דם - CRDH בהשוואה לחולדות סוכרתיות CDR וחולדות היפרטנסיביות SHR. ד. מחקר זה חושף לראשונה את מעורבותה של מערכת האנדותלין בויסות זרימת הדם התוך כילייתית של חולדות CRDH המייצגות פתופיסיולוגיה של סוכרת ויתר לחץ דם, תוך בדיקת מעורבות הקולטנים ל-ET-1. ה. מצאנו כי קולטני ETA ו-ETB מעורבים בויסות התגובות הסיסטמיות והכילייתיות המושרות על ידי ET-1 בחולדות CRDH . ז. מערכת האנדותלין משחקת תפקיד חשוב בשמירה על זרימת הדם בכליה וזאת לנוכח מערכות וזוקונסטריקטוריות מוגברות הנוטות לגרום לירידה בזרימת הדם באיבר זה. לקולטני ETB נודעת חשיבות רבה במניעת וזוקונסטריקציה בקורטקס ובמדולה ובשמירה על זרימת דם כלייתית תקינה תוך הורדת התנגודת הרנו-וסקולרית. ז. בדיקת ביטוי הגנים של ET-1 והקולטנים שלו שופכת לראשונה אור על מערכת ה-ET-1/ETA/ ETB התוך כילייתית והלבבית במודל ניסויי המשלב סוכרת ויתר לחץ דם. שימוש מחקרי במודל הייחודי של חולדות CRDH המציגות יתר לחץ דם וסוכרת, יש בו כדי לסייע באומדן השפעותיהם של חומרים פרמקולוגיים ומעכבים שונים אשר לא ניתן להשתמש בהם במחקר קליני מסיבות מובנות. בעוד שחלק מממצאי המחקר מאשרים אינפורמציה ידועה בדבר השפעת תרופות אנטי היפרטנסיביות על לחץ הדם ומשק הסוכר בחולדות פרוקטוז ובחולדותCRDH , מרבית הממצאים של עבודת המחקר הינם חדשניים. ממצאים אלה תומכים בהשערה כי מערכת האנדותלין מעורבת בפתוגניזה של יתר לחץ דם וסוכרת ויכולים להוות גישה טיפולית חדישה במצבים אלה. מחקר זה שחלקו הוצג ופורסם בתקצירי כנסים ובמאמרים שופך אור על המנגנונים של מערכת האנדותלין הסבוכה והמורכבת במצבים של סוכרת ויתר לחץ- דם. יש ל
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: tzipi.pdf

שם העבודה: זיקת הגומלין בין הצד האסתטי לצד התימתי: מחקר יישומי ביצירתו של מוחמד נפאע

נושא מחקר: ספרות

תאריך פרסום: 26/10/2015
שם מחבר/ת: פאטמה ריאן
פאטמה ריאן
מחקר זה מתכוון לחקור את תימת הטקסט הפולקלוריסטי בספרות הערבית הפלסטינית בישראל על-ידי עיון ביצירתו של מוחמד נפאע (נולד 1939). אולם בחינת תימה זו אינה מנותקת מנושאים הגותיים, אידיאולוגיים וספרותיים שונים. על כן, במחקר זה נתייחס לעניין הנרטיב הפולקלוריסטי ביצירתו של נפאע בשתי סוגיות מרכזיות: 1) זיקת הטקסט הפולקלוריסטי להגדרת הזהות הפרטית והקולקטיבית. 2) השפעת זיקת הטקסט על הפן הספרותי-אסתטי של הטקסט. ברור ללומד, החוקר, שקיימים הרבה מחקרים וספרים אשר עוסקים בצד הפולקלוריסטי עממי. חלק ממחקרים אלה מתאפיינים בשיטה מדעית מעמיקה וחלק מטרתו איסוף ותיעוד סמלים, סיפורים, ומרכיבי מורשת פולקלוריסטית. יש לציין, שמאמצים אלה מבורכים ותורמים, הם משלימים זה את זה ואף ממלאים את החלל והפער שמתגלה בין המחקרים השונים כדי לשַׁמֵּר מה שנותר מן הפולקלור העממי הפלסטיני וכדי לשמור תרבות עם זה. ברם שקיפות המטרות אין פירושה קלות בהגשמתן. במיוחד כשמדובר על המיעוט הערבי הפלסטיני בישראל, אשר עד ימינו סובל מסוגיית הפיצול בזהות ובשייכות, ומתנדנד בין לאומיות לבין אזרחות. זה מקשה עליו לחיות בשלווה ובבטחה, ואף מעקב את מימוש זכויותיו לתיעוד הפולקלור וההיסטוריה שלו בשל לחצים פוליטיים מתמשכים. עם זאת, החוגים הספרותיים, התרבותיים והפוליטיים עדים להתעוררות ברורה וגלויה המתחרה בלחצים אלו וממשיכה את תהליך המאבק מתוך ראי/ה עוד ... אמונה בחשיבות המסורת העממית הפעילה והמשפיעה על הידוק הזהות הערבית הן של הפרט והן של הכלל בקרב המיעוט הערב הפלסטיני. חרף כל זה, ניתן לומר, ולאחר בדיקה וחקירה, שהספריות עדיין חסרות מחקרים ספרותיים כוללים, שעוסקים בנושא הפולקלור התרבותי העממי והזהות הפלסטינית, ואשר מבליטים את הקשר ביניהם בצורה מדגמית טקסטואלית. ומתוך אמונה, שהפולקלור העממי הוא היוצר והמייצר את ישותו וזהותו של הפרט, ואשר מביאה בוודאות לבניית זהות קולקטיבית, יזמנו מחקר זה בתקווה לגשר על חלק מן הפער העמוק הקיים, ואשר סובלת ממנו סוגיית הזיקה בין הפולקלור העממי והזהות בקרב ערביי ישראל, כשאנו מדגישים את הזיקה החזקה בין הספרות, הפולקלור והזהות. בכללו של דבר, מחקר זה עוסק בשלוש שאלות מרכזיות: 1. מהם מאפייני הנרטיב הפולקלוריסטי? 2. מהי זיקת הנרטיב הפולקלוריסטי בהגדרת הזהות הפרטית, הזהות הקולקטיבית והאידיאולוגיה? 3. מהי השפעת הנרטיב הפולקלוריסטי על הצד האסתטי של הטקסט? ולשם מתן תשובות, יש לבצע את המשימות הבאות: 1. הוכחת קיום סיפור פולקלוריסטי בעל מאפיינים ספרותיים מיוחדים ומרכיבים מוגדרים. 2. להראות את הצדדים הדומים והשונים בין ספור פולקלוריסטי, סיפור עם וסיפור קצר. 3. איתור וספירת המרכיבים הפולקלוריסטים ביצירתו של נפאע ומיונם לפי קריטריונים שונים. 4. ציון השפעת המורשת בנרטיב הסיפורי של נפאע וכיצד הוא מנצלה לשירות הטקסט והגדרת הזהות. 5. להדגיש כי מוחמד נפאע הוא המניח יסודות אסכולה פולקלוריסטית בספרות הפלסטינית, וזה מתוך צביון כתיבה מיוחד, ומתוך דגם כמעט בלעדי בשייכותו לאסכולת "לספר את הפולקלור" כפי שקבע אבראהים טאטא . 6. התחקוּת אחר לשון הסיפור והדו-שיח, וכיצד משתקפים בטקסט ומשרתים את התוכן. 7. בחינת הזיקה בין התוכן למבנה הסיפורי אצל נפאע ולהראות את השפעת התוכן הפולקלוריסטי על מבנה הטקסט. ולפי זה חילקתי את המחקר לשני חלקים עיקריים: עיוני ויישומי. החלק העיוני עוסק בהצגת הגדרות עיקריות למונחים מתחומי דעת שונים, מטא-ספרותיים, והם חשובים וחיוניים להבהרת נושא המחקר. לפי כך, נסתמך על חומר תיאורטי מתחום הפולקלור ומתחום הפוליטיקה הנוטל חלק בביקורת החברה האזרחית והגדרת המיעוט והזהות. ולאחר מכן, חקר תיאוריות אלה ויישומן על הספרות בהקשר של חקירה מדגמית של טקסט. חלק זה יהווה מבוא למחקר וכותרתו: ספרות, פולקלור וזהות – תכנים שְׁזוּרִים. ואילו החלק היישומי, עוסק בחקירת הטקסט בהסתמך על קריאת רוב הסיפורים שכתב נפאע, אלה שיצאו לאור כקובץ סיפורים ואלה שפורסמו בעיתון "אלאיתחאד" ובאתר חד"ש. החלק המתודי יישומי מתחלק לשלושה חלקים: פרק ראשון: "זיקת גומלין בין צורה לתוכן", ובו הנקודה המנחה את המחקר היא סימיוטית, והוא מתחלק לשלושה שערים נפרדים. שער ראשון: הסגנונות המביאים את המשמעות של הטקסט הסיפורי להיות גלויה ברובד השטחי אצל נפאע. וכאן, נעמוד על הטכניקות המשמשות בטקסט לשירות התוכן. ואף נסביר איך נוצלו למילוי מטרה זו. והאם היה אפשרי שימוש בסגנונות ובכלים אחרים שיתנו אותה תוצאה? או ששימושים אלה, הם בעצמם פרי למידה, כוונה תחילה ומתוך ידיעה מראש? שער שני: "תכנים המשקפים את פני הפולקלור". כאן נעשה פעולה של התחקות ומיון לכל מרכיבי הפולקלור בכתיבתו הספרותית
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: fatma.doc

שם העבודה: COLLAGEN AND THROMBIN, TWO OF THE CRUCIAL COMPONENTS OF THROMBUS FORMATION

נושא מחקר: ביולוגיה

תאריך פרסום: 13/08/2015
שם מחבר/ת: שלומית רביב
שלומית רביב
Haemostasis is the process that maintains the integrity of a closed, circulatory system after vascular damage. When the vessel wall is breached or the endothelium is disrupted, collagen and tissue factor become exposed to the flowing blood, thereby initiating formation of a thrombus. Exposed collagen triggers the accumulation and activation of platelets, which rapidly adhere to the collagen, continued by the activation and aggregation that amplified by the local generation of thrombin. These events occur concomitantly. Collagen is one of the most thrombotic surfaces on which thrombus is growing when endothelium is damaged. In vitro thrombosis models are used to study this process at static and different shear conditions. In order to optimize the collagen surface one of our aims was to find optimal condition to prepare collagen surfaces for VWF and platelet binding. The effects of pH, salt and ligand concentration and binding time were tested when human collagen type I and III matrices were prepared by adsorption. Surface-bound collagen and collagen-bound VWF measured by specific antibodies. Platelet adhesion was tested under flow conditions at arteria shear rate. Matrices and pl ראי/ה עוד ... atelets were visualized by atomic force and scanning electron microscope. Our experiments provide evidences that collagen coating of surfaces for VWF binding and platelet adhesion studies is very variable from acid solution; neutralizing the acid and adding NaCl in physiological concentration facilitates formation of collagen fibril molecules in solution resulting in efficient coating of human type-I and type III collagens; and both bind normal VWF equally well. Thrombin is a coagulation protein that has many effects in the coagulation cascade, converts soluble fibrinogen into insoluble strands of fibrin, as well as catalyzing many other coagulation and anticoagulant related reactions. Therefore thrombin is usually considered as the suitable target for anti-coagulants and antithrombotics. I studied the antithrombotic effect of aptamers (single-stranded DNA oligonucleotides) a new group of thrombin inhibitors. Bock et al. selected aptamers with a consensus sequence of 15 nucleotides (C15-mer). Our other aim was to examine different anti hemostatic/thrombotic activities of 4-thio-deoxyuridylate-containing analogs and compare its effect to C15-mer. Three different analogs (UC15-mer, aUC15-mer, vUC15-mer) of the original thrombin-inhibiting sequence, in which some of the thymidylate residues were replaced by 4-thio-deoxyuridylates. The inhibitory effect of modified aptamers was tested on thrombin-catalyzed fibrin clot formation and fibrinopeptide A release from fibrinogen, thrombin-induced platelet aggregation/secretion, and the formation of thrombus on human collagen type III, thrombin-treated fibrinogen surfaces or subendothelial matrix of human microvascular endothelial cells at shear condition.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Shlomit.doc

שם העבודה: חייו ופועלו של מוריץ (מוזס) לצארוס – 1824-1903

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 13/08/2015
שם מחבר/ת: יניב קדמן
יניב קדמן
מוריץ (מוזס) לצארוס נולד בספטמבר 1824 בעיירה פילהנה שבפוזן, בן שני למשפחה יהודית מתומכות תנועת הרפורמה. משפחתו עסקה במסחר, אך היו בה גם רבנים ואנשי רוח. הוא קיבל חינוך יהודי בבתי הספר של הקהילה היהודית המקומית וכשהיה בן 9 עבר ללמוד בבית ספר ממלכתי גרמני. מילדותו נחשף ליידיש, עברית וגרמנית וחונך לערכים של מוסר וצדקה. אביו השפיע מאד על התפתחותו בכול הקשור להקניית ערכים אלה, כמו גם בלמדנות העמוקה שהטביע בו. כיוון שאביו היה גם מומחה לחוק הפרוסי ושימש כדיין בביה"ד המקומי וכמייצג של אזרחים במגעיהם עם השלטונות, רכש לצארוס הצעיר ידע והכרות עם החוק הפרוסי וסדרי המנהל והבירוקרטיה שלו. מגיל צעיר הוא נמשך ללימודי הדת היהודית כמו גם לשפה, לספרות ובעיקר לפילוסופיה הגרמנית. כשסיים את לימודיו שלח אותו אביו להתמחות במסחר בבית ידידים בפוזן העיר. שנתיים ניסה לצארוס הצעיר לרכוש את רזי הקמעונאות, אך בסופו של דבר התמוטט, ואביו נאלץ לוותר ולאפשר לו להמשיך את לימודיו בגימנסיה. ב-1844, בהיותו בן 20 שנה, הוא הגיע לעיר בראונשווייג ובתוך פחות משנתיים בלבד סיים בהצטיינות את לימודיו בגימנסיה נוצרית מקומית. אז החליט לוותר על לימודי הרבנות ולעבור לברלין כדי להמשיך בלימודי הפילוסופיה. כוונתו הייתה להעמיק את המחקר בתורתו של הפילוסוף הנערץ עליו, יוהן פרידיך הרבארט, שהחל לעסוק במחקר פסיכולוגי אמפירי שתכליתו המ ראי/ה עוד ... עשית היא הפדגוגיה. בברלין הוא העמיק לצארוס את ידיעותיו בפילוסופיה ובחקר השפה והתרבות הגרמנית, תוך שהוא משקיע מאמצים גדולים ברכישת הדיאלקט הגרמני הראוי. הוא הרחיב את מעגל חבריו והחל מתחבר לראשונה בחייו גם עם לא-יהודים. בשיעוריו של הפילולוג תיאודור הייזה הוא הכיר סטודנט יהודי בשם היימן (חיים) שטיינטהאל שהפך לידידו הקרוב. את מהפכת מרץ 1848 העביר לצארוס מחוץ לברלין, אך הוא שב לעיר והשתלב בחוגי המהפכנים כשערך את אחד מביטאוניה של תנועת המאבק הבורגנית – ליברלית. רוח המהפכה הגבירה בו את רגשות הפטריוטיזם כלפי פרוסיה וכלפי התרבות הפרוסית שנראתה לו עליונה על כול תרבות אחרת בעולם. ב-1850 הוא פרסם את חיבורו הראשון על עליונותה המוסרית של פרוסיה בגרמניה. במקביל סיים עבודת הדוקטור שעסקה בחינוך לאסתטיקה, ונישא לשרה לבית לבנהיים אותה הכיר עוד מילדותו. היא הייתה מבוגרת ממנו ב-5 שנים, באה ממשפחה עשירה ומבוססת וסבלה כול חייה מאסטמה קשה שמנעה ממנה להרות וללדת. הנישואים שיפרו מאד את מצבו הכלכלי של לצארוס והוא התפנה למחקר וכתיבה בניסיון להקים ולייסד – ביחד עם ידידו שטיינטהאל – מדע חדש שלצארוס בחר לו את השם 'פסיכולוגיית העמים' (Völkerpsychologie). הם ייסדו יחדיו את כתב העת לפסיכולוגיית העמים ולמדעי השפה ולצארוס פרסם במקביל את טרילוגיית מחקריו בתחום שנקראה חייה של הנפש. הכרך הראשון ראה אור ב-1855 ובו הציג לצארוס את עיקרי פסיכולוגיית היחיד שלו. הוא הציג את הכבוד והתהילה ככוחות העיקריים המניעים את הנפש האנושית, הציג את ההומור כתופעה פסיכולוגית, דן במימדים הפסיכולוגיים של מושגים מתחום האתיקה והאסתטיקה והציג את המושג 'רוח' כביטויה החיצוני של הנפש. שנתיים אחר כך פורסם החלק השני בטרילוגיית חייה של הנפש אשר זכה לכותרת המשנה רוח ושפה. לצארוס דן בספר זה בקשר שבין מחשבה ודיבור, אופן לידתה והתפתחותה של השפה האנושית והאופן בו יוצרת השפה את הרוח האנושית והלאומית. ב-1861 התקדם צעד נוסף בטיעוניו והידק את האנלוגיה שבין חקר נפש היחיד לחקר הנפש הקולקטיבית; קיימת 'רוח עם' שהיא יותר מסך רוח האנשים המרכיבים את העם; השפה היא המייצג המרכזי של רוח העם, וקיימת הדדיות בין חקר רוח היחיד לחקר רוחו של הקולקטיב. ניתן להבין את חוקיות התנהלותה של הנפש האנושית ולכן גם את של זו הלאומית. רוח הלאום מתקיימת תמיד בנפשו של היחיד. מסוף שנות הששים ובמשך עשור שלם התקרב לצארוס לחקר התרבות. הוא ביקש להתעמק בהתנהגויות אנושיות שעד אז נראו טריוויאליות, על ידי הגדרת המושגים הבסיסיים ביותר סביבם קמה חברה אנושית. השפה היא הגורם הראשוני להתגבשות זו קבע ואחריה מגיעה התרבות כולה. פסיכולוגיית העמים הפכה בסוף שנות השבעים למדעי התרבות (Culturwissenschaft). התרבות היא למעשה נפש העם שבבסיסה חייב לעמוד עקרון מוסרי שעליו מסכימים כולם. לכן נפש העם היא תמיד נפש מוסרית היוצרת תרבות. הצורך ביחסים הדדים הוא צורך אנושי בסיסי בעיניו של לצארוס. הסביבה האנושית היא המעצבת את מחשבתנו. אך קיימים גם יסודות אנושיים אוניברסאליים: השפה והכלכלה (מסחר ועסקים). שני אלו הם אברים של 'האורגניזם הקולקטיבי'. לצארוס עסק בחקר התרבות בחלק השלישי של הטרילוגיה (1882) כשניסה לנתח לעומקן תופעות כגון טקט, חברות אנושית, אומנויות ואסתטיקה וכן
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: yaniv.doc

שם העבודה: An Iterative Solution For The Helmholtz Equation Above A Rough Surface

נושא מחקר: פיזיקה

תאריך פרסום: 13/08/2015
שם מחבר/ת: גיא צברי
גיא צברי
בעבודת מחקר זו מוצגים ונבחנים שני פתרונות נומריים. איטרטיביים למשוואת הלמהולץ עבור שדה סקלרי ב- r3 מעל משטח מפזר מחוספס. שני הפתרונות מקורם בשתי משוואות אינטגרליות שונות על המשטח המפזר שבﬠזרתן מוצג הפתרון. המשוואה הראשונה מכילה את השדה המפוזר ונגזרתו הנורמלית על השפה ומסווגת כמשוואת פרדהולם מסוג ראשון. עבור משוואה זו, השדה המוחזר נקבﬠ על ידי השדה הנכנס בﬠזרת תנאי השפה של דיריכלה ואילו הנגזרת הנורמלית על המשטח מחשבת באיטרציות. המשוואה השנייה מתקבלת על ידי גזירה נורמלית של משוואה המכונה בספרות אינטגרל הלמהולץ והיא מכילה נגזרות נורמליות של השדה המתקדם והמפוזר. זוהי משוואת פרדהולם מסוג שני ועל כן, קל יותר לפתח לה שיטות פתרון יציבות מאשר למשוואה הראשונה. בשתי השיטות אנו מחלקים את האינטגרל המשטחי לאיבר ﬠיקרי שחישובו זול ואיבר שארית שחישובו לוקאלי. האיבר וראשון הוא קונולוציה ולכו חישובו במישור התדר מתבצע בﬠזרת FFT סיבוכיות החישוב של האיבר הﬠיקרי היא על כן( N (NlogN, באשר N מייצג את מספר נקודות השפה שבהן ידוﬠים ערכי השדה המשוד ונגזרתו הנורמלית, וגובה המשטח והגרדיאנט שלו. איבר השארית ניתן לקירוב מדויק וזול רק עבור משטחים בהם גובה ההפרעה אינו חורג בהרבה מאורך הגל של הגל המתקדם. סכימות הפתרון האיטרטיבי נבחנו מול פתרון ייחוס בעזרת תכניות מחשב שבדקו את תחומי היישום, גובה השגיאה ויצ ראי/ה עוד ... יבות הסכימות. השיטה המבוססת על המשוואה השנייה הציגה בכל המבחנים, ביצועים טובים מזו המבוססת על המשוואה הראשונה. ,עבורה, הניבו מבחני היציבות והערכת השגיאה תוצאות טובות עד משטחים עם שיפוﬠ 1. לצורך השלמת התמונה, פיתחנו גם שיטה לחישוב השדה המוחזר בנקודות מעל משטח ההחזרה מתוך ﬠרכי השדה והנגזרת ועל המשטח שחושבו בשלב הראשון.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: guy.pdf

שם העבודה: מוצרים טבעיים מאצות אדומיות חד תאיות :מודל ללימוד תהליכים ועקרונות בביוטכנולוגיה

נושא מחקר: ביוטכנולוגיה

תאריך פרסום: 13/08/2015
שם מחבר/ת: אסתר לאלזר – סבן
אסתר לאלזר – סבן
כיום, ב "עידן הידע ", Warner טוען כי תפקיד החינוך הוא לפתח בתלמידים מיומנויות שיעזרו להם לרכוש מידע ולעבדו בכוחות עצמם. ליבת פרדיגמת הידע מכוונת לפיתוח צעירים בעלי כישורים ויכולות לניהול עצמי ולהדרכה עצמית . כדי שתתרחש למידה משמעותית יש לבנות מערכת המבוססת על שיתופיות ,אמון ,פתיחות , משמעת עצמית , ניהול עצמי ויכולת לשנות כוון . מערכת החינוך צריכה להציב יעדים חדשים ולהגדיר אסטרטגיות חדשות . יצירתיות וכישורים אישיים צריכים להיות משולבים בתהליך הלמידה .בנוסף ליכולות האינטלקטואליות )IQ(הלומד נדרש גם לכישורים סוציו- אמוציונאליים )EQ( . ביוטכנולוגיה הינו מדע רב מימדי , רב תחומי . הגילויים וההמצאות הרבות בביוטכנולוגיה הושגו מתוך צורך לתת מענה לבעיות רפואיות ,כלכליות וחברתיות. כך גדלה התעניינות ומעורבות הציבור בנושא . מערכות החינוך בארץ ובעולם עמדו בפני אתגר עצום להנחיל את הידע החדש והמלאכה עדיין לא תמה . הבעיה העיקרית היא התאמת נושאים מחקריים מדעים בביוטכנולוגיה ללימוד משמעותי בר ביצוע בבתי הספר. מטרת העבודה הייתה לבחון הוראת תהליכים ועקרונות בביוטכנולוגיה באמצעות מודל האצות האדומיות החד תאיות והשפעתה על קידום הבניית המרכיב הקוגניטיבי והמרכיב הרגשי בקרב תלמידי מגמת ביוטכנולוגיה בחטיבה עליונה בבתי ספר בישראל. עבודה זו מציגה מערכת ביוטכנולוגית רבת עוצמה מבחינה חינוכ ראי/ה עוד ... ית פדגוגית ומתודולוגית בנושא מוצרים טבעיים מאצות אדומיות חד תאיות: מודל ללימוד תהליכים ועקרונות בביוטכנולוגיה בבתי ספר תיכוניים . האטרקטיביות הרבה של הצבעים מעוררת סקרנות, מעלה שאלות חדשות ומגבירה את המוטיבציה של התלמיד לחקור וללמוד עוד. היישומים המגוונים של הצבעים הטבעיים והפוליסכריד, וכן הבסיס המדעי הרחב והמובנה של גידול האצות אדומיות החד תאיות בתנאי מעבדה ובקנה מידה מסחרי מהווים את חוט השדרה של תוכנית הלימודים חדשה. מערכת שפתחנו במיוחד לגידול האצות במעבדת בית הספר משמשת את התלמידים ללימוד ולעריכת מחקרים מדעיים בדומה לאלה הנערכים באוניברסיטה. התלמידים מפיקים מהאצות צבעים טבעיים אדומים וכחולים בריכוזים שונים לפי המשתנה הבלתי תלוי של שאלת המחקר שלהם ומשתמשים בהם לצביעת מוצרי מזון וקוסמטיקה חסרי גוון לדוגמא יוגורט , ג'לי , גבינות , קרם ועוד. תוכנית זו הופעלה במשך 3 שנים ב 8 בתי ספר שונים בכיתות יוד וי"א ממגמת ביוטכנולוגיה. בעבודה זו נבדקו באופן השוואתי קבוצות מחקר שונות שלמדו את כל מרכיבי התוכנית או חלקים אחדים ממנה בצירופים שונים . בעבודה זו ייושמו גישות חינוכיות מגוונות כגון לימוד פרונטאלי , לימוד קבוצתי , קריאה וניתוח מאמרים ובעיקר עקרונות הלימוד בשיטת החקר המדעי. תוצאות עבודה זו מוכיחות כי הרווח הלימודי שהתקבל משאלון ידע post K ברמת הידע וההבנה (Knowledge), ומשאלון מיומנויות החקר המדעי Inquiry) post I), של תלמידים מקבוצות מחקר השונות גדול יותר באופן מובהק ככל שהתלמידים למדו יותר ממרכיבי התוכנית החדשה . כמו כן, הרווח הלימודי שהתקבל משאלון ידע post K של התלמידים מקבוצות מחקר שונות גדול יותר מהרווח הלימודי שהתקבל משאלון מיומנויות חקר מדעי I post . ניתן להסיק מכך שבלימוד המקצועות המדעיים ובביוטכנולוגיה בפרט יש לעודד מורים ללמד כמה שיותר נושאים בשיטת החקר . אנליזה של תוצאות שאלון ידע post K לפי מקצועות הגברה מדעיים (ביולוגיה , כימיה ופיזיקה – ב.כ.פ) מוכיחה כי רמת ההישגים הלימודיים בשאלון ידע K ובשאלון חקר מדעי I גבוהים יותר באופן מובהק כאשר תלמידים לומדים את שלוש מקצועות ההגברה המדעיים בנוסף לביוטכנולוגיה. אנאליזה של שאלון חקר מדעי לפי שאלה, מוכיחה, כי לאחר לימוד התוכנית החדשה תלמידים יודעים ליישם באופן משמעותי יותר את הידע והניסיון שרכשו לגבי תהליכים ועקרונות בביוטכנולוגיה במודל השלם של חקר מדעי. תוצאות שאלון העמדות מעידות על הערכה גבוהה באופן משמעותי לתוכנית מצד תלמידי קבוצה 2 אשר למדו את כל מרכיבי התוכנית החדשה בהשוואה לתלמידי קבוצת הביקורת שלמדו ביוטכנולוגיה ובצעו פרויקט מחקרי במסגרת אחרת. עבודה ייחודית זו מוכיחה כי בפיתוח תכנית לימודים יש להציג בפני התלמידים את ההיבטים המסקרנים והקרובים אליהם ביותר. תכנית זו בנויה סביב ליבת הצבעים הטבעיים האדומים והכחולים שהאצות מייצרות ואשר מצויים במוקד ההתעניינות והסקרנות של התלמידים . גירוי מחשבתי זה תרם ליצירת אינטראקציה לימודית משמעותית בין התלמיד המחקר ותוצאותיו . מחקר זה מוכיחה כי ניתן לרתום סביבה לימודית מתאימה - מעבדות לביוטכנולוגיה בבית הספר , ללימוד תכנים ולביצוע מוצלח של מחקרים ברמה אקדמית על ידי יצרת פלטפורמה לשיתוף פעולה עם חוקרים מתחומי מחקר ברי ביצוע במ
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: ester(1).pdf

שם העבודה: תפיסות מורים את שילובה של שיטת קובובי – הספרותראפיה, בהוראת הספרות: חקר מקרים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון

נושא מחקר: חינוך והוראה

תאריך פרסום: 13/08/2015
שם מחבר/ת: רבקה ברגר
רבקה ברגר
מחקר זה עוסק בתפיסותיהן של מורות לספרות בקשר לשילוב שיטת הוראה חדשה בתוכניות הלימודים הקיימות. נבדקו עמדותיהן של 11 מורות לספרות בחט"ב ובתיכון שלמדו באוניברסיטה שיטה להוראת הספרות, שיטת קובובי או: ספרותראפיה, במשך שנת לימודים אקדמית אחת במסגרת לימודיהן לתואר שני. שיטת קובובי היא שיטת הוראה שמטרתה טיפוח בריאות הנפש באמצעות לימוד ספרות ופרקי תנ"ך. המחקר הנוכחי עוסק בספרות בלבד. מטרת השיטה היא הגברת התובנה העצמית של התלמיד: עיצוב מערך נפשי של פתיחות והקשבה לחיי הנפש הפנימיים ופיתוח היכולת להבינם הבנה חווייתית על מנת לקדם ולטפח את החוסן הנפשי של התלמיד. שאלת תפיסות מורים לספרות בקשר לשילוב שיטת קובובי בהוראה עוסקת בהקשרה הרחב בתופעה נפוצה במציאות חייהם של מורים: הם לומדים ומשתלמים במשך שנות עבודתם, בתוך בית הספר ומחוצה לו במטרה לרכוש ידע חדש ולהתפתח. לימוד זה עשוי להוות פתח לשינוי אצל המורים ולתרום לצמיחתם המקצועית. מחקר זה עוסק במעבר מלימוד תיאוריה אקדמית למעשה ההוראה בפועל, במימדים בהם משולב ידע חדש בקיים בידי מורים, וכן באופנים בהם מתקשר תהליך זה לאוריינטציות של מורים להוראת תחום הדעת. נחקרו גורמים המעודדים או המעכבים תהליכי שינוי והתפתחות מקצועית אצל מורים וכן נבדקה השפעתם של תהליכי שינוי אלו על הדימוי העצמי והמקצועי של המורות המשתתפות במחקר . התנסות מספר מורות, ראי/ה עוד ... בשילוב שיטת הוראה אחת, עשויה להרחיב את הבנתנו לגבי תהליכי התפתחות מקצועית אצל מורים ביישום הלכה למעשה של ידע שרכשו. המורות לספרות נחקרו כמקרה מבחן case study אשר ממנו עשויה להצטייר גם הבנה כללית יותר באשר לשאלה מה מתנה את שילובו של ידע חדש בידי מורים במסגרת בית הספר ומהי תרומת שילוב זה לתחושת התפתחותם המקצועית.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: rivkab.doc

שם העבודה: החינוך לרב-תרבותיות בהכשרת מורים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל

נושא מחקר: חינוך והוראה

תאריך פרסום: 13/08/2015
שם מחבר/ת: בינה גלדי וייצמן
בינה גלדי וייצמן
עבודת המחקר המוצגת עסקה בחינוך לרב-תרבותיות בתכניות להכשרת מורים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. הרב-תרבותיות נבדקת מן ההיבט הלאומי: יהודים וערבים – פלסטינים. רוב המחקרים העוסקים בחינוך לרב-תרבותיות בהכשרת מורים בכלל ובישראל בפרט, מצאו שבמוסדות להכשרת מורים בישראל ממוקדים כיום בעיקר בהוראת מקצוע ספציפי בהתאם לתכנים הנדרשים להוראת המקצוע בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון, תוך דגש על הנחלת גישות מערביות המקובלות בחינוך. גישות אלה מתמקדות בעיקר בצורת ההוראה, בשיטות ובמתודות שונות, במקומו של התלמיד בהוראה. לטענת מחקרים אלה, נראה כי חסרה התייחסות בתוכניות להכשרת מורים לתכנים רב תרבותיים ולא קיימת אוריינטציה להכשרה רב-תרבותית, בחברה רב-תרבותית. כמו כן נראה כי אין גישה מגובשת לרב-תרבותיות בהכשרת מורים. המחקר בחן לעומק את המצב הקיים בארץ בהכשרת מורים לחטיבה העליונה. המחקר זהה דגמים קיימים בעולם המערבי ומקשר אותם למצב הקיים בישראל בהכשרת מורים ולרב- תרבותיות, באמצעות מודל תיאורטי , המציע הכשרת מורים רב-תרבותית, המשלבת את התיאוריות הקיימות עם המאפיינים המתאימים למדינת ישראל. המחקר מוסיף למודלים התיאורטיים הקיימים את הביטוי הרב-תרבותי, המתאים להכשרת מורים בישראל. רב-תרבותיות נתפסת בדרך כלל על ידי החוקרים כגישה המתייחסת לשונות האתנית בחברה. לכל הגישות משותפת ההנחה שחברה רבת תרבויות ראי/ה עוד ... ראויה להיקרא חברה רב-תרבותית, אם היא מאמצת גישה המתייחסת בכבוד ובחיוב אל ההטרוגניות התרבותית המאפיינת אותה. למרות הסכמה זו, לא קיימת הסכמה ביחס למהות החינוך הרב-תרבותי. המחקר מתייחס לחינוך הרב- תרבותי בהתבסס על חמשת המימדים של 2001( Banks(, שניתן לראותם כחמש רמות של חינוך רב-תרבותי: הרמה הראשונה מתייחסת לאינטגרציה של חומר הלימוד, והיא הרמה המינימאלית המציגה גישה רב-תרבותית לחינוך, הרמה השנייה מרחיבה ומתייחסת לתהליך של עיצוב והבניית ידע, הרמה השלישית עוסקת בהפחתת דעות קדומות, הרמה הרביעית מציגה פדגוגיה שוויונית והרמה הגבוהה ביותר מציגה את החינוך הרב-תרבותי במסגרת תרבות בית ספרית המעצימה את הסטודנטים מגזעים שונים או קבוצות אתניות שונות, תוך פיתוח מערכת לימוד חוצה תרבויות. בהתייחס להכשרת מורים מתוך גישה רב-תרבותית, המחקר אימץ את גישתם של Grant & Tate (1995), שמציגים חמש גישות הבאות לידי ביטוי בהכשרת מורים בעולם. גישות אלה מציגות למעשה רמות שונות של רב-תרבותיות: 1. הוראת ההבדלים הייחודיים לקבוצות. 2. גישת יחסי אנוש - יצירת יחסים אפקטיביים בין הלומדים כדי לחזק את ההרמוניה בין הלומדים. 3. גישת מחקרי קבוצה – המקדמת מבנה חברתי שוויוני. 4. גישת החינוך הרב-תרבותי- המקדמת מבנה חברתי שוויוני ופלורליזם תרבותי. 5. גישת החינוך הרב-תרבותי כמעצב חברתי – גישה זו דוחפת את הלומדים לפעילות אקטיבית ליצירת מבנה שוויוני. הוצע מודל המסכם את הגישות לחינוך לרב-תרבותיות שהוצגו, בהתאמה לגישות לרב-תרבותיות בהכשרת מורים. לכל גישה מותאמות השיטות והכלים המומלצים לביצוע הכשרת מורים רב- תרבותית. מודל זה שימש בסיס לבחינת המצב הקיים בהכשרת המורים בישראל. שיטת המחקר : המחקר הוא מחקר איכותני, ומתבסס על אסטרטגיה של חקר רב מקרי, כלומר הוא מתייחס אל ישראל כאל "חקר מקרה". הגישה העומדת בבסיס המחקר מבוססת על תיאוריה מעוגנת בשדה. המחקר הנוכחי חקר חקירה רחבה ומעמיקה את המצב הקיים בארץ במוסדות המכשירים מורים לחטיבה העליונה. פותח מודל תיאורטי המקשר בין הכשרת המורים בישראל לגישות רב-תרבותיות. מודל תיאורטי זה מציע הכשרת מורים רב-תרבותית המשלבת את התיאוריות הקיימות עם המאפיינים הייחודיים למדינת ישראל, ויישומו יביא לפיתוחה של קהילת מורים רב-תרבותית. מודל זה לוקח בחשבון את התנאים הקיימים בישראל, הן את הצורך להמשיך ולשמור על צביונם של המוסדות כמוסדות יהודיים, והן את הרצון להתייחס התייחסות ראויה לתרבויות השונות הקיימות בהם.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: bina.pdf

שם העבודה: איך יכולים הכתבים של פרידריך ניטשה וחנה ארנדט לסייע להבין מדוע היסטוריה היא בהכרח חלק בתוכנית הלימודים בבית הספר

נושא מחקר: חינוך והוראה

תאריך פרסום: 07/07/2015
שם מחבר/ת: בתיה בהט
בתיה בהט
היסטוריה היא חלק אינטגרלי מן הלימודים במערכת החינוך. אולם עצם הכללתו של מקצוע ההיסטוריה בקוריקולום אין בה די כדי להבטיח את מעמדה של "היסטוריה" כחלק אינטגראלי של הלימודים בבית-הספר גם בעתיד לבוא. כדי לבצר הצדקה להוראת היסטוריה בתזה זו מטרתי היא להציע חשיבה חדשה על חשיבותה באמצעות הצדקה פילוסופית. באופן ספציפי יותר, מטרתי היא להראות שהדברים שכתבו פרידריך ניטשה וחנה ארנדט על היסטוריה תורמים להצדקת הדרישה להורות היסטוריה בבתי הספר התיכונים. מסקנתי היא שהוראת היסטוריה היא מוצדקת, כי באמצעות לימוד היסטוריה תלמידים לא רק לומדים על העבר אלא מתקרבים יותר להבנה מי הם: הם לומדים מהיכן הגיעו וכיצד הגיעו להיות מי שהם. כלומר, לימוד היסטוריה הוא דרך אחת לממש את הצו הסוקרטי "דע את עצמך". בנוסף, מטרתי להראות שהאופי הרצוי של הוראת היסטוריה קשור באופי הרצוי של חקר ההיסטוריה באמצעות התייחסות למתח שבין תפיסה נרטיבית של ההיסטוריה לבין שאלת האמת ההיסטורית. בפרק הראשון בתזה אני פורשת את הרקע להצדקה של הוראת היסטוריה כחלק בלתי-נפרד מן הקוריקולום של בתי-הספר התיכונים. לשם כך אני מבהירה למה הכוונה במושגים "היסטוריה" ו"חינוך" ואני מראה איך הגדרה שונה של המושגים האלה מובילה להצדקה שונה של הוראת היסטוריה בבית ראי/ה עוד ... -הספר. כדי לעשות זאת אני מבחינה בין שלושה שימושים שונים של המילה "היסטוריה": מובן אחד הוא כל מה שאירע עד כה. מובן אחר הוא כל מה שאנחנו יודעים על מה שאירע עד כה. המובן השלישי של המילה "היסטוריה" הוא תחום דעת ודיסציפלינה אקדמית. עוד בפרק זה אני בוחנת באופן ביקורתי את המסמך המייצג את העמדה הרשמית של משרד החינוך בנוגע ללימוד היסטוריה בבית-הספר התיכון. בחינה זו מוליכה אותי לדיון קצר בהשקפות על מהותו של החינוך, ובו אני מבהירה מדוע אני מקבלת את גישתו של חוקר החינוך ר. ס. פיטרס. בהמשך אני סוקרת באופן ביקורתי את הגישות השונות באשר למהותה של היסטוריה ומראה במה כרוכה השאיפה להסביר אירועים היסטוריים. בסופו של דבר אני מגיעה אל הגישה הנרטיבית להיסטוריה ומנמקת מדוע לדעתי היא עדיפה על הגישות האחרות. אחר-כך אני מדגימה את טענותיה של הגישה הנרטיבית באמצעות דיווחים היסטוריים שונים על הסכסוך הערבי-ישראלי. את הפרק אני מסיימת בארבע מסקנות עיקריות: א. כדי שאדם יידע מי הוא חשוב שיידע מאין בא ולאיזה סיפור היסטורי הוא שייך. ב. ידיעת היסטוריה תאפשר לתלמידים להבין אנשים אחרים שחיים בעולם. ג. המודלים שההיסטוריה מציגה יכולים לעזור לנו להחליט איזה יחס לחיים אנחנו רוצים לפתח. הגישה הנרטיבית בהיסטוריה מיטיבה להציג מודלים לחיים. ד. ידיעת היסטוריה היא דבר ראוי כשהוא לעצמו ולא אמצעי להפיק ממנו תועלת כלשהי. לכן ידיעת היסטוריה יכולה לקרב לאורח-חיים ערכי ולהעניק משמעות לקיום. בפרק השני בתזה אני דנה בגישתו של פרידריך ניטשה להיסטוריה בעיקר כפי שהיא מנוסחת במסתו "כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים". אני נעזרת גם בכתביו המאוחרים יותר, כי חלק מן הרעיונות שניטשה מפתח במסה זו חוזרים ומופיעים גם בכתיבתו המאוחרת. בפרק זה אני מדגישה שני רעיונות: 1. את מרכזיותו של הזיכרון אצל ניטשה בשביל ההיסטוריה וגם בשביל החיים. 2. את הרעיון של ניטשה שההיסטוריה והחיים הם שני צדדים של אותה מטבע – ניתן להבחין ביניהם אך לא להפרידם. בתוך כך אני עוקבת אחר האופן שניטשה מציג את הדיאלקטיקה בין התועלת והנזק של חיים עם ידיעת העבר דרך המתח בין מה שהוא מנסח כ"קיום היסטורי" ו"קיום לא-היסטורי", דהיינו בין זכירה לבין שיכחה, ודרך שלושה "אופני הזדקקות להיסטוריה": הדרך המונומנטאלית, הדרך האנטיקווארית והדרך הביקורתית. בנוסף לכך אני מראה ששלושת אופני ההזדקקות לידיעת ההיסטוריה הם חלק בלתי-נפרד מן הגישה הפרספקטיבית של ניטשה בנוגע לידע של האנושות. גישה זו דוחה את אפשרות קיומה של אמת אחת תקפה בשביל כל אופני הקיום ובשביל כל אירועי העבר. בפרק זה אני מתייחסת גם לזיקה בין זיכרון והיסטוריה: אני בוחנת את הדיון האקדמי בשאלת ההיסטוריה לעומת הזיכרון כשני אופנים לשימור העבר בתודעתנו וגם את שאלת "הפוליטיקה של הזיכרון". הדיון בגישתו של ניטשה ל"היסטוריה המונומנטאלית" מוביל אותי לבחון את תרומתם של "אנשי-מופת" לעיצוב ההיסטוריה. בהמשך אני מרחיבה את הדיון בניתוח השקפתו של ניטשה על מה שהוא מכנה היסטוריה "אנטיקווארית" והיסטוריה "ביקורתית". את תמיכתי בגישה הביקורתית אני מסבירה על-ידי הצבעה על מגבלותיו של המ
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: batya.pdf

שם העבודה: vector mesons as a higgs phenomenon

נושא מחקר: פיזיקה

תאריך פרסום: 11/06/2015
שם מחבר/ת: עומר חגוג
עומר חגוג
בעבודה זו סקרתי את ההתפתחויות החדשות של מודל סקרם בהקשר של QCD, ניתחתי את השימוש בלגרנזיאנים כירלים אפקטיבים עם מזונים וקטורים בתיאור הפיזיקה של ההדרונים עם אנרגיות נמוכות. סקרתי בפירוט את גישת יאנג-מילס המסיבית (המזונים הוקטורים מתקבלים כחלקיקי כיול כבדים מטיפוס יאנג-מילס) וגישת הסימטריה החבויה (המזונים הוקטורים מתקבלים כבוזוני – כיול דינמים), שתי הגישות משמשות להרחבת מרחב השדות מעבר לפיונים שנחשבים גולדסטונים, עם הדגש של פעולת ויס - זומני – ויטן המכוילת. הוכח שכל הפרמטרים נקבעים בסקטור המזוני. הצעתי גישה לצימוד מזונים וקטורים למודל סקרם. המזונים הוקטורים מוצגים כבוזוני כיול דינמים של הסמטריה SU(2)XU(1) , עם שני פרמטרים בלבד שנקבעו בסקטור המזוני. הראיתי שברמה הקלאסית המודל מציג פתרונות סוליטונים קבועים. הפתרונות הסוליטונים קוונטטו. לבסוף, חקרתי את הזרמים האלקטרומגנטים והאכסיאלים עם גורמי הצורה המתאימים. קבלתי תוצאות מספקות של גורמי הצורה האלקטרומגנטים והאכסיאלים של הנוקליאון. בעוד שחלוקת המספר הבריוני בתוך הנוקליאון היתה במידה קטנה, כ- 0.5 fm . הרדיוסים האלקטרומגנטים היו גדולים בצורה ניכרת בזכות הצמוד של המזונים הוקטורים לפוטונים. בנוסף לזה חישבתי גם את גורם הצורה האכסיאלי של הנוקליאון.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: omar.pdf

שם העבודה: resistance of sunflowe to orobanche

נושא מחקר: ביולוגיה

תאריך פרסום: 09/06/2015
שם מחבר/ת: נעמי איש שלום
נעמי איש שלום
כמה ממיני העלקת (Orobanche sp.) גורמים נזקים כבדים לגידולים חקלאיים רבים באזורי אקלים חמים ויבשים, ובמיוחד באגן הים התיכון ובמספר ארצות באירופה המזרחית. בישראל, גורמת עלקת החמנית לנזקים חמורים ליבול החמנית, עד כדי אובדן מוחלט של היבול בשדות מאולחים מאד. זן החמנית Sunbred-254 אותר כזן העמיד ביותר לעלקת, מבין הזנים שנבחנו. עמידות זו נמצאה רחבת טווח, וכללה עמידות לעלקת החמנית, עלקת מצרית ועלקת חרוקה. הורשת העמידות לעלקת נבחנה בזנים SW-501 ו-RW-637, הוריו של הזן Sunbred-254, מאחר ואוכלוסיית Sunbred-254 שהינו זן מכלוא, נמצאה הטרוגנית מבחינה גנוטיפית. מחקרנו מציע שהעמידות לעלקת החמנית בזני חמנית אלו נשלטת על ידי גן דומיננטי יחיד. אנו סבורים שגן זה מופיע במצב הומוזיגוטי בגנוטיפ של הזן , SW-501 ובמצב הטרוזיגוטי בגנוטיפ של הזן RW-637. בנסיונות להבנת העמידות נבחן כושרו של הזן העמיד להפריש סטימולנטים מנביטי עלקת, ומידת פעילותם של סטימולנטים אלו יחסית לסטימולנטים של הזן הרגיש. לא נמצאו הבדלים בשני מדדים אלו בין הזנים. לאור התצפיות במיקרוסקופ אלקטרוני אנו סבורים שחדירת העלקת לתוך תאי אפידרמיס של שורש החמנית הינה חדירה אנזימטית, הגורמת להתמוססות דפנות תאי החמנית. בתאי שורש חמנית מזן עמיד לעלקת הסמוכים לתאי עלקת נתגלו באמצעות המיקרוסקופ האלקטרוני הצטברויות של חומר אוסמופילי בעל צפיפות אל ראי/ה עוד ... קטרונים גבוהה בחללית, והתעבות של תאים אלו. בדיקות ביוכימיות הצביעו על עליה ברמות הסוכרים המסיסים, הסוכרים המחזרים והפנולים בתאי שורש החמנית העמידה לאחר נסיון חדירה של העלקת. נוכחות פנולים כפי שבאה לידי ביטוי בבדיקה הביוכימית מאפשרת להציע שהצטברויות החומר האוסמופילי בעל צפיפות האלקטרונים הגבוהה הן אכן תרכובות פנוליות. נתגלה שעמידות Sunbred-254 לעלקת אינה מוחלטת, אלא מותנית-טמפרטורה. כאשר הטמפרטורה בשלושת חודשי הגידול הראשונים של החמנית היו נמוכות, לא היתה קיימת בזן זה עמידות לעלקת. ניסויים בתא צמיחה אישרו שגורם הטמפרטורה הוא הדומיננטי בקביעת קיומה או היעלמה של העמידות לעלקת. העמידות של הזן Sunbred-254 התבטאה בכשלון החדירה של שורשון העלקת אל תוך רקמת שורשי החמנית, למרות שכרית ההצמדה שבקצה השורשון עצרה איתה מגע. אנו מציעים שמחסום מיכני (דופן מעובה) ומחסום ביוכימי (סוכרים ופנולים) גורמים לכשלון נסיון החדירה של העלקת לשורש חמנית עמידה. מיצויים משורשי חמנית עמידה, אשר הכילו סוכרים ופנולים אכן נמצאו מעכבים פעילות האנזים צלולז.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: naomi.pdf

שם העבודה: תיאום בין תהליכים ניהוליים ומערכות מידע בסביבה המשתנה עם הזמן

נושא מחקר: ניהול ידע

תאריך פרסום: 09/06/2015
שם מחבר/ת: יואב גל
יואב גל
במסגרת המחקר חיפשתי את התנאים ההכרחיים (גם אם לא מספיקים) לתיאום בין התהליכים הניהוליים ובין זרימת הנתונים והמידע במערכות המידע. המחקר התבצע במפעל אשר הנהלתו הסכימה להעמיד את האמצעים הדרושים לבחינתה של שאלת המחקר והורחב באמצעות סימולציה ממוחשבת. המפעל ששימש כמערכת הניסוי הוא ארגון המאופיין בתהליכים עתירי ידע המתועדים היטב לאורך שנים. המחקר עוסק בפיתוח השלב הראשון של מודל לתיאום בין תהליכים ניהוליים לבין מערכות מידע בארגון עתיר ידע לאורך זמן ובמהלכו בחנתי משתנים כמותיים ומדידים החיוניים לתיאום בין התהליכים בסביבה המשתנה עם הזמן. המחקר מראה כי קיימים משתנים כמותיים אשר חיוניים לתיאום בין התהליכים. אלו הם משתנים שהשפעותיהם נמצאו כבעלות חשיבות רבה במערכת הניסוי. ישנם משתנים נוספים, שבספרות נמצאו כבעלי השפעה על תהליכים בארגון, אולם ניתן לבדקם רק במחקר השוואתי של מספר ארגונים זה מול זה. במסגרת עבודת מחקר זו בחנתי 52 תהליכים שונים אך במפעל אחד אשר היווה מערכת ניסוי. לכן, לא ניתן היה לבדוק את מידת השפעתם של גורמים אלו. זאת, כפי שמפורט בנספח ב’ בסוף העבודה וגם בפרק "מערכת הניסוי וגורמי היסוד". המודל נשען על זיהוי ומדידה של משתנים כמותיים המהווים תנאי הכרחי לתיאום בארגון הפועל בסביבה המשתנה עם הזמן. הדגש במחקר זה הוא על זיהוי תנאים הכרחיים, כאשר הם כשלעצמם לא מספיקים לקיומו של ה ראי/ה עוד ... תיאום בין התהליכים. טענת המחקר היא כי קיימים מדדים כמותיים שאכן מהווים תנאי הכרחי ליכולתו של הארגון לתפעל תהליכים בו-זמנית תוך שילוב וקשירה של מידע עדכני ומדויק באופן הדוק לתהליכי קבלת ההחלטות ולפעילותו של הארגון. במילים אחרות, לתאם בין התהליכים הניהוליים לבין מערכות המידע: א. המדד הראשון הוא מספר המעברים המותנים של עריכה שעל הנתונים לעבור בתהליך הניהולי. מדד זה מבטא את ההסתברות של דיוק הנתונים בתהליך כולו. מעברים מותנים של עריכה מגדילים את כמות השגיאות בנתונים ופוגעים בדיוק העבודה של מקבל ההחלטות. אומנם הארגון נדרש לתפעל בו-זמנית גם את התהליכים הניהוליים וגם את תהליכי הזרמת הנתונים במערכות המידע, אך ההתייחסות למעברים מותנים של עריכה היא רק לגבי התהליך הניהולי בצומת הקשר שבין תת-המערכת של נתונים ותת-המערכת של ניהול. ב. המדד השני הוא זמן השיהוי בהגעת הנתון לידי מקבל ההחלטות, שכן שיהוי גורם לשימוש בנתונים לא מעודכנים בתהליכי קבלת ההחלטות. המדד מבטא את עדכניות הנתונים. ג. המדד השלישי הוא זמינות מערכת המידע המתאימה לתהליך ניהולי מסויים. הזמינות היא היחס בין מקטע הזמן בו מערכת המידע מושבתת בשעה שהייתה אמורה לעבוד לבין מקטע הזמן בו מערכת המידע אמורה לפעול ברציפות. במהלך המחקר בחנתי 52 תהליכים. עשרה תהליכים היוו את קבוצת הבקרה ו- 42 תהליכים ניהוליים, שלא היו מתואמים עם מערכות המידע, שונו בכדי להביא את שלושת המשתנים הרלוונטיים לתחום המבוקש ונבדקו בכדי לבחון אם הושג התיאום הנדרש. כאשר לפחות אחד מהמשתנים שלעיל חרג מהתחום המותר, גם בתנאים סוציו-כלכליים מושלמים, לא הושג תיאום ובפועל לא נעשה שימוש במערכת המידע. מסקנה זו מתבססת על ממצאים ממערכת ניסוי אחת בלבד. מחקר נוסף נדרש בכדי להשוות את הממצאים בין מספר חברות, לאמת את הטענה ולוודא כי מדובר בתבנית כללית ולא במקרה מיוחד. בעבודה ארבעה חלקים עיקריים: א. בחלק הראשון כלולים: התקציר, המבוא, פרק ההגדרות, מטרת העבודה, ושיטת המחקר. ב. החלק השני מתמקד בסקירת הספרות. ג. החלק השלישי עוסק בניתוח נתוני מערכת הניסוי. ד. החלק הרביעי מתאר את מודל הסימולציה ואת תוצאותיו. בסופו מוצג גם סיכום העבודה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: yoav.pdf

שם העבודה: הבניית זהות ומהלך חיים כנאראטיב היסטורי; סיפור תולדות יהודי גלזגו בין השנים 1920-1950

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 08/06/2015
שם מחבר/ת: ליאורה מנדלסון
ליאורה מנדלסון
חקירה אתנוגראפית והיסטוריוגרפית זו מתמקדת בתפיסת זהותם התרבותית והחברתית של קבוצת נשים וגברים ילידי גלזגו, כפי שהינה משתקפת בסיפורי חייהם לעת זקנה. טענת המחקר המונחת ביסוד עבודה זו היא, כי סיפור החיים האינדיווידואלי, כחלק מספקטרום סיפורי החיים הקבוצתי, משקף פרשנות היסטוריוגרפית והיסטוריוסופית ייחודית לעת זקנה. פרשנות זו נמצאת נסמכת על פרקטיקת הזרת נקודת התצפית הסובייקטיבית של הנחקרים כאנשים זקנים, כמי שנמצאים משקיפים ובוחנים את מהלך חייהם משולי השיח החברתי-הגמוני. הזרה זו נחשפת כאסטרטגיה נרטיבית ואף קיומית, המשחררת את נקודת תצפיתו הרפלקטיבית של המתבונן כאיש זקן, הן מפיקוח חברתי, והן מכל מחוייבות לשיח פוליטיקת הזהויות ההגמוני והתקין. הנחתנו העיונית היא, כי נקודת תצפית מרוחקת ומשוחררת זו בה מתאפיין האדם הזקן, עשויה להאיר באור חדש ואחר את טיב מורכבותה של המציאות ההיסטורית אל תוכה ומתוכה צמחו נחקרינו. טענתנו המחקרית נסמכת אף על ההנחה, כי בהעדרו של אופק עתידי ארוך מצידו של המתבונן כאדם זקן מחד גיסא, ומחייבות לעמוד בציפיות חברתיות מאידך גיסא, האדם הזקן נטען במוטיבציה קיומית להנכיח את עצמו אף יותר על מנת להותיר עדות קיומית ברורה. עדות משוחררת זו עשויה אם כן, לאתגר טקסטים תרבותיים פורמאליים אודות תהליכים של הבניית זהות קבוצתית, כחלק מנרטיב על הגמוני, המצוי בשרות אתוסים פוליטיים ותרבותיים ראי/ה עוד ... הגמונים. האתגר העיוני אם כן, לפענח סיפורי חיים אינדיווידואליים, המתאפיינים ברוחב יריעה קיומי מחד גיסא, אולם מאידך גיסא, נמצאים ממוקמים בשולי שיח פוליטיקת הזהויות התקין, נמצא הולם את מטרת חקירתנו; לאמור, לבחון כיצד תהליכים של הבניית זהות אישית וקבוצתית, כפי שהינם נחשפים בקרב נחקרינו כאנשים זקנים, משכיל לאתגר נאראטיבים היסטוריוגרפים-פורמאליים ומכאן, לתרום להרחבתם ולעיבויים לכדי טקסטים תרבותיים בעלי אופי דיפרנציאלי, ומרובה נקודות תצפית קיומיות. בנוסף, טענתנו המחקרית נסמכת על ההנחה כי היות הסובייקט האינדיווידואלי חלק מקהילת התייחסות חברתית עימה הוא מנהל שיח ושיג, תהליך הבניית זהותו במקביל לפילוס מהלך חייו, מניב יחסי גומלין בין תודעה סובייקטיבית לסביבה חברתית. יחסי גומלין אילו מזינים ואף תורמים את חלקם לתהליך הבניית הזהות הסובייקטיבית על מסד זיכרונותיה המעצבים. זיכרון, זכירה, הבניית זהות וניסוח מהלך חיים הם אם כן, פרקטיקות מנטאליות המנקזות אל ליבת שדה השיח התרבותי-קולקטיבי, את אותו מטען פנומנולוגי-אונטולוגי המצטבר בתודעת הסובייקט הנחקר. מטען זה מבטא אם כן, הן את חוויותיו ואת ניסיון חייו המצטברים של הסובייקט, והן את אופני התניית תודעתו לאורך חייו וזאת, באמצעות מערכות סוציאליזציה חברתיים ופוליטיים. מכאן ניתן לאמור, כי תהליך הפעפוע הדו סטרי המתקיים בין תודעה סובייקטיבית מעצבת זהות אינדיווידואלית, לבין מורשת וזיכרון תרבותיים מעצבי זהות קולקטיבית, מונח ביסוד תהליך כינונו של שיח מבנה זהות. שיח זה מתרגם כאמור, לכדי טקסט תרבותי בעל מאפיינים היסטוריים והיסטוריוגרפים מהם ניתן ללמוד ולהקיש על תהליכי היווצרותה של קהילת זיכרון בעלת היסטוריה, זהות ופרקטיקות שיחיות משותפות. טענות מחקר אלה הובילו אותנו לבחור לאמץ כלי מתודולוגי בדמות פרדיגמת הקוהורט; לאמור, פרדיגמה המסייעת בחקר פרקטיקות חיים מעצבות שיח ומהלך חיים של קבוצה גילית מובחנת. כלומר, קבוצה אשר נחשפה למסגרות סוציאליזציה והבנייה תרבותית ופוליטית בעלי אופי מאחד ומשותף. כמו כן, על מנת לחדד את טענותינו, בחרנו לבחון כיצד הפיצול הקוהורטי המתרחש בעקבות הבחירה להגר לישראל לעומת הבחירה להישאר בגלזגו, מניב שתי קהילות זהות וזיכרון הנמצאות מהופכות זו לזו אולם באותה מידה, אף משלימות זו את זו מעצם העובדה כי השתיים נמצאות נגזרות מאותו מרחב קוהורטי משותף ומאחד אליו נחשפו בימי ילדותם ונעוריהם. בהשראת מרחב מעצב זה שתי הקבוצות, כל אחת בדרכה, נמצאת מאמצת נקודות תצפית היסטוריוגרפית והיסטוריוסופית קיומית, ביקורתית וייחודית למתווה מהלך חייה עד הלום. נקודת תצפית זו, המשתקפת באופני תיעלול סיפור החיים והזהות הנאראטיבית המתגבשת נמצאת דווקא לעת ערוב הימים, כמהה להשתחרר מכבלי השיח ההגמוני לאורו עוצבה זהותם של הסובייקטים הצופים-משקיפים, כנערים ואנשים צעירים. את העיון הפרדיגמאטי בקטגוריית הקוהורט ככלי אנליטי, בחרנו למקד במקרה מבחן; לאמור, קוהורט מובחן יליד גלזגו בין שתי מלחמות העולם ובמיוחד, יליד 1920-1930. בחירה זו נעשתה מהטעמים הבאים: האחד, סיפור צמיחתה והתהוותה של הקהילה היהודית בגלזגו, שזור בעצם סיפור תולדות התגבשותה של גלזגו כעיר השנייה בחשיבותה באימפריה הבריטית. עיר המתמצתת תהליכים של תיעוש, גלובליזציה ורב תרבותיות, המבצבצים החל
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: liora.pdf

שם העבודה: יחסי ישראל, ירדן וארצות הברית תוך כינון הממשל הצבאי בגדה המערבית 1967-1974

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 28/05/2015
שם מחבר/ת: אורית מילר
אורית מילר
ב-5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. זאת הייתה המלחמה הקצרה ביותר בתולדות מדינת ישראל, ועם זאת שינתה את פניה. בתום המלחמה החזיקה ישראל בשטחים נרחבים אשר נכבשו במהלך הקרבות ונתפסו על יושביהם. התושבים המקומיים עברו בן לילה להיות בשליטתה של מדינת ישראל. הניצחון המוחץ הביא את ישראל ואת העולם לידי הכרה במצב מידי שהיה שונה בתכלית מהמצב ערב המלחמה. בישראל התעוררה ההכרה כי יש להכין מערכת ארגונית שתענה על דרישות כל הצדדים: הצבאי, המדיני, האזרחי, המשפטי והמקומי. ארבעת החודשים הראשונים מיוני 1967 ועד ספטמבר בשנה זו היו הקריטיים ביותר מבחינת ההיבט המעשי והמדיני. בחודשים אלו התגבשה מערכת הממשל הצבאי באינטנסיביות, והושתת בסיסה כדי לתת מענה מיד לצורכי השליטה הישראלית בשטחים. בחודשים אלו התקבלו החלטות, ונעשו פעולות צבאיות, מדיניות ומשפטיות אשר הכתיבו את מהלך ביסוס תשתית הממשל. מערכת הממשל הצבאי הושתתה על יסוד המשפט הבין-לאומי וכפי שמתחייב בסדרי הדין שבמדינת ישראל. שטחה של מדינת ישראל גדל באופן ניכר בעקבות כיבושי שטח נרחבים מהמדינות שנלחמה עמן. רמת הגולן נכבשה מידי סוריה, סיני ורצועת עזה נכבשו מידי המצרים, והגדה המערבית וירושלים נכבשו מידי ירדן. תוצאות המלחמה הציבו את ישראל מול אתגרים מורכבים של התמודדות בשטחים שמוחזקים על יושביהם המקומיים ושתי מלחמות קשות. מדינות ערב השכנות הפסידו את אדמתן ליש ראי/ה עוד ... ראל ולא היו מוכנות להשלים עם המצב הקיים. מצרים וסוריה יצאו לעוד מערכות כדי להשיב את אדמותיהן כמו גם את כבודן. ירדן בחרה להמשיך בדרך של שיחות ומגעים חשאיים. בישראל עלו הצעות להתמודדות עם השטחים המוחזקים. ב-26 ביולי 1967 הציג שר העבודה יגאל אלון לראש הממשלה לוי אשכול מסמך ששמו "עתיד השטחים והטיפול בפליטים". המסמך זכה לכינוי על שם מחברו "תכנית אלון". ב-3 בספטמבר של אותה שנה ניסח השר בלא תיק ישראל גלילי מסמך, ובו תכנית פעולה לשטחים שנכבשו והצעות לטיפול באוכלוסייה המקומית. המסמך נקרא אף הוא על שם מחברו "מסמך גלילי". עוד הצעה התקבלה ב"ועדת הארבעה". ב-4 ביולי 1967 מינה אשכול ועדה שהורכבה מארבעה עובדי מדינה בכירים. תפקידה היה לבחון ולהציע הצעות ודרכים לטיפול בשטחים ובאוכלוסייה המקומית מתוך ניתוח המצב בעקבות שיחות עם הנכבדים המקומיים בשטחים. שלושת המסמכים נותרו בלא מימוש. ראש הממשלה, לוי אשכול, בחן את האפשרות להגיע להסדרי שלום עם ירדן. בין ישראל לירדן נערכו שיחות חשאיות, אך לא הושגה פריצת דרך בנושא. לאחר פטירתו נבחרה גולדה מאיר להוביל את מפלגת מפא"י ואת הממשלה. מאיר קבעה "לא יהיה פתרון לשטחים בלי שלום ואין שלום בלי פתרון לשטחים. אני רוצה להוסיף לנו גבולות פחות או יותר בטוחים, מכסימום ביטחון, עד כמה שאפשר שהגבול יהיה יותר רחוק ממה שהיה ב-4 ביוני. ואיכשהו שהערבים לא יישארו אצלנו". מאיר המשיכה בשיחות עם מלך ירדן מתוך תקווה להגיע להסדרים ולהסכמי שלום בין המדינות. אמנם מאיר לא הצליחה לחתום על הסכם שלום עם ירדן, אך השיחות התכופות בין המדינות, הקִרבה והמחויבות להגיע לפתרון משותף מנעו משתיהן פתיחת עוד חזית מלחמה. ממשלת מאיר קיימה מגעים קרובים עם ממשל ניקסון. מאיר ביקרה בארצות הברית פעמים מספר, ובכל ביקור התקבלה בכבוד רב. הנשיא התחייב לערוב לביטחון ישראל על ידי אספקת מטוסים ונשק כדי להבטיח את עמידותה הצבאית ועמד בדברתו. ישראל קיבלה תמיכה צבאית, כלכלית ומדינית מארצות הברית. בספטמבר 1970 התעמת מלך ירדן עם ארגוני מחבלים בארצו שביקשו להפיל את שלטונו ולקבל את אחריות השליטה על העם הפלסטיני ועל שטחי הגדה המערבית וירדן. המלך נלחם בארגונים גם בסיוע ישראל אחרי שפנה לארצות הברית לבקשת עזרה, וארצות הברית ביקשה מישראל את עזרתה בנושא. הערבות ההדדית הובילה לתקופה קשה של פעולות חבלניות, אשר חצו את גבולות הגדה המערבית וירדן ופגעו במטוסים, במדינות ובאזרחים זרים רבים. תקופה זו מכוּנה "ספטמבר השחור". בתקופה זו ניהלה ישראל חזית מלחמה עם מצרים בסיני, הרחק ממרכז הארץ. המצרים ביקשו "להתיש" את ישראל במלחמה ארוכה עד להשבת אדמתם. "מלחמת ההתשה" נמשכה ממרס 1968 ועד אוגוסט 1970. לשני הצדדים לא נרשם הישג בעקבות הלחימה. המצב נשאר כשהיה. מצרים לא הסכימה להשלים עם המציאות והחלה בהכנות לקראת המערכה הבאה. חסין הוכיח את גולדה במחויבותו לקשרים עם ישראל ב-25 בספטמבר 1973. בפגישה חשאית שערך עמה בישראל מסר המלך אזהרה מפני מלחמה העומדת לפרוץ בין מצרים וסוריה לבין ישראל. יומיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-4 באוקטובר 1973 בוועידת מפלגת המערך בתל אביב אמרה מאיר "אמרתי בפומבי גם שלשום, במועצת אירופה: אילו היינו נכנ
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: orit(1).pdf

שם העבודה: התמיינות תרבית פרומסטיגוטים של Leishmania donovani לאמסיגוטים: אפיון פיסיולוגי וביוכימי

נושא מחקר: ביולוגיה

תאריך פרסום: 28/05/2015
שם מחבר/ת: יהושע סער
יהושע סער
הלישמניה (Leishmania sp. ) הנם פרוטוזואה טפילים הגורמים למחלות עור, מחלות בקרומים ריריים ומחלות פנימיות. במחזור חייהם הם נעים בין מעיים של זבובי חול (שלב הפרומסטיגוט) לבין פאגוליזוזומים של מאקרופאגים ביונקים (שלב האמסטיגוט). במעבר מזבובת החל ליונק נחשפים הטפילים לשני שנויי סביבה בולטים: חשיפה לשנויי טמפרטורה, כ-26OC בזבובה לעומת 31-37OC ביונק, כתלות במיקומו של הטפיל בגוף היונק. בנוסף חשיפה לשנויי pH, מסביבה בסיסית בזבובה לסביבה חומצית (pH 4.5-6) בפאגוליזוזום במקרופאג. מטרות עבודה זו היו לפתח ולאפיין תנאים שיאפשרו התמיינות L.donovani בתרבית מפרומסטיגוטים לאמסטיגוטים. תרביות אלו ישמשו כמודל מחקר לבדיקת התהליכים המולקולריים המעורבים בהפעלת תהליך התמיינות המושרה ע"י pH חומצי. בעבודה זו פיתחנו שיטה לגדול אמסטיגוטים של L.donovani בתרבית, המבוססת על השינויים הפיסיולוגיים להם נחשף הטפיל במחזור חייו: בשלב הראשון עברו הפרומסטיגוטים מגידול ב-pH 7 26OC לגידול ב- pH 7 37OC, ולאחר מכן מועברים הפרומסטיגוטים לגידול ב- pH 5.5 37OC. בתנאים אלו עברו הפרומסטיגוטים התמיינות לאמסטיגוטים. החזרת האמסטיגוטים בתרבית לגדול ב ב-pH 7 26OC, השרתה התמיינותם של האמסטיגוטים חזרה לפרומסטיגוטים. באמצעות סימון מטבולי ב- 35S-methionine, והפרדת חלבוני התא בג'ל דו-ממדי, אותרו חלבונים אשר הסינתזה שלהם משתנה זמן ק ראי/ה עוד ... צר לאחר החשיפה ל-pH חומצי. דגם התגובה היה שונה בטפילים הגדלים ב-26OC בהשוואה לאלו הגדלים ב-37OC. איתרנו שלושה דגמי תגובה לשנוי בסביבת הגדול: קבוצה ראשונה הם חלבוני עקת pH (ASP-Acid Strees Proteins). חלבונים אלו שינו את התבטאותם באופן ייחודי, זמן קצר לאחר חשיפת הפרומסטיגוטים שגדלו ב-pH 7 26OC לגידול במצע ב- pH 5 26OC. קבוצה שניה הם חלבוני עקה כללית (GSP-General Stress Proteins), שהתבטאותם עלתה כתגובה לחשיפה לגדול בטמפרטורה גבוהה או ל-pH חומצי. קבוצה שלישית הם חלבונים מושרי התמיינות (DIP-Diffrentiation Induced Proteins), שהתבטאו באופן ייחודי, לאחר שהפרומסטיגוטים עברו לגדול מ-pH 7 37OC ל- pH 5 ) 37OCתנאים אשר משרים התמיינות לאמסטיגוטים). פרומסטיגוטים הגדלים ב-26OC או ב-37OC במצע גדול ב-pH 7, עברו סימון מטבולי ב-32P-H3PO4 , ולאחר מכן נחשפו הטפילים ל- pH 5 למשך 10 דקות. בהפרדה בג'ל דו-ממדיאותרו שינויים בדגם הזירחון של חלבוני התא, שהושרו ע"י חשיפה ל-pH חומצי. התוצאות שהתקבלו במחקר מצביעות על מספר תהליכים שונים: 1. חלבונים שזרחונם עולה לאחר החשיפה ל-pH חומצי או טמפרטורה גבוהה. 2. החלבונים העוברים דה-זרחון לאחר שעברו לגדול מ-26OC ל-37OC (16 שעות), אך שבים להיות במצב מזורחן בפרומסטיגוטים הגדלים ב- pH 5ב-37OC. 3. חלבונים הנמצאים במצב מזורחן בפרומסטיגוטים הגדלים ב-pH7 ב-37OC, ועוברים דה-זרחון 10 דקות לאחר החשיפה ל-pH 5 ב-37OC. 4. חלבונים העוברים זרחון באופן ייחודי בפרומסטיגוטים , שגדלו 16 שעות ב-37OC, ועברו חשיפה למשך 10 דקות ל- pH 5ב-37OC. בחלקו השני של המחקר, התמקדנו באיתור פעילות פרוטאין קינאזות המושרית לאחר החשיפה לסביבה חומצית. איתרנו פרוטאין קינאזבמסה מולקולרית 80 kDa (pk80), המתבטא בפרומסטיגוטים אשר נחשפו ל-pH חומצי ללא תלות בטמפרטורת הגדול, וזאת עפ"י פעילות זרחון עצמי. פעילות זו אותרה לאחר שחלבוני התא הופרדו ב-SDS-PAGE, הוספגו לניר PVDF ועברו תהליך רנטורציה. זיהוי הפרוטאין קינאזות התבסס על יכולתם של חלבונים אלו לעבור זרחון עצמי, ולכן סומנו באמצעות [-32P]-ATP. גישה מחקרית נוספת בה נקטנו, הייתה זיהוי ובדוד גניםשל פרוטאין קינאזות העשויים להיות מעורבים בתהליך ההתמיינות. בעזרת PCR הגברנו אוכלוסייה של מקטעים בגודל 206bp, המקודדים לאזור שמור מאוד באתר הקטליטי של פרוטאין קינאזות. בכולם נשמרו הרצפים ההכרחיים לפעילות. מקביעת הרצף של המקטעים נמצא ששנים מהתוצרים (רצפים B,C) ייחודיים ללישמניה, ואינם מראים הומולוגיה גבוהה לרצפי פרוטאין קינאזות אחרות. שלושת התוצרים האחרים (רצפים A1, A2, (A3 הראו דמיון רב בינם ברצף חומצות האמינו, וכמו-כן הראו הומולוגיה גבוהה לחלבונים מהמהשפחה cdc-2 Related Proteins. חלבונים ממשפחה זו נמצאים מעורבים בתהליכי בקרה של חלוקת התא ותהליכי התמיינות. המקטע A1, המראה והמולוגיה לחלבון cdc2, שובט לפלסמיד ביטוי, והתוצר הרקומביננטי שימש אותנו לשם קבלת נוגדנים. הנוגדנים זיהו את החלבון p32, שהוא חלבון מסיס ייחודי לפרומסטיגוטים הגדלים ב-26OC. החלבון נוקה חלקית, והמקטע המנוקה הוא בעל פעילות פרוטאין קינאז. לאחר הפרדה בPAGE--SDS , נשלח החלבון לקביעת רצף פפטידים. רצפי הפפטידים שהתקבלו, ישמשו אותנו לשם בנית פריימרים להגברת מקטע מהגן ב
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: sahar.pdf

שם העבודה: השפעת חיפוש ריגושים על התמדה בדאייה במצנחי רחיפה לאחר פציעה

נושא מחקר: ספורט

תאריך פרסום: 28/05/2015
שם מחבר/ת: אריה יעקבי
אריה יעקבי
בשלושת העשורים האחרונים חלה עליה חדה במספר הספורטאים העוסקים בספורט אתגרי בכל העולם(Brymer, 2010). עם העלייה המשמעותית במספר המשתתפים בענפים אלו גדל באופן ניכר גם מספר התאונות, ומספר הפצועים וההרוגים ( Schoffl & al., 2010 Soreide & al., 2007). אחוז מסוים של ספורטאים פצועים נוטים לנטוש את ענף הספורט האתגרי לאלתר, או לחלופין להמירו בעיסוק האתגרי בעיסוק שהוא פחות מסוכן. אך מספר לא מבוטל של ספורטאים ממשיכים ומתמידים באותו ענף למרות הפציעה. חקר הנושא עשוי להועיל ברמה האישית והמשפחתית של ספורטאיי האתגר כך שיחסך כאב ותסכול מהספורטאי וצער ואובדן מהמשפחה והחברים (Olivier, 2006) ובמקביל להוביל להערכות ממסדית בתחומים שונים כגון: חקיקה, חינוך, רפואה ופעילות פנאי ונופש. מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין רמת חיפוש ריגושים ובין התמדה בעיסוק בספורט אתגרי לאחר פציעה. במחקר השתתפו 472 נבדקים ממין זכר שמתוכם היו 15 רצים למרחקים ו- 442 דואים חובבנים במצנחי רחיפה. כלי המחקר כלל שני שאלונים, שאלון אישי שאיגד את הפרטיים כגון: גיל, מין, סוג הפציעה, היסטוריית פציעות, ניסיון ועוד. שאלון שני שבדק את רמת חיפוש ריגושים מאת Zuckerman_( 1989) Sensation Seeking Scale-SSS-V ( בתרגום לעברית. במחקר הנוכחי נמצא שאין השפעה לחיפוש ריגושים על התמדה בדאייה במצנחי רחיפה לאחר פציעה. כמו כן, לא נמצא הבדל ברמת ה ראי/ה עוד ... חיפוש ריגושים בין דואים פצועים לדואים לא פצועים. נמצא שכ- 41% מכלל הדואים שחוו פציעה במצנחי רחיפה נחשפו לפציעה נוספת. נמצא שקיים הבדל ברמת חיפוש הריגושים בין דואים במצנחי רחיפה לבין רצים למרחקים ארוכים. המסקנות העיקריות ממחקר הזה היו שרמת חיפוש ריגושים גבוהה הנה הגורם לדואים במצנחי רחיפה לעסוק בספורט זה מלכתחילה, ושדואים במצנחי רחיפה מאופיינים ברמת חיפוש הריגושים גבוהה יותר מרצים למרחקים ארוכים. פציעה אינה הגורם לפרישה מדאייה במצנחי רחיפה. בין הגורמים שכן הובילו לפרישה ממצנחי רחיפה היו לחץ משפחתי, סכנה ופחד, ומוות של חבר.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: arye.docx

שם העבודה: הרב אברהם חמוי ומקומו במאגיה היהודית המודרנית

נושא מחקר: יהדות

תאריך פרסום: 26/05/2015
שם מחבר/ת: נסים חמוי
נסים חמוי
מחקר זה נכתב בהנחייתם של פרופ' גדעון בוהק מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אבריאל בר-לבב מאוניברסיטה הפתוחה, במסגרת ביה"ס למדעי היהדות ע"ש רוזנברג באוניברסיטת תל אביב. מחקר זה עוסק בדמותו יוצאת הדופן של הרב אברהם שלום חי חמוי (1886-1838), אשר רישום תולדותיו וניתוח מפעלו הספרותי טרם נעשו עד כה. לעבודה זו ארבעה פרקים: א. קורות חייו של הא"ח. ב תהליך הכתיבה של יצירת הא"ח והיקפה. ג. תכניה של יצירת הא"ח. ד. השפעת הא"ח על המאגיה היהודית המודרנית. בפרק הסוקר את קורות חייו של הא"ח שורטטה ביוגרפיה ראשונית של חיי הא"ח, שהיו מערבולת מסחררת של נסיעות ופולמוסים. עמדתי על נוכחותו המשמעותית בכמה מן הצמתים החשובים בהיסטוריה של יהדות המזרח ומקומו הבולט במארג הכולל של חכמי המזרח בשלהי המאה ה-19. עם זאת, במידה מסוימת השתכח הא"ח מלב בשנים לאחר מותו. בעבודתי עסקתי בקצרה בבירור הסיבות לכך. בפרק השני עמדתי על דרך חיבורה של יצירת הא"ח וייחודה. לדיון זה מספר סעיפים: א. המניעים של הא"ח ליצירתו. ב. סקירת הספריות בהן הא"ח ביקר. מסקירה זו התברר כי על מנת ללקט חומרים לספריו הוא פקד ספריות ציבוריות רבות ואוספי ספרים פרטיים בקהילות ישראל באירופה ובארצות המזרח. עיקר פעילותו הייתה בספריות איטליה. עבודת ליקוט זו הביאה לייחודה של יצירת הא"ח, משום שבכתבי ראי/ה עוד ... ו נדפסו לראשונה חומרים מתוך כתבי היד הרבים שעמדו לנגד עיניו. ג. אופייה וייחודה של 'ספריית' הא"ח, אשר הכילה ספרים מסוגות מגוונות שנכתבו בקהילות ישראל הן במזרח והן במערב. בעבודתו ברר הא"ח דיונים מאגיים מתוך ספרים אלו. מתוך כך עלה שהעיסוק במאגיה בספרות היהודית הוא משמעותי ואינו מוגבל לסוגה זו או אחרת. מתוך בחינת מקורותיו עלה, כי העיסוק במאגיה התקיים במידה שווה בקהילות ישראל הן במזרח והן באשכנז. יחד עם זאת, ב'ספרייה' זו יוחד מקום גם לספרות תנועת ההשכלה, שהא"ח התנגד לערכיה. ג. אופן הכתיבה וההדפסה של יצירתו. ד. מגבלות שהטיל הא"ח על עצמו בתהליך הכתיבה. ה. קביעת היקפה ותיארוכה של יצירת הא"ח. על אף שדיון אודות היקף יצירת הא"ח נערך קודם לכן, הרי שבמספר היבטים הוא לוקה בחסר. לכן, בעבודה זו נערך רישום מדויק של כלל יצירת הא"ח. ה. החל משנות השמונים של המאה- 20 זכו כתבי הא"ח למהדורות מחודשות, בעבודה זו נבחנו והוערכו מהדורות אלו. בפרק השלישי נדונו בהרחבה חלק מן התכנים בעלי הזיקה למאגיה הקיימים ביצירת הא"ח. מדובר בנושאים שהא"ח הקדיש להם מקום משמעותי בתוך כתביו ותרומתו בכתיבתם היא ייחודית. בדיון זה עמדתי על הנמקותיו לעיסוק בנושאים אלו, דרך עבודתו, מקורותיו, טיב החומרים שבחר להעתיק אל תוך ספריו וקהל היעד שאליו כיוון. הדיון נערך עפ"י פירוט הנושאים הבאים: א. אסטרולוגיה ומאגיה אסטרלית. ב. גורלות. ג. פשר החלומות. ד. שאלת חלום. ה. הכרת פנים וסדרי שרטוטין. ו. מוסר והנהגות. בפרק הרביעי עמדתי על מידת השפעתו של הא"ח על המאגיה היהודית בתקופה שלאחר מותו ועד ימינו. השפעתו נבדקה בשלושה מישורים: א. הדפסת המהדורות המחודשות לכתביו כאמת מידה לרלוונטיות של כתביו בימינו. ב. בדקתי את חלקם היחסי של חומרים מכתבי הא"ח בתוך ספרי סגולות פופולאריים שהתחברו לאחר מותו: "רפואה וחיים מירושלים", "מראה הילדים", "סגולות ישראל", "רפאל המלאך" ו"זכרון יעקב יוסף". בדיקה זו העלתה שספרי הא"ח היו עבורם מקור חשוב ואף מרכזי, אולם מסיבות שונות הושמט חלקם של כתבי הא"ח מרשימת המקורות של ספרים אלו. משום כך, לא באה לידי ביטוי כלל תרומתו של הא"ח לעיצוב התכנים של ספרים אלו. ג. נבדקה באופן ראשוני השפעתו של הא"ח על העוסקים במאגיה במרשתת, מתוך הנחה כי העוסקים במאגיה במדיה זו שואבים את מרשמיהם בעיקר מתוך הספרות המודפסת. בבדיקה זו התברר שתרומתו של הא"ח ניכרת במספר מישורים. אולם, על מנת לעמוד על מלוא היקפה של תרומתו נדרש מחקר נוסף.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: nisim.pdf

שם העבודה: זהותם הקולקטיבית של תלמידי תיכון בני המיעוט הערבי בישראל: זהות מורכבת והערכה עצמית קולקטיבית

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 25/05/2015
שם מחבר/ת: חוג'יראת מוסא
חוג'יראת מוסא
יחסי הגומלין בין המיעוט הערבי לבין קבוצת הרוב היהודית במדינת ישראל שנעים בין "רגיעה יחסית" לבין מצב של "כמעט מלחמה" מעוררים שאלות לגבי המעמד האזרחי של הקבוצה. התהיה לגבי המעמד האזרחי של בני המיעוט מעוררת שאלה לגבי זהותם. חוסר הגדרה ברורה למושג הזהות גרם לבעייתיות בחקר הזהות עצמה. למרות זאת נעשו מחקרים שחקרו את הזהות מנקודת מבט מצומצמת. חוקרים רבים ובמיוחד סוציולוגים התייחסו לזהות כקטגוריזציה עצמית. במחקר הנוכחי חקרתי את נושא הזהות מנקודת מבט פסיכו-חברתית רחבה. התייחסתי לקטגוריזציה כמרכיב ממרכיבי הזהות ולא כזהות בפני עצמה. הצעתי מודל מחקר רב מימדי חדש בעקבות בריקויל (Breakwell, 1996) ובו דברתי על שני תכני זהות: קטגוריזציה עצמית ופער בהתייחסויות הנבדקים לקבוצתם-בני המיעוט הערבי-ולקבוצת הרוב היהודית וגם על תהליך זהות אחד: הערכה עצמית קולקטיבית. הקטגוריזציה העצמית במחקר הנוכחי לא היתה רק בחירת הגדרה מוציאה אחת על ידי הנבדקים אלא שאלתי על מידת חשיבותה לנבדק והתאמתה לזהותו וכך ניתן יהיה לפי זה שיהיה לנבדק יותר מזהות אחת בו זמנית ולזה קראתי "פרופיל זהות". בהסתמך על מחקרים קודמים בנושא הזהות, כמו למשל, בלומר (1969Blumer, ) וסטריקר (1987 Stryker,), שהראו שהזהות מתפתחת ומשתנה קבעתי את המטרה הכללית של המחקר שהיא לבדוק את פרופיל הזהות בתקופה שונה מהתקופות שב ראי/ה עוד ... הן נערכו מחקרים קודמים. מזה גזרתי את השערת המחקר הכללית שפרופיל הזהות אכן קשור לזמן ולכן הוא שונה, למשל, מתקופת רגיעה יחסית לתקופת עימות בין שתי הקבוצות. וגם קשור לרמת המסורתיות של החברה לכן פרופיל הזהות של העירוניים שונה מפרופיל הזהות של הכפריים והבדואים. בני המיעוט הערבי כ"קבוצת פנים" מתייחסים בהערכה והעדפה לקבוצתם. לפי תז'פל (Tajfil, 1982) בני קבוצת המיעוט בונים את הערכתם העצמית על ידי העלאת הערך של קבוצתם והורדת הערך של קבוצת הרוב היהודית. וכך נוצר פער בהתייחסויות של הנבדקים לשתי הקבוצות. הפער הזה משמש על פי התיאוריה כאמצעי להעלאת הערכתם העצמית הקולקטיבית. במחקר זה נבדק הקשר בין הפער וההערכה העצמית הסופית בקבוצת המחקר שלי. המחקר התבצע על אוכלוסיית מתבגרים תלמידי תיכון מבני המיעוט הערבי משלושת גושי אוכלוסייה: הגליל, המשולש והנגב. נכללה קבוצה של שמונים נבדקים מהערים המעורבות אבל היחס אל הקבוצה הזאת היה כאל עירונייים לכל דבר. המחקר כלל מוסלמים בלבד רק בגלל שהם מהווים רוב באוכלוסייה הכללית. הופצו שאלוני מחקר ל- 74 נבדקים נוצרים אבל מדגם קטן מנע הסקת מסקנות ומומלץ על מחקר כולל נוסף שיכלול גם נוצרים וגם דרוזים. הנתונים נאספו בשני גלי מחקר שהראשון מהם היה מיד אחרי פרוץ אינתפאדת אל אקצא וכמעט שנה לאחר שפרצה. המספר הסופי של הנחקרים היה 1470. הנתונים רוכזו בתוכנת SPSS ועובדו במבחנים שונים (נתוחי שונות דו-גורמיים ותלת-גורמיים ו- Chi-Square ומתאמים שונים). הממצאים אוששו את השערת המחקר הכללית והראו כי הפרופיל אכן משתנה לפי אזור המגורים, רמת המסורתיות של החברה והקשר הזמן. הממצאים הראו גם כי בקבוצת בני המיעוט קיימות שלוש הגדרות עצמיות שכיחות: "ערבי-פלסטיני", "ערבי-ישראלי" ו"מוסלמי". קבוצת ההגדרה העצמית "ערבי-פלסטיני" התאפיינה בפער ממוצע בהתיחסות חבריה לקבוצתם וקבוצת הרוב היהודית. חברי קבוצת ההגדרה העצמית "ערבי-ישראלי" אופינו בפער גדול יחסית בין התייחסותם לקבוצתם והתיחסותם לקבוצת הרוב היהודית. הערכתם העצמית הקולקטיבית נמצאה גבוהה יחסית. לעומתם חברי קבוצת ההגדרה העצמית "מוסלמי" ביטאו פער קטן יחסית בהתיחסות לקבוצתם ולקבוצת הרוב היהודית. הערכתם העצמית נמצאה גבוהה יחסית. בעבודה הצעתי הסברים לממצאים אלה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: musa.doc

שם העבודה: היבטים לקסיקליים לתיארוך ספר יונה: נתונים לשוניים ושיקולים מתודולוגיים

נושא מחקר: תנ"ך

תאריך פרסום: 19/05/2015
שם מחבר/ת: ד''ר יהודית גולן בן-אורי
ד''ר יהודית גולן בן-אורי
היצירה המקראית אינה עשויה מקשה אחת: כתבו אותה מחברים שונים בסוגות שונות בתקופות שונות ובמקומות שונים. נסיבות הכתיבה של חלק מספרי המקרא ידועות לנו מתוכן החיבורים עצמם, אך לגבי אחרים המידע עדין לוט בערפל. גם כשהמסורת המקראית קובעת מתי ספר מסוים נכתב, לא תמיד הדברים מקובלים על החוקרים. בניסיון לזהות את זמן כתיבתם של החיבורים משמשים שיקולים וקריטריונים שונים מתחומים שונים במחקר התאולוגי, ההיסטורי, הספרותי והלשוני. כמו שנכון לגבי ספרי המקרא האחרים, הסוגיות הללו נבדקו גם בספר יונה. השאלות על זמן חיבורו של ספר יונה ועל אופי לשונו העסיקו את החוקרים לאורך שנים רבות של חקר המקרא, אך גם כיום עדיין אין הסכמה המקובלת על הכול. בנוגע לזמן חיבורו של הספר ניתן להבחין בשתי אסכולות עיקריות: האסכולה האחת, שעמה נמנים חוקרים מעטים בלבד, טוענת כי הספר חובר בתקופת בית ראשון ולשונו היא עברית מקראית קלסית. האסכולה האחרת, שעמה נמנים רוב החוקרים, גורסת כי הספר חובר בתקופת הגלות או לאחריה ולשונו מכילה שימושי לשון מאוחרים במידה זו או אחרת. אך גם דעותיהם של החוקרים שנמנים עם אסכולה זו אינן עשויות מקשה אחת, ודעותיהם חלוקות על אופייה של הלשון: בין הטוענים שמחבר הספר כתב בלשונו הטבעית, יש הסבורים שלשון זו הייתה עדיין בתהליך של שינוי מן העברית הקלסית אל העברית המאוחרת ויש הסבורים שלשונו הטבעית הייתה כבר עברית מקרא ראי/ה עוד ... ית מאוחרת, כפי שאנו מכירים אותה מספרי דניאל, עזרא-נחמיה ודברי הימים; אחרים טוענים שהמחבר כתב בניסיון להעניק ללשונו אופי ארכאי, אלא שמבלי משים השתרבבו לספרו מאפייני לשון מאוחרים; ויש הסבורים שבלשונו של מחבר הספר ישנם שקיעים של הניב הצפון ישראלי-פניקי, המעידים כי הוא עצמו ו/או סיפורו הגיעו ממקור צפון-ישראלי. העבודה סוקרת תחילה את הדעות הרווחות כיום במחקר באשר לזמן חיבורו של ספר יונה ולגבי אופי לשונו, ולאחר מכן היא דנה בעברית המקראית המאוחרת על שלל רכיביה, מכיוון שעברית זו הינה נקודת המוצא לבדיקת תיארוכו של ספר יונה. בשלב הבא מוצגות המטרות של המחקר שלפנינו ושיטות המחקר שעל פיהן הוא נבנה. החלק העיקרי של העבודה עוסק בסוגית 35 המילים והביטויים בספר יונה המעידים לדברי החוקרים על תקופת חיבור מאוחרת. המחקר הלשוני של העברית המקראית בכלל והמחקר הדיאכרוני בפרט מקיפים על פי רוב כמה קטגוריות: כתיב, דקדוק, מילון ותחביר. כך נכון גם לגבי מחקרים העוסקים במאפייני לשון ספר יונה והמבקשים לקבוע את זמן כתיבת הספר. בתחום המילון הציגו חוקרים שונים 35 מילים וביטויים בספר זה, המעידים לדעתם על תקופת חיבור מאוחרת. התופעות, שיוצגו כאן על פי סדר אלפביתי של צורת הופעתן בספר יונה, נבדקו אחת לאחת, מנותחות על פי הקריטריונים לזיהוי העברית המקראית המאוחרת שהוצגו בפרק הרלוונטי. תחילה מוצגת דעתם של החוקרים לגבי התופעה הנדונה; לאחר מכן מוצגים הנתונים המקראיים והחוץ-מקראיים, הקדומים והמאוחרים, העבריים והארמיים, אותם ניתן לנצל לצורך המחקר הדיאכרוני; ומתוך כך נערך דיון בשאלה האם התופעה הנדונה אכן מאוחרות ואם ניתן לראות בה סימנים ברורים לאיחור. חלקה האחרון של העבודה הינה סיכום ומסקנות: באילו מן המילים ומן הביטויים שנבדקו ניתן להיעזר לצורך תיארוכו של ספר יונה וכיצד ניתן לגזור מכך השתמעויות בנוגע לזמן חיבורו של הספר.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: yehudit.pdf

שם העבודה: The Use of Computer Mediated Communication for Increasing Motivation and Improving Acquisition of Englishas a Foreign Language in High School

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 19/05/2015
שם מחבר/ת: אחמד עאמר
אחמד עאמר
אחת הבעיות העיקריות בהוראה של שפה זרה היא הבידוד הפיסי של התלמידים מדוֹברים אחרים ששפת אמם היא השפה הזרה. דיסרטציה זאת היא מחקר ניסויי שבדק את היעילות של תקשורת-מוכוונת-מחשב (CMC) מבחינת המוטיבציה והלמידה בהוראת אנגלית כשפה זרה (EFL). מחקר זה התמקד בהשפעות הפוטנציאליות של כלי CMC בתהליך של למידת אנגלית כשפה זרה (EFL). המחקר השווה כלים אלה לשיטות למידה מסורתיות אחרות שאינן נעזרות בכלים אלה. שש שאלות המחקר שהמחקר ענה עליהן היו: 1. האם ההתנסות ב-CMC חיזקה את המוטיבציה של תלמידי EFL בתיכון ללמוד את השפה, זאת בהשוואה לתלמידי אנגלית שלמדו את השפה בדרך המסורתית שאינה מסתייעת במחשב? 2. האם ההתנסות ב-CMC שיפרה את ההישגים של תלמידי EFL בתיכון בלימוד אנגלית, זאת בהשוואה לתלמידי אנגלית שלמדו את השפה בדרך המסורתית שאינה מסתייעת במחשב? 3. אילו הבדלים ניתן למצוא בין מרכיבי ה-CMC, כלומר אילו מרכיבים תלמידי EFL בתיכון שופטים בתור האטרקטיביים ביותר כאמצעים ללימוד השפה האנגלית? 4. האם תלמידי EFL שזוהו אפריורי כחלשים וחזקים באנגלית נבדלים, מבחינת השפעת התנסותם ב-CMC על המוטיבציה שלהם ללמוד אנגלית, מתלמידי EFL שלמדו את השפה בדרך המסורתית שאינה מסתייעת במחשב ושאף הם זוהו אפריורי כחלשים וחזקים באנגלית? 5. האם תלמידי EFL שזוהו אפריורי כחלשים וחזקים באנגלית נבדלים, מבחינת השפעת התנסותם ב-CMC על הישגיה ראי/ה עוד ... ם, מתלמידי EFL שלמדו את השפה בדרך המסורתית שאינה מסתייעת במחשב ושאף הם זוהו אפריורי כחלשים וחזקים באנגלית? 6. לאילו גורמים שנמדדו לפני ההתערבות יש מתאם עם המוטיבציה ללמוד שפה כפועל יוצא מהתנסות ב-CMC? המחקר בוצע בישראל בכפר שאוכלוסייתו ערבית ברובה. במחקר השתתפו 130 תלמידי תיכון ערבים ישראליים הלומדים אנגלית כשפה זרה. הם חולקו באופן מקרי לשתי קבוצות מחקר: קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי. מכשירי הסקר כללו מבחני מיומנות ארציים ושני סקרים. שיטת המדידה לפני טיפול ומדידה לאחר טיפול יושמה על מבחני המיומנות ועל הסקר הראשון. מבחני המיומנות בחנו את השינוי שהתחולל בהישגי התלמידים בשפה האנגלית, ואילו הסקר הראשון בחן את השינוי שחל במוטיבציה של התלמידים ללמוד אנגלית כשפה זרה. הסקר השני בדק אילו מבין חמשת המשתנים של CMC נמצאו אטרקטיביים ביותר בעיני התלמידים. התלמידים התחלקו לארבע קבוצות: שתי קבוצות ניסוי ושתי קבוצות ביקורת. אחרי שהסתיימה תכנית ההתערבות עם CMC, הועבר הסקר השני רק לשתי קבוצות הניסוי. הסקר התייחס אך ורק ל-CMC. באשר למימד היעילות של המימד האינטראקטיבי ברכישת השפה נבחרו משתנה בלתי-תלוי אחד, התערבות CMC, ושלושה משתנים תלויים: מדידות של הישגים, מוטיבציה (הנעה) ואטרקטיביות (משיכה). אמנם נעשו מחקרים קודמים שחקרו תחומים אלה אבל על פי רוב הם הוגבלו למרכיב CMC יחיד, תקשורת צ'אט באופן ספציפי. מחקרים אחרים התייחסו למוטיבציה כאל משתנה אחד שקיבל ניקוד כולל, ללא חלוקה למרכיבי מוטיבציה שונים. לעומת זאת דיסרטציה זאת טיפלה ב-CMC באמצעות חמישה מרכיבים: (1) תקשורת שמע סינכרונית (2) תקשורת וידאו סינכרונית (3) תקשורת צ'אט סינכרונית (4) תקשורת לא-סינכרונית באמצעות דואר אלקטרוני ו- (5) תקשורת לא-סינכרונית באמצעות קבוצות דיון ופורומים. נוסף על כך משתנה המוטיבציה התייחס לעוד שישה גורמים שקשורים במוטיבציה. (1) מוטיבציה אינטגרטיבית ללימוד אנגלית (2) מוטיבציה אינסטרומנטאלית ללימוד אנגלית (3) עצמת המוטיבציה (4) הגישות כלפי לימוד אנגלית (5) ההערכה של שיעורי האנגלית (6) החרדה בכיתת האנגלית. כמו כן, משתנה ההישגים התייחס לארבעת מיומנויות השפה הנדרשות ברכישת שפה: קריאה, כתיבה, הקשבה ודיבור. משתנה ההישגים היה מכוון למדידת הלמידה בשני המצבים השונים של המחקר (קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת). כמו כן, משתנה המוטיבציה היה מכוון למדידת העלאת המוטיבציה בלמידה של אנגלית כשפה זרה בשני המצבים השונים של המחקר. משתנה האטרקטיביות נועד לחקור את ההבדל בין חמשת מרכיבי ה-CMC מבחינת השיפוט של תלמידי אנגלית כשפה זרה בתיכון, כלומר איזה מרכיב הם תופסים כאטרקטיבי ביותר בלימודי אנגלית כשפה זרה. הניתוח הסטטיסטי מעיד על השפעה מובהקת של CMC הן על המוטיבציה של המשתתפים ללמוד אנגלית כשפה זרה והן על שיפור מיומנויותיהם בכתיבה, בהקשבה ובדיבור. עם זאת הניתוח הסטטיסטי אינו מעיד על השפעה מובהקת במיומנויות קריאה. לפי שיפוטם של המשתתפים מרכיב הדואר האלקטרוני היה האטרקטיבי מבין חמשת המרכיבים ב-CMC בלימוד אנגלית כשפה זרה. נדרש מחקר נוסף כדי לבדוק את הנושאים הבאים: האם ההשפעות המובהקות של CMC שהתגלו במחקר ממשיכות לפעול לאורך זמן; האם יש סביבות למידה אחרות שמאפשרות מידת השתקעות (immersion) טובה יותר מ-CMC, למשל מציאות מד
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Ahmad.pdf

שם העבודה: alternative assessment in the teaching of english as a foreign language in israel

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 19/05/2015
שם מחבר/ת: לואיס גריבין
לואיס גריבין
ישנם גורמים רבים המשפיעים על ההוראה והערכה של אנגלית כשפה זרה בישראל. אחד הגורמים הוא השינוי בתפיסה של איך המוח אוסף ומעבד מידע. המעבר מתאוריות התנהגותיות של לימוד לתאוריות קונסטרוקטיביסטיות וקוגניטיביות הביאו לתפיסה הביא חדשה של למידה המכירה בתפקידו המרכזי של הלומד בתהליך הלמידה. גורם משמעותי נוסף הוא היצירה של סטנדרטים בחינוך שנועדו להעלות את רמת ההישגים האקדמיים ולספק הזדמנויות חינוכיות שוות לכל הלומדים. שני הגורמים הללו השפיעו ההוראה של אנגלית כשפה זרה. מדינות ברחבי העולם עשו שינויים משמעותיים בגישה שלהם כלפי לימודי שפה זרה. בעקבות מדינות אלו, גם ישראל אימצה לאחרונה את השינויים בתפיסה והחלו ליישם תוכנית לימודים המבוססת על סטנדרטים התומכים בהערכה חלופית. מכיוון שמדובר במושג חדש יחסית, העקרונות שבבסיס סטנדרטים והערכה אינם מוכרים למורי EFL רבים. מורים חדשים, כמו גם מורים מנוסים, חווים קושי בשילוב סטנדרטים והערכה חלופית בשיעורים שלהם. לאור זאת, היה ברור שיש צורך לחקור כיצד מורים המלמדים אנגלית כשפה זרה מתייחסים להערכה וכן לבחון את המידה שבה הם מיישמים הערכה חלופית בהוראה שלהם. מטרת המחקר היא לבחון את ההבנה של מורים על ההערכה החלופית ולגלות כיצד המורים משלבים את ההערכה החלופית בכיתות EFL. על הרקע הזה החלטתי לערוך חקירה אמפירית. המחקר מורכב מניתוח טקסטים של עשר חבילות הערכה ושני ראי/ה עוד ... ראיונות בקבוצות מיקוד. המחקר יצר שפע של נתונים שהאירו את הנושא. הממצאים הבליטו והדגישו את הפער בין התאוריה מאחורי ההערכה החלופית ובפועל. היה ברור שפעולות ההערכה שמורי EFL השתמשו בהם לא היו מסונכרנים עם העקרונות שהונחו על ידי תכנית הלימודים החדשה להוראת EFL והערכה בבתי הספר בישראל. המחקר דן בתוצאות המחקר, מצביע על ההשלכות השונות וכן מציג המלצות לשיפור.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Lois.pdf

שם העבודה: השפעת תכונות החומר על ההחזרה של גלי ניצבים

נושא מחקר: מדעי הטכנולוגיה

תאריך פרסום: 12/05/2015
שם מחבר/ת: גדליה מזור
גדליה מזור
תופעת ההחזרה של גל הלם ניצב מישורי ממשטח קשיח הנתמך על יד פלטת גומי נחקרה ניסויית ותיאורטית. הגומי נבחר מאחר והוא מייצג חומר אלסטי לא ליניארי העובר דפורמציות גדולות; נציין שעד כה לא נחקרה, ניסויית או תיאורטית, תופעת ההחזרה של גלי הלם ניצבים מגומי. מחקר זה נעשה באוניברסיטת בן גוריון כאשר החלק הניסויי של המחקר נעשה בשיתוף עם מכון ארנסט-מאך שבגרמניה המערבית. במסגרת עבודה זו פותחו ונפתרו נומרית המשוואות המתארות את שדה הזרימה המתפתח, בתווך הגאזי ובתווך המוצק, כתוצאה מהתנגשות גל ההלם במשטח הנתמך על ידי הגומי. נלמדו שלושה אופנים שונים של לחיצה: לחיצה חד-מימדית, לחיצה דו-מימדית ולחיצה תלת-מימדית תוך חקירת השפעת הפרמטרים האופיינים, לתופעה, על הפתרון. נמצא שלסוג הלחיצה, למספר מאך של גל ההלם הראשי, ליחס שבין שטח המשטח הקשיח ושטח חתך הגומי וליחס שבין עכבת הגאז ועכבת הגומי יש השפעה מכרעת בקביעת אופיו של שדה הזרימה. לדוגמא, התקבל שעבור מספר מאך: MS=4.0, יחס שטחים: Ar/Ag = 0.5 (במקרה של גומי הנתון בלחיצה דו-מימדית) הפחתת לחץ הגאז הפועל על חזית הגומי (בעת תנועתה ימינה) היא בשיעור של 13.4% ביחס ללחץ הגאז המתקבל בתנאים דומים כאשר ההחזרה היא מקיר קשיח. מאוחר יותר, גבוה לחץ הגאז הפועל על חזית הגומי (בעת תנועתה שמאלה) בשיעור של 11.9% מזה המתקבל בהחזרה מקיר קשיח. כמו כן התקבל שעבור: MS=4.0 ו - A ראי/ה עוד ... r/Ag =10 הפחתת הלחץ שמפעיל הגומי בקצהו האחורי (הקצה הנתמך על הקיר הקשיח) היא בשיעור של 83.7% ביחס ללחץ המתקבל מהחזרה מקיר קשיח. כמו כן התברר שליחס בין מסת המשטח הקשיח לבין מסת הגומי יש השפעה מכרעת בקביעת סוג הגלים הנוצרים בתווך הגאזי ובתווך המוצק; וכן שמספר מאך של גל ההלם המועבר לגומי, במקרה של לחיצה תלת-מימדית, הוא גודל קבוע עבור כל סוגי הגומי ואינו תלוי בעוצמת גל ההלם הראשי (תוצאה המתיישבת עם הידוע עבור מקרה זה בספרות). בעבודה זו פותחו, עבור המקרים של לחיצה חד-מימדית ולחיצה דו-מימדית קשרים בין המאמץ לשיעור ההתקצרות בגומי; קשרים אלה מתחשבים בתאוצת חלקיקי המוצק בכיוונים הרוחביים. בעזרת קשרים אלו נבחנה השפעת האנרציה הרוחבית על שדה הזרימה. מתברר שהשפעת האנרציה הרוחבית על תכונות שדה הזרימה היא קטנה וניתנת להזנחה. כמו כן פותח ביטוי מקורב בין המאמץ לשיעור ההתקצרות עבור גומי המצוי בלחיצה תלת-מימדית עקב ההתנגשות עם גל ההלם; למקרה זה לא קיים בספרות קשר מתאים. בחלק התיאורטי של העבודה פותחו ביטויים אנליטים לחישוב המקום והזמן בו נוצר גל הלם במוט גומי כאשר הוא מצוי במצב של לחיצה חד-מימדית או לחיצה דו-מימדית. מביטויים אלה עולה שהמרחק שבו גל ההלם נוצר בגומי הנתון ללחיצה חד-מימדית שווה ל - 0.75 מהמרחק הדרוש להיווצרות גל הלם בגומי הנתון ללחיצה דו-מימדית. וכן מתקבל שזמן היווצרות גל ההלם בגומי הנתון ללחיצה חד-מימדית קטן פי 3/2√ מזמן היווצרות של גל הלם בגומי הנתון בלחיצה דו-מימדית. על בסיס תוצאות אלו פותחו שני מודלים מקורבים עבור התווך המוצק, בעזרתם ניתן לפתור את משוואות השימור עבור התווך הגאזי. התוצאות שהתקבלו ממודלים אלה קרובים לתוצאות המתקבלות מהפתרון הנומרי. בחלק הניסויי של העבודה, שבוצע על ידי פרופ' Reichenbach במכון ארנסט-מאך שבגרמניה המערבית לפי תיכנון ודרישות שלנו, אובחנה תופעת ההחזרה של גל הלם ניצב מפלטה הנתמכת על ידי גומי הנתון במצב של לחיצה דו-מימדית וכן בוצעה השוואה, איכותית וכמותית, בין התוצאות הניסיוניות לתוצאות המתקבלות מהפתרון הנומרי. ההשוואה אימתה את הביטוי האנליטי שפותח בעבודה זו באשר למקום היווצרות גל ההלם בגומי וכן את ההנחות עליהן מבוסס החלק התאורטי. כמו כן נמצאה התאמה טובה בין תוצאות הניסויים לפתרון הנומרי. הפתרון המוצג בעבודה זו, הגם שהתמקד בעיקר בגומי, נכתב בצורה כללית כך שיוכל לשמש ככלי לחקירת תופעת ההחזרה של גלי-הלם ניצבים מתווך מוצק אלסטי כלשהו, כגון: מתכות, פולימרים, ספוגים וכו'.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: gdalya.pdf

שם העבודה: ניקויו ואפיונו של אנטרוטוקסין של אנטאמבה היסטוליטיקה

נושא מחקר: ביולוגיה

תאריך פרסום: 12/05/2015
שם מחבר/ת: כרמלה פיינגולד רוגל
כרמלה פיינגולד רוגל
מטרת העבודה הייתה להגדיר ולאפיין מרכיבים תוך תאיים של האמבה (אנטאמבה היסטוליטיקה) התורמים ומעורבים ישירות בפעילות האלימה של האמבה. בנוסף נחקרה השפעתם של גורמים מהמיקרוסביבה החיצונית של האמבה, דוגמת חיידקים, על פעילות הפקטורים המעורבים במנגנון האלימות של טפיל זה. בעבודתי ניקיתי ואפיינתי רעלן אנטרוטוקסין ( ENTEROTOXIN) של אנטאמבה היסטוליטיקה. החומר הזה הינו חלבון שמשקלו המולקולרי כ - 30,000 דלתון והוא בעל פעילות ציטופתית ( CYTOPHATIC) ; גורם להתעגלות של תאי יונקים והתנתקותם מהמצע שאליו צמודים. מצאתי שיש קורלציה (התאמה) ישרה בין מידת הפעילות הציטופתית לבין מידת אלימותו של הזן, כפי שהיא נקבעת עפ"י כושרו לגרום ליצירת מורסות בכבדי אוגרים. הוכחתי שהפעילות הציטופתית יכולה להיות מופרשת החוצה ע"י תאי האמבה. שתי הפעילויות (התוך תאית והמופרשת) של האמבה מעוכבות בנוכחות גליקופרוטאינים העשירים בחומצה סיאלית. נראה שלשתי הפעילויות הנ"ל, המצביעות על כשרה של האמבה לנתק קשרים בין תאיים ובין - התאים לבין מצע גידולם עשוי להיות תפקיד חשוב באתיולוגיה של המחלה. נמצא שהפעילות הציטופתיות של האמבה האלימה מוגברת כתוצאה מאינטראקציה בין האמבות לבין זנים מסוימים של חיידקי ESCHERICIA COLI השלמים. שני זנים של ESCHERICIA COL (0115 ו - 055) נמצאו מסוגלים להגביר את אלימות האמבה, כאשר ההתק ראי/ה עוד ... שרות בינם היא באמצעות מנגנון הכרה ספציפי של לקטין סוכר המשמש כרצפטור. מצאנו שתהליך ההצמדות בין החיידקים לאמבות הינו הכרחי כדי להגביר את אלימות האמבה אך לא מספיק. כדי שאלימות זו תבוא לידי ביטוי, החיידקים צריכים לעבור אל תוך האמבה (בתהליך פגוציטוזה) להיבלע ע''י האמבות. - הפעילות הטוקסית המופרשת ע"י האמבה נוקתה בשני פיקים (שיאים). הפיק ה - I נמצא כאחראי לרוב הפעילות הציטופתית. אשר גם מוגברת באינטראקציה עם חיידקים. הפיק ה - II הינו בעל פעילות יונופורית. נראה שהטוקסין (שני הפיקים) פועל דרך שפעול של מערכת האדנילאט ציקלאז ע"י העלאת רמת ה - C-AMP בדומה לפעילות של חיידקים פתוגניים אחרים הפועלים במעיים. לסיכום, בעבודה זו זוהה ונוקה הטוקסין של אנטאמבה היסטוליטיקה, אשר אחראי לנזקים שהאמבה גורמת בגוף המאכסן וכן נמצא שפעילות זו יכולה להיות מוגברת בנוכחותם של חיידקי E.coli . תרומת ממצאים אלה חשובה ביותר להבנה ופיתוח דרכי טיפול בפתוגן טפיל זה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: carmela.pdf

שם העבודה: מאפיינים של חרדה חברתית ספציפית וכללית בקרב צעירים

נושא מחקר: חברה

תאריך פרסום: 07/05/2015
שם מחבר/ת: ד''ר איהאב זבידאת
ד''ר איהאב זבידאת
המדריך הדיאגנוסטי הסטטיסטי מגדיר את החרדה החברתית "כפחד מופרז מפני ביקורת, דחייה חברתית ולעג במצבים חברתיים. פחדים אלה הם כה תכופים ועוצמתיים עד שהם גורמים למצוקה ולפגיעה תפקודית ניכרת". ישנם שני תת-סוגים של חרדה חברתית: א. חרדה חברתית ספציפית – (Specific Social Anxiety): פחד מופרז כלפי אחד, שניים או שלושה מצבים חברתיים הדורשים ביצוע ואינטראקציה חברתית, ב. חרדה חברתית כללית – (Generalized Social Anxiety): פחד מופרז כלפי רוב המצבים החברתיים הדורשים ביצוע ואינטראקציה חברתית. המטרות של המחקר הנוכחי הם: א. להציע קריטריון סטטיסטי המפריד בין חרדה חברתית ספציפית לבין חרדה חברתית כללית, ב. הערכת ההבדלים בין חרדה חברתית ספציפית ובין חרדה חברתית כללית ביחס למשתנים דמוגרפיים (למשל: מין, גיל), מדדים התנהגותיים (למשל: הימנעות ממצבים ציבוריים) ומדדים קליניים (למשל: פרנויה, הערכה עצמית), ג. קביעת התחלואה הנלווית של חרדה חברתית ספציפית וחרדה חברתית כללית עם מדדים התנהגותיים וקליניים ו, ד. בדיקת יחסי הניבוי (odds ratios; likelihood) בין קבוצת המתבגרים שסובלים מחרדה חברתית לבין מדדים קליניים שונים מול קבוצת הביקורת. משתתפי המחקר היו 1,012 מתבגרים ספרדים הלומדים בבתי ספר על-יסודי ותיכון של עיר גרנדה (ספרד), בתוכם 430 (42.49%) היו בנים ו- 582 (54.54%) היו בנות בגיל 13 עד 19 שנים. המתבגרים ע ראי/ה עוד ... נו על שאלון החרדה מהאינטראקציה החברתית Social Interaction Anxiety Scale; SIAS)), שאלון החרדה החברתית של ליבוויץ(Liebowitz Social Anxiety Scale) ‘, שאלון ההימנעות והמצוקה החברתית (Social Avoidance and Introversion Scale), שאלון הפחד מההערכה השלילית (Fear of Negative Assessment Scale) ושאלון האישיות הרב שלבי של מינסוטה של מתבגרים (Minnesota Multiphasic Personality Inventory for Adolescents) . הדגימה של הנחקרים הייתה מקרית, אשר השתתפו 13 בתי ספר על-יסודי ותיכון השייכים לעיר גרנדה. 12 בתי ספר סירבו להשתתף במחקר בשל סיבות שונות. תהליך איסוף הנתונים נמשך שמונה חודשים בעזרת המחנכים, היועצים והמנהלים. כל תלמיד ענה על השאלונים בשני מפגשים של 90 דקות. לא נכללו במחקר מתבגרים עם פיגור שכלי ואלה שסירבו להגיב על השאלונים. הממצאים של המחקר מצביעים כי: א. חרדה חברתית ספציפית היא יותר שכיחה מאשר חרדה חברתית כללית באוכלוסיית המתבגרים הספרדים, ב. הטבע של תת-סוגיה של חרדה חברתית הוא דומה ביחס למשתנים דמוגרפיים מסוימים (למשל: מין, שנת לימודים) באוכלוסיית המתבגרים, ג. מתבגרים עם חרדה חברתית כללית סובלים מרמות יותר גבוהות של חרדה והימנעות ממצבים של ביצוע ואינטראקציה ומראים אחוז גבוה יותר של תחלואה נלווית עם מדדים התנהגותיים וקליניים מאשר מתבגרים עם חרדה חברתית ספציפית, ד. מתבגרים עם חרדה חברתית )ספציפית וכללית( נחשפים בצורה מובהקת לסיכון לסבול מהפרעות קליניות שונות. ההשלכות של התוצאות האלה מדגישות כי תהליכי ההתערבות בחרדה החברתית הספציפית והכללית כרוכים במספרם וסוגם של המצבים החברתיים הגורמים חרדה והימנעות למתבגרים, ולכן צריכים להיות שונים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: FobiaSocial.pdf

שם העבודה: תמורות בהבניית דמויות המורים והמורות בתקשורת הישראלית

נושא מחקר: תקשורת וחברה

תאריך פרסום: 06/05/2015
שם מחבר/ת: ארנת טורין
ארנת טורין
מטרת עבודה זו היא חקר התמורות בייצוג מורים בתקשורת הישראלית לאורך זמן. הדחף לערוך מחקר שיטתי בנושא נבע מרצף של פרשיות שעלו לסדר היום בראשית שנות האלפיים ושעסקו באיכות הירודה של מורי ישראל. הכוונה היא למקרי קניית תארים אקדמיים במרמה, למפגני בורות במשאלי ידע כללי ולירידה בהישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים. פרשיות אלו חברו לתחושה כללית של אי-נחת ממערכת החינוך, יצרו שיח משברי והעלו תביעה לרפורמה מקיפה בהסדרי העבודה של המורים. ישנן עדויות רבות לירידה בסטטוס של מורים מן העשורים הראשונים לקיום המדינה ועד ימינו. הירידה ניכרת הן במדדים קשים כמו שכר והן במדד הסובייקטיבי של היוקרה התעסוקתית המיוחסת להוראה. התופעה של שקיעת מעמד המורה זכתה להסברים רבים. על אלה נמנים הסבר היסטורי שמצביע על התעמעמות להט המהפכה הציונית וירידה בסטטוס של אוצרי הסמלים הלאומיים במקביל להתבססות חיי השגרה; הסבר דמוגרפי שנוגע לייצוג יתר של קבוצות מוחלשות כגון צעירות ערביות ומזרחיות, בנות המעמד הבינוני-הנמוך ובעלי נתוני סף נמוכים בקרב הפונים להוראה; והסבר מגדרי שמתייחס לפמיניזציה המהירה של המקצוע שלוותה בירידת שכר ובהרעת תנאי העבודה. מחקר זה מבקש להוסיף לשלל ההסברים גם את הייצוגים במדיה כסביבה סמלית שמזינה עמדות שליליות בקרב הציבור. חקר ייצוגי המורים בעבודה זו נערך מתוך ההנחה שיש קשר בין מאגר הדימויים בתקשור ראי/ה עוד ... ת לבין תפיסת מורים בקרב הציבור בישראל. למרות שמחקר זה הצטמצם לניתוח ייצוגים הרי שישנו בסיס אמפירי רחב לטענה כי יש קשר חזק בין סדר היום התקשורתי לסדר היום של הציבור וכי באופן האריזה וההגשה של נושא מסוים יש כדי לעצב את תפיסתו. מן האסכולות של מסגור, סדר יום ו-Priming ניתן לגזור השערה בדבר ההשפעה האפשרית של ייצוגי מורים בחומרי חדשות ואקטואליה. התיאוריות של למידה חברתית וטיפוח הינן רלבנטיות להשערות בדבר ההשפעה הפוטנציאלית של ייצוגי המורים בבדיון. בבסיס שתי אלו ההכרה כי אמצעי התקשורת, כמו סוכני חיברות אחרים, מהווים מקור ידע אודות המציאות. החשיפה לעלילות בדיוניות, דמויות ומצבים בדרמה הטלוויזיונית והקולנועית מלמדת עליהם ואגב כך מציעה מודלים להתנהגות ומבנה נורמות ותפיסת עולם. שאלות, שדות ושיטת המחקר לשם ביסוס טענה זו נבחרו שלושה שדות מרכזיים לניתוח דמותם של מורים: הקולנוע הישראלי מראשיתו ועד לסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, קומדיות טלוויזיוניות מאמצע שנות התשעים ועד לימנו, וחדשות העיתונות מקום המדינה ועד לשנות האלפיים. כל שדה נותח כמחקר עצמאי, מתוך שאיפה שהסך הכולל יניב תמונה מורכבת של דימוי המורים בתרבות הפופולארית בישראל. שאלות המחקר המשותפות לשלושת השדות הן: מהם אופני הייצוג של מורים בתקשורת הישראלית? אלו שינויים חלו באופני ייצוג אלה לאורך השנים? אלו הבדלי מגדר משתקפים בייצוגים אלה? השדות לניתוח נבחרו על סמך תרומתם הייחודית והנבדלת להבנת הנושא: הקולנוע שימש כפריזמה לבחינת התמורות בדיוקן משלח היד לאורך השנים ולעיון במשמעויותיו הסמליות. בשל השימוש האינטנסיבי בסטריאוטיפים בקומדיות שימש שדה הטלוויזיה לבחינת ההבניה המגדרית של ההוראה ולבחינת הקשר בין ייצוגי נשים לייצוגי מורים. הסיקור העיתונאי, במיוחד זה של מאבקי שכר, היווה כר לבחינת הנרטיב של שביתות מורים ואופני המסגור של נשים עובדות ומאורגנות. שיטת המחקר העיקרית בעבודה זו הינה ניתוח תוכן, בתוך המסגרת הרחבה שמספקת שיטה זו נעשה שימוש בחישוב שכיחויות ובכלים סמיוטיים ורטוריים. העבודה שילבה בין ניתוח תוכן כמותי לאיכותני, בדגש על האחרון. ביתר פירוט, חקר הקולנוע התחיל באיתור של כל סרטי הקולנוע הישראליים שבהם הופיעה דמות של מורה, הסרטים נצפו מספר פעמים, ראשית ללא חלוקה לשנים וסוגות ואחרי כן ברצף כרונולוגי. במהלך הצפיות החוזרות זוהו ושוימו תימות שכיחות לכל עשור ותקופה. לבסוף נבחנו מתחים מבניים כגון: בין היחיד לחברה, בין התרבות לטבע ובין מזרח למערב. במהלך הצפייה חושבה שכיחותם של דפוסים כמו תחום הדעת השכיח למורה בקולנוע, הסביבה החומרית של הכיתה, צורת הישיבה ועוד. בחקר הקומדיות הטלוויזיוניות היווה הקורפוס 25 שעות מוקלטות של קומדיות מצבים ותכניות בידור בהן גילמו שחקנים גברים את תפקידי המורות. מתוכו תומללו סצנות מרכזיות שיש בהן אינטראקציות של דמויות המורים עם דמויות משנה. תמלילים אלה שימשו לניתוח המאפיינים החיצוניים, המגדריים, הלשוניים והמקצועיים של הדמויות המחופשות. שדה העיתונות נחקר בשני חלקים, בחלק הראשון נדגמו משלשה עיתונות יומיים שבועיים אקראיים באינטרוול של ארבע שנים. הגיליונות שעלו במדגם נסקרו ומתוכם קודדו משתנים כגון: סוג ומגוון הנושאים דרכם עולים מורים לחדשות, בולטות ותדירו
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: ornat.pdf

שם העבודה: החיבור המכונה "מדרש אגדה": מבוא והצעה למהדורה ביקורתית חלקית לחומש שמות ולפרשות בראשית, ויקרא, במדבר ודברים

נושא מחקר: ספרות

תאריך פרסום: 06/05/2015
שם מחבר/ת: זיוה קוסופסקי
זיוה קוסופסקי
החוקרים שעסקו ב"מדרש אגדה" התעניינו בו בעיקר מפני שכלל פירושים המיוחסים לר' משה הדרשן. השערתו הראשונית של בובר הייתה שמדרש זה הוא מ"יסודו של ר' משה הדרשן", אך כאשר העמיק בהיכרות עם החיבור בחר שלא להכריע בשאלה זו. אלבק הסיק כי "המדרש אגדה הוא ליקוט מספר ר' משה הדרשן". מסקנה זו הוא ביסס בין היתר על רשימת מקבילות בין פירושים בדברי רש"י המיוחסים לר' משה הדרשן לבין דרשות המופיעות ב"מדרש אגדה" וכן על מחקרו של אברהם אפשטיין. גם חננאל מאק עסק ב"מדרש אגדה",סיכם את שיטת העבודה של בובר ואלבק, והרחיב את העיסוק בהקבלות בין פירוש רש"י ומדרש "לקח טוב" ל"מדרש אגדה" מסקנתו היא ש"כפי הנראה שימש לקח טוב צינור מרכזי אך לא יחיד להעברת חומרי אגדה מספרו של ר' משה הדרשן אל מדרש אגדה". למחקר זה שתי מטרות עיקריות. מטרה ראשונה היא הצגת הנוסח כפי שמופיע בכתב היד. מאז מהדורתו של בובר חלפו מעל מאה שנים והיה מקום להציג את נוסח כתב היד כפי שהוא ולהנגיש אותו ללומד. מטרה שנייה שעמדה לנגד עיניי היא אפיון המדרש על ידי הצגת התכנים, הצורות הספרותיות וסוגי הפירוש שמופיעים ב"מדרש אגדה". מטרה זו הושגה באופן כללי על ידי בובר, ומטרת המחקר הייתה ליצור סקירות מפורטות יותר. בפרק הראשון תיארתי בהרחבה את המאפיינים הפליאו ראי/ה עוד ... גרפיים הייחודיים לכתב היד של "מדרש אגדה", מטרת ההתבוננות המדוקדקת הייתה לנסות ולפענח את חידת המקום והזמן של כתב יד זה. תוך הסתייגות מקביעה, ברורה וחד משמעית, מסקנתה של לייטר, לגבי תיארוך כתב היד של "מדרש אגדה" היא סוף המאה ה 15- ומסקנתה לגבי המקום היא מזרח, אולי פרס. את הפרק השני של העבודה ייחדתי להצעה למהדורה ביקורתית, ומטרתי בכך הייתה הצגת טקסט ברור, קריא ומתוקן. בבואי לעסוק במהדורה הביקורתית, החלטתי להציג מהדורה ביקורתית לחמש הפרשות הפותחות כל חומש, ובחומש שמות להציג את כל החומש. הצגת הפרשות הפותחות נועדה להביא בפני הלומד את המגוון שמתבטא בכל חומש, והבחירה בחומש שמות הייתה מפני שהוא מאחד בתוכו קטעים סיפוריים וקטעים הלכתיים. באופן זה יוכל הלומד להתרשם מאופיו של המדרש ולאופן שבו עסק בסוגים שונים של קטעים מן התורה. במהדורתו. הפרק השלישי הוקדש לדיון באופיו וטיבו של חיבור "מדרש אגדה". בסעיף הראשון הצגתי את רשימת המילים בלועזית והפניתי למראי המקום ב"מדרש אגדה", מהדורת בובר. לשונו של בעל המדרש ברובה המכריע היא הלשון העברית. שפתו מושפעת ממדרשים ופירושים שונים שקדמו לו, ושהוא מביא מהם במדרש. השימוש בלועזית מועט. תופעה רווחת ב"מדרש אגדה" היא הופעתם של קטעים קצרים וארוכים בשפה הארמית במהלך הדרשות. הצבעתי על ארבעה מקורות להופעות אלה: התרגומים, התלמוד הבבלי, מדרשים ומקורות אחרים. כדי להמחיש את תופעת השימוש בארמית ב"מדרש אגדה" הבאתי דוגמאות ומקבילותיהן בסוגות שונות: סיפורי אגדה המרחיבים את הכתוב במקרא, מעשי חכמים וקטעים הלכתיים. בתת סעיף נוסף בפרק זה התמקדתי בהצגתם של כמה ממונחי ההצעה הייחודיים ל"מדרש אגדה" וסקרתי את תפקידיהן ומשמעויותיהן השונות. ריכזתי בטבלה את מונחי ההצעה הרווחים במדרש על פי שכיחות הופעתם מבחינה מספרית ולפי אופני הכתיב השונים של המעתיק. הסעיף השלישי בפרק דן במקורותיו של החיבור. בפרק זה הבחנתי בין מקורותיו הוודאיים של המדרש למקבילות. הוצגו שלושה סוגי מקורות וודאיים: התרגומים, המשנה והתלמוד, והמדרשים )בראשית רבא, ספרי, פרקי דר' אליעזר(. עבודה זו אינה מרחיבה בעניין המקבילות השונות אך היא מציינת תופעות מרכזיות בנושא המקבילות שלא דנו בהן עד היום מבחינת מלאכת העריכה. ייחודו של "מדרש אגדה" ביחס לספרות המיוחסת לבית מדרשו של ר' משה הדרשן היא בהיותו חיבור מאוחר יחסית שמביא מפירושי של ר' משה הדרשן. התייחסתי גם לחיבורים מאוחרים יותר כגון מדרש חדש וילקוט פתרון תורה. מדרשנו מקיים זיקה רעיונית עם רש"י ולקח טוב פירושים רבים המופיעים בחיבורים אלו מופיעים במדרש אגדה. כמו כן השפעה רבה לפרשני ספרד כגון הרמב"ם, הראב"ע, הרד"ק, בעל צרור המור על תכניו לשונו וסגנונו של החיבור. בולטות במיוחד ההקבלות לדבריו של ר' בחיי. במקרים בודדים זיהיתי השפעה רעיונית ולשונית של פרשני אשכנז )ר' חיים פלטיאל, דעת זקנים מבעלי התוספות( הפרט הביוגרפי שחזר על עצמו היה שהיה להם קשרי התכתבות עם ספרד ובעיקר עם הרשב"א. הצגתי פירושים חסרי מקבילה, שמתאפיינים בנטייה לתורת הסוד ולמסתורין, דרשות המבוססות על גימטריות ונוטריקון ופירושים לשוניים המבוססים על משחקי מילים. בפרק
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: ziva.pdf

שם העבודה: תולדות התפתחות הרעיונות בתרבות הגוף בעם ישראל בעת החדשה והשפעתם על תכניות הלימוד ועל דפוסי הפעולה בהוראת החינוך הגופני בתקופת ה'יישוב'

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 03/05/2015
שם מחבר/ת: איציק רם
איציק רם
This study focuses on the historical-social bonds that served as sources of inspiration for the conceptual awareness that in time also led to the creation of physical education in the Land of Israel. At the core of this paper is a survey of the moulding of the new Hebrew physical education system, from its beginnings outside the borders of Israel through its evolution and establishment in the Land of Israel before the State was declared. We tried to concentrate mainly on the educational policy-makers, the curriculum planners and the physical education teachers: how aware were they of various educational, moral, social and national considerations in the Land of Israel during the yishuv [pre-state] period? How did national agendas of the time affect their decisions in planning and implementing systems of physical activity for youngsters who were soon to be adult citizens in the soon-to-be created sovereign State of Israel. The choice of this direction of inquiry was guided by two factors, one subjective, the other objective. Subjectively, physical education is close to this author’s heart, and objectively, the development of physical education in the service of the Zionist revo ראי/ה עוד ... lution has not been studied at all to date. The limited documentation that exists in this important subject is usually limited to theoretical study only, with very little systematic criticism. The historic recreation of the evolution of physical education in the ‘yishuv’ was based on a number of sources, including diaries, yearbooks and memoirs, compilations and personal collections. These were located in various archives, including those of the Department of Physical Training of the ‘yishuv,’ (part of the Central Zionist Archives), and in schools and the homes of people who were active in the physical education field. Today, most of these archives have been collected and housed in the Zvi Nishri Archives at the Wingate Institute. The Jewish Education Archive of Tel Aviv University provided extensive material about the history of Hebrew education, including the beginnings of physical education in the Hebrew ‘yishuv’. We also made use of protocols of teachers’ meetings and of conferences for both general teachers and physical education teachers. We reviewed supervisors’ reports and descriptions and position papers published by editorialists and educators in various organs such as Hinuch (Education), Hed Hahinuch (Educational Echoes), Hapedagog (The Pedagogue), Zion and others. We also examined the few textbooks and instructional materials prepared especially for teaching physical education in pre-state Israel. History is a mosaic of facts that are examined and studied in conceptual frameworks that emerge from defined, specific points of view. The history of physical education is no exception. Like any socio-historical issue, it is possible to analyse it from viewpoints that are, in themselves, the product of value choices made by the investigator. The point of view that we selected for examining the development of the new Jewish physical education arises from theories promulgated by the educational researcher, Zvi Lamm. Lamm saw education as a central element in human social and cultural life. He also maintained that education of any type, at any time, was always a form of ideological action. Ideologies became bound up in education because the traditional-religious society gave way to a modern society, and with this transition, the education that was part and parcel of tradition and religion lost its legitimisation. Where no commitment exists to one specific type of education, because that is what tradition declared, the door is open to many different types of educational conceptions, and the choices a person makes, ushers in the age of the ideological legitimisation of education. Ideologies in education are usually related to more general social ideologies and these control, or at least influence, the theories and
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: itzik.pdf

שם העבודה: זיהוי הגורמים האישיים והחברתיים המסבירים את הקשר בין אפליה מדווחת לבין בריאות, בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 03/05/2015
שם מחבר/ת: שלאעטה וליד
שלאעטה וליד
הגדרת הבעיה הנחקרת: אפליה אתנית מוכרת כבעיה חברתית, השכיחה בקרב קבוצות מיעוט אתני שונות בעולם. אפליה יכולה להתרחש במקומות ובנסיבות שונים. ישנם מחקרים המראים שחשיפה לאפליה מעמידה את האדם בפני מתח נפשי, בין אם הוא אקוטי או כרוני. ייתכן שמתח זה גורם לנזק בריאותי ולהופעת סימפטומים גופניים ונפשיים, וייתכן שאפליה גורמת לאימוץ התנהגויות מסכנות בריאות מסיבות שונות. בשלושת העשורים האחרונים נרשמה התעניינות מחקרית רבה בתופעה, בעיקר בהיקף ובחומרת הסכנה הבריאותית. אין הסכמה בין החוקרים לגבי הקשר בין אפליה לבין בריאות כך, מחקרים רבים הצביעו על קשר חזק, בעוד שמחקרים אחרים הצביעו על קשר חלש או חוסר קשר. חוקרים טוענים כי קיימים גורמים אישיים וחברתיים במעגלי החיים הסובבים את האדם, אשר יכולים להשפיע על התופעה ולהסביר את הקשר בין תחושת אפליה לבין בריאות. בין היתר, תפיסת זהות אתנית ותחושת קוהרנטיות, יכולים לשמש כמשאב התמודדות וגורם חשוב למיתון הלחץ וההשפעה הבריאותית השלילית של האפליה. החברה הישראלית מהווה מרקם חברתי ותרבותי מגוון ומעניין, המאפשר לחקור את התופעה. המחקר הנוכחי בוחן לראשונה מנקודת מבט אפידמיולוגית, כיצד תפיסת זהות אתנית ותחושת קוהרנטיות משפיעות על הקשר בין אפליה לבין בריאות, בקרב קבוצות אתניות שונות בישראל. המידע העולה מעבודת מחקר זו מהווה בסיס ידע ראשוני, עדכני, חשוב וחיוני ביותר להב ראי/ה עוד ... נת התופעה לעומקה בניסיון למזער את נזקיה. תמצית המסגרת התיאורטית: המחקר הנוכחי התבסס על מספר תיאוריות שונות: התיאוריה הסוציו-אקולוגית להבנת תופעת האפליה, תיאורית המגע של אלפורט, התיאוריה העוסקת בקונפליקטים פנימיים אתנו-לאומיים, תיאורית הזהות האתנית, והמודל הסולוטוגני. שיטות המחקר: מחקר חתך אנליטי אשר נערך במהלך השנים 2012-2013 . השתתפו במחקר בצורה אקראית 900 גברים ונשים תושבי מדינת ישראל, בגילאי 30-65 (יהודים ותיקים, עולים מברית המועצות לשעבר, אשר עלו לאחר שנת 1990, וערבים מוסלמים מאזור הצפון והמשולש). הנחקרים נבחרו בדגימה רב-שלבית. ראשית נבחרו יישובים ובהם אזורים סטטיסטיים בשכבות המבוססות על ריכוזי קבוצות אתניות ועל המדד החברתי-כלכלי של האזור, ובתוכם נדגמו כתובות שבהן רואיינו הנחקרים. נתוני המחקר נאספו בראיון אישי פנים מול פנים בבית הנבדק, באמצעות שאלון אנונימי מובנה מראש. משתני המחקר: המשתנים שנכללו בשאלון כללו: התנסויות של אפליה, משתנה המורכב מתחושת אפליה נגד קבוצות מיעוט אתני בישראל ונגד קבוצת הנחקר האתנית, תחושת אפליה במקומות ובמצבים שונים, תדירות הדאגה מיחס מפלה כלפי קבוצות מיעוט אתני בישראל וכלפי קבוצת הנחקר בילדות ובהתבגרות, ובמהלך השנה האחרונה, תגובות ודרכי התמודדות עם תחושת אפליה, תפיסת זהות אתנית של הנחקרים, תחושת קוהרנטיות, מצב בריאות גופנית ונפשית (לפי שאלון 12–SF), התנהגויות בריאות (עישון מוצרי טבק, ביצוע פעילות גופנית, ושתיית אלכוהול), מגע בין הקבוצות האתניות השונות (הימצאות חברים מקבוצות אתניות אחרות, תדירות ההשתתפות באירועים או מפגשים חברתיים של אנשים מקבוצות אתניות אחרות, מגע במקומות העבודה בין שלושת הקבוצות, שליטה בשפה העברית (דיבור, קריאה, וכתיבה), ומשתנים סוציו-דמוגרפים. עיבוד הנתונים: שלבי הניתוח הראשוניים כללו בדיקת התפלגויות, כולל הנחת הנורמאליות, טרנספורמציות במידת הצורך, ובחינת עקיבות פנימית אלפא של קרונבך למשתנים: תחושת קוהרנטיות ותפיסת זהות אתנית שהיו מעל 0.7. העיבודים הסטטיסטיים בוצעו בשלוש רמות: חד משתנית, דו משתנית ורב משתנית. ברגרסיה הרב משתנית נבחנו המשתנים הבלתי תלויים שהגיעו בניתוח הדו משתני לרמת מובהקות של פחות מ 0.05, בקשר עם כל משתנה תלוי. שיטת הרגרסיה העיקרית הייתה רגרסיה לינארית מרובה. כמו כן נעשה שימוש בשיטת ניתוח משוואות מבניות- Structural Equation Modeling (SEM): השימוש בשיטה אפשר לקבל מדדי הערכה על טיב המודל המוצע, ולהציג גראפית מערכת משוואות של קשרים בין המשתנים. כמו כן, הוא אפשר לבחון באופן מקיף את ההשערות הקשורות לתיווך, להתערבות, ולהתערבות המתווכת של המשתנים 'תפיסת זהות אתנית' ו'תחושת קוהרנטיות'. ההשערות העיקריות של המחקר: ההשערה העיקרית של המחקר הניחה כי קיים קשר בין תחושת אפליה אתנית לבין בריאות פיזית ונפשית, לאחר התייחסות לכל המשתנים הבלתי תלויים, וכי קיימים הבדלים בשכיחות הדיווח על תחושת אפליה בשלוש אוכלוסיות המחקר (יהודים, עולים דוברי רוסית וערבים מוסלמים). ההשערה הינה שתפיסת זהות אתנית, ותחושת קוהרנטיות מתווכים את הקשר בין תחושת אפליה לבין בריאות. ממצאים מרכזיים: במחקר הנוכחי, נמצא כי הממוצע הכללי של תחושת אפליה במצבים שונים אצל הערבים היה הגבוה ביותר (2.36) לאחר מכן ממוצע תחושת האפליה אצ
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: valid.pdf

שם העבודה: אראסמוס על האיסלאם והתורכים: שלום, מלחמה ותפיסת האחר במחשבתו של אראסמוס

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 03/05/2015
שם מחבר/ת: נתן רון
נתן רון
עבודה זאת חוקרת את מחשבתו של אראסמוס הנוגעת לאלה שאינם נוצרים: התיחסותו לתורכים ותפיסתו את האיסלאם, יהודים, מינים, וילידי העולם החדש ואפריקה. העבודה נכתבה על בסיס כתביו ומכתביו של אראסמוס, בראש ובראשונה חיבורו העוסק בתורכים, 'עצה מועילה ביותר בנוגע להצעות למלחמה בתורכים' (Utilissima consultatio de bello Turcico inferendo), שראה אור במרץ 1530, אחרי הניסיון התורכי לכבוש את וינה, חיבור שהמחקר המודרני לא העניק לו תשומת לב הולמת. ראשית לכל נדונה השאלה האם כתיבתו של אראסמוס על התורכים היא חוליה בשרשרת הכתיבה הפולמוסית בימי הביניים כנגד האיסלאם. בכתיבתו של אראסמוס מצויים אמנם יסודות מדיאוולים, אלא שהפולמוס עם האיסלאם היה שולי, עיקרו היה הויכוח עם מרטין לותר והוא שניצב בבסיס כתיבתו של אראסמוס על התורכים. הפרק גם עוסק ברטוריקה התורכופובית של אראסמוס. אני מראה כי לרטוריקה התורכופובית של אראסמוס היתה זיקה הדוקה למורשת כתיבת ההומאניסטים האיטלקים על התורכים ושהיתה מגמתית ועוינת ובלטה בה השפעתו של ההומאניסט והקוסמוגרף איניאס סילביוס פיקולומיני (Aeneas Sylvius Piccolomini), לימים האפיפיור פיוס השני. בכתיבתם של פיקולומיני, פרנצ'סקו פיללפוFrancesco) Filelfo) ואחרים, הוצגו התורכים כברברים, שודדים, שטופי זימה, ומדכאים אכזריים של עמים נכבשים. אראסמוס השתמש במוטיבים הסטראוטיפיים הללו. אני מראה כי ראי/ה עוד ... אראסמוס הכיר והזכיר את כתבי פיקולומיני ופיללפו ואף חלק מחמאות לכתיבתם. התייחסויותיו של אראסמוס לאורחות חייהם או מנהגיהם של התורכים מכוונות לתאר את נחיתותם הדתית, התרבותית והמוסרית לעומת הנוצרים. מעייניו של אראסמוס נתונים לתיקון מוסרי באורחות חייהם של הנוצרים, לשם כך הוא נזקק ל"תורכיות", כקטגוריה מוסרית ירודה ביותר, כדי לעשות בה שימוש בהטפותיו לנוצרים. הללו צריכים להיזהר פן תדבק בהם תורכיות זאת, ולכן עליהם לתקן את אורחותיהם, כדי שבעצמם לא יהפכו לתורכים. אראסמוס שואף להתנצרותם של התורכים מתוך תפיסתו ששלום עם התורכים משמעו התנצרותם, או להפך, התנצרותם משמעה שלום עם אירופה הנוצרית. אראסמוס שלל את כפיית הנצרות בכח החרב והשתעשע ברעיון ששליחים-מטיפים יציבו לתורכים מופת של אורח חיים וכך ישכנעו אותם להתנצר. באשר לאלה שיסרבו, אראסמוס מציע לאמץ את המודל התאודוסיאני, מן המאה הרביעית, כלומר, להשתמש בצווים אימפריאליים. המרת הדת היא המפתח, היא תהפוך את התורכי צמא הדם והמושחת לנוצרי - דרגה גבוהה יותר של קיום אנושי, לפי אראסמוס. התנצרות המוסלמים והיהודים העומדים במריים, היא יסוד מהותי בחזונו של אראסמוס, אירופה כמונוליט נוצרי-קתולי חובק כל, חזון אוניברסלי-מדיאוולי ולא חדשני. אראסמוס, בהתבטאויות לא מעטות, כורך יחד את גורל התורכים והיהודים - יש שהוא מזכיר אותם בנשימה אחת, על אותו מישור של התיחסות, כאשר הוא מייחל להתנצרותם. התייחסותו ליהודים (ולא רק ליהדות) היתה עויינת, ויש לדחות את תאוריית היחס האדיש כלפי היהודים, שפיתח שמעון מרקיש Shimon) Markish), ולפיה יחסו של אראסמוס ליהודים, התאפיין לא באנטישמיות, אף לא באנטי-יהודיות, אלא ב- .A- semitism אני סוקר התבטאויות של אראסמוס, שהן באופן ברור בלתי פאציפיסטיות. בניגוד למקובל לחשוב, אראסמוס לא היה פאציפיסט. אני מראה כי כבר ב- 1516 הוא קרא לערוך מתקפת מנע, מלחמת מגן, כנגד התורכים. הללו לא ניצבו אז בשערי וינה, גם את הונגריה עדיין לא כבשו. קונסטנטינופול והאימפריה המזרחית, יוון ורודוס היו בידיהם. באוטרנטו שבאיטליה הם הצליחו להחזיק כשנה (1480), עד שנאלצו לסגת. מצב מלחמה שרר, מבחינתו של אראסמוס, בין אירופה הנוצרית לאימפריה העות'מאנית, מצב מלחמה מתמשך שתחילתו עם כיבוש העות'מאני של קונסטנטינופול - ולכן ב-1516, אחרי תיקון פנימי, אפשר ומותר לתקוף את התורכים, בבחינת מלחמת מגן. את מאמצי השלום, לעומת זאת, יש לרכז בחזית הנוצרית הפנימית. שלום נוצרי הוא הוא השלום הנדרש כהגשמה של הקונקורדיה הנוצרית, שגם תביא לשילוב ידים נוצריות ולניצחון במלחמה נגד התורכים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Nathan.pdf

שם העבודה: ישיבת פומבדיתא מראשיתה ועד לימי אביי - פרקים בהתמסדותו של מוסד חינוכי

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 03/05/2015
שם מחבר/ת: יצחק גייגר
יצחק גייגר
מחקר זה מנסה להתחקות אחר תולדותיה של אחת הישיבות החשובות בתקופת התלמוד, ישיבת פומבדיתא, ולעקוב אחר התפתחותה ותלמודה מהמחצית השניה של המאה השלישית ועד לשליש הראשון של המאה הרביעית, אז היא והתפרקה. לפיכך ישיבת פומבדיתא שהתקיימה מהמחצית השנייה של המאה הרביעית אינה המשך של הישיבה שהתקיימה שם לפניה, בניגוד לתפיסה שרווחה במחקר עד כה. חידושים נוספים של המחקר נוגעים לתחומים הבאים: (א) התמסדות –מחקר זה הצביע על ביטויים שונים להתמסדות הישיבה לאורך התקופה, מה שמחזק את עמדת י' גפני הסבור שהיו ישיבות ממוסדות ("אקדמיות", ולא רק "חוגי תלמידים") בבבל כבר בתקופת התלמוד. (ב) איגרת רש"ג –מחקר זה תורם להבנת איגרת רש"ג ולשאלת מהימנותה בדורות הראשונים של אמוראי בבל. (ג) רשימת חכמי הישיבה –במחקר זה פותח מכשיר שנעשה בו עד כה שימוש מועט בחקר ישיבות בבל וארץ ישראל בתקופת התלמוד: רשימות חכמי ישיבות. בעבודה זו הוצעו, לראשונה במחקר, אמות מידה ברורות לקביעת שיוכו של חכם לישיבה מסוימת ועל פיהן הורכבו רשימות תלמידים בישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא (ישיבה מקבילה בחשיבותה). לכן עבודה זו תורמת גם לקידומו של חקר ישיבות בבל בכלל, ולא רק לחקר ישיבת פומבדיתא בתקופה הנידונה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: yitzhak.pdf

שם העבודה: ישעיה כ"ד-כ"ז: עיון ספרותי, תמאטי והיסטורי

נושא מחקר: תנ"ך

תאריך פרסום: 03/05/2015
שם מחבר/ת: ד''ר גליה סמו
ד''ר גליה סמו
עבודת המחקר עסקה בחטיבת הפרקים כ"ד כ"ז בספר ישעיה, וחתרה להגיע לראייה מפורטת - ומקיפה של הכתוב בה על כל זוויותיו: הטקסטואלית, התמאטית, הצורנית, וכן היבטים הקשורים לעריכתה ולשיבוצה של חטיבת פרקים זו בספר ישעיה. הנחת היסוד של העבודה הייתה, כי רק מתוך ראיית מכלול היבטים אלה ניתן להגיע להבנה נכונה וממצה של חיבור יחיד במינו זה. העבודה בנויה ארבע הפרקים: בפרק הראשון נידונה שאלת הסיווג הספרותי של חטיבת הפרקים כ"ד כ"ז בישעיה. מסקנתי היא, - שהחטיבה היא בעלת מאפיינים של אסכטולוגיה אפוקליפטית. לצד מאפיינים אסכטולוגיים בולטים, קיימים מאפיינים קדם אפוקליפטיים, כגון השימוש הנרחב במיתולוגיה, ברעיון - הדואליזם, רמיזות רבות לחטיבת סיפורי הראשית במקרא ותיאור השמדת או בליעת המוות, שאין לו אח ורע במקרא. בפרק השני הצבתי את פרקים כ"ד כ"ז במבנה ספרותי של ה"אל הלוחם", והראיתי כי מדובר - בחיבור אחד, בו ארבע עשרה יחידות המשנה מהוות חלק אינטגרלי ממנו. על פי הצעתי, החטיבה נחלקת לשני חלקים תמאטיים: יציאת האל לקרב ושיבה ממנו. כל חלק בנוי משלושה נושאי משנה, המאירים אותו מצדדים שונים: החלק הראשון מואר מן המאבק עצמו, ומהכנעת המורדים באל הן בשמיים והן על פני האדמה. החלק השני מתאר את היבטיו השונים של הניצחון: משתה ההמלכה, התהילה הנישאת בפי כל, וגאולת ישראל כיסו ראי/ה עוד ... ד מרכזי והכרחי בגאולת העולם כולו. בפרק השלישי הדגמתי את ייחודו הספרותי של החיבור באמצעות רעיון תחיית המתים וההתעלות על המוות, הנדון בו. מחברי חטיבת הפרקים כ"ד כ"ז בישעיה השתמשו בחזונותיהם של יחזקאל - ושל ישעיהו השני כפלטפורמה, עליה נשענו וממנה חרגו כדי להעז ולחזות שינוי מקיף בסדרי עולם. כמו ביחזקאל ל"ז ובישעיהו נ"ב 13 נ"ג - 12 , גם בישעיהו כ"ד כ"ז תחיית המתים מוכיחה - את עוצמת ה', אך בשונה ממהם, החייאת המתים חורגת מגדר הנס הלאומי והופכת להיות יסוד בטרנספורמציה שתעבור על העולם כולו. כמו ביחזקאל ל"ז ובישעיה נ"ב 13 נ"ג - 12 , החייאת המתים מנוגדת לסדרי בראשית, אולם מחברי כ"ד כ"ז קובעים שמעתה ישונו סדרי בראשית, - והאדם יוכל להתעלות מעל המוות. בפרק הרביעי נדונו ארבע שאלות מרכזיות: שאלת החיבור, שאלת העריכה, שאלת השיבוץ בספר ישעיה ושאלת התיארוך. בשאלות אלה מסקנתי הייתה, שיחידות המשנה בחטיבה כ"ד כ"ז נכתבו - ונערכו על ידי קבוצת סופרים חכמים שפעלו במאה הרביעית לפנה"ס. חשיבותה של העריכה בחיבור זה גדולה מאוד שכן היא שנתנה לחיבור חלק נכבד ממשמעותו. קבוצת סופרים זו השתייכה כנראה לחוג החכמים ביהודה במאה הרביעית לפנה"ס ומתאפיינת בהשקפה אידיאולוגית קדם אפוקליפטית, המבטאת את ייחודה בתיאורי ביטול המוות ותחיית המתים - ובשילוב יסודות מיתולוגיים ומקראיים בחיבורה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: gal.pdf

שם העבודה: The basic dimensions of Math anxiety: An alternative measurement

נושא מחקר: מתמטיקה

תאריך פרסום: 03/05/2015
שם מחבר/ת: שמעון פרידקין
שמעון פרידקין
חרדת מתמטיקה (math anxiety) מתייחסת ל"תחושות מתח וחרדה המלוות מניפולציות מספריות ופתרון בעיות מתמטיות בטווח ניכר של חיי היום-יום ובמסגרות אקדמיות". תופעה זו מורכבת משני מממדים עיקריים: חשש קוגניטיבי אודות הביצוע (דאגה) ואמוציונליות המלווים ביצועים מתמטיים הן בלימודים והן בחיים המעשיים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לנסות לזהות היבטים קיימים וחדשים של חרדת מתמטיקה בקרב 279 תלמידים של מכינות קדם אקדמיות ממספר אוניברסיטאות בארץ באמצעותMathematics Anxiety Rating Scale MARS)) אשר תורגם לעברית. לצורך עיבוד הנתונים במחקר הנוכחי נבחר ניתוח המרחב הקטן ביותר (SSA: Smallest Space Analysis) - מודל סטטיסטי שבו מקדמי קרבה בין משתנים (כמו מתאמים או מקדמי מונוטוניות) מיוצגים במרחקים פיזיים במרחב רב-ממדי. הכלי נבנה כדי להעריך את התגובות הסובייקטיביות של סטודנטים במכללות לאור מצבים ממשיים הדורשים מניפולציות מספריות, ופתרון בעיות מתמטיות ושימוש במושגים מתמטיים. MARS מפרט רשימת 98 מצבים, שיתכן שהסטודנטים ייתקלו בהם בחייהם. הנבדקים מתבקשים להצביע על מידת החרדה המתעוררת בתגובה לכל פריט, כלומר, הכלי מספק מדד לחרדה ממניפולציות מספריות, פתרון בעיות מתמטיות ושימוש במושגים מתמטיים בסיטואציות ספציפיות. לפיכך, למרות הפופולריות המחקרית, תכני Mathematics Anxiety Rating Scale אינם עולים בקנה אחד עם התפיסה הע ראי/ה עוד ... כשווית של חרדת מתמטיקה כתופעה בעלת שני מרכיבים עיקריים: חשש קוגניטיבי ואמוציונליות, אלא הינם תיאורים קצרים של מצבים מן המציאות ומן האקדמיה, שיכולים לעורר חרדת מתמטיקה ולא ניתן לאמוד דרכם חשש קוגניטיבי ואמוציונאליות. לפיכך הנחת היסוד של המחקר הנוכחי הייתה שתלמידי מכינות קדם אקדמית שישתתפו במחקר יזהו היבטים שונים בתכני פריטים של Mathematics Anxiety Rating Scale אשר יהיו טעונים במידה שונה ברגש שלילי ויעוררו רמות שונות של דאגה. נוסחו שלוש השערת המחקר. ההשערה הראשונה הייתה שמשתתפי המחקר יזהו בתכני פריטים של Mathematics Anxiety Rating Scale היבטים שונים (שטחה בלתי סדורה A - "היבט") אשר יגרמו לחרדה ממניפולציות מספריות, מושגים מתמטיים ופתרון בעיות מתמטיות. ההשערה השנייה הייתה שעבור משתתפי המחקר תכני פריטים של Mathematics Anxiety Rating Scale: א. יהיו טעונים במידה שונה ברגש שלילי (שטחה סדורה B - "טעינות ברגש שלילי"), ב. יעוררו במידה שונה דאגה (שטחה סדורה C - "מידה של דאגה"), ג. יכולים להתרחש במהלך פעילות לימודית מתמטית או פעילות מתמטית אחרת (שטחה בלתי סדורה D - "תחום פעילות"), אשר יגרמו לחרדה ממניפולציות מספריות, מושגים מתמטיים ופתרון בעיות מתמטיות. ההשערה השלישית הייתה השערה אינטגרטיבית לפיה משתתפי המחקר יזהו בתכני פריטים של Mathematics Anxiety Rating Scale: א. היבטים שונים (שטחה בלתי סדורה A - "היבט") אשר ב. יהיו טעונים במידה שונה ברגש שלילי (שטחה סדורה B - "טעינות ברגש שלילי"), ג. יעוררו דאגה במידה שונה (שטחה סדורה C - "מידה של דאגה"), ד. יכולים להתרחש במהלך פעילות לימודית מתמטית או פעילות אחרת (שטחה בלתי סדורה D - "תחום פעילות"), ויגרמו לחרדה ממניפולציות מספריות, מושגים מתמטיים ופתרון בעיות מתמטיות. נוסחו שלושה משפטי המיפוי בהתאם להשערות המחקר. בשלב הראשון של עיבוד הנתונים חושבו המתאמים בין הפריטים של MARS לבין עצמם, והוכנה מטריצת מתאמים. על בסיס מטריצה זו נערך בשלב השני ניתוח SSA באמצעות תוכנתHebrew University Data Analysis Package. פריסת הנתונים נבחנה החל מהצגה דו-ממדית עד לשבע-ממדית. במחקר הנוכחי היה צורך באינטרפרטציה שונה של פריסת נתונים במפת ה-SSA מזו שקיימת בתורת השטחות. ההשערה הראשונה התייחסה לקיום של שטחת תוכן לא סדורה (שטחה A - "היבט") כאשר לפי תורת השטחות כל אלמנט בשטחה זו חייב להתייחס לכיוון שונה במרחב הגיאומטרי והנקודות במפת הפריסה של המשתנים פרוסות בגזרות זוויתיות שיוצאות ממקור אחד. בפועל הנקודות במפת הפריסה האמפירית במחקר הנוכחי לא נפרסו לפי גזרות זוויתיות וזאת בגלל השתייכות של אותם הפריטים בו-זמנית לאלמנטים שונים של שטחה A דרך מילותיהם השונות. לדוגמה, פריט 24 ("להתבונן במישהו שפותר תרגילים") תרם: להיבט "התבוננות במישהו" דרך המילים "להתבונן במישהו", להיבט "פתרון" דרך המילים "פותר תרגילים", להיבט "ביצוע מתמטי על ידי מישהו" דרך המילים "מישהו פותר תרגילים". בעקבות זה הייתה התייחסות במחקר הנוכחי לקיום של שטחת תוכן לא סדורה (שטחה A - "היבט") כאשר כל הנקודות במפת
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: shimon(1).pdf

שם העבודה: אפיון התכונות המקנות עמידות לעגבנייה כנגד אקרית העוותים

נושא מחקר: ביולוגיה מולקולרית

תאריך פרסום: 03/05/2015
שם מחבר/ת: מור יערי
מור יערי
היחסים המורכבים בין צמחים לפרוקי רגליים צמחוניים כוללים פגיעה בצמח ע"י המזיק הצמחוני מצד אחד, והפעלת מנגנוני הגנה בצמח מצד שני. אסטרטגיות ההתגוננות הצמח כוללות הגנה ישירה, בה הוא יוצר תרכובות המשפיעות באופן ישיר על התפתחות והתנהגות הצמחוני, וכן הגנה לא ישירה הפועלת בעקיפין, ע"י משיכת אויבי הצמחוני. בתגובת ההגנה מעורבת שרשרת העברת אותות, של הורמונים ושליחים משניים אחרים, בתוך התא וברחבי הצמח, המביאה לביטוי גנים להגנה. עבודה זו מתמקדת במערכת היחסים שבין הצמח לבין פרוק רגליים פוליפאגי בשם אקרית העיוותים, Polyphagotarsonemus latus (Banks) (Acari: Tarsonemidae). זוהי אקרית זעירה, גודלה כ- 200 µm, גפי הפה שלה קטנות, ומקובל לחשוב שהיא ניזונה מהאפידרמיס בלבד. בארץ ובעולם היא מהווה מזיק חשוב בגידולי ירקות ופרחים בחממות. הסימפטומים של הנגיעות כוללים סלסול עלים, פרי מעוות ועיכוב הצמיחה, ויתכן שהיא גורמת לשינויים הורמונלים בצמח. אקרית העיוותים מופצת למרחקים בעיקר באמצעות פורזיס (העברה ע"י יצורים אחרים) בעזרת מספר מינים של כנימת עש, והנפוצה ביניהם היא כנימת עש הטבק, Bemisia tabaci (Gennadius). צמח המודל בו השתמשתי היה עגבנייה. בעגבנייה, Solanum lycopersicon, ההורמון JA מהווה אות חשוב המוביל של גנים להגנה. עגבנייה אינה נחשבת לצמח רגיש לאקרית העיוותים, אך בצמח העגבנייה קיים ידע ראי/ה עוד ... גנטי מעמיק היכול לסייע רבות במחקר על תגובות ההגנה כנגד אקרית זו. בעבודתי בדקתי את רגישותם של מוטנטים הפגומים בשלבים שונים של מסלול הביוסינטזה והחישה של JA. התמקדתי בעיקר בהשוואה בין אופי תגובתם של צמחי עגבנייה מגזע הבר, העמידים יחסית לאקרית העיוותים, לבין המוטנט defenseless1 (def1), שאינו מסוגל להשרות ביטוי גנים להגנה עקב פציעה, ואינו צובר JA כתוצאה מפציעה. עבודה זו האירה כמה היבטים במערכת המורכבת של יחסי צמח- אקרית. ראינו כי האקריות מסוגלות להבחין ולבחור בין צמחים עמידים לרגישים, אך עדיין לא ברור מהם הגורמים המרכזיים המשפיעים על בחירה זו. התברר, כי לחומצה היאסמונית חלק חשוב בהגנה בפני האקרית. חומצה יאסמונית חשובה במערכת ההגנה בעגבניות, ובצמחים אחרים, כנגד פרוקי רגליים צמחוניים שונים. לגבי ההגנה בפני אקרית העיוותים, עבודתי מצביעה על הפעלת אנטיקסנוזיס (דחייה של המזיק ע"י הצמח), מאחר שבחירת האקריות הושפעה מהצמח, אך נראה שמעורבים בהגנה גם גורמים אנטיביוטיים (פגיעה בכשירות המזיק), שכן האקריות לא הצליחו להתפתח על צמחי זן הבר, גם כאשר אולצו לחיות עליהם. בעתיד מעניין יהיה לזהות מהם הגנים המרכזיים המופעלים ע"י חומצה יאסמונית, אשר מסוגלים להקנות הגנה יעילה כנגד אקרית העיוותים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: mor.pdf

שם העבודה: The effect of humor on the 9th graders' achievement

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 03/05/2015
שם מחבר/ת: דיאב עומר
דיאב עומר
Diab,Ahmad Omar (2012), The effect of humor on the 9th graders' achievement and attitudes towards geography in the Arab sector and creating a safe classroom environment. Ph.D Dissertation, Yarmouk University, (Suprvisor: Phd.Ibrahim Algaoud.Associate Phd.Hani Obiedat). This study aimed to reveal the effect of humor strategy on the 9th grade students' achievement and their attitude towards geography subject and creating safety classroom environment in the Arab sector in Israel. In order to achieve this aim, the researcher design caricatures and humors, and then he taught the unit entitled "Israel's population". In order to collect the data of the study, the researcher designed three instruments: achievement test, attitudinal questionnaire, and safety classroom environment questionnaire. The findings of the study indicated that using humor strategy has a positive effect on the experimental group students' achievement posttest, and on the overall attitudes towards geography subject, and the safety classroom environments' degrees in geography. Also, the results revealed that the mean scores of the male students' achievement and their attitudes of the experime ראי/ה עוד ... ntal group were higher than the females' achievements who taught in the same group. The study also revealed that there is an observed differences in the means of safety classroom environment aspects for the students due the gender variable and for the favor of females students. Based on the results of the current study, the researcher recommended to include the humor strategy in the geography textbooks for the all educational stages in general, and for the intermediate stage in particular.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: diav.pdf

שם העבודה: טיפוח מיומנויות לפתרון בעיות בקרב תלמידות תיכון "חלשות" במתמטיקה

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 26/04/2015
שם מחבר/ת: תקוה עובדיה
תקוה עובדיה
המחקר עוסק בבדיקת אפשרות לפתח מיומנות, לפתור באופן אמצעי בעיות מתמטיות, בקרב תלמידות חלשות מכיתות יא' ו-יב', וממוקד באסטרטגיה היוריסטית "בניית קשרי דמיון בין בעיות". המחקר נשען על ממצאי מחקרים קודמים, שהתייחסו לתלמידים שאינם בעלי הישגים גבוהים לפתרון בעיות. (כגון: במחקר של קויצ'ו, ברמן ומור Koichu, Berman & Moore, 2007) נמצא כי תלמידים שנחשבו לחלשים בכיתה הטרוגנית, שיפרו את מיומנותם לפתור בעיות ואת הישגיהם המתמטיים. התקדמות זו נזקפה לעובדה שהם חוו למידה של אסטרטגיות היוריסטיות לפתרון בעיות, בסביבת הלמידה המסוימת בה למדו. למחקר ארבע שאלות: 1. כיצד ניתן ללמד את האסטרטגיה "בניית קשרי דמיון בין בעיות" בקרב תלמידות כיתות יא' ו-יב' שנחשבות "תלמידות חלשות", כחלק מתוכנית הלימודים המופעלת בכיתות? 2. אילו שינויים חלו במהלך שנת ההתערבות במרכיבי השיעורים הבאים: תכנון השיעור וביצועו, תוכן השיעור, ניהול השיעור, תרבות כיתה ויחסי מורה-תלמיד? 3. אילו סוגי קשרים בין בעיות מתמטיות, התלמידות זיהו בתחילת ההתערבות, באמצעה ובסופה? כיצד אוריינות היוריסטית התקדמה לאורך ההתערבות השנתית? 4. כיצד התפתחה מיומנות לפתור באופן עצמאי בעיות מתמטיות, בקרב התלמידות במהלך ההתערבות? תשובה לשאלה 1 כללה שלושה מרכיבים. המרכיב האחד- תיאור תקופת ההתערבות כחקר מקרה בעיניים שלי- החוקר ראי/ה עוד ... ת. תיאור זה מספק מידע אודות מבנה השיעורים ואופי סביבת הלמידה. המרכיב השני מתייחס לתשובה תיאורטית הכוללת את רשימת עקרונות ההתערבות ומאפייניה, כפי שהם התגבשו ממחקרים קודמים. המרכיב השלישי מתייחס לתיאור אוטנטי של שני שיעורים מתקופת ההתערבות, וניתוחם על פי עקרונות ההתערבות. נמצא, כי השיעורים אכן התנהלו על פי העקרונות שגובשו. בנוסף, נמצא כי העקרונות תומכים בתהליך בניית קשרי דמיון בין בעיות, כאסטרטגיה לקידום פתרון בעיות מתמטיות. תשובה לשאלה 2 התבססה על שני סוגים של ניתוח, של אוסף שיעורי המתמטיקה המתועדים. אחת המסקנות מתייחסת לשינוי שחל בין החודשים הראשונים של התקופה, לעומת החודשים האחרונים של התקופה, בכל הקטגוריות. בנוסף, נמצא כי בכיתה יא' חל שינוי משמעותי יותר בקטגוריית "תוכן השיעור" מאשר בקטגוריית "תרבות כיתה". בכיתה יב' חלו שינויים בכל הקטגוריות של שאלון RTOP. מהגישה האיכותנית, אומצו גישות של חקר מרובה מקרים, שאפשרו גיבוש ממצאים בהקשר של אפיון תהליך ההתערבות. נמצאו ארבעה שינויים מרכזיים באינטראקציות בשיעורים והם: א. דעיכת מרכזיות המורה בניהול הלמידה. ב. התלמידות נוטלות את האחריות על תהליך הלמידה. ג. התלמידות מסתגלות להוראה מבוססת על עקרונות ההתערבות. ד. התפתחות השיח בכיתה. נמצאו שני שינויים מרכזיים בתרבות הכיתה והם: א. התפתחות נורמות כיתתיות (כגון: דיון, הצדקה, התנגדות, למידה מדוגמא ובניית קשרי דמיון) שהפכו להיות לחלק מרכזי בתרבות כיתה. ב. התפתחות אוטונומיה של התלמידות בפתרון בעיות. על סמך השינויים שנמצאו, ההתערבות אופיינה במונחים של חמשה שלבים המתארים את התפתחותה, ממצב של אי סיגול נורמות בכיתת המתמטיקה וחוסר ידע לפתור בעיות, ועד התפתחות נורמות בכיתת המתמטיקה וריבוי פתרונות לבעיה. תשובה לשאלה 3 התבססה על ניתוח של 36 ראיונות, שנערכו עם 12 תלמידות, בשלוש תקופות זמן לאורך שנת ההתערבות. נמצא כי התלמידות מזהות קשרי דמיון בשלוש רמות. שלש הרמות הן: קשרים מסוג "ניסוח", קשרים מסוג "אלגוריתם", וקשרים מסוג "היוריסטי". מעיבוד של 36 הראיונות, זוהו שלושה פרופילים של פותרות בעיות, באמצעות בניית קשרי דמיון בין הבעיות. הפרופילים מתארים מעבר של התלמידה, ממצב של בניית קשרים מסוג אחד, למצב של בניית קשרים מסוג אחר, במהלך שלושת הראיונות. השינוי בבניית קשרי הדמיון, נמצא קשור גם לקידום תהליך פתרון בעיות. כתשובה לשאלה 4 הוגדרו שלוש מערכות. (1) מערכת לתיאור תפיסות ושיקולים לבניית קשרי דמיון, המתארת חמש תפיסות שונות לפעולת בניית קשרי דמיון. חמש התפיסות מאופיינות באמצעות מניע לבניית קשרים וסוג הקשרים המנוסחים. (2) מערכת לתיאור בחירת בעיה לפתרון מתוך מספר בעיות. (3) הקשר שבין שתי המערכות, (1) ו-(2), הוביל למערכת שלישית המתארת התפתחות עצמאות אישית בפתרון בעיות. נמצאו ארבעה שלבים בהתפתחות עצמאות אישית בפתרון בעיות. תרומת המחקר למחקר מספר תרומות. התרומה המעשית, נשענת על גיבוש עקרונות להתערבות, העשויים להוות דרכי הוראה בכיתות של תלמידים חלשים. התרומה הנוספת היא, גיבוש שתי מערכות שלבים, האחת לתיאור התפתחות אוריינות היוריסטית לפתרון בעיות בכיתה, והשנייה מתייחסת לתהליכי התפתחות אישית לעצמאות בפתרון בעיות. התרומה התיא
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Tikva.pdf

שם העבודה: THE Immigration and Absorption Management in Israel and America of Jewish women from Syrian origin in the Early 1990’s

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 19/04/2015
שם מחבר/ת: ד''ר אפרת קדם טהר
ד''ר אפרת קדם טהר
מחקרי עוסק בעלייה ,הגירה וקליטה של נשים יהודיות מסוריה לישראל ולאמריקה בראשית שנות ה90 של המאה ה-20.בשל מאפייניה הייחודיים של עליה זו לישראל היא היוותה אתגר ניהולי יוצא דופן למערכות העלייה הקליטה והחינוך. היא אילצה אותם לערוך שינויים ותמרונים בכל אחד משלביה כמו גם השקעות כספיות יוצאות דופן. ההגירה מסוריה שהחלה לקראת אמצע המאה ה-19 ביציאתן של משפחות אחדות למצרים, הלכה והתגברה במרוצת השנים עד אשר הייתה לזרם שופע שנשא עמו רבים מבני הקהילה לארבע קצוות עולם. במשך ארבעה עשורים מאז הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל היו כ4000 היהודים שנותרו בסוריה לאסירים בארצם. השער שנפתח מחדש בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 הביא לגל ההגירה האחרון ובעקבותיו חוסלה לחלוטין גולת יהודי סוריה. המחקר מנתח את חשיבותה של יהדות סוריה שהורכבה מאות בשנים בעיקר משתי קהילות גדולות דמשק וחאלב ויותר מאוחר גם מקאמישלי. יחסית לקהילות יהודיות אחרות במזרח התיכון זו הייתה קהילה קטנה. אך השפעתה ניכרה מעל ומעבר לגודלה במרוצת המאות האחרונות. לדוגמא "כתר ארם צובא" החשוב בכתבי היד של התנ"ך שמאות בשנים היה אוצרה הבלעדי של קהילת חאלב הפך לנכס צאן ברזל של כלל האומה ומשמש בסיס למחקרים רבים בתחומי המסורה. עלילת דמשק שהתרחשה ב1840 הותירה חותם בתולדות עם ישראל כולו.מראשית שנות ה-80 של מאה זו עיני העם היהודי כולו הופנו לכיוונה ראי/ה עוד ... של סוריה בקריאה לנשיאה: "שלח את עמי"!.מציאות פוליטית היא זו שהכתיבה באפריל 1992 יציאה מסוריה דרך ארה"ב. יהדות סוריה הינה צנועה מאד באופן התנהלותה. חפה מחגיגות פומביות. המחקר מתמקד באורח החיים המשתנה של אוכלוסיית הנשים מגילאי 20-60 במעבר הבין תרבותי בחייהן. המציאות הפוליטית היוותה גורם מרכזי לעובדה שחרף כמיהתם של יהודי סוריה לעלות לישראל הם נאלצו להישאר פרק זמן בארה"ב ולעיתים פרק הזמן התארך לחיים שלמים. ארגון יוצאי סוריה בישראל לקחת חסותו על עלייה זו בשיתוף משרד הקליטה. אני חברתי לארגון זה לאחר שנחשפתי בעבודתי כמדריכה בחינוך ההתיישבותי לראשוני התלמידים מעלייה זו שנקלטו בביה"ס מקווה ישראל. ההערכות לעלייה זו יצרו מציאות ניהולית בלתי מוכרת. כשליש מבין 4000 העולים היו נשים. אל תוך הארגון המתנהל בישראל לקליטתם חברתי עם משימה ניהולית אסטרטגית המבקשת לנצל את היתרון היחסי שהביאו עולות אלו. משאב השפה הערבית. רתמתי את משרד החינוך למשימה יוצאת דופן והיא הכשרתן של 40 מתוך העולות להוראת השפה הערבית בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. המחקר יתאר את פערי התפיסות, הדימויים והסמלים עליהם נשענה תרבותן מדורי דורות והשלבים השונים ביצירתן התארגנות חיים חדשה מבלי לאבד את זהותן. המחקר בחן את מערך ההחלטות והפעולות שנדרשו על מנת להשיג את המטרות והיעדים שהוצבו בנושא קליטה מורכב זה. בדקתי האם הסביבה החיצונית והפנימית היו ערוכים כראוי? מה הוחמץ בדרך ומדוע? מה נידרש על מנת לשמר לאורך זמן אסטרטגיה ניהולית שננקטה כלפי אוכלוסייה זו בישראלית ?מדוע לא ניתן היה ליישמה בארה"ב? תרומת המחקר הוא מודל קליטה אופציונלי שבניתי עבור אוכלוסיות דומות שעתידיות להיקלט בישראל.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: efrat.pdf

שם העבודה: שירתו של ארז ביטון והשפעותיה על שירת המחאה המזרחית

נושא מחקר: ספרות

תאריך פרסום: 19/04/2015
שם מחבר/ת: אושרה אלפסי
אושרה אלפסי
ספריו הראשונים של ארז ביטון, מנחה מרוקאית (עקד, 1976) וספר הנענע (עקד, 1979), השפיעו השפעה מהותית וניכרת על תהליך היווצרותה של שירה מזרחית ישראלית. ספרים אלה נתנו ביטוי ראשוני לריבוי הפנים של הקול המרוקאי-המזרחי, והיו מקור השראה והשפעה ליוצרים מזרחים רבים. מחקר זה בוחן שלבים בהתפתחותו של הקול המזרחי-מרוקאי בשירה העברית, למן הופעת ספריו של ביטון באמצע שנות השבעים של המאה העשרים ועד למחצית העשור הראשון של המאה העשרים ואחת. העיסוק בקול המזרחי בשירה מתמקד בעיקר בשירים שמייצגים את עולמם התרבותי והחווייתי של יוצאי מרוקו, לא רק כארץ מוצא אלא בעיקר כמרחב תרבותי, שבו התגבשו השלבים הפורמטיביים בביוגרפיה היוצרת של המשוררים הכותבים. הצירוף "קול מזרחי" משמש אפוא במחקר זה כשם-קוד לשירתם של יוצאי יהדות מרוקו, מתוך הצגתם כדגם ייצוגי לשירתם של יוצאי ארצות המזרח. המחקר עוקב אחר עקבות ההשפעה של שירתו של ארז ביטון בקורפוס של עשרות שירים, שנכתבו מראשית שנות השמונים ועד שלהי העשור הראשון של שנות האלפיים. חלק מהשירים נכתבו על ידי יוצרים מן הדור הראשון שנולדו בארצות המזרח והמגרב, וחלקם נכתבו על ידי יוצרים בני הדור השני והשלישי, שעולמם התרבותי, החברתי והמנטלי שואב את מקורותיו משורשיהם המרוקאיים. הקורפוס הנחקר נחתם בהופעתם של שני ספרים שהאוריינטציה שלהם פוליטית: ספרו של סמי שלום שטרית: שירים ראי/ה עוד ... באשדודית (אנדלוס, 2003) וספרו של מתי שמואלוף שירה בין שמואלוף לבין חזז (ירון גולן, 2006). לצידם של שירים אלה מובאים שירים נוספים שפורסמו בעת האחרונה בכתבי עת שונים. המחקר מבקש לעקוב אחר דרכי הביטוי השיריות לתהליכים סוציולוגיים ומנטליים שעברה החברה הישראלית עם העלייה הגדולה של שנות החמישים. עם עלייתה ארצה, בראשית שנות החמישים, נפגשה הקהילה המרוקאית במציאות שהאתוס התרבותי והחברתי הדומיננטי שלה כבר עוצב וגובש במהלך ימי המאבק על הקמת המדינה ועל הגנתה, ובמרכזו ניצב דיוקן "הצבר". עבודה זו עוסקת בניסיונות השיריים להתמודד עם האתוס הקיים ולהציע לו חלופה, מתוך התמקדות בביטויי הכאב של חוסר ההסתגלות, קשיי הקליטה וההתאמה אל המציאות הקיימת. ביטויים אלה, המשקפים את משבר הזהות באים לידי ביטוי פואטי רק כשני עשורים לאחר העלייה המרוקאית לארץ, וראשיתם סומנה כאמור, בשירתו של ארז ביטון. הפרק הראשון של העבודה מציג סקירה היסטורית-סוציולוגית של תהליך הקליטה במדינת ישראל של המזרחים בכלל ושל הקהילה המרוקאית בפרט. בפרק זה מונח המצע התיאורטי לדיון באספקטים שונים הקשורים בתהליכי יצירתו של הקול המזרחי בשירה העברית, מבוררים שאלת היחס בין שירה לפוליטיקה וההבדל בין שירה אידיאולוגית לשירה פוליטית, מוגדרים המושגים 'זהות' ו'זהות מזרחית' ומזוהים מאפייני האתוס הישראלי שעמו התמודדו משוררים מזרחים. בהמשך הפרק נסקרים האירועים ההיסטוריים הבולטים שהשפיעו על יצירתו של הקול המזרחי בשירה העברית. הפרק השני עוסק ביצירתו המוקדמת של המשורר ארז ביטון. הנחת היסוד של המחקר היא כי יצירתו של ביטון מבשרת את הופעתו הראשונה של הקול המזרחי-מרוקאי בשירה העברית. בפרק זה מזוהים ארבעה שלבים, או גווני קול שמאפיינים את "האני השירי המזרחי-מרוקאי" בשיריו המוקדמים של ארז ביטון. קולות אלה היו למקורות השראה והשפעה על שירתם של יוצרים מרוקאיים ומזרחיים אחרים, שתיסקר בהמשך המחקר. 1. הקול העורג והמתגעגע קול המתגעגע למזרח ומתרפק על הזיכרונות מהמולדת הערבית-מרוקאית. קול זה מתמקד בחוויות תרבותיות ורגשיות קולקטיביות, במראות תשתית ובמאפיינים מסורתיים, לצד הזיכרון האינדיווידואלי והאינטימי של הדובר השירי. בשלב זה, ההתמודדות עם תחושות הזרות והניכור כלפי המולדת החדשה נשענת על יחס נוסטלגי כלפי המולדת הישנה, הרואה בשחזור הזיכרון מקור לעידוד ולנחמה. 2. הקול המתנגד לניכור ולקיפוח קול המוחה ומתריס כנגד הדיכוי הכלכלי והתרבותי שחוו המזרחים בעת קליטתם בארץ. קול זה מונע על-ידי תחושות עזות של ניכור וקיפוח. בולטת בו הביקורת על הדיכוי החברתי של החברה הקולטת, ובעיקר מודגשת בו נקודת התצפית המשחזרת של הנקלטים, שחוו את חווית הקליטה ככזו שכפתה עליהם למחוק את שורשיהם המזרחיים, אשר נתפשו כנחותים ובלתי רלוונטיים למציאות החדשה. קול זה הוא בסיס לשירת המחאה המזרחית שראתה אור כמה עשורים מאוחר יותר. 3. הקול המבטא קשב פנימי קול המתמקד בניסיונו של הדובר לאפיין את המציאות שהוא חי בה מתוך קשב פנימי זהיר להיבטים השונים בחוויה הסובייקטיבית של תהליך הקליטה. קול זה עוסק פחות במנהגים ובמסורת ויותר בהתבוננות פנימית, המנסה להבין את השלכות הקליטה בארץ על נפשו של הדובר. במוקד הטקסטים השייכים לקול זה נמצא השיח שהתקיים בתוך הקה
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: oshra.doc

שם העבודה: תפקידם של ההון האישי וההון החברתי בהתמודדותם של צעירים בסיכון במעבר לבגרות

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 16/04/2015
שם מחבר/ת: בנלול נורית
בנלול  נורית
בשנים האחרונות גובר השימוש במושג "נוער בסיכון", המתאר אוכלוסיות נוער במצבי סיכון פיזיים, נפשיים או רוחניים. במעבר מילדות לבגרות, המתבגר חווה תקופה סוערת, המאופיינת בשינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים ורגשיים, אך יחד עם זאת במהלך תקופה זו, נדרש המתבגר לבסס אוטונומיה אישית ולעבור מעולם הלימודים לעולם העבודה. עבור צעירים בסיכון, המתקשים להשתלב בחברה ומאופיינים בהתנגדות להשתייך למסגרות פורמאליות, עלולה הדרישה למעבר מוצלח לעולם העבודה להיות קשה עד בלתי אפשרית. מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את ההשפעה התומכת של משאבים אישיים העומדים לרשות הצעיר בסיכון על תחושת הניכור שלו ועל עמדותיו כלפי עבודה, כמנבאות להשתלבות עתידית מוצלחת בשוק העבודה. המשאבים האישיים העומדים לרשות הצעיר מתחלקים לתכונות אישיוּת ולמשאבים חברתיים. המחקר בחן 257 צעירים שהוגדרו כצעירים בסיכון על ידי לשכות הרווחה, והשתתפו בקורסים להכשרה מקצועית של משרד הרווחה. ממצאי המחקר מראים כי המשאבים האישיים מסבירים את תחושת הניכור ואת העמדות כלפי העבודה באופן סלקטיבי. רבים ממשאבי הצעירים, הן האישיותיים והן מסייעים לצעירים בהסתגלות וביצירתה של חוויה פנימית חיובית בשלב זה בחייהם. ממצאים אלה מחזקים את מודל ההון האישי ואת מודל ההון החברתי, לפיהם תכונות אישיות ותמיכה חברתית משמשים עבור הפרט כמשאבים אישיים, בהם הוא יכול להשתמש ב ראי/ה עוד ... עת שינויים ומעברים בחיים. ההשלכות היישומיות של הממצאים נידונות בגוף המאמר.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: nurit.PDF

שם העבודה: תפיסות מורי תלמוד בזיקה לתהליכים ותמורות בהוראת המקצוע בישיבות התיכוניות ובאולפנות

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 16/04/2015
שם מחבר/ת: אביחי קלרמן
אביחי קלרמן
רקע זרם החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד), מנסה עדיין למצוא את האיזון הראוי בין הערכים הממלכתיים – מודרניים, לבין הערכים הדתיים – מסורתיים. דגן )תשמ"ז( מציין כי קברניטי החינוך הממלכתי-דתי, מתמודדים עם שאלות כמו: היחס לעצמאות יהודית, יישוב ארץ ישראל, האחריות לכלל הישראלי חילוני כדתי, הנשיאה בעול הציבוריות הממלכתית וקיומו הפיסי של העם בארץ ובגולה. טאוב (2007) מוסיף כי כלפי פנים קיימים קונפליקטים הנובעים מהשינויים של המסגרות, ממסגרות ישיבתיות-תורניות מסורתיות, למוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים. המרכזיות של תורה שבעל-פה, במערכת החינוך הממלכתית-דתית בכלל, ובישיבות התיכוניות והאולפנות בפרט, מחייבת חשיבה באשר לגישה או לגישות שצריכות להתוות את הוראתה ואת תכנית הלימודים, המכתיבה את תכני ההוראה בבתי הספר. מהם המטרות והדגשים האמורים להנחות הוראה זו? על מי מוטל להתמודד עם בעיות וקשיים מסוימים שהוראת התורה שבעל-פה מעמידה בפני המחנך? לאור זאת, מטרת המחקר הראשונית איתה יצאתי לשדה היתה, לבדוק ולנתח את תפיסות המורים בזיקה לתהליכים והשינויים, אותם עובר מקצוע התלמוד, במוסדות המשלבים את הוראת מקצועות היהדות עם מקצועות מדעיים כלליים אחרים. המסגרת העיונית התחומים העיוניים בהם עוסק המחקר: תחום הדעת- תלמוד, זרם המזרחי-חמ"ד, תכניות לימודים- התחדשות, שינויים ותהליכים בבחינות הבגרות, זהות מק ראי/ה עוד ... צועית של מורים. הוראת התלמוד בישיבות ובאולפנות בהן נלמד המקצוע בהיקף נרחב, נלמדה ונחקרה במחקרים קודמים נבדקו עמדות של תלמידים ביחסם למקצוע, או לחילופין תכניות הלימודים לאורך השנים (איזנברג, 1988; אמיד, תש"ס; בר-לב ווייזר, 2000; ברנדס 2000; גנוט וחוב', 2001; דגן, תשס"ו; ישמח, תשמ"ו; ליפשיץ, 2010; שוורץ, Gribetz, 1995; ;2002 Segal, 2011). המחקרים נערכו באמצעות שאלונים, או באמצעות ניתוחים עיוניים של התכניות הכתובות, כך שיש, מקום למחקר מעמיק על הנרטיב המקצועי של המורים, המובילים את המקצוע וחווים אותו לאורך השנים. ראשיתה של הישיבה התיכונית, היא בסוף שנות השלושים של המאה העשרים, בישיבת "היישוב החדש" בתל-אביב (כץ, 1999). מסגרת זו התפתחה והשתכללה בעשורים האחרונים, וכיום פועלות בארץ עשרות ישיבות תיכונית. ישיבות אלו, מהוות את הזרם המרכזי בחינוך הבנים בגיל תיכון בחינוך הממלכתי-דתי (בר- לב, תשמ"ז; הרץ, 1997). הניסיון להקמתה של האולפנא הראשונה לבנות היה ב-1942, בשכונת עין-גנים בפתח- תקוה. לדברי רוזנברג-פרידמן (2004) הניסיון לא צלח, בגלל היענות מצומצמת וחוסר במנהיגות חינוכית, שתוביל את היוזמה החדשה. ב- 1960, הוקמה בכפר פינס, אולפנא הנחשבת לאולפנא הראשונה. כיום פזורות בארץ עשרות אולפנות, אשר כמו הישיבה התיכונית לבנים, גם מסגרת זו, מהווה את הזרם המרכזי בחינוך בנות בגיל התיכון בחינוך הממלכתי-דתי (גרוס, 2002; ששר, El-Or, 1998 ;1997). בשתי המסגרות קיימות מגמות לימוד שונות ומגוונות כבשאר בתי הספר התיכוניים, אך מושם דגש רב על מקצועות היהדות. סקירת הספרות נוגעת גם בתכניות הלימודים, החל מתכנית תחכמוני (1924) בבית הספר תחכמוני בירושלים (זליגר, תר"ץ), דרך תכנית המזרחי תרצ"ב (1932) (ברמן ואנגל, תרצ"ב) בטרום מדינת ישראל, ומתרכזת בשינויים שחלו בתכנית, מקום המדינה ובעיקר מעת חקיקת חוק חינוך ממלכתי תשי"ג (1953) (איזנברג, 1988; שוורץ, 2002). מטרת המחקר מטרת המחקר היא לבחון, לתאר ולהבין את עמדות המורים כחווים ומחוללים את התהליכים השונים הקשורים בהוראת התלמוד, בישיבות התיכוניות ובאולפנות כמוסדות המשלבים את הוראת מקצועות היהדות, עם מקצועות מדעיים כלליים אחרים. שאלות המחקר 1. כיצד תופסים המורים את אופי ההוראה )מסורתי או מתחדש( בתלמוד?  כיצד תופסים המורים את עצמם – מסורתי או מתחדש?  האם עולה פרספקטיבה השוואתית בין תהליכי הוראה כלליים, לבין תהליכי הוראה ייחודיים לתלמוד?  מה ניתן ללמוד מההשוואה של תהליכי הוראת התלמוד בעבר, לאלה הנהוגים כיום? 2. מהי משמעותם של השינויים שחלו בבחינות הבגרות בתלמוד )כמייצגי השינויים( בעיני המורים?  האם השינויים מייצגים מגמה של מסורת או של התחדשות?  האם בחינות הבגרות משקפות את מתווה תכניות הלמודים?  מה האופי של מתווה הוראת התלמוד המצופה? מתודולוגיה במחקר השתמשתי בראיונות מידע חצי מובנים עם שאלות מוכנות וגם פתוחות, תוך שימת דגש על מתן אפשרות לתת למרואיינים להביע את עמדתם האישית והתנהגותם בפועל. הבחירה בראיון שנקודת המוצא שלו היא ה"שאלה מפליגה" (צבר בן יהושע, 1997), נעשתה מתוך רצון לרדת לעומקם של הדברים, ולנסות להבין מה חשים וחושבים המרואיינים. בראיון מעין זה חשבתי כ
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: avichay.pdf

שם העבודה: נכות ומוגבלות פיסית באנגליה בשלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה, המאות ה-14- 16

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 15/04/2015
שם מחבר/ת: ד''ר שי לסמן
ד''ר שי לסמן
מחקר זה עוסק בנכות ומוגבלות פיסית באנגליה למן המאה הארבע-עשרה ועד למאה השש-עשרה. המחקר בוחן ומנתח את תפיסותיה של החברה האנגלית במהלך תקופה זו כלפי הנכות וכיצד השפיעו תפיסות אלו על יחסה של החברה באנגליה כלפי הנכים. קרי, האם ובאיזו מידה נתפסו הנכים במהלך ימי הביניים כבריות שונות, אך ראויות להיחשב לחלק אינטגראלי בחברה, וכתוצאה מכך, חיו במרכזה; או שמא נחשבו ליצורים מפלצתיים ואף שטניים ולכן נדחו לשוליה. יתרה מזו, המחקר בוחן את התפיסות כלפי הנכות גם בטווח הארוך ומנתח כיצד השינויים הדמוגרפים והחברתיים-כלכלים שהתרחשו באירופה בעקבות המגפה השחורה בשנים 1348-1350, השפיעו על תפיסת הנכות וההתייחסות לנכים, וכן כיצד השינויים הדתיים והפוליטיים שעברה אנגליה במאה השש-עשרה השפיעו על מצבם של הנכים. מחקרי בוחן את הנכות כ"עובדה חברתית טוטלית" (Total Social Fact), מושג אותו טבע הסוציולוג הצרפתי מרסל מוס (Marcel Mauss). עובדה חברתית טוטלית היא תופעה חברתית אחת, המהווה נושא רב ממדי שקשור למישורים רבים ורחבים של תחומי החיים. הגדרת הנכות כעובדה חברתית טוטלית מאפשרת במחקרי לבחון ולנתח את הנכות בעזרת מגוון רחב של מקורות: דתיים, רפואיים, משפטיים, ספרות דתית וחילונית ואף מקורות אומנותיים (אומנות הציור והפיסול). ככלל, מתוך ניתוח המקורות עולה כחוט השני התייחסות שלילית כלפי הנכות שהובילה לתהליך מתמשך ראי/ה עוד ... של דחייה חברתית שהלכה והקצינה לכדי רדיפה שיטתית במעבר מימי הביניים לעת החדשה המוקדמת. הדת הנוצרית ראתה בגוף הנכה גוף פגום ונחות מהגוף האידיאלי. חיבורים תיאולוגים ופילוסופים ראו בנכות תוצאה אפשרית של חטא ושהנכים חוטאים מטבעם. מקצת ההוגים הנוצרים גרסו שיש לקבל את הנכים בחברה, כל עוד הם יישארו קבצנים. בדרך זו הם מאפשרים לחברה לממש את ערכי הצדקה ולזכות בתשועת הנפש. כתוצאה מכך, הונצח מעמדם הנחות של הנכים בשל הערך הדתי שהם היוו בתפיסה התיאולוגית. החוק הכנסייתי הגביל באופן משמעותי נכויות שונות מבחינה חברתית ומשפיתית והספרות הדתית הציגה ייצוג לעגני ומזלזל של דמות הנכה. אמנם הדת הפרוטסטנטית במאה השש-עשרה ביקשה לשלב את הנכים בחברה, אך הנצרות האנגליקנית שהתפתחה באנגליה אימצה את ההיבטים השלילים של הנצרות הקתולית ואף עודדה לרדוף את הנכים. הרפואה הימי ביניימית הגדירה את המגבלה הפיסית כמגבלה חשוכת מרפא. ראייה סטריאוטיפית זו גרמה לרופאים וכירורגים לעסוק בחקר היווצרות המגבלות ולהציע אפשרויות טיפוליות. ברם, בעוד שהרופאים המלומדים מיעטו להציע שיטות טיפוליות ואף הטילו ספק ביישומן, ניסו הכירורגים, שנחשבו למטפלים מעשיים, להציע שיטות טיפוליות בפצעים ובשברים, כדי למנוע את הידרדרות הפציעות למגבלה גופנית כרונית. החקיקה האנגלית בימי הביניים וראשית העת החדשה הגבילה קבוצות שונות של נכים כגון: אילמים, חירשים, מצורעים ועיוורים, מתוך ההכרה שאוכלוסיות אלו פגועות מבחינה קוגניטיבית ומסוכנות מבחינה בריאותית (מחלת הצרעת) ואף חברתית. עם התרחבות תופעות העוני והקבצנות למן המאה הארבע-עשרה ועד למאה השש-עשרה, הופיעו באנגליה חוקי העוני (The Poor Laws). חוקים אלו המציינים את המאבק בעוני ובקבצנות מצביעים גם על התגברות הרדיפה החברתית כנגד הנכים. תהליך זה התרחש בעקבות התרחבות העוני והנוודות שהיו מבין השלכותיה החברתיות-כלכליות של המגפה השחורה שפרצה במחצית המאה הארבע-עשרה. באותה מידה על רקע המאבקים הדתיים בין קתוליות לפרוטסטנטיות, ביקשה המלוכה האנגלית במאה השש-עשרה לבצר את כוחה הפוליטי והחברתי ולפקח על אותן אוכלוסיות שאיימו לשיטתה על הסדר החברתי-פוליטי. חוקי העוני חייבו קבצנים בריאים בגופם לחזור למעגל העבודה, אך קבעו גם שעל הקבצנים הנכים להיכנס בכפייה לבתי חולים ובתי מחסה. הספרות האנגלית בימי הביניים הציגה את הנכה כדמות חוטאת שאיננה מתאימה לסדר החברתי. הנכים נחשבו כאנשים חסרי מוסר שאינם עונים על הקודים החברתיים. הדמות הנכה נתפסה במהלך המאה השש-עשרה כדמות שטנית שיש לדחות אותה. הוא הדין במקורות האומנותיים. בפיסול הרומנסקי והגותי הודגש הייצוג השלילי של הנכה כדמות המצויה בשולי החברה ומהווה אנטיתזה מוחלטת לדמויות נעלות וקדושות, תוך הדגשת האפיונים השלילים שלה. יתרה מזו, בניגוד לציורים הימי-ביניימיים, שתיארו את הנכה בהקשר חברתי רחב, הציגו יצירות הרנסנס האנגלי והצפון אירופי במאה השש-עשרה את הנכים כדמויות מבודדות וכקבוצת שוליים. סיפורי הניסים (miracula, Miracles Narratives) הינם ספרות הגיוגראפית דתית, המתארים, בין היתר, את העלייה לרגל של נכים לקברי קדושים בכדי לעבור ריפוי ניסי. למרות שמקורות אלו משקפים את עמדת הכנסייה, הם מלמדים על הלכי הרוח שרווחו בחברה הימי-ביניימית כלפי הנכים. מתוך ניתוח סי
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: shay.pdf

שם העבודה: הדימוי והדמות של בת מלך שאבדה וגלגוליה ב"סיפורי מעשיות משנים קדמוניות" של ר' נחמן מברסלב.

נושא מחקר: ספרות

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: ד''ר יעקב עזריאל
ד''ר יעקב עזריאל
רבי נחמן מברסלב (1772-1810) היה אחד מהוגי הדעות החסידיים המקוריים ביותר. בארבע השנים האחרונות של חייו הוא סיפר שלושה עשר סיפורים אגדיים ארוכים ומורכבים. עבודת הדוקטוראט הזאת מנתחת ארבעה סיפורים מתוך שלושה עשר הסיפורים שמהווים את ספרו "סיפורי מעשיות משנים קדמוניות", ומתמקדת בדמות ובדימוי של בת המלך שאבדה, והניסיון לחפש אותה ולגאול אותה. דמותה וניסיונות גאולתה הם סמלים מרכזיים בהגותו של רבי נחמן. המפתח להבנת הסימליות של דמות בת המלך מצוי בפענוח מושגי היסוד של הקבלה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: yaakov.doc

שם העבודה: מהפך בהוראת קורס מבוא לביולוגיה והשפעתו על הלמידה –אפקט האדווה

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: מאשה צאושו
מאשה צאושו
מחקר זה היווה חלק משינוי מקיף של קורס המבוא לביולוגיה בטכניון (ביולוגיה 1), שנחקר בשני מחקרי דוקטורט. הוא בוחן את השפעתה של רפורמה פדגוגית שנערכה בקורס על מאפייני הלמידה וההוראה, ועל עמדותיהם של הסטודנטים והמרצים בקורס. במוקד המחקר עמדה הבעיה של קורסי מבוא רבי משתתפים, בהם ההוראה נעשית באמצעות הרצאות בלבד, ויעילותה בהנחלת הבנה מושגית הוּכְחה כמוגבלת. במסגרת המחקר פותח מודל הוראה עבור הקורס ביולוגיה 1, הנלמד על ידי מאות סטודנטים מידי שנה. בבסיס המודל עמדה ההנחה שניתן לתרגם גישות של קונסטרוקטיביזם חברתי לפדגוגיה, וכי גישות אלה יתרמו להגברה של למידת עומק, גם באילוצים הקיימים של ריבוי סטודנטים ותכנית לימודים עמוסה. במודל נעשה שימוש בשני משאבים שאינם מנוצלים די להוראה פעילה: טכנולוגיה חינוכית והסטודנטים עצמם. המודל הופעל בשלבים, כאשר בשלב המתקדם בוטלו רוב ההרצאות, והזמן שהתפנה איפשר לסטודנטים למידה עצמאית. כמו כן, סטודנטים יכלו לקחת חלק בלמידה קבוצתית של נושא אחד במשך כחודש. בנוסף לשינוי בהוראה נעשה גם שינוי בהערכה לכיוון של הערכה הבודקת למידה משמעותית, באמצעות הוספת שאלות פתוחות מורכבות למבחן המסכם, ושילוב הערכה של הלמידה הקבוצתית. המחקר, שליווה את הקורס במשך שלוש שנים, בדק את ביצועי הסטודנטים, מאפייני הלמידה שלהם ועמדותיהם, וכן את מאפייני ההוראה ועמדות המרצים בשלבי המודל השונים. ראי/ה עוד ... לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות השונות בהישגים בשאלות רבות-הבחירה שדרשו ידע והבנה. עם זאת, לסטודנטים שהשתתפו בפרויקט הקבוצתי, ולמדו לעומק ובאופן פעיל נושא אחד, היו הישגים גבוהים יותר בשאלות שדרשו מיומנויות חשיבה גבוהות. יתרון זה של הסטודנטים בקבוצת הניסוי נשמר גם בהישגים של המבחן המושהה. הסטודנטים בקבוצת הניסוי ציינו כי מאפייני הלמידה הקבוצתית, כמו השיח המתמשך בין העמיתים ועם צוות ההוראה, הגבירו את למידת העומק בנושאי הקורס, ותרמו להבנת דרכי החשיבה בביולוגיה ובמחקר הביולוגי. רוב המרואיינים מקרב קבוצת הניסוי הביעו עמדות חיוביות אודות העניין שהלמידה הקבוצתית עוררה ביחס לנושא הנלמד, וכמה מהם הדגישו גם את החוויה שבדיאלוג הבלתי אמצעי עם צוות ההוראה. המרצים סברו כי השינוי בדרך ההוראה הצליח להעביר לסטודנטים את האחריות ללמידה, והגביר עניין ומוטיבציה. הם העידו כי עברו מהרצאה של תכני ספר הלימוד לדיון בעקרונות, ובדרכים שבהן הביולוג שואל שאלות ומחפש תשובות. להערכתנו, מודל ההוראה שפותח ויושם במסגרת מחקר זה יצר אפקט אדווה (ripple effect). הממצאים מעידים כי ההשפעה של ההתנסות בלמידת עומק עצמית וקבוצתית התפשטה במרחב שהוא הרבה מעבר ללמידת נושא עומק אחד במשך חודש אחד: ללמידה של שאר הנושאים בקורס, למיומנויות שאינן קשורות בהכרח לקורס ביולוגיה 1, ולהיבטים מטה-קוגניטיביים ברמות שונות. הלמידה הקבוצתית יצרה קהילות לומדים שאיפשרו לסטודנטים להתייחס למהות של ביולוגיה כתחום דעת ומחקר. בנוסף, פעילות זו איפשרה לסטודנטים לראות במרצה לא רק מקור לידע אלא גם חוקר ומודל לחיקוי. לתוצאות המחקר השלכות גם על הוראת הביולוגיה בפרט ומדעים בכלל בבית הספר התיכון. הוא מחזק את המגמה שהחלה בהוראת הביולוגיה לפני שנים רבות של למידה עצמאית בקבוצות ושילוב של הערכה מעצבת והערכה חלופית.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Masha.pdf

שם העבודה: היהודים המערבים בארבע ערי הקודש ממלחמת העולם הראשונה עד תום השלטון הבריטי (1948-1914)

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: משה עובדיה
משה עובדיה
'היהודים המערבים' הוא כינוים של יהודי צפון אפריקה, מהם שהגיעו לשם מארץ ישראל לאחר חורבן שני בתי המקדש, מהם שהגיעו מספרד בעקבות גזרות קנ"א (1391) וגירוש ספרד בשנת רנ"ב (1492). יהודים מערבים הגיעו לארץ ישראל והתיישבו בה החל מהמאה ה-11. הכינוי 'מערבים' בא להם על שום שהגיעו מהמגרב-ארצות צפון אפריקה. רוב חוקרי המגרב נוהגים לכלול בו את מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב, כאשר בתעודות שעניינן הקהילות היהודיות במגרב נהגו ראשי הקהילות היהודיות לחלק את המגרב למערב הפנימי, שכלל את מרוקו, ולמערב החיצון, שכלל את אלג'יריה, תוניסיה ולוב. מ-1830 החלו להגיע בודדים, משפחות וקבוצות של מערבים מהמגרב לארץ ישראל כדי להתיישב בה, בעיקר ב'ארבע ארצות הקודש', כלומר בארבע הערים המקודשות לעם ישראל: ירושלים, חברון, צפת וטבריה. בחברון, בטבריה ובצפת נמנו המערבים עם העדות הספרדיות והמזרחיות, כאשר הכוללים וראשי הכוללים היו מנהיגים ספרדים ומערבים. לא כן בירושלים: במחצית השנייה של המאה ה-19 חל תהליך פירוד בן הספרדים למערבים בהנהגתו וביזמתו של הרב דוד בן-שמעון, שהגיע ב-1854 מרבאט שבמרוקו, וסיבתו קיפוח המערבים על ידי ועד העדה הספרדית ואי-שוויון בחלוקת תרומות שהגיעו מהמגרב. המערבים הקימו קהילה משלהם, וזו הוכרה על-ידי השלטון העות'מאני והשלטון הבריטי שירש אותו. למן השליש הראשון של המאה ה-19 חלו תמורות ניכרות בארצות ה ראי/ה עוד ... מוצא של היהודים המערבים בעקבות החלת שלטון פרוטקטורט אירופי במקום שלטון מוסלמי. הדוקטורט עוסק בחיי היהודים המערבים בארבע ערי הקודש מ-1914, ערב מלחמת העולם הראשונה ועד תום המנדט הבריטי ב-1948-תקופה רבת תמורות ותהפוכות בתולדות עם ישראל בגולה ובארץ ישראל בעקבות מלחמת העולם הראשונה (1914 1918), מלחמת העולם השנייה (1939 1945), שואת יהודי אירופה והמגרב, חילופי שלטון בארץ ישראל – משלטון עות'מאני לאחר 401 שנים (1517 1918) לשלטון בריטי שנמשך 30 שנים (1918 1948). באותם ימים עלו יהודים רבים לארץ ישראל בעלייה השלישית, הרביעית והחמישית, בין 1919 ל-1935, והיה עליהם לחיות לצד תושבי הארץ הוותיקים-יהודים ולא יהודים, ולקבל את מרות השלטון הבריטי בימים של מתחים חוזרים ונשנים בין יהודים לערבים בשל הגושפנקא שנתנה בריטניה ב'הצהרת בלפור' ב-1917 להקמת בית לאומי ליהודים בארץ וסירוב הערבים להכיר בהצהרה זו. באותה עת החלו לקום בעזרת הבריטים מסגרות הגנה על היישובים ועל התושבים היהודים מפני פורעים ערבים. תנועות יהודיות אחרות פעלו במחתרת נגד המוסלמים והשלטון הבריטי. אז גבר גם המתח בין תושבי הארץ הערבים ובין יהודי הארץ מכ"ט בנובמבר 1947, יום הכרזת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ועד תום השלטון הבריטי בארץ ישראל ופרוץ המלחמה במאי 1948. על היהודים המערבים היה להתמודד עם האירועים ההיסטוריים שהתחוללו באותם ימים. במלחמת העולם הראשונה חיו יהודי הארץ בתנאי הישרדות – גיוס לצבא העות'מאני, מציאת מקומות מסתור, הוצאות להורג וגירוש מהארץ. לא כן המערבים. הם החזיקו בדרכונים זרים שהצילו אותם מגיוס לצבא העות'מאני בימי מלחמת העולם הראשונה. הם גורשו מהארץ והועברו לטיפול הקונסוליות שאליהן השתייכו וכך שוב ניצלו מידי העות'מאנים. בימי המלחמה היו מערבים מעטים בגולה שהשתתפו בעזרה חומרית ליישוב היהודי בארץ ישראל ולמערבים שגורשו והגיעו לגולה. למערבים כמו לחלק מהיהודים מבני העדות האחרות בתקופה הנדונה היה דפוס של ארגון הקהילה כמו של בני היישוב הישן, שהיה נתון למָרות ועדי הכוללים – העדות. ואולם לאחר המלחמה ועם החלת השלטון הבריטי חל שינוי ניכר אצל המערבים לא כעדה הנתונה למרות ועד הקהילה אלא כאנשים עצמאיים החיים ככלל היישוב היהודי בארץ, השינוי שהתאפיין בהשתלבות המערבים בחיי החברה היהודית בפרט ובחיי התושבים הנָכרים בתחומים רבים: מקומות מגורים מעורבים, בתי כנסת מעורבים, בתי דין מעורבים – מערבים, ספרדים ואשכנזים, כאשר בירושלים בית הדין היה ייחודי בהשתייכותו לעדה המערבית, מכיוון שעדה זו הייתה עצמאית ולא תחת המרות של ועד העדה הספרדית או ועד אחר ולכן הייתה לה פריבילגיה כשאר העדות בקיום בית דין עצמאי הכפוף לרבנות הראשית. בחברון צפת וטבריה מנהיגי המערבים היו מבני העדה הספרדית והמערבית, ואילו בירושלים רק מבני העדה המערבית; השתלבות בחיי הכלכלה; קשרים עם יהודי התפוצות ועם חלק מתושבי ארץ ישראל; המערבים השתלבו גם במערך ההגנה והלחימה של היישוב על ידי הצטרפות למסגרות במחתרת ושלא במחתרת; השתלבות במערך החינוכי הרחב קרי במוסדות החינוך המסורתיים, הצטרפות למסגרות חינוכיות שכלל בנים ובנות, ובכלל זה בתי ספר של המיסיון שבו למדו גם נָכרים לצד היהודים. אבל לצד מסגרות חינוכיות חדשות נשארו גם המסגרות הייחודיות של תלמוד
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: moshe.pdf

שם העבודה: Hebrew Knowledge of Veteran Russian-Speaking Immigrants in Israel

נושא מחקר: חברה ותרבות

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: איריס אלפי-שבתאי
איריס אלפי-שבתאי
The study described here examines Hebrew knowledge of adult Russian-speaking immigrants who have lived in Israel for at least eight years in two knowledge domains –core grammar and literacy, and with relation to two central variables - age of arrival and length of residence. 143 adults participated in the study. They included 123 native Russian-speaking immigrants, classified by age of arrival, current age, and length of residence in Israel (in years), and 20 native Hebrew-speaking controls. Hebrew knowledge was examined using two language tasks: one aural and experimental, the other - written and open-ended. (1) The experimental task involved a grammaticality judgment task which examined knowledge in six basic morpho-syntactic Hebrew categories. (2) The open-ended task involved producing a written narrative of a personal immigration story. The two different tasks made it possible to examine Hebrew knowledge at two levels: Core grammar and literacy. The study also contained (3) a detailed questionnaire on background and linguistic information concerning the immigrant; as well as (4) a Russian aptitude task which examined verbal abilities in participants' L1. The veteran ראי/ה עוד ... immigrants showed good mastery of Hebrew grammar. The definite article and numeral agreement were the only two grammatical categories to cause problems to our participants. The complexity of the definite article on the one hand and its complete absence in Russian on the other (Chesterman, 1991; Lyons, 1999) – placed a heavy cognitive burden even on veteran Russian-speaking adults. Age of arrival affected success on Hebrew grammar. The youngest arrivals (0-7) scored best; the oldest arrivals (44+) scored worst on all categories. Participants showed high literate abilities in Hebrew. In addition, longer residence in Israel enriched the literate abilities of the veteran immigrants in Hebrew. Those who had had over 20 years of Hebrew exposure – produced more advanced constructions, and were more familiar with context-appropriate high-register optional structures in Hebrew. Contrary to the strong effect of age of arrival on core grammatical knowledge, Hebrew literacy was indifferent to participants' arrival age. The findings also indicate that high verbal aptitude in L1 Russian, and more years of schooling, formal studies at a Hebrew-speaking institute, Hebrew knowledge prior to immigration, as well as more contexts of Hebrew usage – facilitate Hebrew learning for older arrivals and immigrants who had a relatively shorter residence in Israel. Taken together, the findings of the current study provide, for the first time in Hebrew, support to the critical role of age of arrival on learning Hebrew as a second language. At the same time they show the effect of longer residence on promoting Hebrew literacy. The findings also demonstrate how high verbal aptitude in learners' L1, and more years of schooling, Hebrew knowledge prior to immigration, as well as more contexts of Hebrew usage – facilitate Hebrew learning for those arriving after the critical age. They also indicate the importance of combining various task types such as structured examination task and narrative production in considering the knowledge of L2 learners. The findings shed light on Hebrew absorption in veteran Russian immigrants in Israel, and may help develop appropriate curricula and instructional strategies for immigrant children and adults
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Iris.pdf

שם העבודה: שירי נשים מתימן ליולדות וקינותיהן על מתים: טקסט, גוף וקֹול

נושא מחקר: תרבות וחברה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: ורד מדר
ורד מדר
המוטו לחיבורי הדוקטוראלי היה הקטע הבא מספרו של רילקה 'רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה' עמ' 18: "ואיזה יופי נוּגה שָׁרה על הנשים, כשהיו הרות והן עמדו ובגופן הגדול, שידיהן הצרות השתהו על-גביו מבלי-משים, היו שני פירות: ילד ומוות. והַאִם החיוך הסמיך, הכמעט-מיניק, בפניהן המפוּנות-לחלוטין לא נבע מהיותן מְדַמות לפעמים שהשניים גדלים יחדיו, זה בצד זה?". את הסיבה לכך הסברתי שם כך: בחרתי דווקא בנשים ההרות מספרו של רילקֶה, המגדלות בבטנן ילד ומוות, על פניהן נסוך "חיוך סמיך, כמעט-מיניק", בעיקר משום שנענה לאתגר התרגום למילים של תנועת השפתיים העדינה על פניהן של הנשים. ה'חיוך', זה המסמן אצל רילקֶה את ההכרה וההיכרות של הגוף הנשי היולֵד במוות, הוא מן החומרים מהם 'עשוי' חיבור זה, בו, כמו בחיוכן הסמיך, יפַגשו: 'טקסט' ו'גוף', 'מבט' ו'קול', 'לידה' ו'מוות'. דברים אלה יש בהם ללמד גם על מחקרי וגם על מעשה הכתיבה. לצורך מחקר זה פגשתי בשנים האחרונות בישראל שלושים ואחת נשים שנולדו בתימן ומרביתן עלו ארצה לאחר שנישאו וילדו שם את ילדן הראשון, שלרוב איבדו במהלך לידה זו. תיעדתי וכתבתי את חוויות חייהן והקלטתי מפיהן שירים וקינות, אם זכרו והסכימו לחלוק אותם עמי. רשמתי ותרגמתי את שיריהן, תמללתי את הראיונות, קראתי בחומרים הללו, מיקמתי אותם בשדות מחקר שונים, הצעתי פרשנות וכתבתי. לצד כינוס קובץ השיר ראי/ה עוד ... ים והקינות, התיעוד התרבותי-היסטורי של חיי נשים יהודיות בתימן, וניתוח של חומרים אלה, מחקר זה מבקש להציע תובנות לאופן בו תיפקדה שירה זו בהקשר של קהילת נשים ולמרכיבים של 'קול' ו'גוף' בחייהן, ובתוצריהן התרבותיים. תובנות שבכוחן, כך אני מאמינה, לשמש מצע לפרשנות והבנה של חיי נשים גם היום. במהלך המחקר, שבמרכזו כאמור 'לידה' ו'מוות', למדתי כי לסוגיות רבות הנבחנות בו יש מופעים דומים ומשותפים עם קבוצות אתניות ותרבותיות רבות אחרות. מרכיב הגוף בשתי נקודות זמן אלה – זה הבוקע וניתק מן הגוף הנשי, וזה החדל לחיות ומתכלה – מקרבים זה אל זה בני-אנוש מחברות שונות ומסמיכים את דרכי הציון של אירועים אלה וההתמודדות עמם בחיי הקהילות. בחיבור זה מפגש בין רובדי-שיח שונים ובין מערכות חברתיות ותרבותיות שונות: טקסט השירים ליולדת והקינות; גופן וקולן של המשוררות/מקוננות; ההקשר הריטואלי של הלידה והמוות; וההקשרים התרבותיים השונים בהם התקיימה ומתקיימת תרבות זו, משמע תימן וישראל. מבנה החיבור נענה לצורך העולה ממשימה זו, מחד גיסא לבודד שדה שיח או מערכת חברתית ולעסוק בהן במובחן ומאידך גיסא , לחבר בין שדות שיח שונים ולדון בהם במשולב. הפרק הראשון דן במשוררות ובמקוננות גם יחד. הפרק מאורגן סביב ארבעה צירים מרכזיים: הדרכים בהן הפכו נשים בקהילותיהן השונות למשוררות ומקוננות בעלות תפקיד חברתי; אופן יצירת השירים והקינות כסוגה אוראלית, בדגש על המרכיבים של 'טקסט' ו'מנגינה'; אופן הביצוע של הסוגות הללו תוך הבלטת מרכיבי ה'קול' וה'גוף' ביצירה רב-ממדית ורב-חושית זו; ולסיום עסקתי ברגשות המובעים בשירה ואלה המתעוררים אל מולה. בהמשך באים ארבעה פרקים המהווים את השלב השני של החיבור, ומציגים, לצורך הדיון, לידה ומוות באופן מפוצל: שני הראשונים עניינם לידה, ושני האחרים עניינם מוות. אחד המוקדש לאתנוגרפיה של זיכרון הלידה או המוות והאחר לסוגת השירה הנלווית לו בהתאמה. הפרק השישי אינטגרטיבי, והוא – במידה רבה יותר מקודמיו, הרמנויטי. בו הצבעתי על קְשרים וקִישורים בין חלקים שונים של החיבור, ובין רובדי-השיח שסומנו לאורכו. קטגוריות של 'גוף', 'קול', 'טקסט' ו'מבט' משמשים בו מצד אחד כמושא לדיון ומצד אחר כמושגים פרשניים. הפרק השביעי החותם הוא התמודדות עם שאלות שונות הנגזרות מאופיו של המחקר האתנוגראפי. בו העליתי סוגיות עקרוניות והצעתי מושגים מסייעים להבנת תהליך המחקר ואופני יצירת הידע בדיסציפלינה הפולקלורית.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: vered(1).pdf

שם העבודה: השפעת נגזרות אינדול ממזון על ריבוי תאי סרטן הבלוטה הערמונית וחקר מנגנון פעולתן

נושא מחקר: ביוכימיה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: מיה נחשון-קדמי
מיה נחשון-קדמי
שכיחות סרטן הבלוטה הערמונית (פרוסטטה) גברה מאוד בעשורים האחרונים, והיא מהווה כיום כ- 29% מהנפיצות הכללית של גידולי הסרטן המאובחנים, והשנייה הגורמת למוות בגברים במדינות מתועשות מערביות רבות. גורמי הסיכון לסרטן הפרוסטטה כוללים: גיל, גזע, תזונה, הורמונים אנדרוגניים והיסטוריה משפחתית. מוות בעקבות סרטן הפרוסטטה נובע מיצירת גרורות לעצם ולבלוטות הלימפה, והתקדמות מגידול התלוי בהורמונים אנדרוגניים לכזה שאינו תלוי בהם. הגישה הנהוגה כיום לטיפול בסרטן הפרוסטטה היא תהליך שמטרתו ביטול פעולת ההורמונים האנדרוגניים. תהליך זה גורם לדעיכה בסרטן, תוך זמן קצר, עקב אפופטוזיס (מוות תאים מתוכנת) מסיבי של תאי הפרוסטטה התלויים באנדרוגנים. אולם ברוב המקרים, ישנה הישנות של סרטן אגרסיבי יותר, אשר אינו מושפע עוד מהורמונים אנדרוגניים. נמצא כי קווי תאים של סרטן פרוסטטה שאינם תלויים באנדרוגנים עוברים אפופטוזיס בעקבות חשיפה לתרכובות אנטי-סרטניות שונות, כימיות או טבעיות. לכן, חשוב לפתח שיטות טיפול חדשות, אשר יעכבו גדילה ו/או ישרו אפופטוזיס הן בתאים התלויים באנדרוגנים הן באלו שאינם תלויים בהם. חשיבות המזון והקשר שלו להופעת סרטן, ידועים זה זמן רב. מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו כי קיים קשר בין סיכון מוקטן לחלות בסרטן הפרוסטטה ובין צריכה מוגברת של ירקות, ובמיוחד אלו ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי, לפת ועוד). ראי/ה עוד ... ירקות אלו מכילים את התרכובת glucobrassicin. הידרוליזה של תרכובת זו על ידי האנזים myrosinase (המצוי ברקמה הצמחית), במהלך בישול או לעיסת הירק, מביאה לקבלת תרכובות אינדוליות, שהעיקרית בהן היא indole-3-carbinol (I3C). בסביבה בעלת pH נמוך (כמו בקיבה), I3C יכול להפוך לתוצרים פולימריים רבים, שבהם 3,3'-diindolylmethane (DIM) הוא העיקרי. לאחרונה התעורר עניין רב בתרכובות אינדול אלו, בגלל תכונותיהן האנטי-סרטניות, in vitro ו- in vivo. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השפעת תרכובות האינדול על קווי תאים של סרטן הפרוסטטה, במערכות in vitro ו- in vivo ולאפיין את המנגנונים הכרוכים בהשפעות אלו. המערכת in vitro, אשר שימשה לצורך המחקר, היא שלושה קווי תאים של סרטן פרוסטטה, שמקורם בבני אדם, הנבדלים זה מזה בכמה תכונות גנטיות והיסטולוגיות – LNCaP (p53 wild type, תלויים באנדרוגנים, highly differentiated), DU145 (p53 מוטנטי, אינם תלויים באנדרוגנים, moderately differentiated) ו- PC3 (חסרי p53, אינם תלויים באנדרוגנים, poorly differentiated). תחילה נבדקה השפעת שתי תרכובות האינדול - I3C ו- DIM, על גדילת קווי תאים אלו. נמצא כי תרכובות האינדול גורמות לירידה מובהקת (p < 0.001) בחיות (viability) שלושת קווי התאים, באופן שהיה תלוי במינון ובמשך החשיפה. הירידה בחיות התאים מלווה בתהליך מקדים והוא עיכוב סינתזת ה- DNA בהם. מתוצאות הניסויים נמצא כי DIM היא תרכובת יעילה יותר ובעלת השפעה חזקה יותר על התאים, מכיוון שגרמה לירידה משמעותית בחיות התאים ולעיכוב סינתזת ה- DNA בהם מהר יותר ובריכוזים נמוכים יותר מאשר I3C. עוד נמצא כי הירידה בחיות והתרבות התאים בעקבות חשיפתם ל- DIM היא תוצאה של השראת תהליך אפופטוזיס בהם. חשיפת התאים ל- DIM מלווה בשינויים מורפולוגיים וביוכימיים, הכוללים הופעת תאים דחוסים בעלי גרעין מקוטע ופרגמנטציה אופיינית של ה- DNA. בעזרת אנליזה כמותית על ידי flow cytometry נמצא כי חלה עלייה מובהקת במספר התאים האפופטוטיים עם הארכת משך חשיפת התאים ל- DIM. בעזרת Western blotting, נמצא כי השראת אפופטוזיס בשלושת קווי התאים על ידי DIM מתרחשת במסלול שאינו קשור בביטויים של חלבוני p53, bcl-2, bax ו- fasL. עוד נראה כי בשלושת קווי התאים, חשיפה ל- DIM גורמת לכל התאים לעבור אפופטוזיס במסלול הכרוך בשפעול הקספסות האפקטוריות 3 ו- 6 וכן ביקוע חלבון PARP. בתאי PC3 נראה כי המסלול האפופטוטי כולל גם את שחרור ציטוכרום C מהמיטוכונדריה ושפעול קספס 9. יתכן גם שמתרחש שפעול של קספס 8, המסייע להגברת התהליך האפופטוטי. בהמשך המחקר, נבחנה הפעילות האנטי-סרטנית של DIM במערכת in vivo, בה הוזרקו תאי סרטן פרוסטטה (TRAMP-C2) לגב עכברים מסוג C57BL/6. עם הופעת הגידולים הסרטניים, טופלו העכברים שלוש פעמים בשבוע במשך שלושה שבועות בהזרקה i.p. (intraperitoneal) של DIM (בריכוזים 2.5, 5 או 10 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף) המומס ב- 0.1% DMSO בתוך שמן תירס לקבוצות הניסוי או 0.1% DMSO בתוך שמן תירס לקבוצת הביקורת. במהלך תקופת הניסוי נמדדו נפחי הגידולים בעזרת מד-קליבר פעמיים בשבוע ובתום הניסוי הוצאו הגידולים ונמדד משקלם ונפחם הסופי. מתוצאות ניסוי זה נמצא כי ל- DIM יש השפעה מעכבת משמעותית והיא מתבטאת בהאטת קצב הגדילה של הגידולים ה
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: maya.pdf

שם העבודה: הפואטיקה של הסיפורת: חקר צורות העלילה ברומנים של חיידר חיידר

נושא מחקר: ספרות

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: פואד עזאם
פואד עזאם
מחקר זה דן בפרושים השונים למושג העלילה, כפי שהופיעו בתיאוריות המערביות. הצגתי את עיקר הרעיונות אשר ניסו להגדיר את העלילה, עמדתי על חסרונות הגדרות אלו והצגתי מודל מדעי למושג "העלילה", שאותו ניתן ליישם בסיפורים של חיידר חיידר ובכל טקסט סיפורי. מחקר זה מובא במסגרת הפואטיקה, וזאת, כיוון שזו מספקת לנו פרספקטיבה מדעית, חוזק מתודולוגי ויכולת יישומית. כדאי להזכיר, כי מושג "העלילה" לא נחקר בביקורת הערבית באופן מעמיק ומתודולוגי, והחוקרים הערביים הסתפקו באימוץ התיאוריות המערביות, במיוחד את אלה של הסטרוקטורליזם, ובפרט את הספר של ז'נט (G. Genette) פיגורות 3 ( Figures III ), אשר חקר את הרומן החיפוש אחרי הזמן האבוד לפרוסט. לפיכך, החוקרים הערביים ניתחו את מרכיב הזמן ברומנים בצורה אינטנסיבית, ולעיתים אף גלשו אל חקר מרכיב הסיפר ((narration ואל המיקוד, על כן מחקריהם נותרו חלקיים, למרות היותם מעמיקים. במחקרי זה הגעתי למסקנה, כי מושג "העלילה" בתיאוריות המערביות לוקה בחסר ואינו נשען על יסודות מתודולוגיים איתנים. למשל, המאמר הידוע של נורמן פרידמן (Norman Freidman) "צורות העלילה" (Forms of the plot), מסווג את העלילות המרכזיות על בסיס התוכן, על בסיס השינוי שמתחולל בדמות המרכזית, ועל בסיס אהדת הקורא לגיבור או סלידתו ממנו. קריטריונים אלו אינם יציבים, להפך, הם מש ראי/ה עוד ... תנים. כמו כן, הם אינם ברי מדידה, ומשתנים מחברה אחת לאחרת. גם אצל הסטרוקטורליסטיים הצרפתיים מובן העלילה נשען בעיקר על המאורעות והזמן. אפילו ז'נט, בסיפרו המוזכר לעיל, מתמקד במרכיבי הזמן, במספר ובמיקוד, ואינו מתייחס לשאר המרכיבים הסטרוקטוראליים בכל הטקסט הסיפורי. ספרה של שלומית רימון-קינן, הפואטיקה של הסיפורת בימנו, הינו המחקר הקרוב ביותר לתפיסתי את מושג "העלילה". בספרה זה היא דנה בארבעה ממרכיבי העלילה: הזמן, המאורעות, הדמויות והמספר, אולם, אין היא מתייחסת למרכיב החמישי - המקום. לאור זאת, מחקר זה בא להציג מודל חדש לעלילה, אשר משלים את החסר במחקרים הקודמים. מודל זה מורכב מחמישה אלמנטים סטרוקטוראליים בכל טקסט סיפורי, והם: הזמן, המקום, המאורעות, הדמויות והמספר. בין האלמנטים הללו קיימת קורלציה וקשר דיאלקטי. מודל זה מתאפיין בהיותו הוליסטי, דיקני, מתודולוגי ויישומי בכל טקסט סיפורי. למרכיבי העלילה בטקסט הסיפורי אימצתי גישה סימיוטית. מרכיבי טקסט זה מתקשרים ביניהם ביחסי גומלין, וכל ניסיון להפריד בין מרכיבים אלו אינו ניתן להצדקה, אלא כצעד הכרחי בפעולת הניתוח, או כפי שתאר אותו ז'נט, כאלימות הכרחית, כיוון שהמבע הביקורתי – כשאר המבעים – אינו יכול לומר הכל בבת אחת, ולכן החוקר נאלץ לדון באלמנטים אלה, האחד אחרי האחר, למרות שתפקודם הוא סימולטני. לאחר הדיון במרכיבי העלילה, יישמתי את המודל על הסיפורים של חיידר חיידר, במיוחד משום שהרומנים שלו וסיפוריו היוו עליית מדגה איכותית בהיסטוריית התפתחות הרומן הסורי, היות שיצירותיו היו חריגה מהכתיבה המסורתית. למרות עובדה זאת, החוקרים בדרך כלל לא התייחסו ליצירותיו, למעט כמה מאמרים קצרים ובודדים, שבדרך כלל היוו סקירות שטחיות אשר התעניינו ברעיונות. דוגמא לכך, הוא המאמר של מוראד קאסוחה "אשכאליית אלמנאדל אסיאסי ענד חיידר חיידר- קראאה סיאסייה לרואית ולימתן לאעשאב אלבחר" (הפרובלמטיקה של הלוחם הפוליטי אצל חיידר חיידר – קריאה פוליטית לרומן סעודה לעשבי הים) אשר התפרסם בספרו הגלות הפוליטית ברומן הערבי (1990). וכן, המאמר של אניס אבראהים "שמוס אלעגר" (שמשות הצוענים) (2005) www.syrianstory.com/comment5.htm , אשר דן בעיקר בתוכן, ועל קצה המזלג - בטכניקות הסיפור. הרומן של חיידר חיידר סעודה לעשבי הים (1983) עורר הדים חזקים, והיו אף ניסיונות לאסור את הפצתו במצרים ובחלק ממדינות ערב האחרות, כיוון שהאשימו את הסופר בבזיון הקוראן. שני ספרים הדנים ברומן זה יצאו לאור: הספר הראשון, הינו ספרו של אחמד פואד עבד אלעזיז ולימתן לאעשאב אלבחר, אלאלחאד יקשפו אקנעתהו (סעודה לעשבי ים, הכפירה חושפת את פניה) (קהיר: ספריית מדבולי, 2001), ובו ניסיון להוכיח את כפירתו של הסופר, ואילו הספר השני הוא של חלמי אלנמנם, ולימתן ללארהאב אדיני (סעודה לטרור הדתי, 2001), ובו ישנו ניסיון להוכיח את חפותו של חיידר חיידר. מכאן, אנו עדים לחוסר בחקר ובדיון מעמיק ביצירותיו של חיידר חיידר, ולפיכך, בא מחקרי זה להשלים חוסר זה ולהעמיק בחקר צורות העלילה, הטכניקות בהן השתמש הסופר, המכניזם של תפקוד מרכיבי העלילה ביצירותיו, ולבסוף - למיינן, לחשוף את הגישה הדומיננטית ביצירותיו, ולעמוד על התפתחויות עיצוב ובניית העלילה בשני המישורים: הדיאכרוני והסינכרוני. מחק
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: fuad.pdf

שם העבודה: "חינוך יהודי": כינון בסיס התדיינות עדכני בדבר המושג ויישומו בחינוך הממלכתי בישראל לאור ניתוח גישותיהם של המעורבים בו

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: אורית מורג
אורית מורג
סוגיית "החינוך היהודי" נמנית עם הנושאים שאינם יורדים מ"סדר היום" של החברה הישראלית. היא נטלה חלק דומיננטי בשיח הציבורי ובדיוניהם של מנהיגי היישוב היהודי ושל אנשי רוח ומלומדים בתקופה שקדמה להקמת המדינה, וכן בעשורים הראשונים להקמתה. סוגיה זו שהעסיקה בעבר מוסיפה ומעסיקה רבים גם בהווה. הדיון החינוכי, הערכי והפילוסופי בנושא זה לבש צורות, מאפיינים וטרמינולוגיות שונות, אך נותר רלוונטי ושנוי במחלוקת. בשנים האחרונות אנו עדים להתעניינות גוברת בלימודי היהדות בקרב הציבור החילוני. תופעה זו מעוררת שיח ודיון מחודש אודות הנושא; הגל הגובר של ההתעניינות אינו מצביע דווקא על נחת מן האפקטיביות של יישומו או על הסכמה על אודותיו ומהותו. עניינו של המחקר המוצג בזה הוא בירור הגדרתו ותוכנו של המושג "חינוך יהודי" בעיניהם של המעורבים בו בשנים 2009-2013; אנשי-רוח ומלומדים, הורים לתלמידי תיכון, מפקחים במשרד החינוך, משתתפי ועדות הנוגעות בתחום) לדוגמה, ועדת שנהר - 1994 וועדת תרבות ישראל - 2011 (ואנשי תוכניות-הלימודים במשרד החינוך. שתי מטרות מרכזיות למחקר זה: האחת, בירור תוכנו והגדרתו של המושג "חינוך יהודי" בעיניהם של הגורמים המעורבים בהחלטות בדבר הגדרתו במגמה להתחקות אחר מוקדי הגדרה משותפים, נקודות השקה והסכמה על תוכן משותף ועדכני. השנייה, היא להדגים דיון מעשי ב ראי/ה עוד ... נושא מעורר מחלוקת דוגמת הגדרותיו של החינוך היהודי – הצגת "מפגש" קוריקולרי בין גורמים המעורבים בחינוך היהודי. התיאוריה המנחה את המחקר הנוכחי מתבססת על גישתו של שוואב )1983 ,1978 ,Schwab( הרואה בחינוך תחום פעולה, שדרך-הדיון בבעיותיו ראויה לחתור לפתרונות ישימים, ולא רק להניב בירורים מופשטים ועקרוניים. בעקבותיו המשיך פוקס )1985 ,Fox( וניסח מתווה ניתוח בעל ארבעה שלבים, המדגימים כיצד ניתן להפוך רעיון תיאורטי למעשי בתחום החינוך )"תרגום", בלשונו של פוקס(. מתווה זה הושאל למחקר הנוכחי ומופעל בו. נוספו למתווה הניתוח של פוקס שני שלבים פרי-פיתוח אישי, אשר שימשו בעת ניתוח דעותיהם של אנשי הרוח וכן בשאלות הריאיון שהוצגו למרואיינים שונים במהלך המחקר. מתודולוגית המחקר הנוכחי כפולה: מחקר עיוני ואיכותני. הפרק העיוני )הראשון(, מציג את ניתוח דבריהם של חמישה אנשי-רוח שנדרשו בכתיבתם לנושא "החינוך היהודי". בפרק השני והשלישי מוצג ניתוח איכותני של תשעה-עשר הורים לתלמידי תיכון ממלכתי וכן של נושאי תפקידים שונים במשרד החינוך האחראים על הטמעת תוכנם של המקצועות היהודיים. מטרתו העיקרית של המחקר הינה, כאמור, לאתר נקודות הסכמה ונקודות מפגש בין הגורמים השונים בנושא "החינוך היהודי". הפרק המסכם של המחקר )הפרק הרביעי( מציג את "נקודות המפגש" ואת מוקדי ההגדרה המשותפים שעלו בפרקים א'-ג' המבטאים את בסיס ההסכמה של המשתתפים בדיון זה. הממצאים, קרי "נקודות המפגש", המוצגות בפרק הרביעי, משקפים הלכי-רוח מרכזיים הרווחים בחברה הישראלית בשנים 2011-2013 באשר לזהות והתרבות היהודית ובנוגע לאורחות החיים היהודיים במדינת ישראל. הגדרותיו של התחום בעיניהם של מגוון גורמים שונים משמשות פלטפורמה ראשונית ועדכנית של מושג "החינוך היהודי" נכון .2009-2013 לשנים שש "נקודות מפגש" מרכזיות עולות מן הדיון בפרקים א'-ג' והן מוצגות בפרק הסיכום )פרק ד'(. דוגמאות להסכמות שעלו הן: ההכרה במורכבות הנושא, ובבעיות ובקשיים שבהוראת המקצועות היהודיים, כמו גם הכרה בצורך ליצירת בסיס תרבותי משותף אשר נשען על גישות מאוזנות ומידתיות בנוגע לנושאים היהודיים. בנוסף, נמצאה הסכמה נרחבת בנוגע לצורך בשיפור דרכי ההוראה, האמצעים והשיטות, וגם ניתן דגש על הצורך לזהות את המשמעות והרלוונטיות שבידי התלמיד למצוא בתכני לימוד אלו. "נקודות המפגש" מוינו לאור שני היבטים: ההיבט הסוציולוגי וההיבט הפדגוגי. היבטים אלו מציגים את השיח המורכב והמסועף בנושא "החינוך היהודי", שאינו מצמצם את הדיון לנושאי חינוך ויהדות גרידא, אלא מעָרב גם שיקולים חברתיים- פוליטיים והלכי-רוח חברתיים. נקודות ההסכמה שעלו מהדיון במחקר זה מובילות למסקנות מעשיות בשלושה תחומים: בתחומי התוכן – קביעת בסיס תוכן משותף הכולל תכנים יהודיים המוסכמים על משתתפי-הדיון שדבריהם נותחו במחקר הנוכחי )ואפשר שגם על מרבית הציבור הישראלי(. בתחום הכשרת המורים – הטמעתו של השיח המתנהל בסוגיית "החינוך היהודי" במוסדות להכשרת המורים והכשרתם של מורים על בסיס התובנה כי אין המדובר במקצוע הוראה רגיל. בתחום האמצעים – הכרה כי יש לאמץ שיטות ודרכי הוראה המגבירות את המשמעות האישית של ה
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: orit.pdf

שם העבודה: Evaluation of teachers’ professional performance by their students in Israeli high schools

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: ד''ר אורנה בלומברגר
ד''ר אורנה בלומברגר
מחקר זה בא לחקור תהליכי משוב של תלמידים על הביצועים המקצועיים של מוריהם בבתי הספר התיכוניים בישראל. מתוך הכרות ומעורבות רבת שנים בבתי הספר התיכוניים מתברר כי תהליכים כאלו כמעט ואינם קיימים במערכת החינוך, יש מקום להעלות ולחקור בשאלות המחקר הבאות: 1. מהי התרומה הצפויה מיישום תהליכי משוב בבתי ספר תיכוניים בישראל? 2. מהי ההשפעה של תהליכי המשוב על הביצועים המקצועיים של המורים? 3. מהן הדרכים המועדפות ליישומם של תהליכי משוב כאלו? 4. מהן הבעיות הפוטנציאליות ונקודות החולשה של התהליך העלולות לעלות בעת יישומו בפועל? נסקרה ספרות בנושאים הבאים: שיפור בחינוך, ניהול איכות, ניהול השינוי בחינוך, הערכת מנהלים ועובדים בארגונים ותהליכי משוב, ההוראה כפרופסיה, מימדיות בהוראה, הערכת מורים והערכת מורים ע"י תלמידים, עמדות מרצים ומורים כלפי ההערכה על המורים, פיתוח השאלון להערכת מורים, משוב תלמידים על מורים: תוצאות, ההשפעה, שימוש ויישום ותמונת מצב עכשווית בישראל . שיטת המחקר שנמצאה מתאימה למחקר זה היא המתודולוגיה האיכותית – בהתאם למערך critical case study - כמקובל במחקרים בשדה החינוך החוקרים התנסות מקצועית (professional practice). נוסף על כך – בביצוע יזום של תהליכי המשוב במחקר זה, קיים שימוש במאפיינים המתאימים למערך מחקר של מחקר פעולה. כלי המחקר העיקריים הם איכותיים - תצפיות וראיונות ראי/ה עוד ... עם כל השותפים למחקר – מנהלים, מורים ותלמידים. כמו כן, נעשה שימוש בשאלונים למדידת ביצועי המורים. המחקר הקיף שני שדות מחקר – שני בתי ספר תיכוניים בערים קטנות במרכזה של מדינת ישראל. סה"כ לקחו חלק במחקר – 2 מנהלים, 8 מורים וכ- 210 תלמידים. ניתוח הממצאים נעשה באמצעות ניתוח תוכן של טקסטים וכן ניתוח כמותי סטטיסטי של ביצועי המורים בהתאם למדדים שנקבעו. עיקרי הממצאים מצביעים על כך שרוב המורים מעוניינים לקבל משוב מתלמידיהם ואף הכניסו עקב כך שינויים ושיפורים בעבודתם. מיישומם של תהליכי משוב צפויה תרומה חיובית משמעותית מאוד לתלמידים (תחושה טובה, עליה במוטיבציה ועוד), למורים (שיפור ביצועים מקצועיים, הגשמה עצמית, רעננות ועוד) ולמערכת הבית ספרית (שיפור באווירה, בתקשורת בין מורים ותלמידים ובכלי ניהול למנהלים). המחקר מסיק כי קיימים מספר עקרונות מרכזיים בביצוע שוטף של תהליכי משוב: שיתוף פעולה והסכמה מלא של המורים. הדרגתיות ביישום תהליכי המשוב. אנונימיות – המידע המתקבל מהתלמידים חייב להיות אנונימי. תמיכה במורים –חיזוק הן מקצועי והן רגשי. הכנסת שינויים ושיפורים עקב ממצאי המשוב. מסקנות המחקר יושמו בתוכנית האופרטיבית שנכתבה במסגרת מחקר זה ליישומם של תהליכי משוב כאלו בבתי הספר התיכוניים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Orna.pdf

שם העבודה: שלמה מלכו – חייו ורישומם בהיסטוריה

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: מוטי בנמלך
מוטי בנמלך
מחקר זה הוא המונוגרפיה הראשונה המוקדשת לדמותו של שלמה מלכו; בן אנוסים, מקדש השם ומחוללה של התעוררות משיחית רבת השפעה בשליש הראשון של המאה ה-16. אף שהמחקר מוקדש לביוגרפיה של מלכו, הרי שהביוגרפיה אינה ניצבת במוקד הדיון כשלעצמה, אלא כאמצעי להבנת התהליכים ההיסטוריים אשר התרחשו בחברה היהודית ומחוצה לה בשליש הראשון של המאה ה-16. במוקד העבודה נמצא הנושא המשיחי: הגורמים להתעוררותן של ציפיות משיחיות, חישובי הקץ, התפיסות השונות בנוגע לטיבו של תהליך זה, הפעולות והמעשים הראויים להיעשות לקידומו ולזירוזו, והאופן בו מתמודדת אתו החברה. הביוגרפיה תפחה והפכה מהביוגרפיה של מלכו לביוגרפיה של המשיחיות היהודית בראשית המאה ה-16. תרומתה של העבודה למחקר מתבטאת בראש ובראשונה בפרספקטיבה החדשה שהיא מציעה על המשיחיות היהודית בראשית העת החדשה, ובהצבעה על הזיקה העמוקה בינה לבין נושאים מרכזיים שעמדו על סדר יומה של החברה האירופאית בשנים אלו, ובראשן התגליות הגיאוגרפיות והחיפוש אחר ממלכת פרסטר ג'ון, ממלכה נוצרית פלאית במזרח אשר נתפסה כבת ברית פוטנציאלית במאבק נגד האסלאם. הופעתו באיטליה בשנת 1524 של דוד הראובני, מי שהציג את עצמו כשגריר מטעמה של מדינה יהודית עצמאית, וכמי שבא לקשור קשרים דיפלומטיים וצבאיים עם המעצמות האירופאיות, היא ביטוי מובהק למגמה זו. הראובני ניהל משא ומתן עם מלך פורטוגל בדבר שיתוף פעולה צבאי ראי/ה עוד ... ומדיני בין מדינת השבטים לפורטוגל כנגד האויב המשותף – האימפריה העות'מאנית, ופעילותו מתאפיינת בניסיון לשלב את המשיחיות היהודית בתוך מערכת היחסים הגיאופוליטית בת הזמן. הראובני הסיט את זירת התרחשותה של הדרמה המשיחית אל המציאות ההיסטורית והפוליטית, ובפעילותו בא לראשונה לידי ביטוי מה שאני מכנה בשם "המשיחיות ההיסטורית", התפיסה שלפיה משימתו של המבשר המשיחי היא לעצב את המציאות ההיסטורית כך שתתאים לתסריט המשיחי ולאופן שבו הוא אמור להתפתח. למושג זה, "המשיחיות ההיסטורית", חשיבות מרובה בנוגע להבנת אופי פעילותו של מלכו אשר פנה בשנת 1532 לקיסר קרל החמישי והציע לסייע לו, באמצעים מאגיים שונים העומדים לרשותו, במלחמה בעות'מאנים. מלכו תפס את המאבק בין הנצרות לאסלאם כמלחמת גוג ומגוג, ופנייתו לקיסר היא ניסיון להתניע את המלחמה הזו, אשר על פי התסריט המשיחי אמורה לפרוץ ערב התגלותו של המשיח. ואכן, במספר מקומות בכתביו כמו גם בחזון שנגלה אליו ראה מלכו את עצמו כמי שנהרג בקרב במהלכה של מלחמה זו. תפיסה זו היא אחד מחידושיו המרכזיים של הספר והיא מאפשרת לראות בשיח המשיחי לא רק גורם של ניכור ועימות מול החברה הסובבת אלא גם גורם המאפשר לחברה היהודית ליטול חלק בשיח ההיסטורי והפוליטי כמו שכניה הנוצרים או המוסלמים. הדיון בפרטי הביוגרפיה של מלכו מאפשר הצצה נדירה לעולמם של אנוסי פורטוגל בשנים שבין ההמרה הכפויה בשנת 1497 להקמת האינקוויזיציה בשנת 1536. שנים, אשר בהעדר מקורות אחרים מהוות "חור שחור" מבחינת ידיעותינו על האנוסים בפורטוגל. בדמותו של מלכו באים לידי ביטוי המורכבות וריבוי הפנים של חברה זו. מלכו רכש עוד בפורטוגל השכלה יהודית נרחבת ומעמיקה שעוררה השתאות בשנים שלאחר מכן. מנגד הוא התחנך במוסדות נוצריים, לא מל את עצמו עד לשלב מאוחר של חייו ופנה לקריירה משפטית בחצר המלך. מורכבות זו מתגלה גם במשנתו המשיחית הכוללת שילוב מודע ומכוון של מודלים נוצריים מובהקים (החטא הקדמון, הפרשנות הנוצרית לפרקים מרכזיים בספר ישעיהו) המתנקז לתפיסה שלפיה המשיח חייב להכיל בתוכו יסודות נוצריים אשר רק באמצעותם הוא יצליח להשלים את המשימה המשיחית. תפיסתו המשיחית של מלכו נידונה בספר זה לראשונה למלוא רחבה, תוך התבססות על מקורות רבים המתפרסמים לראשונה מכתבי יד. תחום נוסף שאותו מאיר הספר באור חדש הוא מערכת היחסים בין המרכזים היהודיים באיטליה ובאימפריה העות'מאנית. בחירתו של מלכו להשתקע באיטליה ולא באימפריה העות'מאנית מדגישה את מרכזיותה של איטליה ואת שוליותה של האימפריה העות'מאנית בשיח המשיחי, ובמידה רבה אף הקבלי, בשליש הראשון של המאה ה-16. לביקורו של מלכו בשאלוניקי בשנת 1529 שבמהלכו הוא הדפיס שם קובץ דרשות, נודעה השפעה רבה על חכמי העיר ובעיקר על תלמידיו של ר' יוסף טאיטאצק ובראשם ר' שלמה אלקבץ. יחסו של ר' יוסף טאיטאצק עצמו למלכו היה מורכב, הוא התנגד בתקיפות להדפסת ספרו של מלכו, אך מנגד גילה עניין בדמותו ובאישיותו ונראה כי הוא אף הושפע ממנו. ההשוואה בין האופן שבו התקבל מלכו בשאלוניקי ובאיטליה מצביעה על התנאים המאפשרים את התהוותה של התעוררות משיחית. בעוד שבשאלוניקי הוא נתקל בהתנגדות תקיפה מצד הממסד הרבני, הרי שהעדר ממסד קהילתי מסודר ומגובש באיטליה בשנים אלו היה אחד המפתחות לכך שמלכו הצליח לה
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: moti.pdf

שם העבודה: ידידות אצל קיקרו, בין מושג פילוסופי למונח חברתי

נושא מחקר: שפה וחברה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: עידו שבואלי
עידו שבואלי
אם באמצעות חקירת היחסים הקרובים והרגשיים ההולכים ונרקמים בחברה כלשהי אנו יכולים להבין טוב יותר את עקרונותיה, מסורתה, האידיאלים ואופן המחשבה שלה, הרי שבחינת קשרי ידידות הוא כלי יעיל במיוחד לחשוף את מורכבותה ואופיה החברתי. נושא המחקר נוגע בסוגית הידידות ככלל, ובסוגי קשרים שונים שבין אדם לרעהו בפרט. אין הדיסרטציה הזו דנה בהשתלשלות והתפתחות נושא הידידות בעולם המערבי, אלא בטבעה בזמן נתון מסוים, כפי שהיא מצטיירת בחייו של קיקרו. הנושא הנחקר בדיסרטציה הזו מתמקד במתאם בין מבנה וטבעה של החברה הרומית מצד אחד לבין סוגיה לשונית שנויה במחלוקת המתייחסת לספקטרום הסמנטי של המילה 'amicitia' ('ידידות' בלטינית) ונגזרותיה, מצד שני. השערת המחקר היא שידידות פרטית וסובייקטיבית, להלן י.פ.ס.(PSF באנגלית ו APS בצרפתית), בהכרח קיימת בכל חברה כיוון שהיא מהווה חלק אינהרנטי של כל פרט ופרט בהיותו יצור חברתי- אפקטיבי-קומוניקטיבי. כוונת המחקר היא לחשוף את סימניה הלשוניים וביטויי הפרקטיקה שלה בכתבי קיקרו. תוצאות המחקר הן הבאות: מבחינה לשונית, לא קיימים מילה או ביטוי המגדירים את קשר ה- י.פ.ס (ידידות פרטית וסובייקטיבית) בכתביו של קיקרו. בפילוסופיה שלו, בחינת המונחים העיקריים הקשורים למושג הידידות, 'amicitia', (ה-oikeikôsis וה-virtutes), מצביעים על כך שהוא מבוסס בעיקר על תבניות חברתיות ואתיות של הסטואה ה ראי/ה עוד ... שואבות בתורן רעיונות מאפלטון ואריסטו. המחקר מציג שהחיסכון הלשוני מתאזן על ידי עושר העדויות המצביע על קיומם של פרקטיקות י.פ.ס.. על אף שהמילה 'privatus' אינה מורה על רעיון ה 'פרטי' בכתבי קיקרו כפי שהוגדר בתחילת המחקר, ניתן להבחין בחלוקה תאורתית ברורה בתפישת המרחב, ובאופן מעשי, בכך שישנה היקשרות אמוציונלית חזקה למרחבים פרטיים מסוימים, כמו למשל לבית על הגבעה הפלטינית. באופן פיגורטיבי, הספרה הפרטית נרקמת באמצעות הדרת האחר בהתכתבות, שם ניתן להבחין גם בתקשורת אינטרסובייקטיבית, בעיקר עם ידידו הקרוב של קיקרו, אטיקוס. תוצאותיה של הדיסרטציה נוגעות בנושא רחב ביותר: הדיאלקטיקה בין שפה לפרקטיקה. המסקנה היא שקיימות פרקטיקות בין-אישיות פרטיות וסובייקטיביות בחייו של קיקרו, המשתקפות כאמור בידידות עם אטיקוס, אך הללו חסרות שם מוגדר. תחת כותרת של מחקר משלים עתידי, ניתן לשאול מניין נובע חוסר האיזון הזה? מדוע פרקטיקות ה- י.פ.ס. אינן נקראות בשם מסוים, בעוד שקשרים מסוג אחר דווקא כן? מהן התשובות האפשריות לסוגיה זו: לשוניות? תרבותיות? סוציו-פוליטיות? פילוסופיות? ומה ניתן יהיה ללמוד על התקופה הקיקרוניאנית מהן?
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: ido.pdf

שם העבודה: חקירת המעבדה החוקרת בהוראת הכימיה בבתי ספר תיכון בשני המגזרים הערבי והיהודי בישראל: מחקר השוואתי

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: איאד דקידק
איאד דקידק
המעבדה החוקרת בלימוד הכימיה הופעלה באורח משמעותי בבתי ספר במגזר הערבי בישראל. במהלך השנים האחרונות، יותר מ-90% מבתי ספר תיכון במגזר הערבי ו להפעיל את המעבדה החוקרת בלימוד הכימיה. אותנו עובדה זו גרמה לנו לחקור את המעבדה הזאות בהשוואה למעבדה המסורתית "ללא-חקר" בתוך המגזר הערבי. המחקר עוסק בתפיסת התלמידים את אווירת הלימודים، יחס התלמידים כלפי העבודה המעשית במעבדה،ומיומנות שאילת שאלות. ואת המשתנים הללו היוו בסיס להשוואה בין תלמידים שלומדים את המעבדה החוקרת בלימוד הכימיה מן המגזר הערבי עם אלו מן המגזר היהודי. כל זאת، על מנת ללמוד על השפעת יחסי מורה-תלמיד על המשתנים הללו، שלהשערתנו، עשוי להיות מוכתב על ידי התרבות. ללימוד בשיטת החקר מעמד מרכזי בשנים האחרונות، והוא נחשב לדבר הכי חשוב לקידום אוריינות מדעית. באופן כללי، המעבדה מהווה חלק בלתי נפרד מהוראת הכימיה، כמנוף ליעול יכולת התלמידים ללמוד ולשנות שיטות ההוראה. ישום ההוראה באמצעות חקר בלימוד הכימיה בתיכון נותן לתלמידים את ההזדמנויות، בנוסף להנאה שהם חווים בזמן עבודתם עם חומרים، לפתח מיומנויות חקר כגון שאילת שאלות، ניסוח השערות، תיכונן ניסוי، איסוף נתונים، והסקת מסקנות. המעבדה החוקרת נותנת הזדמנות לתלמידים ללמוד באופן אקטיבי. על מנת לגבש את המטרה הזאת، על התלמידים לבחון את הידע שלהם ולבנות אותו מחדש במהלך הדיון שלהם ראי/ה עוד ... . מחד، מצאנו במחקר שלנו שהמעבדה החוקרת בלימוד הכימיה הצליחה להגביר את התפיסה החיובית של התלמידים، ולצמצם את הפער בין התפיסה הרצויה והמצויה של אווירת הלימודים בכיתה ובמעבדה. כמו כן، הלימוד במעבדה שיפר את יחס התלמידים כלפי העבודה המעשית במעבדה. בנוסף לכך، המעבדה החוקרת שיפרה את מיומנות שאילת שאלות כתוצאה מקריאת מאמר מדעי מעובד ולאחר ביצוע ניסוי חקר חדש אצל התלמידים מן המגזר הערבי. מאידך، נמצאו הבדלים בין תלמידים מן המגזר הערבי ותלמידים מן המגזר היהודי שלומדים כימיה בגישה חוקרת، לגבי תפיסתם את אווירת הלימודים. לתלמידים מן המגזר הערבי היה יחס יותר חיובי מאשר לתלמידי המגזר היהודי לגבי העבודה המעשית במעבדה. מיומנות שאלת שאלות כתוצאה מקריאת מאמר מדעי מעובד ו/או לאחר ביצוע ניסוי חקר חדש הייתה אצל התלמידים מן המגזר היהודי יותר גבוהה מאשר לתלמידים מן המגזר הערבי מבחינת מספר השאלות והרמה הקוגנטיבית של השאלות. אנחנו חושבים שהסיבות לכך הן השונה הבדלי תרבות וגורמים אתניים. התוצאות של התצפיות במעבדת חקר והראיונות עם התלמידים והמורים מן המגזר הערבי והיהודי (תוצאות איכותניות) לא רק תומכות ומסבירות את התוצאות הכמותיות של המחקר שלנו، אלא גם נותנות מענה והסברים להם. הדבר הזה מעיד על תקיפות ומהימנות של התוצאות הכמותיות שקיבלנו מהמחקר שלנו. פירוט נרחב יותר נמצא בתזה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Iyad.pdf

שם העבודה: חכמי צפת בין השנים 1540-1615, ומעמדם הדתי והחברתי

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: איל דודסון
איל דודסון
תקופת הזוהר של קהילת צפת במאה השש-עשרה, היא פרק היסטורי ייחודי ומרתק. כאשר החלה פריחתה, בסוף המאה החמש-עשרה, לא היו בה יתרונות אקלימיים, גיאוגרפיים או כלכליים יוצאי-דופן. גם עברה הרחוק לא היה כרוך במשקע היסטורי או מעמד דתי מיוחד. ובכל זאת, היא זכתה לתשומת לב מרובה, ונוצר בה מוקד משיכה גדול, ששינה את פניה מכל וכל. בשטח מוגדר, וביחידת-זמן מצומצמת, התרכז מספר רב ומגוון של לומדים, חכמים ויוצרים. מספרם ואיכותם היו רבים וגדולים ביחס לכל קיבוץ יהודי אחר באותה עת, והעיר הפכה למרכז רוחני ודתי בעל השפעה רחבה ומעצבת בעולם היהודי. רבים מאישי צפת היגרו אליה מכל קצוות תבל, והפגישו בה עולמות רוחניים שונים ומסורות שונות, מספרד ומאשכנז, מאיטליה ומצפון אפריקה, מן האימפריה העות'מאנית ומן המזרח. שיטותיהם, ערכיהם ואורחות חייהם של חסידי אשכנז נפגשו עם אלו של מקובלי ספרד. אמונותיהם, תפישותיהם ודרכי לימודם של יוצאי מזרח אירופה, התמזגו עם אלו של יוצאי חצי האי-האיברי והאימפריה העות'מאנית. מבין קירות בתי המדרשות של צפת צמחה ספרות ענפה של פסקים, שאלות ותשובות, דרשות, פרשנות למקרא ולספרות חז"ל, מוסר, הנהגות ושירה. חיבוריהם של חכמי צפת "כבשו" את מכבשי בתי הדפוס העבריים בזמנם. השפעתם של חכמי צפת הפליגה למרחבי זמן ומקום, ועיצבה במידה רבה את צביונן הרוחני והדתי של כל תפוצות ישראל במאה השבע-עשרה, ראי/ה עוד ... בתחומי הליטורגיה, ההלכה והמנהג. השפעה זו הטביעה חותם עמוק הניכר עד ימינו, מאות שנים אחרי שכבר דעך אורה של צפת עצמה. מצפת במאה השש-עשרה נפוץ ה"שולחן ערוך", מורה ההלכה הסמכותי ביותר בעת החדשה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. שם צמחה קבלת האר"י, שכבשה את כל קהילות ישראל, ועיצבה במידה רבה את מנהגיהן, את נוסח תפילותיהן ואת אופיין הדתי. מחקר כולל על לימוד התורה בצפת ועל עולמם של חכמיה, הוא מן המבוקשות. אמנם, נכתבו מחקרים, מהם חשובים ויסודיים, שהאירו זוויות אחדות של חיי הרוח בצפת בתקופה הנדונה, אבל רוב המוסדות, כמו גם האישים, כתביהם, תפוצת כתביהם, לימודם, הוראתם ועשייתם בצפת, לא זכו לחקירה שיטתית. כך גם עבודה כוללת, שיטתית וסינטתית על מעמדם הדתי והחברתי של חכמי צפת לא נכתבה עד עתה, ונראה כי היא נדרשת על-מנת להבין את מקומה המרכזי של צפת בתקופה הנדונה. אמנם, גם עבודה זו לא התיימרה למלא את כל החסר, אלא באה להתרכז בפן או שניים של הנושא, ואותן היא ביקשה לבחון בצורה כוללת, ולאורך תקופה של כשני דורות. מצב המחקר כיום אפשר את כתיבתה של עבודה זו, מתוך פרספקטיבה כוללת. היא הסתייעה בכמה עבודות תשתית מצוינות על אישי צפת וחכמיה, ובהתפתחות המחקר בתולדות היהודים ובפעילותם הדתית והרוחנית בראשית העת החדשה במרכזים אחרים (קושטא ושאלוניקי באימפריה העות'מאנית, איטליה, מזרח אירופה ומרכזה). עבודה זו נועדה, אפוא, למלא חלל הקיים בהיסטוריוגרפיה של התקופה, ובכוחה לתרום להבנת עולמם הדתי והרוחני של היהודים בראשית העת החדשה. כדי להבין את מעמדם של חכמי צפת, ולהקיף את היבטיו הקיומיים והרוחניים, נבדקו הנושאים הבאים: 1) מהו סוד המשיכה של צפת? מהם הגורמים לריכוזם הגדול של חכמים בצפת במאה השש-עשרה? 2) האם ניתן ללמוד ממעמדם של החכמים ולומדי התורה בחברה הצפתית על מעמדה של צפת כמרכז רוחני בתקופה הנדונה? 3) האם מתייחדת ומתאפיינת שכבת לומדי התורה וחכמי צפת משכבות חכמים במרכזים יהודיים אחרים בתקופה הנדונה? האם הייתה בה שיטת חינוך ולימוד שונה ומיוחדת? 4) האם השפיע מוצאם הגיאוגרפי השונה של חכמי צפת ואישיה, וקשריהם המשפחתיים והחברתיים, על עיצוב דמותם ועולמם הרוחני? האם הושפע מעמדם הרוחני והדתי מן הרקע של מוצאם בארצות הנוצרים או המוסלמים, וישיבתם באימפריה העות'מאנית? 5) אופיו של המפגש החברתי והתרבותי של החכמים והלומדים, בעלי זיקות חברתיות או תרבותיות שונות. 6) יחסי החכמים עם הציבור הכללי, בהשוואה למעמדם החברתי של בני שכבה זו בקיבוצים יהודיים אחרים בתקופה הנדונה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: eyal.pdf

שם העבודה: חתרנות, דיאלוג או חיזוק הקונצנזוס: היברידיות, זהויות קולקטיביות ונרטיביזציה היסטורית בטלנובלות ארגנטיניות

נושא מחקר: היסטוריה וחברה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: דר' גבריאלה יונס אהרוני
דר' גבריאלה יונס אהרוני
תעשיית הטלנובלות הלטינו-אמריקנית הפכה מסוף שנות השמונים ועד ימינו למקרה מבחן המדגים את היכולת של תעשיות מקומיות ופחות מפותחות לפרוץ את גבולות היבשת ולהשתלב בשוק הגלובלי. הספרות האקדמית מציינת בדרך כלל את התעשייה הברזילאית, ובראשה הרשת גלובו, ואת התעשייה המקסיקנית עם הרשת טלוויסה. לעומתן, תעשיית הטלנובלות הארגנטיניות מצטיירת כפחות מפותחת ומרשימה וזכתה לפחות תשומת לב מחקרית. למרות זאת, חלק מהטלנובלות הארגנטיניות זוכות להצלחה לא-מבוטלת ברחבי תבל – במדינות כגון רוסיה, בוסניה וישראל – ובהן כוכבי הז'אנר הם אהובים ופופולאריים ביותר. כיורשות של זרם תיאטרלי אשר שאף לשקף את המנהגים של תקופה זו או אחרת, הציגו הטלנובלות הארגנטיניות מבנה שונה מזה של טלנובלות ממדינות אחרות. מאפיין זה בלט בתחילת שנות השבעים, תקופה שבה טלנובלות אחדות שודרו בשעות הערב מתוך מטרה להגיע לקהל הגברי דווקא. מסוף שנות השבעים ועד אמצע שנות השמונים הושפעה הפקת הטלנובלות מהפוליטיקה של הערוצים השונים תחת המשטר הדיקטטורי של לובשי המדים (1976 – 1983). באותן השנים, השלטון ניסה לפרק את תעשיית הטלנובלות המקומית, מקרה מבחן של תהליך שניסה לפרק את תעשיית הטלוויזיה המקומית בכלל. עם זאת, בחלק האחרון של שנות השמונים ובמהלך שנות התשעים ידעה התעשייה המקומית להתפתח ולהתכוונן לשווקים חדשים. אנשי התעשייה אימצו את שיטת ההפקות המשותפות עם ראי/ה עוד ... משקיעים זרים, דבר אשר השפיע רבות על טיב היצירות ותכניהן. במקביל, באותן שנים עברה המדינה שינויים מרחיקי לכת במישור הכלכלי, החברתי והפוליטי, שעוררו שיח חברתי נרחב אשר בא לידי ביטוי גם בז'אנר הטלנובלה. בשנות התשעים, בעוד מגמת הבינאום של הטלנובלות נמשכה, הסתמן תהליך סביב המתח שנוצר בין המאמצים של אנשי התעשייה לטשטש את המאפיינים המקומיים לבין הרצון לשמר אותם. מתח זה עצמו ביטא את השפעת תהליכי הגלובליזציה על החברה הארגנטינית, תהליכים שהביאו להתגבשותם של משטר וערכים דמוקרטים, מוביליות חברתית, מתחים בין-מעמדיים וכלכליים שהלכו והעמיקו, התרוששות כללית של החברה, ובעיקר של מעמד הביניים, והתפתחותן של תנועות מחאה חברתיות. כמו כן, ביטאו הטלנובלות, בצורה שונה, תהליכים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים אימננטיים לחברה הארגנטינית, כגון זרמי ההגירה הפנימית מהכפר אל העיר והמתחים שנבעו מהם, וגם המאבק על הגדרתן של זהויות קולקטיביות. עקב כך עבודה זו בוחנת את האופן שבו דווקא טקסטים פופולאריים כגון הטלנובלות, כטקסטים תרבותיים היברידיים, מבטאים וממשמעים באופן ייחודי סוגיות היסטוריות ארגנטיניות קונקרטיות, מתוך התייחסות לתהליכים פנים ארגנטיניים המושפעים מתהליכי גלובליזציה ורציונליזציה. כמו כן, מחקר זה בוחן האם הטלנובלות, כחלק מתהליך תרבותי רחב יותר, מציעות קריאה חתרנית של המציאות, מקיימות סוג של דיאלוג עם עמדות השלטון או פשוט משקפות את הנסיבות ההיסטוריות, הפוליטיות והחברתיות ותו לא. העבודה, "חתרנות, דיאלוג או חיזוק קונצנזוס", מתחלקת לשני חלקים: החלק הראשון (שכולל שני פרקים) בוחן את ההקשר הרחב שבמסגרתו הופקו הטלנובלות וכולל ניתוח היסטורי– חברתי רלוונטי למציאות הארגנטינית בת-הזמן, וכן סקירה ספרותית תשתיתית על תעשיית הטלוויזיה הארגנטינית, ותעשיית הטלנובלות בפרט. בהקדמה ההיסטורית נבחנים מכלול האירועים שהתרחשו בפרק הזמן שבו שודרו אותן היצירות כגון: עלייתו של קרלוס מנם (Menem) לשלטון, סגנונו הפוליטי המיוחד והרפורמות הכלכליות המרחיקות לכת שביצע במהלך כהונתו. הפרק גם מתייחס למקרי שחיתות ואירועים משמעותיים שהתרחשו בארגנטינה בעת כהונתו, אשר הקדימו את עלייתו של פרננדו דה לה רואה (De la Rúa) לשלטון ואת נפילתו הדרמטית. כמו כן, זוכים להתייחסות האירועים שהתרחשו מפריצת המשבר של 2001 ועד להכתרתו של נסטור קירשנר (Kirchner) לנשיא המדינה והתפנית שהוביל בכל הקשור לפוליטיקת זכויות האדם והחזרת סוגיית הנעלמים למרכז השיח הציבורי. הפרק השני של חלק זה סוקר את הכיוונים והזרמים השונים של תעשיית הטלוויזיה הארגנטינית ושל הטלנובלות בפרט, תוך הדגשת היצירות השונות שנתפסות כאבני דרך בתעשייה המקומית. כך למשל יוזכרו הטלנובלות בעלות מסורת מנהגית (costumbrismo) אשר שיקפו את המנהגים בתקופות שבהן שודרו. מוזכרות גם שנות הדיקטטורה שתעשיית הטלנובלה סבלה בהן רבות מהחלטות שונות של המשטר הצבאי, שראה בטלנובלות טקסטים בעלי פוטנציאל חתרני ומאיים לסדר הקיים. חלק זה מציג גם מבט השוואתי לתעשיית הטלנובלות הברזילאיות ומקסיקניות, השוואה שבאה לידי ביטוי במהלך הניתוח. החלק השני והלב המחקרי של העבודה הוא ניתוח של תשע טלנובלות שהופקו מתחילת שנות התשעים ועד שנות האלפיים. במסגרת חלק זה אני מנתחת את האופן שבו הסוגיות השונו
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Gabriela.pdf

שם העבודה: שיקולים בעיצוב משימות למידה למורים: המקרה של סיווג פריטים מתמטיים

נושא מחקר: מתמטיקה

תאריך פרסום: 31/03/2015
שם מחבר/ת: לאה דולב
לאה דולב
למחקר הנוכחי שני מוקדים השזורים זה בזה: האחד הוא אפיון פעילות של מורים סביב משימת סיווג של פריטים מתמטיים והשני הוא זיהוי שיקולים בעיצוב של משימת סיווג כמשימת למידה למורים למתמטיקה. במשימת סיווג מתמטית הכוונה היא למשימה לימודית הכוללת אוסף של כרטיסים (פריטים מתמטיים) המציגים דוגמאות למושגים מתמטיים. הלומדים מתבקשים לחלק פריטים אלו לקבוצות (קטגוריות), על-פי קריטריונים מגוונים, בדרכים רבות ככל האפשר. בשלב הראשון של המחקר המורים פעלו סביב משימת סיווג המכילה אוסף דוגמאות של תבניות וגרפים ופותחה בעבר ע"י אחד המנחים של מחקר זה. בהמשך, בשלושה שלבים עוקבים, פעלו מורים סביב שלוש גרסאות (שעוצבו כחלק מהמחקר המוצג) של משימת סיווג בנושא של מקומות גיאומטריים. בסה"כ, נאספו 140 סיווגים שהוצעו על-ידי 37 קבוצות שכללו 128 מורים למתמטיקה המלמדים בכיתות ז'-י"ב. המחקר נערך בגישה של מחקר מבוסס עיצוב. הממצאים העיקריים של המחקר מראים כי: מורים הציעו סיווגים בהתאם לקריטריונים מתמטיים מגוונים. בדרך כלל, הסיווג הראשון נשען על אפיון גלוי של הפריטים המתמטיים, וסיווגים עוקבים נשענו על אפיונים נוספים, עמוקים יותר, של הפריטים. בחלק מהמקרים, אפיונים נוספים אלו זוהו על ידי המורים תוך שימוש במגוון סוגים של ידע מתמטי. בנוסף, ניתן לציין שהמורים לא תמיד ניצלו מעברים בין ייצוגים מתמטיים שונים, וגם לא ת ראי/ה עוד ... מיד הוצעו סיווגים העומדים במבחן של דיוק מתמטי. מורים לא תמיד ניצלו מעברים מייצוג סימבולי לייצוג מילולי או מייצוג גרפי לייצוג מילולי בתהליך של סיווג פריטים מתמטיים. בחמש מתוך עשרים ואחת קבוצות שעסקו במשימת הסיווג בנושא תבניות וגרפים, נמצא שהפריטים הגרפיים המתארים ישרים במערכת צירים xy, לא שובצו בקטגוריה משוואות עם שני נעלמים. המסווגים שיבצו את כל הפריטים הגרפיים בקטגוריה נפרדת. בארבע מתוך חמש הקבוצות שעסקו בגירסה 2 של משימת הסיווג בנושא של מקומות גיאומטריים, הועלתה האפשרות להבחין בין פריטים שבהם הפעולה היוצרת את המקום הגיאומטרי היא יחס לבין פריטים שבהם הפעולה היוצרת הוא סכום. נמצא שהמסווגים לא ניצלו את האפשרות להתאים הצגה מילולית לייצוג גרפי או לייצוג סימבולי ובכך להציע סיווג תקין שמכיל את כל הפריטים באוסף. למשל, לא נוצלה האפשרות לתרגם גרף של אליפסה להצגה מילולית העוסקת בסכום מרחקים קבוע משתי נקודות נתונות, וכך לשבץ את גרף האליפסה לקטגוריה סכום. בהתייחס לשיקולי עיצוב, נמצא שהסרת הפריטים הגרפיים והסימבוליים מהאוסף, הובילה לסיווגים תקינים ומגוונים יותר סביב ההצגות המילוליות של מקומות גיאומטריים, ביחס לגירסאות האחרות. יחד עם זאת, השארת ההצגות המילוליות בלבד לא אפשרה פעילות הקשורה בשימוש במעברים מייצוג סימבולי לייצוג מילולי או מייצוג גרפי לייצוג מילולי. מורים הבחינו בין פריטים שהם פונקציות לבין פריטים שהם משוואות, הבחנה שאינה עומדת במבחן של דיוק מתמטי. בעשר מתוך עשרים ואחת קבוצות מורים הוצעו סיווגים, הנשענים על הבחנה בין משוואה לבין פונקציה. בסיווגים אלו, פריטים דומים ל- 2x+1=0 שובצו בקטגוריה משוואה, ופריטים דומים ל- y=2x+1 שובצו בקטגוריה פונקציה. משתקפת כאן התעלמות של המסווגים מהרעיון המתמטי שפריט דומה ל- y=2x+1 יכול להיות דוגמה גם של משוואה בשני נעלמים. בהתייחס לשיקולי עיצוב, נמצא שיש להעשיר את האוסף בפריטים דומים לתבנית x^2+y^2=9. תבניות כאלו הן דוגמאות למשוואה בשני נעלמים אך אינן דוגמאות לפונקציה. הוספת פריטים כאלו מזמנת התייחסות לתבניות בשני משתנים כאל דוגמאות של משוואות. בחינת פעילות המורים מצביעה על כך שהשונות ברמת הידע המתמטי המאפיין את שגרת ההוראה של המורים לא באה לידי ביטוי בפעילות סביב משימות הסיווג: מורים מומחים בהוראת מתמטיקה ברמה גבוהה בחטיבה העליונה, הציעו סיווגים תקינים וסיווגים לא תקינים, ובחרו להתמקד בנושאים מתמטיים בדומה לאלו שהוצעו על-ידי מורים שמלמדים בחטיבת הביניים. מכאן עולה שיש מקום לעיסוק בנושא של ראיה מקושרת של המתמטיקה בתוכניות של התפתחות מקצועית של מורים למתמטיקה. לעיסוק זה יש מקום גם בקרב אוכלוסיות מורים בעלי ידע מתמטי מגוון וגם בהתייחס לנושאים מתמטיים שונים. המחקר מוסיף לגוף הידע הקיים על יחסי הגומלין בין ידע מתמטי לבין ראיה מקושרת של המתמטיקה. בנוסף, למחקר יש השלכות בנוגע לתוכניות לימודים בית ספריות בכך שנמצא שיש לטפח יותר את הנושא של ראיה מקושרת של המתמטיקה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: lea.pdf

שם העבודה: Geographical research on the environment in a semi-arid urban area, Beer-Sheva study case

נושא מחקר: גיאוגרפיה

תאריך פרסום: 30/03/2015
שם מחבר/ת: איתי אופיר
איתי אופיר
Wind, one of the most dynamic agents affecting the earth's surface, acts with variable intensities and accentuates soil erosion, weathering and disintegration. Eroded particles are transported over short, medium or long distances. The quantity of aeolian particles depends on many factors, including location, size and lithology of source, regional and local meteorological conditions, distance from the source, general and local topographical situations, and human activity. In addition to wind stress, dust production is influenced by vegetation, soil structure, moisture content, texture, mineralogy and surface roughness. In a recent study (Balteanu & Serban, 2005), the authors makes a distinction between the systemic and the cumulative modifications accounting for global environmental change. Systemic modifications show up throughout the system and include climate change, depletion of the ozone layer, modification of the biogeochemical cycles, and of the hydrological cycle, the sea level rise, modification of the thermohaline circulation and intensification of the El Niño Southern Oscillation (ENSO) (Balteanu et al., 1987). Aeolian particles are a major constituent of the earth's atm ראי/ה עוד ... osphere, especially in arid and semi-arid regions, and affect many aspects of daily life, including economic development of these regions. Most aspects of human activity in desert regions and neighboring areas are affected, such as agriculture, road and air transport, solar energy, construction in rural, urban or industrial settlements, and health. Therefore, in the last 20 years aeolian dust has become a major research topic in environmental studies. The sources of dust, as well as its entrainment, transportation and deposition, are of great importance to human activity and health and to environmental evolution and development in arid and semi-arid areas. Aeolian dust also plays a role in soil development, both as supplier of mineral and biotic particles and as a controller of chemical pedogenic processes. Since the fringe areas of many deserts and semi-deserts are expanding rapidly, atmospheric particles are one of the major natural components that should be studied to improve the economic potential of these areas. In desert and adjoining regions affected by low amounts of rainfall, silt and clay-sized particles are propelled from different sources, such as alluvial deposits on dry flood plains, wadis, playas, loess-rich hamadas, and alluvial fans. Reduced fertility of agricultural and natural systems is one of the most definitive and problematic aspects of desertification (Balteanu & Popescu, 1996). There has been growing interest recently in the study of airborne particulate matter, especially towards improved understanding of the long-term transport and impact of different elements on the lithosphere. Airborne dust is one of the most important parameters of desert weather, and can be characterized by both wind-related and chemical characteristics. Its presence affects the amount of radiation reaching the ground, and plays a large part in identifying atmospheric circulation in the desert boundary layer. Around ground level, a fairly thin layer of the lithosphere and atmosphere, on both sides of their interface, serve as the major platform for life and civilization in the desert. Both the lithosphere and the atmosphere are mutually responsible for sustaining their productive equilibrium. Airborne dust is a mainly mineralogical component of the lithosphere that (temporarily) upholds that equilibrium (Balteanu, 1994). The Negev Desert belongs to the northern border of a vast arid zone extending from the western coast of northern Africa to the inland areas of central Asia. Similar to other arid areas on earth, it is characterized by high aeolian activity. Significant sand dune fields occur in the western part of the Negev, but the majority of the region is composed of landscapes with outcropping bedrock and important stone covers on the slopes an
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: itay.pdf

שם העבודה: התפתחות החשיבה של תלמידים בעקבות הוראה מפורשת של ידע מטה-אסטרטגי במסגרת למידה בכיתה

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 30/03/2015
שם מחבר/ת: עדי בן דוד
עדי בן דוד
עבודה זו מתארת מחקר קוגניטיבי יישומי המתמקד בידע מטה-קוגניטיבי אודות אסטרטגיות חשיבה להלן ידע מטה-אסטרטגי. ידע מטה-אסטרטגי הינו מרכיב של מטה-קוגניציה, המוגדר בעבודה זו כידע כללי ומפורש על אודות אסטרטגיות חשיבה. הוראה מפורשת של ידע מטה-אסטרטגי אודות אסטרטגיות חשיבה מדעית מתוארת בספרות המקצועית כיעילה ביותר להתפתחות החשיבה של הלומד ברמה האסטרטגית וברמה המטה- אסטרטגית. יתר על כן, מחקרים מתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת לימוד נמוכה, מפיקים תועלת רבה יותר מהוראה מפורשת של ידע מטה-אסטרטגי לעומת תלמידים בעלי רמת לימוד גבוהה. הסבר אפשרי לממצא זה טמון ביכולתם של תלמידים בעלי רמת לימוד גבוהה לפתח בכוחות עצמם אלמנטים של ידע מטה-אסטרטגי. לעומתם תלמידים בעלי רמת לימוד נמוכה הם בדרך כלל חסרי יכולת לעשות כן. מכאן שהתרומה של הוראה מפורשת של ידע מטה-אסטרטגי עשויה להיות גדולה יותר עבור תלמידים אלה. למרות מחקרים רבים שעסקו בסוגיית המטה-קוגניציה ובהשפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית של הלומד, ניכר כי רב הנסתר על הגלוי בנושא זה עקב שתי סיבות עיקריות: ראשית, בכל המחקרים הטיפול המטה-קוגניטיבי התייחס לשני האספקים של המטה-קוגניציה )ידע מטה-קוגניטיבי וגם ויסות ושליטה(. המחקר הנוכחי עשה הבחנה בין שני האספקטים של המטה-קוגניציה והתמקד במרכיב הידע המטה-אסטרטגי. שנית, ברוב המחקרים נמצא שיפור ראי/ה עוד ... בלמידה בעקבות הוראה שכללה אלמנטים של מטה-קוגניציה. אולם מחקרים אלה לא עקבו אחר תהליך הלמידה, אלא אחר התוצרים הסופיים שלו בלבד. לפיכך לא ניתן ללמוד מהם לגבי תהליך התפתחות החשיבה החל בעקבות טיפול מטה-אסטרטגי. כמו כן, ניצול הפוטנציאל החינוכי הטמון בהוראה מפורשת של ידע מטה-אסטרטגי ויישומו בכיתה רחוקים מלהשביע רצון. מכאן נובעים חידושיה העיקריים של העבודה המציגה מחקר קוגניטיבי יישומי )במסגרת למידה אותנטית בכיתה(, שחשף מאפיינים וקשיים בתהליך ההתפתחות הקוגניטיבית בעקבות הוראה מפורשת של ידע מטה- אסטרטגי, ועזר להצביע על ההשלכות החינוכיות האפשריות. מסקנות המחקר הראו כי הוראה מפורשת של ידע מטה אסטרטגי יעילה ביותר לשיפור היכולת האסטרטגית והמטה-אסטרטגית של תלמידים. הניתוחים הכמותיים של המחקר הצביעו על שיפור דרמטי בחשיבת התלמידים ברמה האסטרטגית וברמה המטה-אסטרטגית, שחל בעקבות הטיפול. השיפור נשמר בבדיקת העברה קרובה ובבדיקת העברה לטווח ארוך. יתר על כן, הוראה מפורשת של ידע מטה-אסטרטגי נמצאה "ככלי" פדגוגי יעיל במיוחד עבור התפתחות החשיבה של תלמידים בעלי רמת לימוד נמוכה. הניתוח האיכותי תמך בממצאי הניתוח הכמותי, אך יחד עם זאת הראה כי התהליך המוביל להתפתחות החשיבה אינו ליניארי ומלווה בקשיים וכי קיימים שישה דגמים שונים בהתפתחות החשיבה בעקבות הוראה מפורשת של ידע מטה-אסטרטגי. הניתוח הנרטיבי של חקר מקרים של תלמידים חלשים חשף מספר קשיים: 1. יישום סלקטיבי של אסטרטגיית בידוד משתנים לגבי חלק מהמשתנים המופיעים במטלה. 2. חוסר הבנת המבנה הלוגי של אסטרטגיית בידוד משתנים. 3. הבנה חלקית של אסטרטגיית בידוד משתנים - ברמת המשתנים הספציפיים ולא ברמת הכללה. ההשלכות הפדגוגיות הנובעות ממסקנות המחקר נידונות בהרחבה בעבודה זו.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: adib.pdf

שם העבודה: התפתחות תפיסת התפקיד של מדריכי מחול אירובי ועיצוב הגוף באמצעות תוכנית קורס פדגוגית

נושא מחקר: חינוך גופני

תאריך פרסום: 30/03/2015
שם מחבר/ת: מיכל זלצמן
מיכל זלצמן
המחקר עוסק בהתפתחות תפיסת תפקיד של מדריכים. המחקר מלווה 40 סטודנטים הלומדים בקורס מדריכי מחול אירובי ועיצוב הגוף וחוקר את התהליך שהם עוברים במהלך שנת לימודים אקדמאית אחת. המחקר אף בודק את המשך התפתחותם של מדריכים שסיימו ורכזים המלמדים בתוכנית הקורס. החוקרת היא רכזת בתוכנית ומומחית בתחום. מטרות המחקר: פיתוח מודל להתפתחות תפיסת תפקיד נכונה; חקירת המצבים בהם תפיסת התפקיד מתפתחת; הערכת רמת הכושר הגופני של המשתתפים והתפתחותה. מתודולוגיה: מחקר משולב כמותי-אכותני. הסטודנטים נבדקים בתחילת התוכנית, באמצע ובסיומה. כלי המחקר: שאלונים, ראיונות חצי מובנים ושני מבדקי כושר גופני. ממצאים עיקריים: קיימים חמישה מאפיינים עיקריים שתורמים להתפתחות של תפיסת התפקיד של המדריכים בתכנית: רמת הוראה גבוהה, יכולות פדגוגיות, שמיעה מוזיקלית טובה, היכרות עם האנטומיה והפיסיולוגיה של הגוף והיכרות עם ציוד טכני עיצוב גוף. רמת הכושר הגופני כמעט ולא משתנה אחרי תוכנית הקורס. שלושת התמות שעלו: התפתחות במאפייני המדריך וכישוריו, התפתחות ביחס למקצוע, התפתחות ביחס לקהל המתאמנים. מסקנות: המסקנות כוללות מודל אופטימלי חדש של תפיסת התפקיד הרצויה למדריכי מחול אירובי ועיצוב הגוף. המודל כולל ארבעה רכיבים עיקריים: (1) יחס למ ראי/ה עוד ... קצוע; (2) יחס לקהל המתאמנים; (3) מאפיינים וכישורי הוראה/הדרכה כללים; (4) מאפיינים וכישורי הוראה/הדרכה ספציפיים. המודל תוכנן כך שתוכניות הדרכה וקורסים אחרים יוכלו להשתמש בו, כולל הצעות מעשיות על איך "ליצור" מדריך מחול אירובי ועיצוב הגוף אופטימלי. המודל ניתן להעברה לתחום החינוך וההוראה במטרה לתרום לפיתוחם של מורים ומדריכים בתחומים נוספים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: michal.pdf

שם העבודה: אבני בניין של תכנות מונחה עצמים באמצעות לימוד מטעויות

נושא מחקר: מדעי המחשב

תאריך פרסום: 30/03/2015
שם מחבר/ת: רונית שמלו
רונית שמלו
טעויות קשורות לעשייה שגויה. כל אחד טועה, ואפשר ללמוד מטעויות, לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר מנכון. במחקר זה אנו מציגים מחקר של למידה קונסטרוקטיביסטית מטעויות. מטרת המחקר היא למפות קשיי סטודנטים מתחילים בהבנת אבני הבניין של הפרדיגמה המונחית עצמים במדעי המחשב ולבחון דרך הוראה חדשה המשלבת התייחסות מפורשת לטעויות ולימוד מהן. במחקר שני שלבים מרכזיים. השלב הראשון הוא שלב המיפוי של טעויות והשלב השני הוא שלב ההוראה באמצעות טעויות. בשלב המיפוי של טעויות הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות. כל קבוצה קיבלה שאלון שונה, שהכיל 3 שאלות מסוגים שונים: פיתוח, ניתוח ובניה. כך, התקבל מגוון רחב של טעויות. בשלב ההוראה באמצעות טעויות השוונו בין קבוצת ניסוי לקבוצת ביקורת, שתיהן היו דומות במונחים של יכולות ורקע הן במדעי-המחשב והן במתמטיקה. קבוצת הניסוי למדה בין השאר במגוון פעילויות שבהן הסטודנטים נדרשו לאתר, לזהות, לנתח ולתקן שגיאות בפתרונות שהוצגו. פעילויות אלה פותחו בהתאם למגוון השגיאות שהופיעו בשלב המיפוי. מההיבט הקוגניטיבי, הממצאים העיקריים של המחקר בשלב הראשון היו נטיות הסטודנטים לפרש באופן שגוי מונחי OOP בסיסיים. הפרשנויות המוטעות התאפיינו באי הבחנה בין ישויות שונות ובתפיסה לא מדויקת של מאפיינים; בפרט – הרחבה ו/או הצרה של הגדרת מושגים בסיסיים. חילקנו את התפיסות המוטעות למבנה של קטגוריות ותתי-קט ראי/ה עוד ... גוריות. התרומה החשובה של החלוקה לעיל היא נקודת מבט חדשה, שמציעה איפיון וסיווג של אוסף רחב וממצה של כל התפיסות המוטעות שנצפו. נקודת מבט זאת, מאירה בעיקר את נטיות הסטודנטים להרחיב ולצמצם את התכונות של המושגים והמונחים הבסיסיים בגישה המונחית עצמים, כולל אלה כדוגמת: מחלקה, עצם, תכונות, הרשאת גישה, טיפוס, בנאי, יצירת עצם, טיפוס מורכב ועוד. בעקבות ההבחנות של השלב הראשון ומחקרים אודות לימוד באמצעות טעויות המופיעים בספרות, פיתחנו מודל ללמידה באמצעות טעויות של מושגי OOP בסיסיים. המודל מציג גישה קונסטרוקטיביסטית ללימוד באמצעות טעויות, המבוססת על אוסף עקרונות הכוללים: אבחון השגיאה, קונפליקט קוגניטיבי, שיוך הטעות, רפלקציה ועידון דימוי המושג. הגישה מבוססת על ידע קודם, שהוא מעורפל או שגוי בחלקו. היא נועדה לתקן את התפיסות השגויות ולהפחית את העמימות של הידע הדקלרטיבי-הצהרתי. מורה שירצה ללמד באמצעות טעויות יוכל להתבסס על המודל שפותח במחקר זה, תוך שימוש בפעילויות ובחלקי הפעילויות שפיתחנו. הממצאים העיקריים של המחקר בשלב השני הראו כי לתלמידי קבוצת הניסוי פחות תפיסות שגויות מאשר לתלמידי קבוצת הביקורת והם אהבו את הפעילויות של הלמידה מטעויות. הסטודנטים הרגישו שבאמצעות הפעילויות הללו הם מבינים את חומר הלימוד בצורה טובה וברורה יותר. רבים ציינו שהיו רוצים ללמוד גם נושאים אחרים בדרך ההוראה של לימוד באמצעות טעויות. אנו תקווה שהממצאים במחקר יעזרו למורים להכיר בצורה טובה יותר את הקשיים של התלמידים שלהם ויאפשרו להם להתמודד איתם ביתר קלות.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: ronit(1).pdf

שם העבודה: מושג הטבע ביצירתו העברית של מנדלי מוכר ספרים

נושא מחקר: ספרות

תאריך פרסום: 30/03/2015
שם מחבר/ת: אסתר הורביץ
אסתר הורביץ
תיאורי טבע ביצירותיו של אברמוביץ מבשרים מהפכה בספרות העברית. איש לפניו לא עסק באופן כה רחב ומדויק בתיאורי נוף, בחילופי עונות השנה ו בעולם החי והצומח. הפירוט, העושר הלשוני ותשומת הלב שאברמוביץ העניק לתיאורים אלו הם לכשעצמם בבחינת פריצת דרך, השוברת את המסגרות המקובלות ויוצרת אופק ספרותי חדש שעורר עניין רב בין חוקרים - וותיקים וחדשים כאחד. עבודת מחקר זו מבקשת לברר באופן שיטתי את תפיסת העולם הפואטית והפילוסופית העולה מתיאורים אלו, את זיקתה למסורות יהודיות ואירופאיות ואת אופי החדשנות שבה, וכן לבחון את תרומתם של תיאורי הטבע למשמעות היצירות בהם הם משובצים. אין זה המחקר הראשון העוסק בתיאורי הטבע של אברמוביץ. תיאוריו עמדו במוקד תשומת ליבם של קוראים ומבקרים משנות השישים של המאה התשע עשרה ועד לימינו. מעריציו הנלהבים ומבקריו המחמירים לא יכלו שלא להתייחס לתופעה שהכול הסכימו שהיא יוצאת דופן בנוף הכתיבה העברית כבר בראשית הביקורת שנכתבה על יצירות אברמוביץ, תיאורי הטבע זיכו אותו בתארים רבים כמו 'אמן גדול', 'ה מספר ה אמן הראשון ב ספרותינו החדשה' 'הרואה ה ראשון בשיר תנו'. היו אף שכינו אותו 'צייר' מתוך מגמה להבליט את האיכות הוויזואלית בכתביו לעומת זו המופשטת, שהיתה רווחת בספרות העברית שקדמה לו. כשיצאו 'שלושת הכרכים' של מנדלי באודסה (תרע״ב) הגדיר ביאליק את יצירתו כביטוי לשינוי מהותי לא רק בכל ראי/ה עוד ... י ההבעה אלא ב תפיסת המציאות. בעיניו היה מנדלי ''הסופר הראשון בעל החושים בספרותינו'' ש ''תחת השירה וההפשטה השליט הוא את החוש והמציאות.. .במקום שראו אחרים עולם מטושטש ראו עיניו עולם ברור ללא מסך מבדיל''. עם התפתחות מחקר הספרות בדורות האחרונים זכו אחדים מתיאורי הטבע של אברמוביץ לניתוח שיטתי, כשאת מקום ההתפעלות הנלהבת החליף דיון בדבר תפקידם והשתלבותם בקומפוזיציה הכללית של היצירות בהן נכתבו. בספרו ''בין שחוק ודמע'' הקדיש גרשון שקד שני פרקים לתיאורי הטבע של מנדלי. בפרק 'אדם ונוף' ניכרת התלבטותו של שקד בין מעמדם העצמאי לבין תפקידם האנלוגי של תיאורי הנוף כשהוא מצד אחד הוא רואה בהם אלמנטים משהים היוצרים הנאה מן'' ההשתהות המתבוננת כשהיא לעצמה' ', ומצד אחר הדגיש שהשהיות אלו לא נועדו רק להפיג את המתח העלילתי אלא הן ' 'צמודות אל משמעות העלילה'' ומהוות מעין ' 'הרחבה אוניברסאלית של המעשה הסיפורי המשליכה אל הנוף או אל ההגות את כלל המשמעויות הנגלות בצורה אחרת בפרטי העיצוב ''. לביסוס טענה זו נעזר שקד בשיטתו של ר.לידל המבחינה בין שלוש פונקציות של רקע ביצירה ספרותית: פונקציה תועלתנית אובייקטיבית שבו הנוף הוא רקע סתמי למתרחש, פונקציה סימבולית שבו הנוף מבטא משמעות משל עצמו, ופונקציה פסיכולוגית בה הרקע מבטא אופי, או השלכה של הרהורי הגיבורים. לדעת שקד אברמוביץ מפעיל את כל הפונקציות הנ''ל. אולם שקד עצמו התמקד בעיקר בפונקציה הקומית שראה בה תת פונקציה של הנוף כרקע, והבליט את האספקט הסאטירי של תיאורי הנוף המאירים בדרכים שונות עיוותים בעולם היהודי. גם בפרק 'בצלם החי' המתייחס לתיאורי בעלי חיים, הבליט שקד בעיקר את תפקידם הסאטירי כשהוא רואה בהם שיקוף להתבהמותו של היהודי או לפגיעותו וחולשתו. התלבטות דומה עומדת ביסוד ניתוחו של יוסף אבן את תיאורי הטבע ב'ספר הקבצנים'. לטענתו, בגלל הצורך לגייס את תיאורי הטבע למסרים המשכיליים שביקש הסופר להעניק לסיפוריו, אין הם עומדים בפני עצמם ולוקים בסכאמטיות ובנוסחאיות. אבן ביקר את פסיחתו של אברמוביץ ''בין שני הסעיפים'' כשמצד אחד הוא מבקש לעצב תיאורים ריאליסטיים המבוססים על מחקריו המדעיים, ומצד אחר הוא נוטה לכיוון ההאנשה המכלילה ואין הוא רואה תמונות נוף קונקרטיות. כל זאת, כאמור בשל רצונו של אברמוביץ לרתום את תיאורי הטבע לביקורת כלפי העיירה היהודית, והטבע אינו אלא ''ראי מאורגן יפה המציין בין באורח מחמיא ובין בדרך העיוות הגרוטסקי את דמותו הרוחנית וגם החברתית הלאומית של האדם היהודי''. חידושם העיקרי של שקד ואבן הוא בכך שהם לא הפרידו בין תיאורי הטבע לבין שאר מרכיבי העלילה, וניסו להציג את הזיקות שבין התיאורים לבין המסר המשכילי העולה מבהם. זאת בניגוד למרבית הקוראים בני דורו של אברמוביץ שחשו דווקא שתיאורי הטבע הליריים עומדים בפני עצמם ואינם מתיישבים עם האווירה הסאטירית אירונית המלווה את יצירות אברמוביץ. דן מירון הציע הסתכלות נרחבת יותר בניתוח תיאורי הטבע שב'האבות והבנים'. מירון התנגד אף הוא לדעה המשכילית שרווחה במאה התשע עשרה, המפרידה בין אברמוביץ ''ההוגה החברתי'' ('המשכיל') לבין אברמוביץ ה''אומן'' או, ''אברמוביץ בעל אמנות החיקוי המושלמת של המציאות''. אולם לטענתו, הפרדה זו שירתה גם את צרכיהם של המבקרים בני ראשית המאה העשרים שביקש
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: esterh.pdf

שם העבודה: הרקע להִ ּבדלות השומרונים לאור תיאורי המקרא והעדות הארכיאולוגית

נושא מחקר: תנ"ך

תאריך פרסום: 30/03/2015
שם מחבר/ת: אסתר שהם
אסתר שהם
בכתיבת עבודה זו הצבתי שתי מטרות עיקריות: א. שיחזור תולדות השומרונים הטוענים כי מוצאם מתושבי ממלכת ישראל שנותרו בארץ לאחר הכיבוש האשורי. ב. הבנת הרקע ההיסטורי והדתי – לאומי לקרע שארע בינם לבין היהודים בתקופה הפרסית. בניסיון לשחזר את תולדות השומרונים ומוצאם, נתקלתי בקשיים רבים עקב העדר מקורות כתובים על ראשיתם, ואילו המקורות הקדומים ביותר מהם ניתן ללמוד על היחסים בינם לבין היהודים הם מהתקופה המוקדונית. הדיון להלן יתנהל מתוך ארבע נקודות מוצא: א. בעת כיבושה של ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס), חיו בארץ יהודים ושומרונים כשתי עדות נפרדות. מהמקורות הספרותיים בני התקופה עולה, כי היחסים בין שתי העדות בתקופה זו ובתקופת החשמונאים ואף אחריה, היו רוויים בסיכסוכי דמים, איבה ופילוג. אולם, לא ניתן ללמוד מתוכנם על ראשיתו של הסיכסוך, ולא על הסיבות לשנאה בין שתי העדות שזבחו לה' בשני מקדשים נפרדים. ב. במאה השנייה לפנה"ס, החריב יוחנן הורקנוס החשמונאי את המקדש השומרוני על הר גריזים, והדעה המקובלת במחקר, ייחסה לאקט זה את הגורם לקרע בין היהודים לשומרונים. דעה אחרת גורסת, כי עד ראשית המאה השנייה לפנה"ס נחשבו השומרונים ל"כת יהודית", אך עקב אירועים אשר התרחשו לאחר מרד בר כוכבא, נותקו הקשרים ביניהם. ג. שימוש בכינוי "שומרונים" לציון אנשי ממל ראי/ה עוד ... כת ישראל, נמצא בכתובות שונות של מלכי אשור למעלה ממאה ועשר שנים לפני חורבן ממלכת ישראל (720 לפנה"ס). ככל הידוע, רק בכתבי יוסף בן מתתיהו (מאה השנייה לספירה), נתגוונה משמעות הכינוי, והוא הפך לשמה המזהה של העדה השומרונית המוכרת, אשר תולדותיה שזורים בקורות עם ישראל, ומקיפים את התקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית. ד. בתנ"ך, המילה "שומרונים" יחידאית, ומופיעה במלכים ב' י"ז 29, בהקשר של הבאת נוכרים לשטחה של ממלכת ישראל שהפכה לפחווה אשורית בשנת 720 לפנה"ס. את העבודה חילקתי לשני חלקים עיקריים: בחלק הראשון דנתי בתוצאות הממצאים הארכיאולוגיים האפיגרפיים והנומיסמטיים שהתגלו לאחר חורבן ממלכות ישראל ויהודה. בחלק השני, ערכתי השוואה בין תוצאות הממצאים הארכיאולוגיים לבין המקורות המקראיים המתארים את חורבן שתי הממלכות, וכן דנתי במקורות המקראיים מהם ניתן ללמוד על היחסים בין שבי הגולה לבין האוכלוסיה שלא גלתה. הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו בשטחה של ממלכת ישראל לשעבר מעידים, שהחורבן והגלות לא היו שלמים, וחלק ניכר מאוכלוסיית הישראלים נותר בארץ. השלטון האשורי איפשר לאוכלוסיה זו לקיים את תרבותה ופולחנה, הבירה שומרון הפכה למרכז שלטוני אשורי, ולפחוות שומרון האשורית הובאו גולים מרחבי האימפריה. התיאור המקראי מנוגד לממצאים הארכיאולוגיים. מחבר פרק י"ז בספר מלכים ב' הדן בכיבושה של ממלכת ישראל ובהפיכתה לפחווה אשורית (720 לפנה"ס), תיאר תהליך חורבן והגליה דו-סיטרית במהלכה הוצאו כל תושביה הישראלים של הממלכה: "ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה", ובמקומם הובאו נוכרים מרחבי האימפריה האשורית. דיון מעמיק בפרק העלה, כי פרק י"ז נכתב בתקופת שיבת ציון, לפני חיבורו של ספר עזרא-נחמיה ושימש כבסיס "היסטורי" שנועד לקבוע כי תושבי פחוות שומרון אינם נמנים על עם ישראל. על חורבן יהודה וגלותה כתב הסופר המקראי: "ויגל יהודה מעל אדמתו". גם במקרה זה מעידים הממצאים הארכיאולוגיים כי ההרס והחורבן התמקדו בעיקר בירושלים ובסביבתה הקרובה, וביהודה נותרה "שארית" שהתמקדה בעיקר בחבל בנימין הפורה שגידוליו החקלאיים שימשו בין היתר כמקור לתשלומי מס לבבלים. לאחר כיבושה, הפכה יהודה לפחווה בבלית, אך בניגוד לפחוות שומרון, לא הובאו אליה גולים, והבבלים לא דאגו לפיתוחה של ירושלים. לפיכך, נותרה העיר חרבה, מצומצמת בהיקפה ודלת אוכלוסין עד לראשית השלטון הפרסי. אין במקרא עדויות ברורות על החיים בארץ לאחר חורבן ממלכות ישראל ויהודה, ואין התייחסות לקשרים בין הישראלים לבין היהודאים שנותרו כאן. מידע בנושא זה התקבל בשנים האחרונות עם גלויים של הממצאים הנומיסמטיים לפיהם, החל מהמאה השמינית לפנה"ס, ועד למאה החמישית לפנה"ס (ואף לאחר מכן), התקיימו קשרים הדוקים בכל תחומי החיים בין פחוות שומרון לבין פחוות יהודה שהיו תחת שלטון אימפריאלי משותף. ממצא ארכיאולוגי חשוב שהתגלה בשנים האחרונות, מעיד על קיומו של מקדש שומרוני על הר גריזים שנבנה ברבע האחרון של המאה החמישית לפנה"ס. עצם קיומו הוזכר לראשונה על ידי יוסף בן מתתיהו שכתב את חיבורו במאה ראשונה לסה"נ, דהיינו, למעלה מחמש מאות שנה לאחר בנייתו. עם גילויו בא הקץ ל"חידת" מועד בנייתו של המקד
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: ester.pdf

שם העבודה: פיתוח מיומנויות חקר בסיסיות, ודינאמיות, וטיפוסי ידע, בתהליך למידת חקר פתוח (Open inquiry) לעומת למידת חקר מונחה (Guided inquiry).

נושא מחקר: חינוך מדעי

תאריך פרסום: 29/03/2015
שם מחבר/ת: אירית שדה
אירית שדה
מטרות החינוך המדעי בעשורים האחרונים מתבססות על "חקר", הן כאמצעי והן כתוצר של הוראת המדעים בכתה. בשנים האחרונות, נעשים נסיונות להורות מדע, תוך דגש רב יותר מבעבר, על למידת חקר והתנסות התלמיד בחקר. בקרב אנשי חינוך קיימת ההסכמה רחבה לגבי חשיבות הוראת חקר והוראה בדרך החקר, אך ישנם חילוקי דעות לגבי אופן הוראת החקר בכתה. אנשי אקדמיה ומורים מתלבטים בין מספר טיפוסי חקר המקובלים בהוראת החקר, במיוחד בין "חקר מונחה" ל"חקר פתוח", כאשר ההבדלים בין השניים קשורים במידה העצמאות של התלמיד ומידת המעורבות של המורה בעת ביצוע חקר. שני טיפוסי החקר כוללים מיומנויות חקר רבות ומגוונות. מיומנויות המתייחסות לביצוע החקר החל מתכנון ניסוי הכולל זיהוי שאלת חקר ותכנון האופן בו תיבדק השאלה, המשך בביצוע ניסוי/תצפית, הצגת התוצאות, ניתוח ופירוש התוצאות וכלה ביישום. מיומנויות אלו מכונות מיומנויות חקר בסיסיות. בשנים האחרונות החלו לתת משקל גם להוראת הדרך בה התבצע החקר )הפרוצדורה( ואל מיומנויות החקר הבסיסיות, נוספו מיומנויות נוספות הקשורות לעצם ביצוע תהליך החקר והדינאמיות שבו. מיומנויות אלו מכונות מיומנויות חקר דינאמיות והן מתייחסות לשינויים המתרחשים במהלך ביצוע חקר, למידה תהליכית, הבנה פרוצדורלית של התהליך והבטים אפקטיביים ייחודיים תוך כדי ביצוע החקר. החקר הינו מרכיב מהותי גם ראי/ה עוד ... בהוראת הביולוגיה, אולם אין אחידות דעים לגבי שיטת החקר המועדפת להוראה בכתה. המצדדים בחקר פתוח טוענים שבדרך זו תושג רמת חקר גבוהה יותר, התלמיד יכיר טוב יותר את מהות המדע ויפתח מיומנויות חקר וחשיבה גבוהות יותר. לעומתם, המצדדים בחקר מונחה מעלים טיעונים הקשורים ביתרון שבהכוונת התלמיד למטרה הרצויה, יתרון המתבטא בחיסכון בזמן ובתסכול שעלול להגרם לתלמיד בעקבות קבלת תוצאות לא צפויות או כישלון בעת עיסוק בחקר פתוח. בעבודה זו נבדקה תרומתה של ההוראה בגישת החקר המונחה לעומת ההוראה בגישת החקר הפתוח, לתלמידים, שבצעו פרויקט חקר במהלך לימודי הביולוגיה בבתי ספר תיכוניים, בישראל. המטרה המרכזית של מחקר זה עוסקת בהשוואה בין שתי שיטות ההוראה והשפעתן על פיתוח מיומנויות חקר בסיסיות ומיומנויות חקר דינאמיות; טיפוסי ידע; ועמדות בקרב תלמידי הביולוגיה (שאלות 1-5). כמו כן אופיין תהליך החקר הדינאמי שבא לידי ביטוי בפרויקטי החקר של התלמידים, בקבוצת ה"חקר פתוח" (שאלה 6). במסגרת המחקר התבצע מעקב אחרי שתי קבוצות תלמידים, שביצעו פרויקטי חקר במסגרת לימודי הביולוגיה בתיכון. 162 תלמידים ביצעו פרויקט חקר פתוח במסגרת תוכנית ה"ביודע" ו- 133 תלמידים ביצעו פרויקט חקר מונחה במסגרת תוכנית ה"ביוטופ". המעקב החל בתחילת כתה י"א והסתיים עם בסיום כתה י"ב. כל התלמידים הנבדקים סיימו לימודי ביולוגיה ברמה מוגברת, ביצעו את פרויקט החקר עד תומו ונבחנו במבחני הבגרות בביולוגיה. במחקר נעשה שילוב של היבטים כמותיים (הישגים במבחנים ושאלוני עמדות) והיבטים איכותיים (ראיונות וניתוח תוכן פרויקטי החקר). בתשובה לשאלת המחקר הראשונה - ניכרה התקדמות דומה בשליטה במיומנויות חקר בסיסיות, בשתי קבוצות המחקר, עד לסיום פרויקט החקר, במחצית כתה י"ב. בהמשך, בבחינת הבגרות לתלמידי החקר הפתוח היו הישגים גבוהים יותר. בתשובה לשאלה השנייה - רמת הביטוי של מיומנויות חקר דינאמיות גבוהה יותר בקרב תלמידי החקר הפתוח לעומת תלמידי החקר המונחה. בתשובה לשאלה השלישית - רמת הידע של תלמידי החקר הפתוח הייתה גבוהה יותר בתחילת ביצוע פרויקט החקר ונשארה כזו גם בסוף הפרויקט. בתשובה לשאלה הרביעית - התלמידים בשתי קבוצות המחקר הביעו עמדות חיוביות כלפי פרויקט החקר שבצעו. תלמידי החקר הפתוח היו מרוצים וחשו שנתרמו מביצוע הפרויקט במידה רבה יותר מתלמידי החקר המונחה. בתשובה לשאלה חמישית - לא נמצא הבדל בעמדות התלמידים כלפי המדע, המדען ועבודתו, ותהליך החקר, לאחר התנסות בביצוע פרויקט חקר, בשתי קבוצות המחקר. העמדות נעשו חיוביות יותר עם הזמן. בתשובה לשאלה שישית - ביצועי החקר הדינאמי באו לידי ביטוי בפרויקטי החקר הפתוח בשני קריטריונים: "דינאמיות החקר" ו"הבנה פרוצדורלית". נמצא שיש קשר בין מספר התלמידים בקבוצה למספר הביצועים, בשני התחומים0 ככל שהיו יותר שותפים לחקר, היו יותר ביצועים. למרות הממצאים המתוארים כאן על קצה המזלג, אין הדברים פשוטים וחד משמעיים כפי שנראה. יש להעמיק בממצאים ובדיון כדי לגבש דעה לגבי שיטת חקר עדיפה, בתנאים השונים העומדים בפני כל מורה ומורה, על יתרונות וחסרונות שעלו בכל אחת משיטות החקר שנבדקו. בסיום העבודה הוקדשו מספר עמודים להצעות ליישומים, למורה בכיתת
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: irit.pdf

שם העבודה: תיקוף מודל מטא-קוגניטיבי בקריאה: תחומים, כשרים אינטלקטואליים והישגים.

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 29/03/2015
שם מחבר/ת: אריאל גרוס
אריאל גרוס
המטא-קוגניציה הינה מערכת על-חשיבתית המפקחת על התהליכים המנטליים ומכוונת את סוג הפעילויות הלוקחות חלק בעת תהליכי החשיבה והלמידה. המטא-קוגניציה בקריאה (מטא- קריאה) הינה תת תחום של המטא-קוגניציה והיא מערכת המפקחת ומכוונת את סוג הפעילויות המנטליות הלוקחות חלק בעת הקריאה. המטא-קריאה בוחנת את התהליכים העוברים על הקורא החל מההכנות לפני הקריאה עצמה, ועד השלב שבו מסתיים עיבוד הטקסט. שני מוקדים בסיסיים כלולים במערכת המטא-קוגניטיבית: האחד מתייחס לידע שיש ללומד ביחס לתהליכים ולתוצרים הקוגניטיביים, והשני קשור ליכולת הוויסות, הפיקוח והבקרה על אותם תהליכים ותוצרים. הנחה יסודית קובעת שפיתוח מודעות עצמית לגבי תהליך בניית ההבנה, הוא צעד מהותי בדרך אל המומחיות. קוראים המצוידים בידע מטא-קוגניטיבי, מסוגלים לשקף את התהליכים הקוגניטיביים של עצמם ומודעים לפעולותיהם. קוראים המודעים לדרישות הטקסט, למגבלותיהם, ליכולתם או למערכת האסטרטגיות שברשותם, מסוגלים להפעיל אסטרטגיות גמישות התואמות את דרישות המטרה. לצורך המחקר גובש מודל מטא-קוגניטיבי בקריאה המבוסס על שילוב מושכל בין המודל של בראון ובין המודל של פלבל (Flavell, Brown ) המטרה המרכזית של המחקר היתה לבדוק את תקפות המודל על פי הרכיבים הבאים: 1. בדיקת התקפות המבנית של מודל המטא-קריאה: בעזרת בדיקת תוקף תלוי המבנה של הכלי הבודק את המטא-קריאה, ניתן ראי/ה עוד ... לאשר או לדחות אמפירית את קיומם של הגורמים השונים המרכיבים את המטא-קריאה (מטא-ידע, תכנון, בקרה), לבחון משקלו של כל גורם בקביעת ציון הפרופיל המטא-קוגניטיבי של הנבדקים, לבחון את מידת הקשר בין הגורמים ובאיזו מידה הם יוצרים מבנה מושגי אחד. 2. כחלק מבדיקת התקפות המבנית, המחקר בדק עד כמה המטא-קריאה הינה תלוית תחום (specific domain) או חוצה תחומים (cross domain). כלומר, באיזו מידה הפרופיל המטא- קוגניטיבי אשר התקבל בתחום אחד התקבל באותה מידה בתחומים אחרים. 3( לבחון האם למודל יש תיקוף מתכנס או תיקוף מבחין ביחס לכשרים אינטלקטואליים מילוליים ושאינם מילוליים. כחלק מבדיקת תוקף המבנה של המודל, נבחן הקשר בין מטא- קריאה לבין כשרים קוגניטיביים הקשורים לאינטליגנציה כפי שבאים לידי ביטוי במבחני חשיבה שונים. שאלה זו מגמתה היתה לבדוק האם תלמידים אשר ישיגו ציונים גבוהים במבחני אינטליגנציה, יהיו בעלי פרופיל גבוה במטא-קריאה )תיקוף מתכנס( או שלא יהיה קשר כלל (תיקוף מבחין). 4( בדיקת תקפות קריטריון (מקביל) של המטא-קריאה. תקפות זו קבעה את יעילותו של המודל לחיזוי הישגים לימודיים. אם ימצא מתאם חיובי בין הישגי התלמידים במקצועות שונים לבין רמת המטא-קריאה שלהם, ניתן יהיה לטעון כי המודל קיבל תיקוף מקביל מול קריטריון בו זמני של הישגים בלימודים. לאור ממצאי המחקר, התבררו חשיבותן של המטאקוגניציה בכלל והמטא-קריאה בפרט. המטא- קריאה חשובה עבור הצלחתו הלימודית של התלמיד ובכוחה ליצור תובנה אצלו לגבי תהליכי חשיבתו. רכישת הרגלי חשיבה מטא-קוגניטיבית ניתנת להשגה הן על ידי הדגמת המלמד, והן על ידי התנסות מגוונת של הלומד בעריכת תצפיות ב"זמן אמת" על דרכי פעולתו של הזולת ושל עצמו. מבחינת התלמיד, מעבר לצורך ללמוד את דרכי הפעלתם של תהליכי תובנה מטא- קוגניטיביים, יש גם צורך ליצור אצלו מוטיבציה שתוביל להפעלת תהליכי בקרה על החשיבה העצמית. מבחינת המורה, יש לטפח אצלו את המודעות בצורך של הוראה בעלת אופי מטא- קוגניטיבי, ולהביאו לידי הפעלת תהליכי בקרה, שיהיו דיפרנציאליים ומותאמים לנתונים המשתנים של מצבי ההוראה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: ariel.pdf

שם העבודה: השפעת שילוב גיליון אלקטרוני בהוראת הביולוגיה על מידת המוכנות של תלמידי תיכון ערביים להתמודד עם משימות הקשורות בנתונים כמותיים ודרכי ייצוגם

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 29/03/2015
שם מחבר/ת: ד''ר חמזה ג'בארין
ד''ר חמזה ג'בארין
הקניית מיומנויות קוגניטיביות הקשורות בעיבוד נתונים כמותיים ובהצגתם באופן גרפי או טבלאי היא אחת המטרות המרכזיות של הוראת המדעים בארץ ובעולם, החל בכיתות ה' – ו' וכלה בכיתות הגבוהות של ביה"ס התיכון. ממצאים מחקריים ועדויות לא פורמליות של מורים מרמזים על כך שהתלמידים הערבים נוטים להירתע מהתמודדויות עם משימות הקשורים למושגים סטטיסטיים מתמטיים ולעיבוד נתונים כמותיים. ממצאים אלה מרמזים גם על כך שהתלמידים במגזר הערבי מעדיפים שיטות הוראה המאפשרות להם להיות פסיביים ונרתעים ממשימות בית-ספריות הדורשות מהם מעורבות אישית פעילה. בעשור האחרון, שילוב הגיליון האלקטרוני יוצר סביבת למידה העשויה לספק הזדמנויות חדשות לשיפור תהליך ההוראה והלמידה של מושגים כמותיים- סטטיסטיים ולפיתוח מיומנויות קוגניטיביות רלוונטיות. המחקר הנוכחי עקב אחרי התמודדותם של תלמידי תיכון ערבים עם משימות הקשורות ל-: א) עיבוד וארגון נתונים כמותיים וסטטיסטיים. ב) ייצוג של הקשר בין משתנים כמותיים באמצעות גרפים וטבלאות. קבוצת הניסוי כללה שתי כיתות ט' (N=67 ) ושתי כיתות י"א ( 67=N ) הלומדות לבחינת בגרות במדעי החיים והחקלאות ברמה של 5 יח"ל. התלמידים ביצעו במסגרת יחידת הלימוד, 9 פעילויות משולבות גיליון אלקטרוני והעוסקות בסוגי הגרפים העיקריים המופיעים בתוכנית הלימודים "מדעי החיים והחקלאות". היחידה נלמדה ראי/ה עוד ... במשך 10 מפגשים (כ- 3 חודשים). כל מפגש ארך כשעתיים והתקיים במעבדת המחשבים של בית הספר. לסדרת המפגשים של הניסוי קדמה תקופת הכנה להכרת הגיליון האלקטרוני. לפני הניסוי התקיימה שנת הרצה של שיטת ההוראה ושל כלי ההערכה על קבוצה של תלמידי ט' ו- י"א ( 137=N ). שאלות המחקר היו: א. מהם הישגי תלמידי כיתות ט' ו- י"א (אשר למדו את יחידת הלימוד המשולבת גיליון אלקטרוני) במיומנויות קוגניטיביות הקשורות בעיבוד נתונים וייצוגם הגרפי? ב. האם קיימת אצל התלמידים נטייה להימנע ממשימות הקשורות בנתונים כמותיים ודרכי ייצוגם? ג. מהן עמדות התלמידים כלפי השימוש במחשב (גיליון אלקטרוני) וכלפי שיטת הוראה המחייבת מעורבות אישית פעילה במהלך השיעור, לעומת שיטות מסורתיות המאפשרות להם להימנע מכך? המחקר התבצע על פי דגם "לפני-אחרי", והוא שילב כלים כמותיים וכלים איכותיים. הכלים היו: שאלון הישגים בקריאה וניתוח נתונים המוצגים באמצעות גרפים וטבלאות; שאלון הישגים בבניית גרפים וטבלאות; שאלון העדפות לגבי הרכבי בחינות ונושאי למידה; שאלון אקלים כיתה; שאלון המשך למידת מדעי חיים בשילוב גיליון אלקטרוני; ראיון מובנה; מעקב במהלך שלב ההוראה בשילוב הגיליון האלקטרוני. בכיתות ט' בוצעו תצפיות בשיעורים לצורך מעקב אחרי פעילות התלמידים והועברו שאלוני הערכת הישגים ועמדות לפני ואחרי תקופת הלמידה. כמו כן קוימו אחרי תקופת הלמידה ראיונות אישיים אצל מדגם של כמחצית התלמידים. לכיתות י"א הועברו אותם השאלונים באותם המועדים. הישגי כיתות י"א שימשו כמישור ייחוס להישגי כיתות ט'. ממצאי המחקר – הממצאים הכמותיים מבוססים על השאלונים בהתאם לפירוט הבא: שאלוני הישגים: הן בכיתות ט' והן כיתות י"א נמצא שיפור (הבדלים מובהקים, 0.001>P) בין הישגי התלמידים , "לפני" ובין הישגיהם "אחרי" תקופת ההוראה המשולבת גיליון אלקטרוני. השיפור התבטא, הן במיומנויות קריאה ופירוש נתונים המוצגים בגרפים וטבלאות והן במיומנויות בנייה של תצוגות גרפיות וטבלאיות. בשני מועדי הבדיקה, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הישגי תלמידי כיתות ט' לבין אלה של תלמידי י"א. שאלוני עמדות כלפי משימות כמותיות וסטטיסטיות: לאחר תקופת ההוראה המשולבת גיליון אלקטרוני הפכו עמדות התלמידים לחיוביות יותר כלפי נושאים הקשורים בעיבוד נתונים, בתצוגות גרפיות ובהיבטים כמותיים וסטטיסטיים בביולוגיה. באופן כללי, ההעדפות היו ברורות יותר אצל תלמידי כיתות ט' מאשר אצל תלמידי כיתות י"א. לגבי היחס לשיטת ההוראה, כפי שנמדד באמצעות שאלון "אקלים כיתה", כמעט לא נמצאו הבדלים בתחושת אקלים הכיתה בין תלמידי כיתות י"א וכיתות ט', התלמידים ציינו את "הסיפוק" שלהם משיטת ההוראה, את "הארגון" היעיל של השיעורים ואת המידה הרבה בה הבינו את "הייעוד" של השיעורים. "קצב" ההוראה ו-"הקושי" נתפסו לרוב כסבירים. לגבי מידת "התחרותיות" והאופי "החוקר" של השיעורים, היו העמדות חלוקות יותר ולא נמצאו נטיות ברורות. בשאלון נוסף הצהיר אחוז גבוה של תלמידי כיתות ט' על רצונם להוסיף וללמוד בהמשך לימודיהם התיכוניים מדעי החיים בשילוב גיליון אלקטרוני. אצל תלמידי כיתות י"א, ההתלהבות
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: hamzapdf.pdf

שם העבודה: תחושות ניכור חברתי ותרבותי

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 29/03/2015
שם מחבר/ת: ד''ר עדי מרגלית
ד''ר עדי מרגלית
מזה שלושה עשורים הולכת וגוברת הדאגה בקרב הציבור הרחב, אנשי מקצוע ומקבלי ההחלטות, מתופעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים ומהצורך הדחוף לטפל בצמצום התופעה בקרב בני הנוער. השיח בספרות המחקרית דן רבות במאפייני רקע כקשורים לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים. המחקר הנוכחי מציג נקודת ראות חדשה הנוגעת למימד הניכור והקשר שלו להתנהגויות הרסניות אלו. משמע, שבקרב בני נוער באוכלוסיה הערבית בישראל תחושות של ניכור חברתי ותרבותי קשורים בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים. בבסיס מחקר זה קיימות הנחות תיאורטיות המגדירות ניכור בדיסציפלינות שונות. באמצעות תיאוריות אלו נבחנו תחושות הניכור החברתי תרבותי ונבדק הקשר בינן לבין שימוש בחומרים פסיכואקטיביים מטרת המחקר: מטרת מחקר זה היא לבדוק את מהות הקשר בין תחושות הניכור של התלמיד המתבגר הערבי, הרגשתו לגבי שיתופו או אי שיתופו בחברה ובתרבות, ואת הקשר בין הרגשות הללו לדפוסי השימוש בחומרים פסיכואקטיביים. שיטה מערך המחקר: שיטת המחקר שילבה מתודולוגיה כמותנית שאלונים, ומתודולוגיה איכותנית ראיונות. נבדקים: תלמידים מתבגרים באוכלוסייה הערבית בישראל, גילאי 13- 18, מ-21 ישובים ערבים מכלל הארץ: גליל , משולש ונגב, הלומדים בבתי - ספר על יסודיים. במחקר הכמותני כללה קבוצת הנבדקים 3,099 תלמידים מתבגרים באוכלוסייה הערבית בישראל במחקר האיכותני כללה קבוצת הנבדקים 20 תלמ ראי/ה עוד ... ידים מתבגרים באוכלוסייה הערבית בישראל. ממצאים: 1. ממצאים כמותניים: נמצא קשר מובהק בין מדד הניכור הכולל לבין השימוש בחומרים פסיכואקטיביים. 2. ממצאים איכותניים: מתוך הראיונות נבעו מספר תמות מרכזיות אשר ביטאו את תחושות הניכור החברתי תרבותי מנקודת ראות המתבגרים במעגלים שונים בחייהם: במערכות היחסים במשפחה הגרעינית והמורחבת, בקונפליקט בין מסורת לקדמה, בקשרי החברות בקבוצת השווים, ביחסי הגומלין פנים וחוץ בית ספריים ובקשר ממסד פרט. מסקנות: ממצאי המחקר הן הכמותניים והן האיכותניים הצביעו על כך, כי תחושות של ניכור קשורות עם שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. מתבגרים שחשים ניכור מצד המשפחה, הקהילה, החברים, בית הספר והממסד, צוברים תסכולים. מתבגר שטעון בתסכול עשוי לפרוק אותו בצורה של אלימות עצמית כדוגמת שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. מן הממצאים עולה כי תחושות הניכור בקרב מתבגרים באוכלוסייה הערבית בישראל נובעות מתפיסתם של המתבגרים את רמת ההדרה הגבוהה מצד הסביבה בה הם חיים ואיתה באים במגע בחיי היומיום: משפחה, בית ספר, חברים, קהילה, ממסד. מתוך השאלונים והראיונות עם המתבגרים נמצא כי הם מעורבים, מודעים לבעיות חברתיות, רוצים להשתייך ולהרגיש שייכות.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: adi.pdf

שם העבודה: "המחתרת היורידית": השתלבותם של עורכי-דין יהודים במאבק הציוני בשנים 1947-1938 בפלשתינה-א"י

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 25/03/2015
שם מחבר/ת: שמעון-ארז בלום
שמעון-ארז בלום
בעשור האחרון לקיומו של המנדט הבריטי בארץ פעילות התנועה הלאומית היהודית - לצד זו הפלסטינית- גאתה והגיעה לשיא בעימות עם ממשלת המנדט. בתקופה סוערת זו, פעלו עורכי דין בשירות המחתרות היהודיות וארגונים ציוניים חשובים אחרים כדוגמת הסוכנות היהודית וקק"ל. פעילות זו שאני מכנה "מחתרת יורידית" (מושג שטבע עורך-דין אהרון בן-שמש בנוגע לעורכי הדין בשירות קק"ל) נעשתה בגזרות פעולה שונות. הפעילות כללה, בין היתר, ייעוץ וייצוג במשפטי המחתרות, ההעפלה וקרקעות. פעילות "המחתרת היורידית" יכולה ללמד על היחסים המורכבים בין משפט ללאומיות דאז. עם זאת, מוקנה לה מקום זניח בהיסטוריוגרפיה ובמחקר האקדמי של תולדות המאבק הציוני. על רקע החוסר במחקר שאלת-העל של המחקר היא: כיצד השתלבו עורכי-דין יהודיים במאבק הציוני בשלושת תחומי הפעולה: משפטי מחתרות, קרקעות והעפלה בשנים 1947-1938 בפלשתינה-א"י? מרבית הטיעונים המרכזיים של העבודה, אשר חלק מהם אפרט בקצרה בהמשך, נובעים מתוך נקודת המוצא התיאורטית כי חברי "המחתרת היורידית" עסקו בעריכת-דין ציבורית-לאומית (cause lawyering/ public- national lawyering) לפי הפרדיגמה הקיימת בספרות המחקר שעיקריה מובאים בפרק התיאורטי (פרק 1) של העבודה. פרדיגמה זו עניינה לפי ספרות המחקר, בין היתר, ברתימת עריכת הדין לשינוי הסטאטוס קוו הפוליטי ובהגנה על הנ ראי/ה עוד ... פגעים ממנו. הנחת היסוד שלי היא, כי עורכי הדין בהם אתמקד פעלו למען מטרה פוליטית-לאומית של שינוי המצב הקיים בארץ-ישראל. פרדיגמה זו היא בעלת זיקה בולטת למושגים רלוונטיים מרכזיים אותם העבודה מיישמת כגון זהות ויחסי כוח. מבחינת שש הפרשות שבעבודה עולים מספר טיעונים בדבר אפיונים של תופעת "המחתרת היורידית" בכללותה ומשקלה במאבק הציוני בעשור האחרון של תקופת המנדט ותמצית חלק מהם היא זו : 1. כחידוש למה שהוערך במרבית ספרות המחקר עד כה, עורכי הדין בהם התמקדת היו ברובם בעלי משקל סגולי ממשי ולעיתים משמעותי בהתוויית ההתפתחות הקונקרטית של המאבק הציוני חרף כפיפותם להנהגה הציונית. 2. ההנהגה הציונית של היישוב המאורגן אכן ראתה חשיבות עקרונית במשפט ככלי במאבק הלאומי במרבית תחומי פעילותו. חרף האתוס החלוצי - ויש הטוענים אף האי-ליגליסטי - הרי שפעמים רבות למעשה ההתיישבות קדם מאבק משפטי בו היו מעורבים נושאי תפקידים בכירים בקק"ל ולאחר מבצעי ה"הגנה" נערכו משפטים צבאיים אליהם נשלחו באופן שיטתי ואינטנסיבי סנגורים בכירים. 3. חרף כל זאת, אין אני טוען כי החיבור בין המשפט למאבק הלאומי באותה עת היה חיבור הרמוני. עורכי הדין פעלו במסגרת כללי הזירה המשפטית שעוצבה ע"י השלטון המנדטורי ופועלם המקצועי ביטא כפיפות והכרה דה-פקטו בקיומה של ההגמוניה הבריטית. מצב זה הוביל לעיתים לעימותים בין עורכי דין לבין נאשמים או בין עורכי דין לפעילים בהנהגת הארגון וכן לעימותים בין עורכי הדין עצמם.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: shimon.pdf

שם העבודה: ספרות נשים וספרות גברים בתקופת היישוב: משא ומתן על הנארטיב הלאומי

נושא מחקר: ספרות

תאריך פרסום: 25/03/2015
שם מחבר/ת: רונית גז
רונית גז
מחקר זה עיקרו קריאה פרשנית בטקסטים ספרותיים של סופרים וסופרות מתקופת התחייה הלאומית ומתקופת היישוב, ברוח תיאוריות ספרותיות, מגדריות, פמיניסטיות, פסיכולוגיות, היסטוריות ופוסט ציוניות הרווחות בשיח התרבותי בימים אלו. המגמה שתנחה את הדיון לא תהיה אסתטית-אמנותית בלבד, אלא גם חברתית, מגדרית ופוליטית. היעד הוא לבחון את אופי השיח שהסופרות מנהלות עם הסופרים הקאנוניים בני-תקופתן, ואת תרומתן להרחבת גבולות מאפייני הקאנון של הספרות העברית החדשה. פואטיקת-העל של הפרוזה הקאנונית עוצבה על ידי גברים ולמענם – החל בסיפורי העיירה שהעמידו במרכז את שלבי חניכתו של הבן, דרך סיפורי התלוש שהתמקדו במשבר הזהות של הצעיר המשכיל שעזב לכרך החילוני המודרני, וכלה בעלילת-העל הציונית שכוננה את המיתוס של "העברי החדש". כך הפכה הפרוזה הקאנונית למנגנון רב-כוח המנטרל והודף את האפשרות לתת במה לשיח מגדרי משוחרר מהטיות אנדרוצנטריות. באופן זה נדחקה הצִדה האפשרות שהאשה תוכל לבטא את עולמה הפנימי או להשפיע על הלכי הרוח הלאומיים, החברתיים והתרבותיים. כך גם נחסמה האפשרות לבחון את מאפייני השיח המגדרי שהתנהל בין כתיבתם של הסופרים הגברים לבין כתיבתן של הסופרות. ככלל ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה התעלמה כמעט לחלוטין מהפרוזה של הסופרות דאז (ראו סלושץ, 1905; בן אביגדור, 1908; לחובר, 1929; שפירא 1939; הלקין, 1958; סד ראי/ה עוד ... ן, 1962, 1–70; קורצוויל, 1982, 1– 146; שקד, 1983), ו/או הדירה וממשיכה להדיר אותה עד לעצם כתיבת מחקר זה מחוץ לקאנון ( הולצמן, 1997, 367–385; שוורץ, 2005, 128–147). מגמה היסטוריוגרפית זו, כדברי תמר הס, תרמה ליצירת תיאורים מעוותים וחלקיים של תולדות הספרות העברית החדשה (הס, 2003). המחקרים הפמיניסטיים שהתפתחו משנות השמונים של המאה שעברה ואילך דלו מתהומות הנשייה יצירות של סופרות אלומות, החלו לבחון את הפרוזה שלהן לפי כלי מחקר פמיניסטיים, ניסו לשרטט היסטוריוגרפיה של הכתיבה הנשית בתקופה הנדונה, ואף נטו לבקר את זו האנדרוצנטרית – הקאנונית (כהנא-כרמון, 4.2.1988; ברלוביץ, 1983; 2001; 2003; רתוק, 1994, 274–287; גוברין, 1988, 94–120; שירב, 1998; לובין, 2003, 116–159; קרן, 2010, 11–27, 172–226). אבל הגל המחקרי הפמיניסטי הותיר את הסופרות במרחב משל עצמן, מחוץ למרכזו של השיח התרבותי. הוא טיפל בעיקר בכתיבה הנשית גופא ומעט מאוד בשיח המגדרי המתנהל בינה לבין הספרות האנדרוצנטרית. כדברי בילי מלמן המחקר הפמיניסטי בוחן את מקומן של הנשים בחברה היהודית-ישראלית, אך אינו מנסה לשלב את החוויה הנשית בניתוח מקיף יותר של תהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים מעצבים (מלמן, 1995, 245). יחד עם זאת, ניכרים ניצנים של שינוי בגישה הכללית לפרוזה של האשה במחקריהם של שחר פינסקר, שילה ג'לן, נעמי סיידמן, מרק ברנשטיין על יצירתה של דבורה בארון – מחקרים המתחקים אחר אופי השיח המגדרי המתפתח בין סיפוריה, לבין הסופרים בני-תקופתה (ראו Seidman, 1997, 41–67; Jelen, 2007, 1–19; Pinsker,2007, 145–173; Bernstein, 2007, 117-145). מחקרי עתיד להרחיב כיוון זה ולחדש בהצגת נקודות מבט נוספות. התפיסה המרכזית שתנחה את תוואי המחקר היא "פוסט ציונית מגדרית". תפיסה המשלבת לא רק את הנארטיב הלאומי והציוני הגברי (על מכלול סוגותיו ונוסחיו), אלא גם את גרסתו הנשית, תוך ביטול הגבול בין מרכז לשוליים וערעור המדרוג המעמדי בין הסופר לסופרת. רק כך ניתן יהיה לבחון את יחסי הגומלין בין הנוסחים השונים, כמהלך העשוי לתרום לעיבוי והשלמת התמונה ההיסטוריוגרפית של הספרות העברית החדשה ול"תיקון המגדרי" הנחוצה לה. אני מציעה לשלב את סיפוריהן של דבורה בארון, בתיה כהנא ושושנה שבבו בלב ליבו של השיח ההיסטוריוגרפי הספרותי, לא כאופוזיציה לסיפור ההיסטורי הגברי, דוגמת סיפוריהם של יוסף דב ברקוביץ, יעקב שטיינברג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויוסף לואידור אלא כשיח המשלים אותו מבחינה מגדרית. למחקר ארבעה פרקים: הפרק הראשון יציג את רב השיח המגדרי על סיפור העיירה היהודית של תקופת התחייה בסיפורים: "מאריאשקה" של ברקוביץ, "בת ישראל" של שטיינברג ו"פראדל" של בארון. הפרק השני יציע קריאה מגדרית חדשה בסיפורי התלוש: "עורבא פרח" של ברדיצ'בסקי, "מלפפונים" של ברקוביץ וכן הטרילוגיה של בארון הכוללת את הסיפורים: "בחינות", "שוקולד", "קיצו של זיו סנדר". הפרק השלישי יעסוק בסיפורים "זהבה" של כהנא ו"השיקוי המופלא של שמחה" של שבבו – סיפורים המציינים התכתבות נשית רטרוספקטיבית עם סופרי התחייה הלאומית. והפרק הרביעי יתמקד במשא ומתן מגדרי על צביון עלילת העל הלאומית-צי
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: ronit.pdf

שם העבודה: דימונה – העשור הראשון והשפעתו על התפתחות העיר

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 25/03/2015
שם מחבר/ת: דניאלה רייך
דניאלה רייך
מטרת המחקר: לעסוק בעשור הראשון של דימונה מתוך גישה של היסטוריה מקומית ולבחון האם ובאיזו מידה סימן עשור זה את קווי ההתפתחות העתידית של העיר והשפיע על גורלה לטווח ארוך. ההגיון המחקרי: המחקר המקיף על עיירות הפיתוח בכלל המצוי בארץ הנו דל ואינו עדכני וכן לרוב מתמקד במדיניות הקמתן של הערים החדשות שחלקן הפכו לעיירות פיתוח. המחקר הקיים כמעט ואינו מתייחס להיבטים היסטוריים חברתיים – תרבותיים ומקומיים של עיירות הפיתוח בכלל ושל דימונה בפרט. הצגת הנושא: דמיון רב היה קיים בין ערי הפיתוח בשנות החמישים והשישים בתחומי הדיור, התעסוקה והתעשייה וגם בתחומים האתניים, חברתיים ותרבותיים. הדמיון שבין ערי הפיתוח הוביל את החוקרים ואת קובעי המדיניות להתייחס אליהן כאל מקשה אחת. בניגוד לגישה זו, מחקר זה יתמקד בעיר דימונה בלבד. מתוך הסכמה עם טענתו של ליפשיץ שגרס שלמרות ש'מצב הפתיחה' של ערי הפיתוח היה דומה, ולמרות שההתייחסות המרחבית הייתה דומה, התוצאות שהתקבלו, הן שונות. מחקר זה מניח כי השוני נובע מן האירועים והתהליכים השונים שעברו הערים השונות, מן ההוויה המקומית השונה ממקום למקום, מן ההתרחשויות הייחודיות של כל מקום ובשל הקודים החברתיים-תרבותיים שנוצרו ויצקו וקבעו את הדפוסים המקומיים והייחודיים למקום, ובעיקר לאלו הראשונות שנתהוו בעשור הראשון. מחקר זה מניח כי להיווסדותם ויצירתם של מהלכי חיים בעשור הראשון, ראי/ה עוד ... חשיבות גדולה על 'תמונת' העיירה כיום ולכן מחקר זה מתעתד להתחקות אחר העשור הראשון ויבקש לזהות ו'לשחזר' את אותם הקודים, הדפוסים וההווייה כיום יומית בשנים 1955-1965. המסגרת הנושאית – מחקרית: המחקר הוא מסוג של היסטוריה מקומית. בו יש שאיפה לתאר את דימונה עיר הפיתוח על מכלול העובדות ההיסטוריות – גיאוגרפיות של היישוב וכן כתיבת היסטוריה חברתית המנסה להתחקות אחר חייהם של ראשוני דימונה באמצעות תיאור ההתרחשויות בהוויית חיי היום יום בעשור הראשון. כמו כן, העבודה תבחן ותנתח את מגוון התהליכים החברתיים – תרבותיים של העיירה בשנים 1955 – 1965. ההתמקדות היא בשנות ההקמה והצמיחה של היישוב דימונה, אם כי ייעשה ניסיון לשקף, באמצעות התמונה שתצטייר מעשור זה בדימונה, את החברה הישראלית העכשווית ולבדוק את ההשלכות מה"יצירה" המקומית על מדינת ישראל בכלל: האופן בו היא קולטת עלייה, ממקמת ומיישבת את העולים, יחסה של המדינה - חברה לעוליה מבחינת שילובם בחברה הותיקה, אם בכלל. וכן תיבדק מצד אחד הגישה של המדינה לישובים הנמצאים רחוק ממרכזה הגיאוגרפי: האם אלו הם רק שוליים גיאוגרפיים או שמא גם שוליים חברתיים – תרבותיים ומצד שני תחושותיהם ונקודת מבטם של התושבים בנושא זה. בחלקה הראשון של העבודה יתוארו הסיבות ומדיניות ההתיישבות באותן שנים בארץ ישראל. העבודה תתאר את המדיניות והתכנון של הקמת עיירות הפיתוח. תיבדק השאלה האם ההתיישבות בדימונה תאמה מדיניות זו? בחלקה השני של העבודה אתאר את הקמתה של דימונה מראשיתה. ממחנה פועלים של מפעלי ים המלח דרך אוהלי וצריפי המעברה ועד להכרזתה כעיר פיתוח. המחקר יעסוק בכוונותיו של הממסד המיישב ביחס לנקודה זו האם וכיצד קיומו של מחנה עובדים בקרבת מקום, סייעה לקידום מטרה זו. כמו כן יבדוק, האם הגופים הממסדיים, בבואם להקים יישוב, נתנו את דעתם על מיקומה הגיאוגרפי המיוחד של דימונה בלב המדבר וריחוקה ממרכזים עירוניים גדולים והשפעתו של גורם זה על התפתחותה. וכן ההשלכות הנובעות מכך על עתידה של הנקודה. העבודה תתאר את האוכלוסייה שהגיעה אל המקום (בחירה או אילוץ?) האם נעשה ניסיון להתאים בין האוכלוסייה למען הגשמת המטרות הגופים הממסדיים המיישבים וחזון מנהיגי המדינה בראשיתה? (דימונה כבירת הנגב). המצע של הפרקים ההיסטוריים – גיאוגרפיים והדמוגרפיים יהוו נקודת מפתח להמשך הדיון שיעסוק בתהליכים התרבותיים – חברתיים שהתפתחו בעיירה בעשור הראשון. אין הכוונה לבחון תהליכים אלה לאורן של תיאוריות סוציולוגיות אלא לפרוט את התהליכים הכלליים באמצעות התרחשויות מחיי היום יום. חקר, תאור, בדיקה ובחינה רחבה ומגדלת בנושאים כמו מגורים, פרנסה, סעד רווחה ובריאות, חינוך ותרבות. יצטרפו לתמונה כללית טובה של צביונה המיוחד של דימונה. וכן יאפשרו הצצה עמוקה על תמונות שונות ממגוון תחומים שיבנו את התמונה השלמה הטובה. כוונת העבודה היא להציג את הרצף ההתפתחותי בין הרעיונות והכוונות של מדיניות ההתיישבות בעבר לבין ההתהוות של המציאות בפועל בשטח ואת התוצאה וההשלכות של הרעיונות וההתרחשויות הללו על החברה, המדינה ועל היום.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: daniela.doc

שם העבודה: חיי הדת והרוח של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה

נושא מחקר: היסטוריה

תאריך פרסום: 24/03/2015
שם מחבר/ת: ימימה חובב
ימימה חובב
עבודה זו מבקשת לשרטט תמונה מלאה ומפורטת של חיי הדת והרוח של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה, מראשית המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18. תמונה זו מוצגת בשני רבדים. האחד, זה של הדימויים, תפיסות העולם והאידיאלים. המחקר מבקש להשיב לשאלות הבאות: מהו היו האידיאלים הדתיים ביחס לאשה? אילו דרישות הופנו אליה בתחום הדתי? כיצד נתפסה מהותה הרוחנית? וכיצד הוערכה עשייתה בתחום הדתי? הדיון בשאלות אלו מבחין בין התפיסות שהתקיימו בקבוצות שונות בחברה היהודית, הן על פי הבדלים מגדריים והן על פי הבדלים מעמדיים. כאן מתבררת השאלה האם הדתיות הנשית נתפסה והוערכה באופנים שונים על ידי נשים ועל ידי גברים? והאם היו הבדלים בתפיסות לגבי הדתיות הנשית בקרב בני העלית הלמדנית ופשוטי העם? הרובד השני שבו עוסקת העבודה הוא זה של מציאות החיים. כאן מוצגים גילוייה המעשיים של הדתיות הנשית ונדונות השאלות הבאות: כיצד קיימו נשים את ההלכה והמנהג? באילו תחומים התרכזה העשייה הדתית הנשית? והאם היו לדתיות זו גילויים פרטיים ואישיים בלבד, או שמא גם גילויים ציבוריים? גם בהקשר זה המחקר עומד על מורכבותה של החברה ומצביע על הבדלים בין דתיותן של נשים מקבוצות חברתיות שונות – בנות העלית הלמדנית מול מעוטות ההשכלה, נשות העלית הכלכלית מול נשים עניות או משרתות, תושבות הקהילות הגדולות מול נשות הכפרים והקהילות הקטנות המרוחקות מן הערים הגדולות. ראי/ה עוד ... כמו כן נבחנת שאלת השכלתן של הנשים בחברה האשכנזית המסורתית, בתחומי הקודש והחול, מבחינת אופייה ותכניה, תוך התייחסות לשאלות הבאות: מה היה היקף ידיעת הקריאה והכתיבה – בעברית וביידיש – בקרב נשים? אילו ספרים קראו נשים באותה תקופה? אילו תכנים וערכים קלטו מן המקורות הספרותיים שקראו? ומה היה היקף היצירה הנשית בתקופה זו? ההנחה העומדת בבסיס המחקר היא כי לימוד ההיסטוריה דרך זווית ראייה הבוחנת את ההבדלים החברתיים והתרבותיים בין גברים לנשים, ואת ההיררכיות והמבנים החברתיים הנגזרים מהבדלים אלו, יש בו כדי להעניק ללומד תובנות חדשות לגמרי על ההיסטוריה, ולספר סיפור היסטורי חדש. בחקר ההיסטוריה הדתית הנשית יש אם כן כדי להציג תמונה שונה מזו שמקובל היה להציג עד כה ביחס לחיי הדת בחברה המסורתית באופן כללי; תמונה מורכבת ורב גונית הרבה יותר. בעבודה זו נַעֲשָה שימוש במקורות רבים מז'אנרים ספרותיים שונים ומגוונים: ספרי מוסר (בעברית וביידיש), ספרי מצוות לנשים, ספרי התחינות לנשים, ספרי מנהגים, ספרי דרשות, ספרי שאלות ותשובות, ספרי זיכרונות, ספרי סגולות, שירי מוסר ושירים בנושאים היסטוריים, ספרי מעשיות, מכתבים אישיים, צוואות, הספדים, פנקסי קהילות ועוד.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: yemima.pdf

שם העבודה: תפיסות תהליכי למידה של סטודנטים להוראה ומורים מתחילים: חקר מקרה של הכשרת מצטיינים להוראת מקצועות היהדות

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 08/03/2015
שם מחבר/ת: גילת כץ
גילת כץ
מחקר זה בוחן תפיסות למידה של סטודנטים-מורים, בתוכנית להוראת מקצועות יהדות בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים. המחקר מאפיין את תפיסות הלמידה שלהם ובוחן האם ואם כן אלו תמורות חלו בתפיסות אלו. ההתייחסות לסוגיה זו בוחנת שלושה תחומי למידה: למידת תכנים, למידת מיומנויות ולמידת נורמות התנהגות. המחקר מתפרס על ארבע שנות ההכשרה ותקופה של חמש שנים שלאחר ההכשרה, בהן בוגרי התוכנית משמשים כמורים בפועל. ההיבטים שנבחנו הם: א. תפיסות הלמידה שאומצו על ידי הסטודנטים-מורים ויושמו בפועל. ב. חזונם של הסטודנטים-מורים אודות תפיסת הלמידה הראויה, והמתח הקיים (אם בכלל) בין החזון לבין תפיסת הלמידה בפועל. ג. השינויים שחלו בפועל ובחזון של הסטודנטים-מורים לאורך תשע שנות המחקר. שיטת המחקר הינה איכותנית בפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית. ארבעה-עשר הסטודנטים-מורים, משתתפי המחקר, סיימו את לימודיהם בתכנית 'רביבים', תכנית להכשרת מצטיינים להוראת מקצועות יהדות בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים. במשך תשע שנים, נאספו נתונים רבים באמצעות תצפיות וראיונות עומק. כך זוהו שש תפיסות למידה: למידה דרך התניה אינסטרומנטלית, למידה דרך חיקוי ישיר, למידה דרך חיקוי באמצעות סמלים, למידה דרך עיבוד קוגניטיבי, למידה דרך עיבוד רגשי ולמידה קונסטרוקטיביסטית. אצל כל אחד מן הנחקרים בדקנו את תפיסת הלמידה בכל אחד מן התחומים הנחקרים: למידת תכנים, למידת מיומנויות ול ראי/ה עוד ... מידת נורמות התנהגות. מניתוח הנתונים יצרנו 'תאוריה מעוגנת בנתונים' אודות תפיסות למידה של סטודנטים-מורים והשינויים שחלו בהן. ממצאים עיקריים והשתמעויות: מתוך ניתוח הממצאים זוהו חמישה דפוסים של תפיסות למידת תכנים, ששה דפוסים של תפיסות למידת מיומנויות וארבעה דפוסים לתפיסת למידת נורמות התנהגות. מיקמנו את דפוסי תפיסות הלמידה שנמצאו על פני הרצף שבין למידה 'עמוקה' אקטיבית, לבין למידה 'רדודה' פאסיבית. מרבית הדפוסים מציגים מספר שלבים בתהליך הלמידה. התמונה העולה ממחקר זה היא, שבקבוצת הנחקרים יש ריבוי של תפיסות למידה הפונות לאקטיביות התודעה, בכל אחד משלשת תחומי הלמידה שנבדקו (למידת תכנים, מיומנויות ונורמות התנהגות). כמו כן, רוב מוחלט של הנחקרים אוחז בתפיסת למידה אקטיבית לפחות באחד מתחומי הלמידה הנחקרים. כמו כן מן הממצאים עולה כי אצל מרבית הנחקרים קיימות תפיסות למידה שונות ואף מנוגדות בלמידת התכנים, בלמידת המיומנויות ובלמידת נורמות ההתנהגות ורק מעטים אוחזים בתפיסת למידה אחת קוהרנטית בכל שלשת תחומי הלמידה. אחת ההשתמעויות מן הממצאים מצביעה על כך שסביבה לימודית יכולה לעורר למודעות ויכולה אף לחולל שינוי בתפיסת הלמידה. ומכאן יש להעלות את השאלה כיצד נכון לבנות תוכנית הכשרה בעלת סביבה לימודית משמעותית. כמו כן בעוד שבתפיסות למידת תכנים, ניכר אצל כל ארבעה עשר הנחקרים מתח מסוים, בין תפיסת הלמידה בפועל לבין חזונם המוצהר אודות תפיסת הלמידה הראויה, לא מצאנו פערים משמעותיים בין ההצהרות למעשים בתפיסות למידת מיומנויות ובתפיסות למידת נורמות התנהגות, ואף הנחקרים בדבריהם אינם מתייחסים לפערים בין החזון למציאות. תרומת המחקר יכולה לבוא לידי ביטוי בשלושה תחומים: האחד, עולמם של מתכשרים להוראה והכשרתם. השני, הוראת מקצועות יהדות בבתי הספר הממלכתיים והשלישי, תחום המחקר האיכותני.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: gilat.pdf

שם העבודה: Teaching Linear Algebra: Pedagogical Practices of Experienced Lecturers

נושא מחקר: מתמטיקה

תאריך פרסום: 15/02/2015
שם מחבר/ת: ד''ר אימאן אטרש
ד''ר אימאן אטרש
אלגברה ליניארית הינו מקצוע בסיסי שסטודנטים בהתמחויות הנדסיות בשנה הראשונה באקדמיה חייבים ללמוד. מחקרים בנושא מצביעים על קשיים הן בהוראה והן בלמידה של הקורס. לסטודנטים, זהו קורס קשה שדורש מהם, בין היתר, להתמודד עם מספר רב של משפטים ומושגים תיאורטיים. למרצים, זהו קורס שמציב בפניהם אתגרים רבים בהוראה. מחקרים על הוראה של המקצוע מצביעים על כך שהמרצים לרוב נוקטים בגישה של "הגדרה – משפט – הוכחה" בהוראה ועל אי מוכנות המרצים להבין את הקשיים של הסטודנטים. כיצד מרצים הידועים כמוצלחים ובעלי ניסיון רב בהוראת אלגברה ליניארית מתמודדים עם אתגרים אלה ומה ניתן ללמוד מהם? שתי שאלות אלה הביאו למחקר הנוכחי. מטרות המחקר היו לאפיין את המעשים הפדגוגיים של מרצים מנוסים לאלגברה ליניארית המיועדים לסייע לסטודנטים בהבנת החומר של הקורס בשתי סביבות הוראה, עם ובלי מערכות תגובה כיתתיות (מת"כ), ולזהות את השיקולים המנחים אותם בבחירת המעשים הפדגוגיים שלהם. מת"כ הן כלי טכנולוגי המאפשר למרצים להציג שאלות במהלך ההרצאה כך שהתפלגות התשובות מופיעה בזמן אמת בפני הכיתה, המרצים צריכים להחליט איך לנתב את ההרצאה. משתתפי המחקר היו שני מרצים מנוסים לאלגברה ליניארית. במהלך המחקר, כל מרצה לימד את הקורס פעמיים במהלך שני סמסטרים כאשר בפעם השנייה נעשה שילוב של מת"כ בחלק מההרצאות. כלי המחקר כללו ת ראי/ה עוד ... צפיות מוקלטות בוידיאו ובאודיו, ראיונות חצי מובנים עם המרצים לגבי נושאים פדגוגיים ואפסטמולוגיים ושיחות מעמיקות לגבי קטעים נבחרים מההרצאות המוקלטות (Stimulated recall conversations). ניתוח הממצאים חשף תשע קטגוריות המייצגות את המעשים הפדגוגיים של המרצים. בנוסף, הממצאים מצביעים על מערכת המורכבת משלושה שיקולים המנחים את המרצים בעשייה הפדגוגית שלהם: מגבלות זמן, צרכים לימודיים של הסטודנטים ושיקולים הקשורים לערכים שהמרצים מאמינים בחשיבותם.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: eman.pdf

שם העבודה: EXPLORING THE NATURE OF THEIR ROLE FORMATION AND ROLE PRACTICE

נושא מחקר: מערכת החינוך

תאריך פרסום: 15/02/2015
שם מחבר/ת: חסיה פרידמן
חסיה פרידמן
This research studied the role of the English Subject Leader (SL) in high schools in Israel. My unit of research consisted of 5 English subject leaders, 2-3 departmental teachers and their principals. It enabled me to conduct an intensive case study methodology of a qualitative nature. I found that of all forces studied, the principal's figure and leadership vision had the most significant impact on the SL's role formation and role practice. The SLs had to carry out orders but were given limited amounts of authority. They were expected to follow their principals' educational vision which narrowed down their own position to the fulfilling of administrative/organizational assignments. The work of the rest of the teachers in the departments could be seen as isolated since their professional demands were not significantly and systematically met. Understanding the role of the SL appears pivotal to subject teachers' learning and development. Participative decision-making processes based on deep forms of trust and care, can potentially lead teachers to greater commitment to schools' goals and higher pupil achievement in the long run. Unfortunately, the current school syst ראי/ה עוד ... em is not yet organized to transform the prevailing "top down" management into a culture of collaboration based on relationships that treat teachers as leaders. Key words: subject leader, subject department, teachers, role, principal.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: hasia.pdf

שם העבודה: "גירושי בזק" – גירושים לאחר תקופת נישואים קצרה

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 15/02/2015
שם מחבר/ת: עינת רוחם-זארוק
עינת רוחם-זארוק
המחקר עסק בתופעת גירושי בזק. אלו גירושים לאחר תקופת נישואים קצרה, עד שנה מיום הנישואים ועד תחילת תהליך הגירושים. מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד חווים מתגרשים את תהליך גירושי הבזק מהיבטים שונים ומתוך כך ללמוד ולהבין סוג גירושים זה. גירושים הם אירוע רב מימדי עם השלכות קצרות וארוכות טווח הדורש התמודדות במישור האישי, המשפחתי והחברתי. תפיסת הגירושים, סיבותיהם והשלכותיהם עברו שינוי ברבות השנים. מהגדרת הגירושים כאסון טבע להגדרתם כהזדמנות לצמיחה; מסיבות קונקרטיות לגירושים כמו בגידה וקושי כלכלי לסיבות רגשיות כמו מימוש עצמי, ומהשלכות טראומטיות ובלתי הפיכות להשלכות חיוביות ומקדמות. בעשור האחרון חלה עלייה בשכיחות מקרי הגירושים בכלל, ועל אף שלא התבצעה הערכה סטטיסטית של גירושי בזק, סביר להניח שגם מקרים אלה התרבו. גירושי בזק הם זרם בתוך תופעת הגירושים. משתתפי המחקר היו בוגרים בשלב הבגרות המוקדמת. הנישואים והגירושים התרחשו באותו שלב התפתחותי. בשלב זה מתקיימים תהליכים של חקירה, חיפוש, ביסוס ובדיקות מחודשות של תחומי חיים שונים. אחד התחומים המשמעותיים הוא התחום הזוגי והמשפחתי. גם לאחר שהבוגרים מתאהבים, נכנסים לזוגיות ונישאים בשלב זה, ממשיך תהליך הבדיקה האישית. בנוסף צריכים הבוגרים להתחיל תהליך של הסתגלות לתא המשפחתי החדש. לתהליכים האלה יש השלכות על משך הנישואים ויציבותם. לשם בחינת חווית גירושי הבז ראי/ה עוד ... ק נבחרה גישה מחקרית איכותנית. רואיינו 20 בוגרים, בהם עשרה גברים ועשר נשים, בגילאי 22-35, שחוו גירושי בזק בתקופת הבגרות המוקדמת (עד גיל 30). הראיונות נוהלו בצורה של סיפורי חיים והובילו ליצירת נרטיב של גירושי בזק. עם סיום הנרטיב הספונטאני של המרואיינים, שהתקיים ללא התערבות המראיין/ת, נעשה שימוש בראיון עומק חצי מובנה, שמטרתו הייתה להבהיר או להרחיב נושאים שעלו בנרטיב הספונטאני. שיטת ניתוח הנתונים התבססה על 'התאורייה המעוגנת בשדה' על פיה החומרים שעולים מן השדה מכתיבים את התיאורייה ובונים אותה. שיטה זו התאימה ביותר למחקר בנושא גירושי בזק כיוון שלא התקיימו עדיין מחקרים תיאורטיים או אמפיריים בנושא זה. הראיונות נותחו באמצעות חלק ממודל לקלסיפיקציה ולארגון של סוגי ניתוח נרטיבי .(Lieblich, Tuval-Mashiach & Zilber, 1998) בניתוח הייתה התייחסות לתוכן סיפורי הגירושים והתייחסות לז'אנר הספרותי שלהם. ההתייחסות הספרותית מטרתה להאיר את חווית הגירושים באמצעות הבנת הסגנון הסיפורי שבהם בחרו המרואיינים להשתמש. הממצאים חשפו תהליך גירושים שונה מגירושים בשלב אחר של החיים מכמה בחינות: מאפייני מערכת היחסים לפני החתונה ואחריה, סיבות לנישואים ולגירושים,חווית הפרידה, תגובת המשפחה והחברה לגירושים והשלכות הגירושים. נמצאו שני דפוסים של מערכות יחסים שעלולות להסתיים בגירושי בזק. הדפוס הראשון הוא זוגות שתקופת החברות שלהם לפני ההחלטה להתחתן הייתה קצרה. הדפוס השני הוא זוגות שתקופת החברות שלהם הייתה ארוכה לפני ההחלטה להתחתן. לכל אחד מן הדפוסים יש מאפיינים שונים, אך קיימים גם מאפיינים משותפים. כמו כן עלו הבדלים בין המינים בחוויית הגירושים בהיבטים מסוימים וניתנה התייחסות גם לגירושי בזק בחברה הדתית. המאפיינים הספרותיים של סיפורי גירושי הבזק חיזקו את תפיסת המתגרשים את הגירושים כאפיזודה קצרה וחולפת בחייהם, עם למידה משמעותית בצידה. המחקר הנוכחי הוא המחקר הראשון שעוסק בגירושים לאחר תקופת נישואים כה קצרה. הוא מציג את המאפיינים הייחודיים לגירושים אלה. המחקר נותן תמונה מעמיקה של חווית גירושי הבזק, באמצעות סיפורי המרואיינים, ובכך תורם להרחבת הידע בנושא גירושים. המושג 'גירושי הבזק' מאפשר יצירת אבות טיפוס של גירושים על ציר התפתחותי: גירושי בזק – גירושים מוקדמים – גירושים מאוחרים, תוך הבחנה בין חוויות הגירושים השונות. כמו כן המחקר מחזק ומבסס תיאוריות התפתחותיות העוסקות בשלב הבגרות המוקדמת, תיאוריות העוסקות בהתפתחות האישיות בבגרות ובהתפתחות מושג ה'עצמי'. מאפייני שלב התפתחותי זה נמצאו כמשפיעים בעיקר על המניעים להתחתן ולהתגרש גירושי בזק. מחקר גירושי הבזק מרחיב את הידע הקיים בנושא התפתחות קשר רומנטי, ובתוכו את ההשלכות של שלבי ההתאהבות והאהבה על הנישואים. בנוסף, תיאוריות העוסקות בהבדלי מגדר יכולות למצוא במחקר הנוכחי ממצאים המדגישים הבדלים אלה, בעיקר בנושא המניעים לגירושי הבזק והשלכות של הגירושים האלה. יתרה מזאת, תיאוריות העוסקות בהבדלי מגדר בסיפורי נרטיבים, יכולות להשתמש במחקר הנוכחי כביסוס נוסף לקיום ההבדלים באופן סיפור החוויות. המחקר חושף בפני הציבור תופעת גירושים פחות מוכרת, או פחות מדוברת, ומביא למודעות את התהליך המאפיין גירושי בזק. דפוסים של מערכות זוגיות, שהתגלו במחקר הנוכחי כבעלי נטייה להסתיים ב
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: zg.pdf

שם העבודה: סוגיות מסיפור חייהן של עולות מחבר המדינות: החיים בברית המועצות, תהליך השתלבותן בחברה הישראלית וחווית הגיור- סקר נרטיבי

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 15/02/2015
שם מחבר/ת: ורד מור
ורד מור
מטרת המחקר הנוכחי הינה לתאר ולשפוך אור על סוגיות מסיפור חייהן של עשרים ושלוש עולות מחבר המדינות: חייהן בבריה"מ, תהליך השתלבותן בחברה הישראלית וחווית הגיור עבורן. התפרקותה של בריה"מ והתמורות הפנימיות שבאו בעקבותיה בסוף שנות השמונים הביאו לגל עלייה בהיקף שלא נודע כמותו בדור האחרון. החל מ-1989 השתלשלות המאורעות הפוליטיים והחברתיים בחבר המדינות הפכה את הרפובליקות השונות לבלתי יציבות ומי שיכול היה לצאת משם עשה זאת. צמצום האפשרויות לכניסת מהגרים לארה"ב, שהיוותה יעד מבוקש בעבר, ניתב גם הוא את החלק העיקרי של זרם ההגירה לישראל. יוצא מכך, שבפרק זמן קצר יחסית, קלטה מדינת ישראל למעלה ממיליון עולים, מחבר המדינות, שמיעוט גדול מתוכם אינו יהודי. במדינת ישראל, תחת חסותו של חוק השבות, מקבלים בני המשפחה הלא יהודים באופן מיידי סטטוס של עולה. עובדות אלו יצרו מציאות שאם עד סוף שנות התשעים עדיין היו רוב העולים יהודים, הרי שמשנת 1999 החלו להצטבר הערכות שמספרם של העולים הלא יהודים עולה על מספרם של העולים היהודים. בשנת 2000 הפכו הערכות אלו לעובדה רשמית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לראשונה בתולדות העליות לישראל הפכו הלא יהודים לקבוצת הרוב בקרב כלל העולים. בישראל, בשונה משאר מדינות העולם, לא ניתן להפריד בין הלאום והדת. אשר על כן, בצד המאפיינים הקבועים של תהליכי הסתגלות ו"תירבות" ראי/ה עוד ... (Acculturation) המאפיינים אוכלוסיות מהגרים שונות ברחבי העולם, הרי שבמציאות הישראלית נוספת גם התייחסות למאפיינים ייחודים אלו. משמעות הדברים היא, שמי שאיננו יהודי על פי ההלכה, מתקשה יותר להשתלב ולהרגיש חלק מהקולקטיב היהודי. יוצא אם כן, שהגיור יכול להוות תהליך המסייע בקליטתם התרבותית והחברתית של העולים בחברה היהודית במדינת ישראל. מטרת המחקר הנוכחי הינה לעקוב אחר קבוצה של עולות מחבר המדינות, שעברה תהליך גיור ולהבין את חווית הגיור עבורן ואת תהליך השתלבותן בחברה הישראלית. לפיכך, הרקע התיאורטי שהנחה חיבור זה כלל את הסוגיות הבאות: גורמי העלייה מחבר המדינות ומאפייניה, תהליך ההגירה, ההסתגלות לחברה הישראלית, מאפייני החברה הקולטת, המפגש שבין החברה הרוסית לישראלית, תהליך ה"תירבות" (Acculturation), העולים הלא יהודים בישראל, ההתבוללות הישראלית, הגיור כפתרון למעבר הבין תרבותי, הגיור מבחינה הלכתית, מאפיינים אישיים של מתגיירים בישראל והגיור בישראל הלכה למעשה. התפיסה המחקרית בעבודה זו התבססה על גישה איכותנית, הרגישה לממד הקיומי וההתנסותי של האדם, למחשבותיו, לאמונותיו ולעמדותיו. שיטת מחקר זו, המדגישה את הסובייקט, גורסת כי הבסיס להבנת עולמו של הפרט הוא הבנת המשמעות שהפרט מייחס לפעולותיו ולפעילויותיהם של הסובבים אותו. הקשבה לסיפורי חייהן של עולות חבר המדינות, שעברו תהליך גיור מאפשרת לנו להתוודע אל עולמן הפנימי, לשמוע את "קולן", ולתאר את מציאות חייהן כפי שהן רואות אותה. כך ניתן לחשוף את התיאוריה הגלויה או הסמויה של המספרות בנוגע לשאלה מי הן וכיצד הפכו להיות מי שהן כיום. במחקר זה רואיינו 23 עולות מחבר המדינות שעברו תהליך גיור, מכיתות שונות ברחבי הארץ, הנמצאות בארץ לפחות שנה ומדברות עברית. מאחר והרוב המכריע של הפונים לגיור מקרב עולי חבר המדינות הינן נשים, התמקד מחקר זה בגיור של נשים. נתוני המחקר נאספו מתוך ראיונות עומק חצי מובנים המשקפים את נסיון חייהן ואת המשמעות שהן מייחסות לתהליכים שעברו מתוך תפיסת עולמן. מתודת הניתוח התבססה על שקיפות של תהליך הניתוח על כל שלביו וחולקה לארבעה שלבים: שלב הניתוח הראשוני, שלב המיפוי, השלב הממוקד והשלב התיאורטי. התימות המרכזיות שעלו בניתוח פרקי החיים של המרואיינות היו: המשפחה (ההורים והקשר עמם, היחס למשפחתן, טראומות ילדות והגדרת זהותן), החיים בבריה"מ (החברה הרוסית וערכיה, תיאור חייהן בבריה"מ, אנטישמיות ומפגש עם גורם יהודי), הסיבות לעלייה לארץ (סיבות כלכליות, פוליטיות ואישיות, המידע על ישראל והציפיות מהארץ), העלייה לארץ (ההסתגלות לארץ, דפוסי ההסתגלות והקשיים בתהליך ההסתגלות), החיים בישראל (יחסן לתרבות ולמנטליות בישראל והנוסטלגיה לבריה"מ), מניעי החלטתן להתגייר ("להיות כמו כולם", עבור בן הזוג ומשפחתו, למען הילדים, בשל היחס לגויים, להכיר את התרבות והמסורת ומשיכה למיסטיקה), הקורס לגיור (החוויות החיוביות והשליליות) ותחושותיהן לאחר הגיור ( שמחה, הקלה, גאווה ונצחון, "תיקון" ושיפור בביטחון עצמי. מיעוטן ציין תחושת אשמה וחטא). ניכר, שחווייתן המרכזית של עולות חבר המדינות שעברו גיור, כפי שעולה מעבודה זו, היא חוויה של התמודדות עם מצוקה אישית או חברתית לאורך שלבי חייהן השונים. תחושות מצ
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: vered.pdf

שם העבודה: ממדע לאמונה: הגותו הארץ-ישראלית המוקדמת של יוסף שכטר

נושא מחקר: מדע ואמונה

תאריך פרסום: 15/02/2015
שם מחבר/ת: אשר שכטר
אשר שכטר
תקציר עבודה זו עוסקת בהגותו של הפילוסוף, ההוגה והמחנך, ד"ר יוסף שכטר (1994 -1901), אשר היה חבר צעיר וחשוב ב"חוג הוינאי" ואחד ההוגים המקוריים בארץ ישראל במאה העשרים . מחקרי ממוקד בזיקה שבין מדע לאמונה בהגותו הוינאית והארצישראלית המוקדמת של ש כטר ובעיצובה של תפיסתו הדתית לאור זיקה זו. מתוך התחקות אחר הביוגרפיה שלו ניכר , כי שכטר הושפע בבית אביו, רבי שואל צבי גאבר, מהוויה תלמודית, דתית וחסידית משמעותית . דמות זו כונתה בעבודתי זו "כתום ראשוני " של "האדם הדתי הראשון". זו נראית כעומדת בסתירה מוחלטת ל תיאוריות המדעיות האנטי מטאפיזיו ת שב-"חוג הוינאי". בעבודתי בדקתי כיצד התמודד שכטר עם עולם מנוגד לעולמו הדתי האם המונח 'משכיל דתי', החותר לסינתזה בין התחומים, האם הוא בר קיום עבור שכטר? ואם כן, מה משמעותו? לעבודותיו של שכטר נחשפתי במהלך השנים וכן במרוצת כתי בת עבודת התזה שלי שעסקה ב "משנת חז"ל בהגותו של יוסף שכטר". התוודעתי לחיבוריו הן בתחום הפילוסופיה והלוגיקה והן בתחומי מחשבת ישראל וחינוך. בתחילה סברתי, כי הכתיבה הפילוסופית מאפיינת את תקופתו הוינאית , בעוד שכתיבתו הדתית מאפיינת את הגותו הארצישראלית . מכאן, ששכטר עבר שוב בין עולמות מנוגדים (מדע ודת). תהיתי לדעת מה גרם למפנה דרמטי כל כך בהגותו. האם בכך בחר שכטר לשוב למעשה לתמימותו הד ראי/ה עוד ... תית הראשונה מבית אביו, תוך זניחת העולם המדעי? גיליתי, כי גם ברגמן טען לפער בלתי ניתן לגישור בין החוג הוינאי הפוזיטיביסטי לוגי , ששכטר היה כאמור, חלק ממנו, לבין כתיבתו הדתית¬ רליגיוזית בארץ ישראל . הוא ראה בפעילויות אלה של שכטר , שני ניגודים קוטביים. בדומה לו, טוען בר הלל כי עם עלייתו של שכטר ארצה , נתברר לו שאין העיסוק בהבנת היסודות המדעיים של הפוזיטיביזם הלוגי יכול לתת לו תשובה על השאלות בדבר טעם החיים , משמעות החיים, וכדומה, ולכן פנה לעיסוקים אחרים . האם שכטר הארצישראלי אכן הגיע למסקנה שיש סתירה בין המדע והדת? במחקרי חשפתי את הפער העמוק בין שפת הפיסיקליזם שהייתה השפה הלגיטימית היחידה בין חברי ה¬ "חוג הוינאי" לבין השפה הדתית והמטאפיזית עליה חונך ואת דרכי התמודדותו עם עמדות מדעיות בכלל השוללות אמונות דתיות קלאסיות . עימותים ואתגרים אלה הובילו אותו למשבר דתי ולקונפליקט משמעותי. באותו הזמן , מתאר שכטר קושי להתפלל . אף על פי כן , שכטר ממשיך בעבודתו המדעית באינטנסיביות מרובה . באופן פרדוקסאלי ואף מהפכנ י, הוא הופך מוטיבים במדע לבעלי משמעות רליגיוזית. המדע קיבל במשנה השכטריאנית עוצמה דתית . כך, סילוק המטאפיזיקה הייתה עבורו תורה , בעוד שהמטאפיזיקה הייתה לשיטתו בגדר מינות. שכטר טבע את המושג "מעבר לפיסיקה", המתאר ממדים חווייתיים בעולם הרוח, הלגיטימיים גם במושגי "החוג הוינאי". יתכן, כי דווקא שלילת המטאפיזיקה המילולית בוינה , וההשפעה הויטגנשטיאנית על חברים בחוג הוינאי (ושכטר בכללם), אפשרו קיומם של ממדים נפשיים כגון אלה . ממדים אלה, אינם מבוטאים במונחים הפיסיקאליים , אך גם אינם מטאפיסיים, מכיוון שיש להם ממשות הוודאית למתבונן 4 בתופעות הרוחניות שבאדם (למשל תופעת הכאב). על פי שכטר , כל מה שהוא בגדר 'מעבר לפיסיקה', הינו אמפירי וניתן לביסוס פנומנולוגי בנפש האדם . בכך איפשר שכטר קיומה של תפיסת עולם דתית משמעותית, גם במסגרת הפוזיטיביזם הלוגי. יתר על כן, בשפה הפיסיקלית, הכול בא לידי ביטוי במושגי זמן, חלל, מקום וכמות. שכטר מוסיף לאלה את מושגי הנפש המתאחדים עם מושגי החלל והזמן – אלה הופכים להיות איכותיים ואמפיריים כאחד . הם אינם מטאפיסיים , אלא עומדים 'מעבר לפיסיקה', ולגיטימיים בשפת התיאור המדעי. שכטר אינו יכול אפוא לשוב ל "תום הראשוני" (שנזכר לעיל). לפיכך, הוא שואף לפתח את דמותו של 'המשכיל הדתי'. לשם כך, הוא מסתייע בהגותם של שליק, ויטגנשטיין, הוסרל, אוטו, קירקגור ועוד. מתוך עיון בעבודותיו של שכטר בתקופתו הוינאית נוכחתי לדעת , כי שכטר הילך בנתיבים החותרים לשלב בין המדעי לדתי מתוך גישה סלקטיבית. את הדת לא קיבל כהווייתה כשם שאת המדע לא דחה מכול וכול . אדרבה, שכטר מאמץ הן מן הדת והן מן המדע תובנות משמעותיות לתפיסת עולמו . אלה באות לידי ביטוי בדפוסו של 'האדם המהותי', המאופיין על ידי שכטר לראשונה בוינה . אדם זה, עומד על מימוש אידיאות מוסריות, מתוך זיקתם לטרנסצנדנטיות ומהווה תחליף מסוים ל'אדם הדתי הראשון'. שכטר ממשיך ומפתח בארץ ישראל את דפוסו של ה "אדם המהותי " בספרו "ממדע לאמונה ". הספר"ממדע לאמונה " נדפס לראשונה בשנת 1953 בתל אביב . הספר הוא מבחר של מאמרים שנדפסו עוד קודם לכן בכתבי עת . שכטר קיבצם בספר &q
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Mv.pdf

שם העבודה: הייתכן חינוך מוסרי בחברות ליברליות-פתוחות?

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 26/01/2015
שם מחבר/ת: ד''ר אריק שגב
ד''ר אריק שגב
בדורות האחרונים מתקיים בחברות ליברליות-פתוחות דיון המנסה לבחון את הגורמים למספר תופעות בלתי רצויות המתגלות בשדה החינוך על רמותיו השונות, הפורמלית, הלא-פורמלית והמשפחתית. בין התופעות הללו ניתן למצוא את תחושת הנתק בין תכניות הלימודים למטרות החינוכיות )הערכיות( ולתכניות החינוכיות שאמורות להוביל אליהן; את התחושה שתכניות הלימודים הן שרירותיות וכי הדרישה לעמוד בהן היא דוגמטית, שכן אין ערך מיוחד בלימוד של נושא מסוים על פני נושא אחר; את היעדר הדיון במטרות החינוך מחד, ואת המעמד הגבוה שיש לסטנדרטים מדידים מאידך; את הבלבול של הורים ומורים ביחס לשאלת החיים הטובים; את המעמד המיוחד שיש לבחינות והיחס האינסטרומנטלי ללמידה בכלל ועוד כיו"ב. הנחה עבודה מרכזית במחקר זה היא שהגורם לתופעות שליליות אלו אינן המגבלות הטכניות הקיימות במערכת אשר, לעתים, נוהגים לראותן כאחראיות למחדליה, דוגמת שכר המורים ואיכותם, היחס בין מספר התלמידים למורים, אופי תכניות הלימוד וכד', אלא שמקורן של התופעות המשבריות הללו נעוץ במתח פנימי ועמוק בין, מצד אחד, עצם הרעיון של חינוך, לבין, מצד שני, עקרון יסודי בתרבות או הלכי הרוח של חברות ליברליות-פתוחות. בעוד שחינוך מחייב תפיסה משותפת של חיים טובים, הרי שהתודעה הליברלית-פתוחה שוללת את קיומה של תפיסה כזו מעבר להכרעות של היחיד. הנחת המוצא של המחקר היא שהמתח המושגי הזה ראי/ה עוד ... הוא גורם מרכזי לבלבול התרבותי ולמציאות המשברית בחינוך. ומכאן נובעת החידה המרכזית בה עוסק המחקר: הייתכן בכלל חינוך מוסרי בחברות ליברליות-פתוחות? על מנת להתמודד עם שאלה מושגית זו יש לבחון תחילה את מקורותיה של התודעה השלטת בחברות הליברליות-פתוחות ולאפיין את המשבר הכולל הקיים בהן, אשר אחראי למשבר החינוכי. בחינה ביקורתית זו אעשה באמצעות המהלך של הפילוסוף אלסדייר מקינטאייר. לאחר מכן, באמצעות אותו מודל ביקורתי, אציע דרך בה ניתן יהיה למצוא מסגרת מושגית הגיונית ומבוססת, אשר תאפשר (בניגוד למסגרת המושגית שאופיינה למעלה) את עצם הרעיון של חינוך מוסרי בחברות ליברליות פתוחות. כך ייווצר המסד ותיפתח הדלת לתהליך שיחלץ חברות אלו מן המשבר בו הן מצויות. בנקודה זו נפרדת דרכי מדרכו של מקינטאייר, שכן, בניגוד אליו, עבודה זו מחויבת למתן פתרון בעבור החברות הליברליות-פתוחות, הסובלות, בין במודע ובין שלא, מן המשבר בחינוך. וכך, לאחר הבהרה מחודשת של מושג המסורת, מתעוררת השאלה מהו התוכן המוסרי, הטלוס, של המסורת הליברלית הפתוחה, והאם יש למסורת זו תוכן סובסטנטיבי שניתן לפתח ממנו תורת חיים מקיפה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: arik.pdf

שם העבודה: השפעת ערכים תרבותיים על התנהגות אזרחית (OCB) בארגוני חינוך

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 26/01/2015
שם מחבר/ת: דני קרן
דני קרן
המחקר בדק את השפעת ערכים תרבותיים, על תחושת הצדק בארגון ועל נכונותו של העובד לתרום לארגון. לבדיקת הערכים תרבותיים בחרנו בארבעה ערכים תרבותיים אותם קבע חוקר בשם: (1980) Hofstede, והם: אינדיבידואליזם/קולקטיביזם, מרחק כוח, הימנעות מאי-ודאות, נשיות/גבריות. את השפעת ארבעת הערכים התרבותיים הנ"ל בדקנו בחמישה מגזרי חינוך: 1 - הממלכתי -חילוני -יהודי, 2- הממלכתי-דתי-יהודי, 3- ההתיישבותי -קיבוצי יהודי, 4 - הדרוזי, 5 - הערבי. החוקרים: 1983 Smith ,Organ & Near, הגדירו התנהגות אזרחית בארגון (OCB)- כ "התנהגות המבטאת את תרומתו של העובד לארגון מעבר לרמה אליה הוא מחויב. התנהגות שלא מוכרת על ידי מערכת התגמולים הפורמאלית, אך הארגון זקוק לה כדי לתפקד ביעילות ובתכליתיות". המושג עוסק בביצועים לא פורמאליים התורמים להגברת האפקטיבית הארגונית (Finkelstein & Penner, 2004). חוקרים רבים קישרו את ההתנהגות האזרחית בארגון עם תחושת הצדק בעבודה ועם ביצועי עובדים. לטענתם ככול שתגבר תחושת הצדק בארגון כך תגבר הנכונות לבצע התנהגות אזרחית בארגון. כיוון שהתנהגויות בעלות אחריות חברתית אלו מסוג התנהגות אזרחית בארגון חשובות לארגונים בסקטור הציבורי ויכולות להביא להגברת יעילותם, חשוב למצוא דרכים לעודד ולהגביר אותן. אוכלוסיית המחקר אוכלוסיית המחקר מנתה 2260 מורים ב- 54 בתי"ס במחוזות חיפה והצפון ב ראי/ה עוד ... ישראל. סה"כ חילקנו שאלונים ל-2260 מורים, 1328 השאלונים נמצאו תקינים ועובדו סטטיסטית. על פי ניתוח ההשערות שאוששו במחקר ניתן לראות, שהממצאים המרכזיים והמשמעותיים ביותר הינם: ראשית - שממד התרבות קולקטיביזם הינו בעל ההשפעה הרבה ביותר מבין ארבעת ממדי התרבות. המחקר מאשר את הטענה לפיה, עובדים יבצעו יותר התנהגות אזרחית בארגון אם הם חושבים שחבריהם לקבוצה יפעלו לטובת הקבוצה ולא רק למען עצמם. חברות המבקשות להגביר בקרב אנשיהן התנהגויות מסוג התנהגות אזרחית בארגון, עליהן לפתח בקרבן את הערכים הקולקטיביסטיים: עליהן לשים דגש על יחסים שיתופיים, ועל שוויון. המנהלים צריכים להתחשב, בעובדים לדעת לקבל דעות של אחרים ולשתף את העובדים בתהליכים המתרחשים בארגון. שנית - המוטיבציה בעבודה מושפעת באופן ישיר ממידת שיתוף העובדים בתהליכי קבלת ההחלטות. בחברה בה שיתוף הפעולה יהיה גבוה תגבר תחושת הצדק, דבר שיביא להגברת התנהגות אזרחית בארגון. שלישית - על פי הממצאים וההשערות המחקר שאוששו במחקר זה ניתן לראות, שלממד התרבות הימנעות מאי-וודאות השפעה רק בחברות המיעוטים: הדרוזית והערבית על הנכונות לבצע התנהגות אזרחית בארגון. המחקר שלנו מאשר בממצאיו את טענתו של (1999) Cohen לפיה, בחברה בה קיימת רמה גבוהה של הימנעות מאי-וודאות ישנה מחויבות גבוהה יותר בעבודה, ולמחויבות זו ישנה השפעה חיובית על הנכונות לבצע התנהגות אזרחית בארגון. Cohen הסביר זאת בכך, שיכולתם של מיעוטים למצוא עבודה מחוץ למגזר אליו הם שייכים קטנה, לכן מחויבותם לעבודה גבוהה, וגם הנכונות לבצע התנהגות אזרחית בארגון. רביעית – למימד התרבות גבריות/נשיות השפעה על התנהגות אזרחית בארגון, מכאן שעל חברה הרוצה להגביר בקרב אנשיה התנהגות אזרחית בארגון, לשאוף לפתח בקרב חבריה את הערכים הנשיים הכוללים: התחשבות, סבלנות, אדיבות, שיתוף פעולה, דאגה לאנשים ופיתוח יחסים חברתיים. אוכלוסיית המחקר אותה בדקנו מורכבת ברובה מנשים. במחקרים שונים נמצא שנשים משלבות במידה גבוהה יותר מגברים מערכות יחסים חברתיות בין אישיות. ונשים מציגות רמות גבוהות יותר מגברים של צדק בינאישי, והן נמצאו הוגנות יותר במצבים של יחסים בין אישיים. לנשים חשוב תהליך קבלת ההחלטות לא פחות מהביצוע. חשוב להן לקבל הסברים על תהליכי העבודה, הדבר נותן להן הרגשה שמקשיבים להן ושמכבדים את דעתן. הממצא המרכזי ביותר במחקר, מראה על קשר בין הצדק הבין-אישי והתנהגות התנהגות אזרחית בארגון. בכל חמשת מגזרי - החינוך מצאנו שלממדי התרבות השפעה בעיקר על: הצדק האינטראקציונאלי (הבינאישי), והוא זה שמשפיע על הנכונות לבצע התנהגות אזרחית בארגון. הצדק הבינאישי בא לידי ביטוי בכך, שבתהליך קבלת ההחלטות וביצוען, על המנהלים מקבלי ההחלטות לגלות רגישות לצרכים האישיים של העובדים, להסביר בבירור רב כל החלטה הנעשית בקשר לעבודתם, לנהוג בעובדים בהתחשבות ובכבוד. על המנהלים לפנות באופן ישיר וכן לעובדים, לתת להם הרגשה שדואגים להם, לדון עימם על ההחלטות המתקבלות ועל השפעתן על העובדים. מנהלים שיפעלו לפי העקרונות המוצגים לעיל וישימו דגש על מערכות היחסים הבין אישיות, יביאו בהתנהגותם להגברת תחושת הצדק הבין-אישי בארגון, דבר שיביא להגברת נכונותם של העובדים לבצע התנהגות אזרחית בארגון. מציאת הקשרים בין ממדי התרבו
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: dani.pdf

שם העבודה: ממשל ניקסון והתהליך המדיני בין ישראל למצרים בשנים 1973–1969

נושא מחקר: מדיניות וממשל

תאריך פרסום: 26/01/2015
שם מחבר/ת: בועז וונטיק
בועז וונטיק
המחקר עוסק במעורבותה של ארצות הברית בתהליך המדיני במזרח התיכון בשנים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. רוב המחקר מבוסס על מסמכים אמריקניים וישראליים שנפתחו לעיון החוקרים בשנים האחרונות. המחקר מאפשר הבנה מקיפה ועמוקה של שלב חשוב ובעל משמעות היסטורית של ממש ביחסי ישראל-ערב וביחסי ירושלים-וושינגטון. בלבו של המחקר ניצב ניתוח מדיניותה של ארצות הברית 1969 - 1973 בזירת הסכסוך בין ישראל למצרים בשנים, מתוך חתירה להבנת הדינמיקה של תהליך קבלת ההחלטות בעידן של נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון. הדינמיקה של תהליך קבלת ההחלטות תרמה בסופו של דבר להמשך הקיפאון המדיני בחזית זו. השאלה העיקרית שמחקר זה עוסק בה היא מדוע כשל הממשל האמריקני במאמציו לקדם הסדר מדיני בין ישראל למצרים בשנים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ובעיקר לאחר עלייתו לשלטון של נשיא מצרים מוחמד אנוור א–סאדאת, שניתב את, מדיניותו לאפיק פרו־אמריקני עוד משלהי 1970, שלוש שנים לפני פרוץ המלחמה. שאלה נוספת העומדת במוקד המחקר היא אם הוחמצה ההזדמנות למנוע את פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, מלחמה ששינתה לבלי הכר את אופיו של הסכסוך במזרח התיכון. בתשובה המוצעת לשאלה ניתוח אסטרטגי, ביורוקרטי ופוליטי, והיא נוגעת בין השאר ביריבות בין המועצה לביטחון לאומי ובין מחלקת המדינה; בדימוי של ראש ממשלת ישראל באותה העת גולדה מאיר בעיני הבית הלבן; ובראייתו ראי/ה עוד ... של היועץ לביטחון לאומי בממשל ניקסון הנרי קיסינג'ר את המלחמה הקרה ואת נגזרותיה במזרח התיכון. דגש מיוחד הושם על אופי הטקטי, הציני והאינסטרומנטלי של התנהלותו של קיסינג'ר במזרח התיכון, שתרמה לקיפאון המדיני במזרח התיכון בשנים אלו ולבסוף גם לפריצתה של מלחמת יום הכיפורים. המחקר מספק תשובות חדשות ומפתיעות לשאלות רבות, ואלו הן: אם מלחמת יום הכיפורים, שגבתה קרבנות כה רבים, הייתה כורח המציאות או שמא יכלו ישראל וארצות הברית למנוע את פריצתה; כיצד הצליח היועץ של ארצות הברית לביטחון לאומי הנרי קיסינג'ר לטרפד את מאמציה של מחלקת המדינה האמריקנית לכונן הסדר ביניים בין ישראל למצרים בשנת 1971; אם הסכם זה היה מאפשר לישראל להמשיך להחזיק במשך שנים רבות במרבית השטח של סיני ועם זאת למנוע את פריצתה של מלחמת יום הכיפורים; אם גולדה מאיר אכן דחתה כל יָזמה מדינית שעלתה על הפרק בשנים שקדמו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים; ואם מדיניות הבית הלבן במזרח התיכון בשנת1973 הייתה זרז לפריצתה של מלחמת יום הכיפורים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: boaz.pdf

שם העבודה: הוראה על דרך הטיעון כאמצעי לפיתוח אוריינות טכנולוגית

נושא מחקר: הוראה

תאריך פרסום: 21/01/2015
שם מחבר/ת: צילה חורש
צילה חורש
למחקר שתי מטרות מרכזיות: (א) לבחון שיטות לפיתוח מיומנות הטיעון כאמצעי לפיתוח אוריינות טכנולוגית (ב) לבדוק את איכות הטיעון בסביבות הלמידה ובשיטות האימון השונות. מטרת משנה של המחקר הנה בדיקת השפעה דיפרנציאלית של שיטות אלה על בנים, מחד, ובנות, מאידך. לצורך כך נבנתה שיטה להוראת טכנולוגיה על דרך הטיעון ושיטה להערכת אוריינות טכנולוגית. כדי לבדוק את יעילותן של השיטות, נבנה מחקר במערך טיפולי-ניסויי שבו שלוש קבוצות: קבוצה הלומדת טכנולוגיה על דרך השגרה, קבוצה הלומדת טכנולוגיה על דרך הטיעון החופשי וקבוצה הלומדת טכנולוגיה על דרך הטיעון המובנה. אוכלוסיית המחקר כוללת 285 תלמידי כיתות ז', הלומדים בשמונה עשרה כיתות בארבעה בתי ספר בצפון הארץ ובדרומה. משך ההתערבות היה לאורך סמסטר, כארבעה חודשים, בהיקף של שעתיים שבועיות. המסקנות המרכזיות העולות מממצאי המחקר הן כי סביבת למידה להוראת טכנולוגיה המשלבת בתהליך הלימודי מסגרת מובנית לתהליך טיעון (א) משפרת את איכות הטיעון עצמו, (ב) משפרת מספר מרכיבים באוריינות הטכנולוגית (ג) מקנה יתרון לבנות הן בחלק ממרכיבי האוריינות הטכנולוגית והן באיכות הטיעון עצמו. למחקר הנוכחי השלכות תיאורטיות, מתודולוגיות ומעשיות: מבחינה תיאורטית, השימוש החדשני בהליכי טיעון להעלאת רמת האוריינות הטכנולוגית מצביע על תרומתה של מיומנות זו לפיתוח אוריינות טכנולוגית. מחקרים ראי/ה עוד ... עתידיים עשויים להשתמש במיומנות יכולת הטיעון ככלי מחקר לפיתוח אוריינויות נוספות. מבחינה מתודולוגית, המחקר הנוכחי מציע כלים חדשניים - האחד להערכתה של האוריינות הטכנולוגית והשני - מערך למידה-הוראה על דרך הטיעון. נראה שניתן להיתמך במחקר נוכחי זה לפיתוח מערכים דומים שיטפחו כושר טיעון להעצמת אוריינות טכנולוגית ואוריינות מדעית. מבחינה יישומית, למחקר הנוכחי תרומה לכיתות חד מגדריות. יש לו משמעות דידקטית- הוראתית בעלת השלכה לתחום של בניית סביבת למידה וכתיבת חומרי למידה המשלבים הכְוונה לפעילויות טיעון. משמעות זו ניתנת ליישום לגבי כלל הנושאים בטכנולוגיה הנלמדים בחט"ב.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: tzilahoresh.pdf

שם העבודה: הנחות בלתי מוצדקות בגיאומטריה הנעשות על ידי תלמידי תיכון בישראל

נושא מחקר: מתמטיקה

תאריך פרסום: 19/11/2014
שם מחבר/ת: ד''ר טלי דבורה
ד''ר  טלי דבורה
מורים למתמטיקה לרוב נתקלים בתופעה שבעת הוכחת בעיות בגיאומטריה, תלמידים מניחים הנחות שאינן נתונות או אינן מוצדקות במהלך ההוכחה. במחקר זה, הנחות אלה מכונות הנחות בלתי מוצדקות. מטרת מחקר זה היא להתחקות אחר התופעה של הנחות בלתי מוצדקות בבתי הספר התיכוניים בישראל. אוכלוסיית המחקר הייתה 246 תלמידי כתות י' הלומדים מתמטיקה ברמות לימוד של 4-5 יח"ל בבתי ספר תיכוניים שונים בישראל (ולכן משתתפים בשיעורי גיאומטריה). שאלון בן שלוש גרסאות הועבר ל 204 תלמידים. כל גרסה כללה שתי שאלות מנושאים שונים (משולשים, מרובעים ומעגל). 42 התלמידים האחרים רואיינו בלבד ולא ענו על השאלון. שאלת המחקר הראשונה הייתה כמה נפוצה תופעת ההנחות בלתי מוצדקות בגיאומטריה בקרב תלמידי תיכון בישראל. הממצאים מראים 62% מאוכלוסיית המחקר עשו הנחות בלתי מוצדקות. יתירה מזו, 88% מהתשובות השגויות כללו הנחות בלתי מוצדקות. ממצאים אלה מספקים מענה חיובי לשאלת המחקר הראשונה שתופעת ההנחות בלתי מוצדקות בבתי הספר התיכוניים בישראל נפוצה. שאלת המחקר השנייה הייתה מהם המאפיינים של בעיות בגיאומטריה שמזמינות הנחות בלתי מוצדקות ומדוע בעיות אלה מזמינות יותר הנחות בלתי מוצדקות מבעיות אחרות. כדי להשיב על שאלה זו, בניתי פרופיל לכל אחת מהבעיות שנועד לחקור מהן ההנחות בלתי מוצדקות העיקריות. המאפיינים שנמצאו הם: - שרטוטים אבי טיפוס: בעיות ראי/ה עוד ... שהשרטוטים שלהן הם אבי טיפוס מעודדים הנחות בלתי מוצדקות. - קווי עזר: בעיות שהשרטוטים שלהן מעודדים הוספת קווי עזר מעודדות הנחות בלתי מוצדקות. - מורכבות: בעיות קשות ומורכבות מעודדות הנחות בלתי מוצדקות. בבעיות אלה תלמידים מתקשים לארגן את המחשבות שלהם ולהסיק מסקנות ולפיכך נוטים לבצע קיצורי דרך כגון שימוש בהנחות בלתי מוצדקות. - סימטריה: בעיות שכופות סימטריה גורמות להנחות בלתי מוצדקות שנתפסות כמובנות מאליהן. שאלת מחקר השלישית היא האם קיים קשר בין רמת המתמטיקה של התלמידים לבין הנחת הנחות בלתי מוצדקות. הממצאים מראים שתלמידי 5 יח' נוטים להניח פחות הנחות בלתי מוצדקות מאשר תלמידי 4: 50% מתלמידי 5 יח' עשו הנחות בלתי מוצדקות לעומת 73% תלמידי 4 יח'. יתירה מזו, הביצועים של תלמידי 5 יח' היו טובים יותר משל תלמידי 4 יח' לא רק בפחות הנחות בלתי מוצדקות אלא גם באחוזים גבוהים יותר של תשובות נכונות. שאלת המחקר האחרונה דנה בסוגים שונים של הנחות בלתי מוצדקות. מחקר זה עשוי לספק תובנות תיאורטיות לקהילת החינוך המתמטי ולחוקרים המתעניינים בהוכחות מצד אחד, ובזיהוי ובטיפול בטעויות מתמטיות מצד שני. מורים ומפתחי תכניות לימודים ירוויחו ממחקר זה תועלות הקשורות בהתמודדות עם הנחות בלתי מוצדקות: - חשיפה לבעיות המעודדות הנחות בלתי מוצדקות עשויה לעורר דיון פורה הן לגבי פעולות מותרות ופעולות שאינן מותרות והן לגבי שימוש נכון בשרטוט בעת הוכחת בעיות בגיאומטריה. - חשיפה של מורים ומפתחי תכניות לימודים לסוגים שונים של הנחות בלתי מוצדקות עשויה לסייע בהכרה שלא כל טעויות התלמידים זהות. - ידיעת סוג ההנחה הבלתי מוצדקת מהווה שלב ראשון בטיפולה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: tali.pdf

שם העבודה: חזון הר הבית (ישעיה ב' 4 – 1): מקומו בספר ישעיה ויחסו לספרות התורה.

נושא מחקר: מקרא

תאריך פרסום: 01/09/2013
שם מחבר/ת: דוד כהן-צמח
דוד כהן-צמח
המסקנה העיקרית העולה מעבודה זו היא, כי קיימת הקבלה בין היחידה הפותחת את ספר ישעיה, יש' א' 1 – ב' 4, לבין סיפור הבריאה הראשון בספר בראשית (א' 1 – ב' 4א). בעיקרו של דבר, חזון הר הבית (יש' ב' 4 – 1) הוא שיאה של היחידה הפותחת את ספר ישעיה, כשם שתיאור היום השביעי (בר' ב' 3 – 1) הוא שיאה של היחידה הפותחת את ספר בראשית. נמצא, רעיון אחרית הימים הגלום בחזון הר הבית משקף את רעיון השבת העולה מתוך סיפור הבריאה בספר בראשית. יתרה מזאת, חזון הר הבית מהווה גם ביטוי לרעיון עץ החיים המתואר בסיפור גן עדן (בר' ב' 4ב – ג' 24). הדרך למסקנה זו כרוכה הייתה בהתמודדות עם כתובים רבים הן מספר ישעיה והן מהתורה (בעיקר מהספרים בראשית ודברים). בעבודה הועלו הצעות פירוש חדשות לכתובים אלה והוצעה בחינה מחודשת של זיקות בין כתובים שונים. השיטה המחקרית שננקטה בעבודה זו היא השיטה הספרותית-בלשנית. השימוש בכלים ספרותיים איננו שולל בהכרח יסודות היסטוריים המוצגים בטקסט. אשר על כן, לצד הניתוח הספרותי-בלשני, לא נמנעתי מהתייחסות לעובדות היסטוריות אשר הטקסט מזמן ואשר נמצאו חיוניות להעברת המסרים הרעיוניים. לעניין ספר ישעיה א' – ס"ו, הנחת היסוד המקובלת עלי היא ההנחה בדבר "אחדות הספר". תפיסה זו הולכת ומתפשטת בקרב החוקרים בעולם, ואף אני בדרכי ניסיתי להביא לה תימוכין. בנקודה זו אציין, שאף כי ראי/ה עוד ... השיטה הסינכרונית תופסת מקום חשוב במחקר שלפנינו, עם זאת השיטה הדיאכרונית קבלה אף היא ביטוי בעבודה. השילוב בין שתי השיטות נראה לי מודל ראוי לשימוש במחקר. מהלכו של הספר הוא: פתיחה בנקודת הגובה שלאחריה באה נפילה ולאחר מכן חתירה מתמדת אל אותה נקודת גובה. מהלך זה מוצג לאורך ספר ישעיה באמצעות כמה ציוני דרך: הספר פותח בתיאור של מלחמה ובחזון של שלום עולמי מוחלט (א' 1 – ב' 4). בשלב הבא בא חזון של שלום, אך הוא משולב באלימות המכוונת להשמיד את הרשעים: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". השמדת הרשעים היא תנאי לשלום. בסוף החטיבה א' – ל"ט באה משאלתו של חזקיהו: "...כי יהיה שלום ואמת בימי " (ל"ט 8) משאלה זו נמשכת לתוך חטיבת הפרקים הבאה (מ' – ס"ו), ועולה בסוף פרק מ"ח: "אין שלום אמר ה' לרשעים", ונשנית בסוף פרק נ"ז: "...שלום שלום לרחוק ולקרוב... והרשעים כים נגרש... אין שלום אמר אלהי לרשעים". הספר מסיים בחזון של שלום: "והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני..." (ס"ו 23) – השבת מסמלת, כאמור, מצב של שלום. אך לצד אמירה זו נאמר: "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה..." (ס"ו 24) – המצב האידיאלי עדיין רחוק הוא, שכן הרשע קיים עדיין, ואתו קיימת הציפייה ליום בו יכלה הרשע ויהיה שלום (הש' סופו של מזמור ק"ד: "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם"). תקוותו של חזקיהו בסוף החלק הראשון: "... טוב דבר ה' ... כי יהיה שלום ואמת בימי" ניצבת כנגד האמירה: "הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ והיה באחרית הימים..." (ב' 2 – 1). ציפייתו של חזקיה לשלום בימיו היא ציפייה הנמשכת לאורך ימים רבים, עד אחרית הימים. ציר הזמן הנמשך בספר ישעיה מימיו של בן אמוץ ועד ימי בית שני גורם למושגים אשר נזכרו בתחילת הספר במשמעות אחת לקבל משמעות חדשה בסופו של הספר. כך, למשל, "ארצכם שממה עריכם שרפות אש" (א' 7) נתפס בתחילת הספר כרומז למסע סנחריב ליהודה, אך עם סיום קריאת הספר, ניתן לחשוב על חורבן יהודה בימי צדקיהו. או: המושגים תורה ודבר ה' בפתח הספר (א' 10, ב' 3) יתפרשו באופן ספונטני כתורה נבואית, אך לאחר סיום הספר, מתוך אווירת בית שני אפשר כבר לחשוב על תורת משה. וכן: המושג "אחרית הימים" (ב' 1) בקריאה ראשונה יתפרש: הימים שיבואו אחר כך, בעתיד, ואולם באווירה האסכטולוגית - המשיחית של ימי שיבת ציון ובית שני, ניתן לחשוב על קץ הימים (השוו דנ' י"ב 13 – 4). תגיות: אחרית הימים, שבת, חזקיהו, מסע סנחריב, סיפורי הבריאה, עריכת ספר ישע
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: 123.pdf

שם העבודה: ד"ר זיגפריד להמן – הוגה חינוכי ומחנך יצירתי. מחזון - למעשה

נושא מחקר: פילוסופיה

תאריך פרסום: 01/07/2013
שם מחבר/ת: ברלד עמיחי
ברלד עמיחי
ד"ר זיגפריד להמן (1892 – 1958 ), מקימו ומנהלו של כפר הילדים והנוער בן-שמן, היה אינטלקטואל רחב אופקים בעל ידע רב, אשר כתב עשרות מאמרים, אך יחד עם זאת היה איש המעשה החינוכי. להמן, אשר הוסמך לרפואה בשנת 1919, מואס בחיי הבורגנות הליברלית המתבוללת בתוכה גדל, פונה לציונות הסוציאליסטית ופועל במרץ למען מטרות לאומיות בעיקר בתחום חינוך ילדים ונוער. עוד בהיותו סטודנט, היה בין יוזמיו ומקימיו של " בית העם היהודי" בברלין (1916) וכמה שנים לאחר מכן (1921) הקים וניהל את בית היתומים היהודים בקובנה – ליטא עד 1925. בשנת 1927 הקים את כפר הנוער בן-שמן אותו ניהל עד למותו. החינוך הפנימייתי בארץ, אשר היה בחיתוליו בשנות העשרים של המאה העשרים, הופך להיות מרכיב חשוב בתנועת התחייה של העם היהודי, ביצירתה ובעיצוב דמותה של חברה חדשה בארץ ישראל, בקליטת עלייה, בהצלת נוער יהודי ובחינוכו לקראת חיים חדשים. בתוך כך ללהמן ולכפר הנוער בן-שמן השפעה רבה ביותר והוא היווה דגם, אב טיפוס לכפרי נוער חדשים אשר הוקמו בעקבותיו ומקור השראה למחנכים רבים. בעבודה שלפנינו שלושה חלקים: בחלק הראשון (פרקים אחד ושניים) מתואר הרקע ממנו צמח להמן ונבחנת השקפת עולמו ומחשבתו החינוכית לנוכח מקורות ההשפעה וההשראה אשר השפיעו על רעיונותיו ותפיסותיו. בחלק השני (פרק שלישי), מובא תיאור וניתוח כפר הנוער בן-שמן: מבנהו, ארגונו, אוכל ראי/ה עוד ... וסיית התלמידים, הפעילות החינוכית והעשייה החינוכית אשר נוצקה ברוחו של להמן ונשארה בבסיסה גם עשרות שנים לאחר מותו. בחלק השלישי ( פרקים רביעי וחמישי) מוצע מודל ליישום חזון חינוכי ונבחנת מידת ההתאמה בין החזון החינוכי – המטרות והיעדים – אל מול היישום בפועל. חזונו החינוכי של להמן נגזר מהשקפת עולם רחבה וכוללת אשר הקיפה את כל תחומי החיים. להמן אשר היה ציוני – רליגיוזי – הומניסט וסוציאליסט, הביע דעות נחרצות ומגובשות ונגע במהותם של האדם והחברה. רעיונותיו ודעותיו מתייחסות לאדם – לפרט, לחברה, לעם היהודי וליצירתו של "יהודי חדש" וכן ליחסים המורכבים עם שכנינו הערבים. מחשבתו החינוכית ניזונה מהשקפת עולם כוללת זו והדגישה את חינוך האופי, חינוך היחיד ועיצובו, חינוך להומאניות, ליחסים בינאישיים וחברתיים, לטיפוח נפשו של הילד, דגשים הרלוונטיים גם בימינו אלה ויהיו כאלה גם בעתיד שכן להמן נוגע במהותו של החינוך. הוא היה דמות חינוכית יוצרת ומעניינת היכולה לשמש דוגמא לאנשי חינוך הרואים בעבודתם שליחות אמת. עבודה זו בוחנת את הקשר ההדוק בין להמן ורעיונותיו לבין כפר הנוער בן-שמן. הכפר מהווה דוגמא לביצוע ויישום אידיאולוגיה חינוכית, ולפנינו מעשה חינוכי מונחה חזון. ארגונים חינוכיים רבים נתקלים בפער בין החזון החינוכי ויישומו המעשי, ובצידם קיימים ארגונים אחדים ללא חזון כלל, אשר על כן הבחנה והבנה של המטרות והיעדים החינוכיים יחד עם הגורמים השונים השותפים ביישום החזון, כפי שבאו לידי ביטוי בבן-שמן, יכולים לתרום רבות לשיח החינוכי החותר לחינוך מונחה חזון.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: 34.pdf

שם העבודה: Developing Early Triliteracy: The Effect of Metalinguistic Awareness on

נושא מחקר: התפתחות תלת לשונית

תאריך פרסום: 01/12/2012
שם מחבר/ת: ד''ר אימן ג'יוסי
ד''ר אימן ג'יוסי
מחקר הנוכחי בדק את יחסי המתאם והניבוי של שלוש מיומנויות של מודעות מטה-לשונית (מודעות פונולוגית, מודעות אורתוגראפית ומודעות מורפולוגית) עם קריאת מילים, פענוח מילות תפל והבנת הנקרא בכל שפה ובין שלוש השפות של 104 ילדים הרוכשים אוריינות תלת-לשונית מוקדמת בשלוש שפות: ערבית (L1), עברית (L2) ואנגלית (L3). המחקר כלל ילדים תלמידי כיתה ד (גיל ממוצע= 8.5), כיתה ו (גיל ממוצע= 10.5), וכיתה ח (גיל ממוצע = 12.4). למען הבקרה של השפעתם על הקריאה נמדדו גם הבנת הנשמע בכל שפה ויכולות העיבוד הקוגניטיבי בשפת האם. המשתתפים הראו שביצוע הילדים בכל המשימות המטה-לשוניות ומשימות הקריאה היה טוב יותר בשפה הערבית (L1) מאשר בעברית (L2) או באנגלית (L3). ממצא זה משקף את ההבנה שהקוראים מפתחים משאבים לשוניים מורכבים ומשתמשים בהם בשפה ראשונה יותר מאשר בשפה שנייה ושלישית. בנוסף, תוצאות הילדים דוברי הערבית כשפה ראשונה במדדי המודעות המורפולוגית והבנת הנקרא היו גבוהות יותר בעברית (L2) מאשר באנגלית (L3) . ממצא זה מחזק את הרעיון שהזהות במבנים הגוזרים של המורפולוגיה השמית בערבית ובעברית מקדמת את התפתחות המודעות המורפולוגית בשתי שפות אלו אך לא באנגלית שמתבססת על תהליכי גזירה ומבנים מורפולוגיים שונים. הממצאים שלנו הראו כי כל שלושת מיומנויות המודעות המטה-לשונית עברו בין שלוש השפות בשלושה הכיוונים שנבדקו. הקורלציות במודעות הפ ראי/ה עוד ... ונולוגית היו הגבוהים ביותר ודומים במידה רבה בשלושה הכיוונים. הקורלציות במודעות האורתוגראפית והמורפולוגית היו בינוניים ובהתאם למידת הקשר בין שתי השפות הנבדקות בכל כיוון. בכיוון הלשוני בין ערבית L1)) לעברית (L2), הקורלציה במודעות האורתוגראפית הייתה נמוכה יותר מאשר במודעות המורפולוגית, לעומת זאת, בשני הכיוונים שבדקו מעבר מיומנויות מערבית (L1) לאנגלית L3)), ומעברית (L2) לאנגלית (L3), הקורלציות במודעות האורתוגראפית והמורפולוגית היו שוות במידה רבה. ממצאים אלו של קורלציות בין-לשוניות מספקים הוכחה נוספת לכך שמודעות פונולוגית היא מיומנות אוניברסאלית ובלתי תלויה במרכבים אורתוגראפיים ומורפולוגיים בהתפתחות מודעות מטה-לשונית באוריינות תלת-לשונית. הממצאים שלנו מעידים שלא רק מודעות פונולוגית עוברת בין שפה אחת לשנייה אלא שגם מודעות אורתוגראפית או מורפולוגית עוברת בין שפות. הקורלציות במודעות האורתוגראפית והמורפולוגית הראו כי מידת המעבר של מיומנויות אלו משפה אחת לשפה אחרת היא בינונית ותלויה במרחק המבני והאורתוגראפי בין השפות ,לעומת זאת, מידת המעבר במודעות הפונולוגית היא תמיד גבוהה וגוברת על מאפיינים לשוניים ספציפיים. הממצאים הבין-לשוניים הראו כי המודעות הפונולוגית, המורפולוגית והאורתוגראפית בכל אחת משלוש השפות (L1,L2,L3) קשורה במיומנות קריאה אחת לפחות בשתי השפות האחרות. נמצא כי מיומנויות מודעות מטה-לשונית (פונולוגית, אורתוגראפית ומורפולוגית) עברה (transferred) בן שפות בשלושה כיוונים (משפה ראשונה לשנייה ושלישית, משפה שנייה לראשונה ושלישית ומשפה שלישית לראשונה ושנייה). ממצא זה מדווח בפעם הראשונה בקרב תלמידים הרוכשים אוריינות תלת-לשונית והוא מתווסף לממצאים זהים ממחקרים קודמים על קריאה אצל ילדים דו-לשוניים (Koda, 2008). לממצאים אלו יש השלכות תיאורטיות ומעשיות. עוד, התוצאות הראו שהמודעות הפונולוגית היא מנבא בו-זמני ייחודי וחזק של מיומנויות קריאת מילים ומילות תפל בכל את מהשפות: ערבית (L1), עברית (L2) ואנגלית (L3). כמו כן, מודעות אורתוגראפית ומורפולוגית נמצאו כמנבאים ייחודיים נוספים לאותה מיומנות קריאה בעברית (L2). הממצאים של מבחני הרגרסיה מוכיחים שמודעות פונולוגית בשפה ראשונה מנבאת מיומנויות קריאה בשפה שנייה ושלישית (Koda, 2008; Saiegh-Haddad & Geva, 2008; Schwartz et (al., 2008. הממצאים גם מראים כי מודעות מטה-לשונית אורתוגראפית ומודעות מורפולוגית מנבאות אף הן מיומנויות קריאה ב L3/L2 כאשר שתי השפות הנרכשות דומות מבחינת מבנים טיפולוגיים. ממצאים אלו מוכיחים קיום בסיסים לשוניים-קוגניטיביים משותפים אשר מנבאים התפתחות הקריאה בילדים דו-לשוניים ותלת-לשוניים ועוברים בתהליך הקריאה בין שפות. הממצאים שלנו הראו כי מודעות פונולוגית ניבאה באופן ייחודי את הבנת הנקרא בערבית L1)) בלבד, אך לא בעברית L2)) או באנגלית L3)). ממצא זה מלמד כי מודעות פונולוגית משחקת תפקיד חשוב יותר בהבנת הנקרא בשפה ראשונה (ערבית) מאשר בשפה שנייה (עברית) ושלישית (אנגלית) מכיוון שהיא קשורה יותר לקריאת מילים. תהליך העיבוד בהבנת הנקרא הינו דומה אפילו בין שפות שונות אולם תהליך העיבוד בקריאת מילים הינו תלוי שפה מכיוון שהוא משתנה ביחס לתכונות האורתוגראפיות והמבניות ולמעמד הלשוני של השפה עצמ
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: FinalPhdDissertation.pdf

שם העבודה: "מכללת לוינסקי לחינוך"- ארבעה מנהלים ו- "סמינר לוינסקי" שהפך ל- "מכללה לחינוך": בוני הסמינר (1932-1912) ומקדמי האקדמיזציה של המוסד (2009-1981)

נושא מחקר: פילוסופיה

תאריך פרסום: 01/05/2012
שם מחבר/ת: ד''ר אביבה אבידן
ד''ר אביבה אבידן
מחקר זה עוסק בארבעה מנהלי מכללה אחת בתל-אביב- מכללת לוינסקי לחינוך- בתקופה של כארבעה עשורים מכלל מאה שנות קיומה. המחקר מציג את תפיסותיהם החינוכיות ועשייתם של שני מנהלים מהעת החדשה- ד"ר אברהם רוכלי (1996-1981) וד"ר מרים מבורך (2009-2001) אשר הובילו את מהלכי האקדמיזציה בסמינר שהפך ל-"מכללת לוינסקי לחינוך", בשלושת העשורים האחרונים בהשוואה להגותם ועשייתם של שני המנהלים מתקופת ה- 'בראשית' של הסמינר, טרם קום המדינה - ד"ר ניסן טורוב (1917-1912) המייסד והמנהל הראשון שלו, וד"ר יצחק אפשטיין, המנהל השלישי (1923-1920). מטרותיו העיקריות של חיבור זה הן בחינה והשוואה של ארבעה ממנהלי הסמינר/מכללת לוינסקי לחינוך בשתי נקודות זמן משמעותיות בחיי המוסד: תהליכי המעבר לאקדמיזציה ומתן הכרה אקדמית לכלל המסלולים הנלמדים בו, דהיינו הענקת התואר הראשון בחינוך ((B.Ed בשנות השמונים, והענקת התואר השני (M.Ed.) בתחילת שנות האלפיים, על רקע ובהשוואה להקמת המוסד ובניית תכנית הלימודים הראשונה שלו בין השנים 1924-1912. ברקע ההיסטורי-תיאורטי נסקרו תהליכי התפתחות הכשרת המורים בארץ והוצגו המכללות הראשונות בארץ ומנהליהן. כמו כן נסקר סמינר/מכללת לוינסקי מאז היווסדו ועד היום, תוך התייחסות נרחבת לתקופות בהן עוסק המחקר ובפרט לתהליכי המעבר לאקדמיזציה. שאלות המחקר דנות בתפיסותיהם החינוכיות של כל אחד ראי/ה עוד ... מארבעת המנהלים, מושאי המחקר, ובדרכי מימוש המטרות והיעדים שהם הציבו לעצמם. המחקר נערך כ- 'חקר מקרה מרובה' היסטורי, ונעשה בו שימוש בכלים ובגישות מתחום המחקר ההיסטורי והאיכותני. המחקר משווה עשייה חינוכית משתי תקופות בהווייתו של המוסד החינוכי העוסק בהכשרת מורים. במרכז המחקר נערכו ארבעה חקרי מקרה על ארבעת המנהלים שצוינו- כל אחד מהם על רקע תקופתו, ואחר נערכה השוואה בין ארבעת המנהלים. חקרי המקרה וההשוואה ביניהם, נשענו, בשלב הראשון, על ניתוח קשוב ומתודי של חומרים ראשוניים ומשניים שנאספו על המנהלים ותקופותיהם, ובשלב השני נבחנה התמונה המחקרית שעלתה מניתוח החומרים הללו. לשם הבנת הדברים נערכו ראיונות עם בכירים מהמוסד ונבדקו מסמכים רלוונטיים. ממצאי המחקר, המוצגים בדגם מערכתי, מתארים את ממדי עשייתם החינוכית של ארבעת המנהלים בתקופת ניהולם את המוסד. המודל מעלה שלושה ממדים עיקריים של תהליך הניהול: תשומות, חזון חינוכי ומטרות על והתפוקות החינוכיות של המוסד. התשומות השפיעו על בניית החזון החינוכי וקביעת המטרות של המוסד, אשר הובילו להפקת התוצרים החינוכיים של המוסד- התפוקות. התשומות מתחלקות לשני משתנים: משתנים פנימיים ומשתנים חיצוניים. המשתנים הפנימיים כוללים היבטים אישיים והיבטים ניהוליים. המשתנים החיצוניים מתייחסים לשלושה היבטים: ההיבטים ההיסטוריים-מדיניים-פוליטיים, ההיבטים החינוכיים וההיבטים המכללתיים. החזון החינוכי והיעדים שהציבו לעצמם המנהלים עוסקים במימוש שלושה סוגי מטרות: מטרות בתחום הערכי-אידיאולוגי, מטרות בתחום החינוכי-פדגוגי ומטרות בתחום התקשורתי. מימוש המטרות הניב שלושה סוגי תוצרים חינוכיים: בניית תכנית לימודים ראשונית למוסד והקניית השיטה 'עברית בעברית', בתקופת ה- 'בראשית' בעת כהונתם של ד"ר טורוב וד"ר אפשטיין, ומתן אישור להענקת התואר "בוגר בחינוך" ולהענקת התואר "מוסמך בחינוך" בשנות השמונים ושנות האלפיים, בתקופות כהונותיהם של ד"ר רוכלי וד"ר מבורך, בהתאמה. תרומתו הפוטנציאלית של המחקר היא בתחום ההיסטורי-חינוכי. המחקר מרחיב ומאיר את הידע הקיים במספר נושאים- הכשרת המורים בישראל, מנהלי מכללות להכשרה להוראה ותהליכי האקדמיזציה של מערכת ההכשרה להוראה. המחקר מציע הסתכלות קרובה, שלא נעשתה עד כה, על ארבעה מנהלים שעבדו באותו מוסד להכשרת מורים. לכל אחד מהם סיפור חיים שונה ודרך הובלתו את המוסד צמחה מתוך הקשר היסטורי-חברתי-חינוכי אחר. התבוננות לעומק בדרכם של ארבעת המנהלים יכולה להוסיף נדבך לידע הקיים על ראשי מכללות להכשרת מורים, על תפקידיהם בזיקה למאפייני התקופות בהם הם פועלים. סיפוריהם האישיים-מקצועיים של ארבעת המנהלים עשויים לתרום להבנתנו את דרכי הניהול של העוסקים במנהל חינוכי, בתקופת התהוות החינוך העברי-לאומי בארץ-ישראל, ובתקופה העכשווית בעת התרחשות תהליכי האקדמיזציה במוסדות להכשרת המורים בישראל.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: 2012.pdf

שם העבודה: ייצוגים גרמניים בקולנוע האמריקני בתקופת המלחמה הקרה, כנגזרת של מערכת היחסים בין הממשל האמריקני, ויעדי מדיניות החוץ שלו, לבין הוליווד בשנים 1989-1939

נושא מחקר: קולנוע

תאריך פרסום: 01/01/2012
שם מחבר/ת: Hadi Shakeeb Kassem
Hadi Shakeeb Kassem
עבודתי זו שילבה בין תת-ענף היסטורי אחד – היסטוריה של הקולנוע – עם תת ענף אחר – היסטוריה פוליטית של ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה ועד 1989. ייצוגים גרמניים בקולנוע האמריקני בתקופת המלחמה הקרה, כנגזרת של מערכת היחסים בין הממשל האמריקני, ויעדי מדיניות החוץ שלו, לבין הוליווד בשנים 1989-1939. הקשרים הסימביוטיים בין תעשיית הקולנוע בארה"ב לבין הממשל חקרתי את ייצוגיה של גרמניה בהוליווד בתקופות: מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה 1989-1939, בזיקה לעמדת הממשל האמריקני. הוליווד הוצגה ועדיין מוצגת לא רק בחוגי שמאל, אלא גם בקרב חוקרי קולנוע אחדים כזרוע של הממשל האמריקאי, המפיצה על פני מסכי הכסף בעולם את התעמולה האמריקאית ומשרתת את יעדי מדיניות החוץ האמריקנית. בחנתי טענה זו באשר ליחס בין תעשיית הקולנוע של הוליווד לבין הממשל האמריקני, באמצעות התמקדות במקרה ייצוגיה של גרמניה בקולנוע ההוליוודי בתקופה טעונה למדי ביחסים הבינלאומיים ובמדיניות החוץ האמריקאית. בתקופה זו התחוללו תנודות דרמטיות בעמדת מדיניות החוץ האמריקאית ביחס לגרמניה: תקופת הניטראליות עד דצמבר 1941, תקופה שעמדה בסימן המחלוקת בין מצדדי הבדלנות ותומכי ההתערבות. בממשל כמו גם בתעשיית הקולנוע, בה צדדו רבים מבעלי האולפנים במעורבות. תקופת המלחמה בה הפכה גרמניה הנאצית לאויבתה העיקרית של ארה"ב, ותקופת הכיבוש של גרמניה שבאה ל ראי/ה עוד ... אחריה, בעיצומו של הכיבוש פורצת המלחמה הקרה ובריה"מ הקומוניסטית היא שהופכת לאויב העיקרי של ארה"ב וגרמניה המערבית משולבת בברית נאט"ו והופכת מיריב מר ורצחני לבעלת בריתה של ארה"ב והעולם החופשי במלחמה נגד הקומוניזם. טענה זו, האם יש הלימה בין יעדי מדיניות החוץ האמריקאית לבין ייצוגיה של גרמניה בהוליווד, בחנתי באמצעות מדגם של סרטים, כאשר הגרמנים מיוצגים באמצעות מספר דימויים, שמבחינים לא רק בין גרמנים מן השורה לבין נאצים מובהקים, אלא גם בין חיילים מקצועיים המוצגים כהגונים לבין מרצחים נאצים. הוליווד אם כן, עדיין מייצרת סרטים שגרמניה והגרמנים מוצגים בהם כנאצים שאין לתת בהם אמון ולבטוח בהם, ייצוגים שחותרים בעליל נגד יעדי מדיניות החוץ האמריקאית. בדקתי את התמורות שחלו בייצוג הגרמני בקולנוע האמריקאי והצבתי שתי קבוצות של שאלות 1.כיצד מתי? ובאיזו מידה? התפתח הייצוג הגרמני בקולנוע האמריקני בתקופת המלחמה הקרה , כאשר התחלתו היא מראשית מלחמת העולם השנייה ב-1939 כדי לעמוד על השינויים שיעבור ייצוג זה במהלך השנים ולאור אירועים היסטוריים משמעותיים, אשר התוו את מדיניות החוץ האמריקאית כלפי גרמניה. כלומר האם הייצוג השתנה עם השינוי במדיניות החוץ האמריקאית כלפי גרמניה? לאור ממצאיה של שאלה זו 2. בחנתי שאלת המחקר השנייה: האם התפתחות זו נבעה ממערכת היחסים שבין הממשל להוליווד והושפעה ממנה ובאיזו מידה. מסקנות מדעיות ויישומיות יחסי הממשל והוליווד הוליווד, כמתגלה מתוך ממצאי המחקר קיימה מערכת יחסים מורכבת עם הממשל האמריקאי: כאשר ספק רב קיים בליניאריות של קשר זה. 1. הוליווד תפקדה לעיתים כסוכנת של מערכת התעמולה של הממשל. אך עדיין שמרה על אוטונומיה תרבותית וכלכלית. 2. האוטונומיה הכלכלית תרבותית הייתה דבר שאפשר פלורליזם של עמדות בין היוצרים השונים. עמדות אלו לעיתים ביטאו את עמדות הממשל ולעיתים ביקרו אותו ובחלק מן הפעמים ביקורת נוקבת עד מאד. 3. הוליווד איננה גוף מונוליתי והיא מהווה מערכת תרבותית ופלורליסטית יחסית שפועלים בתוכה אמנים בעלי תפישת עולם מגובשת שלאו דווקא תואמת את עמדות הממשל. הביטוי האומנותי של במאים גדולים כמו בילי ווילדר או סטנלי קרמר מייצג נרטיב מורכב וביקורתי כלפי מושאי ההתייחסות שלו. במקרים מסוימים הדבר גובל בהתנגשות חזיתית עם גורמי ממשל. 4. עצם הצורך בהקמתה והפעלתה של הועדה לפעולות אנטי אמריקאיות מעידה על שהממשל נלחץ מכך שהוא לא מצליח למשמע את הוליווד. 5. בבחינה מקרוב של המאמץ ההוליוודי להשתתף בשיח הפוליטי, מתגלים הניואנסים המבטאים גישות שונות וקבוצות לחץ שונות בציבור הרחב, ובקרב קובעי המדיניות האמריקאיים. 6. הבנת דפוסי ההתנהגות של אמצעי התקשורת בעתות משבר ביחסים הבינלאומיים ולהבנת מערכת יחסי הגומלין בין הממסד לאמצעי התקשורת. לתקשורת קיימת השפעה רבה על היחס של הציבור כלפי מדינה מסוימת ולכן חשוב להבין את השפעת הממסד על הדימוי שנוצר למדינות זרות. למעשה, הממסד מקדם דימוי ספציפי של מדינות או מנסה לפחות לכפות את זה על אמצעי המדיה כדי להכשיר את דעת הקהל לפעולות כלפי מדינות מסוימות וכמכשיר במדיניות החוץ. חשוב לציין, שהממשל האמריקני היה רווי דעות סותרות ומורכבות (לא מוניליטיות )על הנאצים ומדינתם, לא פחות מהוליווד. ריבוי פנים זה מוצג במחקרים
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: 38.pdf

שם העבודה: יחסי "מטפלים"- "מטופלים" ביצירות שמואל יוסף עגנון

נושא מחקר: פילוסופיה

תאריך פרסום: 01/09/2011
שם מחבר/ת: יאיר קורן-מיימון
יאיר קורן-מיימון
עבודה זו מציעה קריאה פרשנית חדשה לכמה מסיפוריו הידועים של ש"י עגנון וקושרת אותם זה לזה בטכניקה פרשנית פסיכואנליטית שעיקרה יחסי "מטפלים"- "מטופלים". חלקו הראשון של המחקר עומד על הקשר שבין ספרות ופסיכואנליזה ומתמקד בהקבלות שמתקיימות בין התהליך הסיפורי לתהליך הפסיכואנליטי תוך מתן דוגמאות משני התחומים. חלק זה מתאר גם את יחסו של עגנון אל הפסיכואנליזה דרך מחקרים קודמים שנכתבו בנושא, דרך הביוגרפיה האישית שלו ודרך התייחסותו הגלויה אליה בכתביו. החלק השני מציג פרשנות בעלת קווים משותפים לסיפורים שנבחרו במסגרת הקורפוס המחקרי. הפרשנות לוכדת בתוכה את ההיבטים הספרותיים והפסיכואנליטיים במקשה אחת. ההתמקדות בטקסט העגנוני לצד שילוב רעיונות של תיאורטיקנים שונים בתחום הפסיכולוגיה החל מפרויד ויונג וכלה בקליין וווינקוט יוצרים למחקר את הקשרו הרחב. מניתוח הסיפורים מתגבשת תשתית ליצירת מודל פרשני שמסייע לזהות ולפרש טקסט ספרותי (לאו דווקא עגנוני),שעוסק בשינויים תודעתיים בדמויות העוברות תהליך נפשי, כגון: הכרה, התוודעות אל אמת פנימית, שינויים בדפוסי התנהגות וחשיבה, כטקסט שמעמיד במרכזו חוויה "טיפולית". המודל מציג וריאנטים אפשריים למושג ה"טיפול" הקלאסי המוכר בפסיכותרפיה שעשויים להתקיים בעולמה של הספרות. החלק השלישי במחקר מציע הגדרה למונח &qu ראי/ה עוד ... ot;סיפור טיפולי" ומציג את מאפייניו, ייחודיותו והווריאנטים שעשויים להתקיים בו. כמו כן יצביע על חשיבות גילוי זווית הראייה הטיפולית בסיפורים שמכילים אידיאה פסיכולוגית זו ויעמוד על השלכותיו של הגילוי לגבי משמעותם של הסיפורים. הטיפול על סוגיו השונים: מהפסיכואנליטי ועד להוליסטי (כולי) בפסיכולוגיה, מהקונקרטי- ריאלי ועד לסימבולי- פנטסטי בספרות, מציע אמצעים להבנת דמויות ולאינטרקציות הנוצרות ביניהן, מספק כלים לחשיפת סטרוקטורה עלילתית בעלת תשתית פסיכולוגית, וכן מסייע בהבנת תהליכים הבונים משמעות ומשנים משמעות תוך כדי קריאה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: doc33.docx

שם העבודה: מה בין שיין (Schein) למסלו (Maslow)? מחויבות ארגונית כביטוי של תרבות, צרכים וניהול: המקרה של עיצוב התפקיד חינוך כיתה בתיכון בישראל

נושא מחקר: תפקיד מחנכ/ת כיתה

תאריך פרסום: 01/07/2011
שם מחבר/ת: ד''ר ליאורה נוטוב
ד''ר ליאורה נוטוב
התפקיד חינוך כיתה הינו אחד התפקידים המרכזיים במערכת החינוך הישראלית, ויש הרואים בו את התפקיד השני בחשיבותו בהיררכיה הבית ספרית לאחר מנהל/ת בית הספר. חשיבות ומורכבות התפקיד משתקפים בתחומי האחריות הנרחבים שמשרד החינוך משייך לתפקיד חינוך כיתה. למשל, בין התחומים שבאחריותם של מחנכי כיתה נכללים התהליכים הלימודיים- חינוכיים המתרחשים בכיתה, הניהול החברתי של הכיתה, הטיפול בפרט, שמירת הקשר עם הורי התלמידים וניהול צוות המורים המלמדים בכיתתם. יחד עם זאת, ולמרות החשיבות המיוחסת לתפקיד חינוך כיתה על ידי כל הגורמים במערכת החינוך והחברה, קיימת ספרות מקצועית ומחקרית מצומצמת המתמקדת בתפקיד זה. המוטיבציה לביצוע מחקר זה נבעה מחוויה אישית שחוויתי במסגרת חינוך שני מחזורים של כיתות מב"ר ומהיכרות עמוקה עם עשייתם החינוכית של מחנכים נוספים בבית ספר שלי ובבתי ספר אחרים. השיחות הרבות שניהלתי עם המחנכים במשך שנות עבודתי במערכת החינוך, הסיפורים השונים שאני מכירה מהשטח וגם הסיפורים שהתפרסמו בתקשורת, כל אלה עוררו בי סקרנות לגבי מגוון הדרכים בהן ניתן לבצע את התפקיד. סקרנות זו בסופו של דבר תורגמה לשאלת מחקר: אילו אלמנטים בית ספריים ואילו אלמנטים אישיים באים לידי ביטוי בעיצוב התפקיד חינוך כיתה? אופי השאלה מצביע על התאמת הגישה האיכותנית לחקירתה, ובהתאם לכך, נבנה מערך המחקר. המחקר נערך בארבע בתי ספר בצפון הא ראי/ה עוד ... רץ שנבחרו על פי קריטריונים שיפורטו בחיבור, כאשר בכל אחד מהם התנהל המחקר כחקר מקרה במשך שנת לימודים אחת. הנתונים שנאספו בכל אחד מבתי הספר כללו ראיונות אישיים עם נושאי תפקידים שונים מצוות בית הספר, תצפיות על סיטואציות שונות הקשורות בעבודת המחנכים (ישיבות צוות, שעות חינוך ואירועים נוספים), ומסמכים שונים המתארים את חיי בית הספר. ניתוח נתוני המחקר הוביל לפיתוח מודל שנקרא "מודל מחויבות ארגונית". מודל זה מארגן את העשייה הרבה של מחנכי הכיתות במישור הארגוני בהתאם ל- א. תרבות ארגונית של בית הספר, ו- ב. צרכיהם הארגוניים האישיים של המחנכים. כמו כן המודל מבהיר את תפקיד מנהל/ת בית הספר בעיצוב התפקיד חינוך כיתה. אם כך, על פי המחקר הנוכחי, התשובה לשאלה שמופיעה בכותרת התיזה - מה ביןShein ל- Maslow? מתוארת על ידי מודל מחויבות ארגונית. למחקר תרומה תיאורטית ומעשית. תרומתו התיאורטית של המחקר באה לידי ביטוי בהרחבת הידע על התפקיד חינוך כיתה בכלל, ובפרט: א. הצגת מודל המחויבות, המבהיר את תפקיד המנהל/ת והקושר בין הצרכים האישיים של בעל/ת תפקיד ובין התרבות הארגונית, ו- ב. חקר מושג המחויבות בגישה איכותנית, בשעה שמושג זה נחקר עד כה בעיקר בכלים כמותיים. תרומתו המעשית של המחקר מתייחסת לקשת רחבה של עוסקים בחינוך – מחנכים, מנהלי/ות בתי הספר והעוסקים בהכשרת מורים – בהציגה בסיס לתכנון התפתחות מקצועית של מחנכי הכיתות.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: LioraNutovDissirtation_2011.pdf

שם העבודה: מורים למחוננים בישראל: היבטים קוגניטיביים של תכנית ההכשרה

נושא מחקר: פילוסופיה

תאריך פרסום: 01/10/2010
שם מחבר/ת: חוה וידרגור
חוה וידרגור
מחקר זה התמקד בהתפתחות המקצועית של מורים למחוננים הצועדים את צעדיהם הראשונים בחמישה מרכזי הכשרה בישראל. מטרתו לרכוש הבנה עמוקה יותר של תהליך ההתפתחות המקצועית וההתנסויות של המשתתפים, בהתייחס למטרות המוצהרות של התכנית ולסטנדרטים לחינוך מחוננים בארה"ב. סטנדרטים אלו היוו בסיס תיאורטי למחקר זה. בכדי לחקור את ההשפעה של תכנית ההכשרה על משתתפיה נאספו נתונים לגבי: )א( המצב הנתון של חינוך המחוננים בישראל על פי תפיסת המורים והתלמידים המחוננים במסגרות ההעשרה; )ב( הטרנספורמציה של תכנית הלימודים של ההכשרה מן התכנית האידיאולוגית עד התכנית המגיעה למורים בהכשרה, והסטנדרטים המתבטאים בכל תכנית; )ג( הערכת ההכשרה בתחילתה ובשלב הסיום )מבחן קדם ובתר(. האספקטים שנבדקו היו תפיסות המורים את הסיטואציה של הוראה-למידה במרכזי העשרה, התכונות הרצויות של המורה למחוננים, והערכה עצמית של תרומת תכנית ההכשרה לידע, ליכולות, שביעות רצון כללית, ומוכנות להוראת תלמידים מחוננים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Dissertation2010.pdf

שם העבודה: טיפוח חשיבה המצאתית של תלמידים בפתרון בעיות: היבטים קוגניטיביים ואפקטיביים

נושא מחקר: טיפוח חשיבה

תאריך פרסום: 01/11/2008
שם מחבר/ת: פנינה מסיקה
פנינה מסיקה
המחקר הנוכחי עשוי לתרום נדבך ידע חדש לספרות התיאורטית והמחקרית על פתרון בעיות ויצירתיות והדרכים לטיפוח יכולות אלו בבית הספר. ייחודו של המחקר הוא ביצירת קשר בין הספרות הקלאסית על פתרון בעיות, יצירתיות, חשיבה ולמידה, ובין המחקר על המאפיינים של פתרונות מקוריים לבעיות בתחומי המדע, ההנדסה והפיתוח של מוצרים ושירותים חדשים, והדרכים שעשויות לסייע ללומד להגיע לרעיונות מקוריים בתחומים אלו. בכך, מחקר זה עשוי לתרום להטמעת התפיסה לפיה פתרון בעיות ויצירתיות קשורים בשימוש בתהליכי חשיבה רגילים כדי להגיע לתוצאות בלתי רגילות, ולסייע במאמצים להפחית את העמימות ואת התפיסות המיסטיות אודות יצירתיות, המצאתיות ויכולת פתרון בעיות. בצד המעשי, הניסיון שנרכש במחקר זה עשוי לסייע בתכנון ויישום קורסים ופעילויות העשרה תלמידים בהקשר של פיתוח יצירתיות מדעית-טכנולוגית, ולהכנת תוכניות להכשרת מורים ומדריכים ליישם רעיונות אלו במסגרת החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Pnina1.pdf

שם העבודה: תרבויות פוליטיות בערי הפיתוח: מאפיינים, גורמים

נושא מחקר: פילוסופיה

תאריך פרסום: 01/08/2008
שם מחבר/ת: יצחק דהן
יצחק דהן
עבודה זו ממפה את המגוון התרבותי-פוליטי בערי הפיתוח, לבחון את הביטויים הגיאוגרפיים, הפוליטיים והחברתיים של מגוון זה; וכן לעמוד על המכניזם היוצר פסיפס תרבותי פוליטי זה. הבסיס התיאורטי של המחקר שואב מתוך פרדיגמת התרבות הפוליטית. פרדיגמה זו מבקשת להתרכז בצד הסובייקטיבי, במבנה הפרשני שממנו נראית המציאות הפוליטית על ידי שחקנים וקבוצות. מבחינה אפיסטמולוגית, המחקר נשען על מסגרת המשלבת בין תיאורית ההבניה של אנטוני גידנס (Structuration Theory) לבין הפרדיגמה הביוגרפית פרשנית (Biographical interpretative method). מעיקרה, מסגרת זו מבקש להסביר את אופן ההבניה החברתית והפרשנית בדרך המשלבת שתי מערכות גורמים: מבניים (מבנה מעמדי, מבנה היסטורי, גיאוגרפי וכו') והומניסטיים (פרשנות וסיפורי חיים). בתמצית, נטען כי שחקנים ניצבים ופועלים מול מבנה כוח נתון. מבנה זה מתווך דרך מערכת מקומית המוחזקת כגורם עצמאי (משפחה, רשתות ומיליה חברתי, מקום עבודה וכיוצא באלו). יחידים, או סוכנים אנושיים, מנהלים מול מערכת יחסי גומלין. למעשה, הם מנהלים דיאלוג סמוי בינם לבין סביבתם (הפוליטית, מעמדית, גיאוגרפית) בקונטקסט של אירועים וזיכרונות אישיים. דיאלוג זה, הוא בעצם תהליך העיבוד הפרשני. התוצאה המעשית של עיבוד זה ניכר בהכרעות ערכיות ואסטרטגיות, וכן בהתליך הפצה של הכרעות אלה מהמישור האישי, האינטימי לספרה הציבורית, דרך בינוי מו ראי/ה עוד ... סדות: יחידים יוצרים שפה, יוצרים מבנה לגיטימציה ומבנה כוח. כך בעצם הם מייצרים את התרבות. על פי דיאלקטיקה זו, הסוכנים האנושיים אינם מופיעים כגורם פסיבי ביחס למבנה החברתי. יתר על כן: המבנה החברתי הוא ביטוי של פרשנות הסוכן האנושי על סיפור חייו. ממצאים המחקר מזהה חמישה טיפוסים של תרבויות פוליטיות: היררכיים, שוויוניים, פורשים-משתלבים, פורשים-רדיקליים ופורשים-פטליסטיים (זוהה על לפי מודלים שונים למיון תרבותי-פוליטי שבהם הוכנסו שינויים ותיקונים בהתאם למציאות המקומית). כל אחת מהקטגוריות נמצאה משקפת או מבססת את עצמה, דרך יצירת מבנים גיאוגרפיים, פולטיים וחברתיים, למשל: גיאוגרפיה של שליטה, גיאוגרפיה של מובלעות אתניות, גיאוגרפיה ופוליטיקה שוויונית (יצירת שכונות אינטגרטיביות) פוליטיקה רדיקלית (באמצעות עמותות חוץ ממשלתיות). מהו המכניזם המחולל פיצול תרבותי-פוליטי זה ? המחקר מגלה כי המיקום במבנה הכוח, במקרה זה מיקום בשוליים (מבחינה אתנית, פוליטית, מעמדית, גיאוגרפית), לא יכול לשמש משתנה מסביר מספיק. שכן, כל השחקנים הנחקרים התגוררו (בתקופת המחקר בפריפריה), ובסופו של דבר התפצלו מבחינה תרבותית-פוליטית. לעומת זאת, כאשר או מתבוננים על הגורמים המיקרו-פוליטיים, התמונה מתחילה להתבהר: בסיס הנתונים מראה כי הפריפריה הישראלית הינה עשירה והומוגנית: השחקנים השונים נבדלו ביניהם מצד מערך התנאים הפרטיקולריים המקומיים: יש מהם שגדלו בסביבה בעלת רקע היסטורי היררכי, אחרים מרקע היסטורי מהפכני; חלק מהם גדלו במשפחות עניות, אחרים לעומתם גדלו בקרב האליטה המקומית. התפישות הפוליטיות שגיבשו השחקנים נעוצים עמוק במערך פרטיקולרי זה. אף על פי כן, רקע זה לא הבטיח תוצאות פרשניות בהתאם. בחינת הדינמיקה הפרשנית האינדיבידואלית, חושפת תהליך מרתק של דיאלוג ביקורתי, ערני, בין הסוכנים האנושיים לסביבתם. בתהליך זה נמצאו הסוכנים האנושיים לעתים מאשררים מרכיבים רעיוניים אלו ואחרים הגלומים בסביבתם, ולעתים דוחים אותם ומאמצים תפישות שונות. ממצאים אלה מציבים את הזרם המרכזי של המחקר על ערי הפיתוח והפריפריה בכלל, במעמד בעייתי. לרוב, מחקרים אלה מנתחים את דינמיקת ההבניה החברתית והפרשנית בעזרת מודלים "גדולים", כגון מרכז-פריפריה, ובתוך כך משתמשים בנתונים מאקרו-פוליטיים, מאקרו-גיאוגרפיים ומאקרו-כלכליים (בהקש זה כגון: בניין אומה, תהליכי הפרטה, גלובליזציה וכד'). מחקרים אלה מדלגים על מערכות הסבר נוספות, מעיקרן מיקרו מערכתיים (כאמור הסביבה המקומית, העיבוד הפרשני והביוגרפיות של שחקנים), ומתייחסים אליהם כמשתנים תלויים (בגורמי המאקרו). מחקר זה אשר מתבונן פנימה לתוך האינטראקציות המקומיות, לסיפורי החיים של שחקנים, לדיאלוג שאלה מנהלים מול סביבתם, מערער את הבסיס התיאורטי עליו נשענים מחקרים אלה. בעצם, מתברר שערי הפיתוח, והמציאות העירונית בישראל בכלל, אינן פועל יוצא רק של יחסי כוח סטטיים, אינן נתונים באופן תלוי רק במערכות הלאומיות והגלובליות. זוהי מערכת דינמית, מורכבת, בנויה כמארג עשיר, דיפרנציאלי, שבה מכניזם הומניסטי, לרוב סמוי מן העיין. מתוך הכרה במורכבות זות המארג העירוני בישראל נראה עתה באור שונה: מארג זה משקף לא רק יחסי כוח פסיפס תרבותי-פוליטי. כל ניתוח אשר איננו לוקח בחשבון דינאמיקה זו הרי הוא מבצע היפוך
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: 990.pdf

שם העבודה: תרבות למידה דו-לשונית בסביבת מעבדה ממוחשבת בכימיה והשפעתה על פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות

נושא מחקר: פילוסופיה

תאריך פרסום: 01/12/2007
שם מחבר/ת: עביר עאבד
עביר עאבד
אופי המדע והדרך בה מלמדים מדע מעוררים קשיי למידה. שילוב מעבדה ממוחשבת מבוססת אירועים וגישת חקר בהוראה מפתח הבנה של מושגים ותהליכים בכימיה, מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ויישומם בבעיות יום-יומיות. שילוב זה עשוי להגביר את המוטיבציה ללמידת כימיה, מחד, ויוצר קושי בקרב תלמידים במגזר הערבי, הנובע מהבנת הנקרא בשפה העברית, מאידך. לאור זאת אומץ מודל התרגום ההדרגתי – התרגום לשפה הערבית של תכנית המעבדה הולך ופוחת עם ההתקדמות בציר הזמן. המחקר עקב אחר התכנית מעבדות חקר ממוחשבות והדמיה מולקולרית בכימיה בסביבה דו-לשונית Bilingual Case-based Computerized Laboratory – BCCL ,, וחד לשונית, Unilingual Case-based Computerized Laboratory. מטרות המחקר היו לאפיין ולבחון את ההשפעה של למידה דו-לשונית על א) תפיסות מורים ותלמידים את סביבת הלמידה, ב) פיתוח מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה של תלמידי תיכון במגזר הערבי כתלות בשפה ובסביבות מעבדה שונות. משתתפי המחקר היו 21 מורים לכימיה וכ-480 תלמידי י"ב במגזר הערבי הלומדים כימיה ברמה של חמש יחידות לימוד: תלמידי מעבדה ממוחשבת BCCL ו-,UCCL תלמידי מעבדות חקר ומעבדות מאשרות. כלי המחקר כללו שאלונים, ראיונות ותצפיות. מתפיסות המורים עולה כי המושג הוראה ולמידה דו-לשונית מצטייר ככללי ובלתי ממוקד. יותר ממחצית ההיגדים שציינו המורים התייחסו ליתרונות צפויים בהיבט המורה – הקלה ב ראי/ה עוד ... עומס התרגום, ניצול יעיל יותר של זמן הוראה ושיפור תדמית המורה – ובהיבט התלמיד – העשרה, עידוד הגמישות החברתית ותרומה ללימודים עתידיים באוניברסיטה. המגבלות בהיבט מורה היו הדרישה לשליטה בשפה העברית ברמה גבוהה וליכולת תרגום ספונטני, ובהיבט התלמיד חששו המורים להתנגדות על רקע קשיי הבנה. ממצאי תפיסות התלמידים את הלמידה של BCCL מעידים כי בתום תהליך הלמידה המאפיינים של יחידת המעבדה הממוחשבת נתפסו בעיני רוב התלמידים בתור הגורמים החשובים ביותר בעת למידת מקצוע מדעי. בנוסף, הגורם "למידה דו-לשונית" נתפס כחשוב במידה דומה לגורם "מורה המלמד בצורה מעניינת". רוב התלמידים ציינו שלמידה דו-לשונית תורמת, מרחיבה את ההשכלה ומקנה תרומה אישית חשובה. חלה ירידה בנימוקים שביטאו חרדה של תלמידים מלמידה בעברית. רוב התלמידים דיווחו כי תרגום חלקי לערבית עדיף על פני תרגום מלא לערבית מחד ועל פני הלמידה ללא כל תרגום לערבית מאידך. בניתוח שאלוני המיומנויות נמצא כי יכולת תלמידי הניסוי, BCCL, לשאול שאלות ברמות חשיבה גבוהות השתפרה הן בהיבט אחוז התלמידים ששאלו שאלות והן בהיבט מורכבות השאלות. הממצאים מעידים גם על שיפור במיומנויות החקר וההנמקה של התלמידים. חל שיפור במבנה הנימוק, במספר הנימוקים, בביסוס הנימוק על ידע מדעי קודם ובמגוון רמות ההבנה בכימיה שבאו לידי ביטוי בבחינת השפעת היבט השפה על פיתוח מיומנויות החשיבה. נמצא כי השיפור הכולל וגם השיפור בכל אחת ממיומנויות החשיבה הנחקרות היה גבוה יותר בקרב תלמידי הניסוי – BCCL בהשוואה לתלמידים שלמדו בסביבות המעבדה השונות ואף גבוה יותר בהשוואה לתלמידי המעבדה הממוחשבת – UCCL. אלמנט השפה חיזק את תרומת הסביבה של המעבדה הממוחשבת.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: 31.pdf

שם העבודה: תמורות באידיאה של תלמוד תורה- בהגות היהודית בעידן המודרני

נושא מחקר: פילוסופיה

תאריך פרסום: 01/08/2005
שם מחבר/ת: חנה קהת
חנה קהת
דוקטורט זה עוסק בתמורות שהתחוללו באידיאה של 'תלמוד תורה' בהגות האורתודוכסית בעידן המודרני, בהיבטים התיאולוגים, הפילוסופיים ואף המתודולוגים שבה. המודרנה יצרה מהפכה ביהדות המסורתית. היא הביאה עימה שלש תופעות אידיאולוגיות רחבות היקף: חילון; לאומיות שהתגבשה לתנועה הציונית; ותנועת הנאורות וההשכלה, שפיתחה גישה היסטורית-ביקורתית למדעי היהדות. האורתודוכסיה, בהגדירה את עצמה ככזו, הכריזה בעצם מלחמת תרבות נגד המודרנה. גם האידיאה המסורתית של תלמוד תורה נדרשה להגיב לאתגר מורכב זה. עבודה זו עוסקת בהשפעתם של רעיונות אלו על מושג 'התורה' ועל תפיסת האידיאל של לימוד התורה אצל הוגים מרכזיים בעולם האורתודוכסי. הוגים שעיצבו זרמים חינוכיים שונים, ובעקבותיהם הוקמו ישיבות ובתי מדרש בהתאם לשיטותיהם השונות. ר' נפתלי צבי ברלין - הנצי"ב, שפעל בתחילת הופעתה של המודרנה ועמד בראש ישיבת וולוז'ין; ר' אברהם ישעיהו קרליץ - ה'חזון איש', אשר הנהיג את הציבור החרדי בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים; הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהפך לאב רוחני לישיבות הציוניות-דתיות ואדמו"רי פשיסחא-קוצק, שחוללו מהפכה בתנועת החסידות, והחזירו את לימוד התורה לערך מרכזי בהווייתם החסידית. ספר זה עוסק ביחסם של הוגים אלה לערך של תלמוד תורה ותפיסתם את המושג 'תורה לשמה', כתגובה ישירה או עקיפה הן למודרנה והן לתנועות חדשות פנים או ראי/ה עוד ... רתודוכסיות דוגמת תנועת החסידות, המוסר והציונות הדתית. תנועות אלו הניעו תהליכים דיאלקטיים של מסורת ותמורה, פולמוס הטמעה ומאבק לצד מיזוג ערכים מחודשים. תהליכים אלו הביאו להגדרה מחודשת של מושגי התורה לימוד התורה ותורה לשמה, תוך בחינת זיקתה לערכים חדשים כגון: לאומיות, השכלה, עולם הרוח והנפש וערבות הדדית של החברה היהודית. חלק מן ההוגים הפכו את לימוד התורה למבצרה של האורתודוכסיה במלחמת ההישרדות נגד המודרנה. הם גילו התנגדות טוטאלית להשפעותיה ולכל שינוי באורח החיים המסורתי. לצד מיצוב ערך לימוד התורה כערך עליון והבניית החובה להשתעבד לו כדרך הנכונה והבלעדית, הם הפכו את גדולי התורה לסמכות עליונה השולטת בכלל אורחות החיים של בני החברה החרדית. ספר זה גם בוחן את השפעת התמורות האידיאולוגיות על הדרכים והשיטות השונות בלימוד התורה של הוגים אלה, ואת מיצובו של ערך לימוד התורה ביחס לערכים אחרים בעולמם הרוחני.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: talmood.pdf


ארגון המורים העל יסודיים
עבור לתוכן העמוד