מחקר והוראה

בעמוד זה ניתן לחפש עבודות מחקר והוראה בספרייה הדיגיטלית של האתר שלנו.
נושא מחקר מילות מפתח שם מחבר/ת
תאריך פרסום מתאריך   עד תאריך
 

שם העבודה: מערכת החינוך – נתונים כלליים

נושא מחקר: חינוך והוראה

תאריך פרסום: 02/11/2015
שם מחבר/ת: מחקר חינוך
מחקר חינוך
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: Education.pdf

שם העבודה: העצמת תלמידים הלוקים בשכלם-מודל הומניסטי יצירתי

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 08/03/2015
שם מחבר/ת: ד''ר אפרת קדם-טהר
ד''ר אפרת קדם-טהר
בגישה שלי לתרפיה באומנות מושם דגש על הענקת חוויה אומנותית איכותית שיכולה להיות תרפויטית מיסודה. במקום להתמקד בהתנהגויות הלקויות של התלמידים גיריתי אותם ליצור אומנות מהחומרים שאני מפזרת על השולחן בכתה. לעיתים אני מניחה על השולחן פסולת העלים והעשב מהחצר הסמוכה . לעיתים אלו צבעי הגואש והידיים שמאפשרים להם לנוע בטווח רגשות עצום. העבודה במריחת הצבע מאפשרת שחרור של כעס ותוקפנות. כמו גם מפגש עם כוחות פנימיים. הערכה היא אלמנט מרכזי בתרפיה באומנות. מדובר בתהליך ההערכה של צורכי המטופל מרגע לרגע , לפני הטיפול, במהלכו ולאחריו. היא לובשת צורות שונות: אנו מעריכים את מוכנותם של המטופלים להשתמש בחומרים מסוימים ולהשתתף בתהליכים אומנותיים. אנו מעריכים את הפוטנציאל והמגבלות שלהם ומשנים את הפרויקטים והמשימות בהתאם. אנו מגלים רגישות לנושאים שמעניינים אותם ובעקר לסוג ההגנות שהם מפעילים. הערכה מאוזנת מבטיחה שאוכל לצפות את הסיכונים הרגשיים הטמונים בכל גירוי ופרויקט. עלי לדאוג לכך שכל החוויות האומנויות יהיו נגישות מבחינה התפתחותית , מתאימות מבחינה תרבותית, ושלא יגרם כל נזק פיזי. (הנלי 2003) בכתה בה ילדים מכניסים כל אשר בהישג ידם לפה יש להיערך בהתאם. בקבוצה הטיפולית שתתואר במאמר קיימת הערכה מאוזנת שלי כתרפיסטית המובילה להתערבויות שנועדו להקל על התהליך היצירתי והתרפויטי. אני מודעת להשפעה האפשרית של ההתע ראי/ה עוד ... רבויות שלי כמטפלת ומוכנה לנתחן כחלק מהתוצאות התרפויטיות. ההתערבויות ילבשו צורות שונות של מסווה. כמו התערבות וורבלית המחפשת להסביר , לנסח מחדש, לעבד,להציב גבולות, או לעודד את אותם פרטים אצלם מתחילה המוטיבציה להתרופף תוך כדי התהליך. התערבויות אחרות יפלו בקטגוריה המכונה על ידי קריימר " התערבות של יד שלישית."
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: efrat.docx

שם העבודה: זיהוי הגורמים האישיים והחברתיים המסבירים את הקשר בין אפליה מדווחת ובריאות בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל

נושא מחקר: חינוך וחברה

תאריך פרסום: 15/02/2015
שם מחבר/ת: שלאעטה וליד
שלאעטה וליד
הגדרת הבעיה הנחקרת: אפליה אתנית מוכרת כבעיה חברתית, השכיחה בקרב קבוצות מיעוט אתני שונות בעולם. אפליה יכולה להתרחש במקומות ובנסיבות שונים. ישנם מחקרים המראים שחשיפה לאפליה מעמידה את האדם בפני מתח נפשי, בין אם הוא אקוטי או כרוני. ייתכן שמתח זה גורם לנזק בריאותי ולהופעת סימפטומים גופניים ונפשיים, וייתכן שאפליה גורמת לאימוץ התנהגויות מסכנות בריאות מסיבות שונות. בשלושת העשורים האחרונים נרשמה התעניינות מחקרית רבה בתופעה, בעיקר בהיקף ובחומרת הסכנה הבריאותית. אין הסכמה בין החוקרים לגבי הקשר בין אפליה לבין בריאות כך, מחקרים רבים הצביעו על קשר חזק, בעוד שמחקרים אחרים הצביעו על קשר חלש או חוסר קשר. חוקרים טוענים כי קיימים גורמים אישיים וחברתיים במעגלי החיים הסובבים את האדם, אשר יכולים להשפיע על התופעה ולהסביר את הקשר בין תחושת אפליה לבין בריאות. בין היתר, תפיסת זהות אתנית ותחושת קוהרנטיות, יכולים לשמש כמשאב התמודדות וגורם חשוב למיתון הלחץ וההשפעה הבריאותית השלילית של האפליה. החברה הישראלית מהווה מרקם חברתי ותרבותי מגוון ומעניין, המאפשר לחקור את התופעה. המחקר הנוכחי בוחן לראשונה מנקודת מבט אפידמיולוגית, כיצד תפיסת זהות אתנית ותחושת קוהרנטיות משפיעות על הקשר בין אפליה לבין בריאות, בקרב קבוצות אתניות שונות בישראל. המידע העולה מעבודת מחקר זו מהווה בסיס ידע ראשוני, עדכני, חשוב וחיוני ביותר להב ראי/ה עוד ... נת התופעה לעומקה בניסיון למזער את נזקיה. תמצית המסגרת התיאורטית: המחקר הנוכחי התבסס על מספר תיאוריות שונות: התיאוריה הסוציו-אקולוגית להבנת תופעת האפליה, תיאורית המגע של אלפורט, התיאוריה העוסקת בקונפליקטים פנימיים אתנו-לאומיים, תיאורית הזהות האתנית, והמודל הסולוטוגני. שיטות המחקר: מחקר חתך אנליטי אשר נערך במהלך השנים 2012-2013 . השתתפו במחקר בצורה אקראית 900 גברים ונשים תושבי מדינת ישראל, בגילאי 30-65 (יהודים ותיקים, עולים מברית המועצות לשעבר, אשר עלו לאחר שנת 1990, וערבים מוסלמים מאזור הצפון והמשולש). הנחקרים נבחרו בדגימה רב-שלבית. ראשית נבחרו יישובים ובהם אזורים סטטיסטיים בשכבות המבוססות על ריכוזי קבוצות אתניות ועל המדד החברתי-כלכלי של האזור, ובתוכם נדגמו כתובות שבהן רואיינו הנחקרים. נתוני המחקר נאספו בראיון אישי פנים מול פנים בבית הנבדק, באמצעות שאלון אנונימי מובנה מראש. משתני המחקר: המשתנים שנכללו בשאלון כללו: התנסויות של אפליה, משתנה המורכב מתחושת אפליה נגד קבוצות מיעוט אתני בישראל ונגד קבוצת הנחקר האתנית, תחושת אפליה במקומות ובמצבים שונים, תדירות הדאגה מיחס מפלה כלפי קבוצות מיעוט אתני בישראל וכלפי קבוצת הנחקר בילדות ובהתבגרות, ובמהלך השנה האחרונה, תגובות ודרכי התמודדות עם תחושת אפליה, תפיסת זהות אתנית של הנחקרים, תחושת קוהרנטיות, מצב בריאות גופנית ונפשית (לפי שאלון 12–SF), התנהגויות בריאות (עישון מוצרי טבק, ביצוע פעילות גופנית, ושתיית אלכוהול), מגע בין הקבוצות האתניות השונות (הימצאות חברים מקבוצות אתניות אחרות, תדירות ההשתתפות באירועים או מפגשים חברתיים של אנשים מקבוצות אתניות אחרות, מגע במקומות העבודה בין שלושת הקבוצות, שליטה בשפה העברית (דיבור, קריאה, וכתיבה), ומשתנים סוציו-דמוגרפים. עיבוד הנתונים: שלבי הניתוח הראשוניים כללו בדיקת התפלגויות, כולל הנחת הנורמאליות, טרנספורמציות במידת הצורך, ובחינת עקיבות פנימית אלפא של קרונבך למשתנים: תחושת קוהרנטיות ותפיסת זהות אתנית שהיו מעל 0.7. העיבודים הסטטיסטיים בוצעו בשלוש רמות: חד משתנית, דו משתנית ורב משתנית. ברגרסיה הרב משתנית נבחנו המשתנים הבלתי תלויים שהגיעו בניתוח הדו משתני לרמת מובהקות של פחות מ 0.05, בקשר עם כל משתנה תלוי. שיטת הרגרסיה העיקרית הייתה רגרסיה לינארית מרובה. כמו כן נעשה שימוש בשיטת ניתוח משוואות מבניות-( Structural Equation Modeling (SEM: השימוש בשיטה אפשר לקבל מדדי הערכה על טיב המודל המוצע, ולהציג גראפית מערכת משוואות של קשרים בין המשתנים. כמו כן, הוא אפשר לבחון באופן מקיף את ההשערות הקשורות לתיווך, להתערבות, ולהתערבות המתווכת של המשתנים 'תפיסת זהות אתנית' ו'תחושת קוהרנטיות'. ההשערות העיקריות של המחקר: ההשערה העיקרית של המחקר הניחה כי קיים קשר בין תחושת אפליה אתנית לבין בריאות פיזית ונפשית, לאחר התייחסות לכל המשתנים הבלתי תלויים, וכי קיימים הבדלים בשכיחות הדיווח על תחושת אפליה בשלוש אוכלוסיות המחקר (יהודים, עולים דוברי רוסית וערבים מוסלמים). ההשערה הינה שתפיסת זהות אתנית, ותחושת קוהרנטיות מתווכים את הקשר בין תחושת אפליה לבין בריאות. ממצאים מרכזיים: במחקר הנוכחי, נמצא כי הממוצע הכללי של תחושת אפליה במצבים שונים אצל הערבים היה הגבוה ביותר (2.36) לאחר מכן ממוצע תחושת האפליה אצ
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: kj.pdf

שם העבודה: אלימות כלפי מורים בישראל

נושא מחקר: מערכת החינוך

תאריך פרסום: 24/07/2014
שם מחבר/ת: עדו אבגר
עדו אבגר
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת שמעון אוחיון. המסמך עוסק בתופעת האלימות כלפי מורים במערכת החינוך בישראל, ומוצגים בו תיאור התופעה, נתונים על היקפה ואופייה ומידע על דרכי ההתמודדות עמה ומניעתה. מהמסמך עולים בין השאר הממצאים האלה: - ברמה המערכתית משרד החינוך בוחן את האלימות בבתי-הספר, ובכלל זה את האלימות כלפי מורים, באמצעות שני כלי מדידה: סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית בשאלוני המיצ"ב וסקרי ניטור רמת האלימות בבתי-הספר. אמצעי בדיקה אלו מבוססים על דיווחים סובייקטיביים על מעורבות באירועי אלימות או היחשפות אליהם אך אינם מאפשרים ניטור מלא של האירועים האלימים המתרחשים בפועל. - מנתוני סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית וסקרי ניטור האלימות, וכן מנתוני סקרים חיצוניים, עולה כי שכיחות מעשי האלימות בבתי-הספר אינה מבוטלת וכי היא רבה יותר בשכבות הגיל הנמוכות. עם זאת, נראה שיש מגמה כללית של ירידה ברמת האלימות במערכת החינוך בשנים האחרונות. - מנתוני סקר ניטור האלימות בבתי-הספר עולה כי בשנת תשע"ג דיווחו 8% מהתלמידים כי נהגו באלימות מסוג כלשהו כלפי מוריהם בחודש שקדם להעברת השאלון. שיעור התלמידים המדווחים כי נהגו באלימות כלפי מורה משתנה לפי גיל התלמידים (4% מתלמידי כיתות ד'–ו' דיווחו על התנהגות כאמור, לעומת 10% מתלמידי חטיבות-הביניים ו- 11%מתלמידי התיכונים) ולפי שיוכם המגזרי (ש ראי/ה עוד ... יעור התלמידים בבתי-הספר דוברי העברית המדווחים על התופעה נע בין 2% ל-9%, בהתאם לגיל התלמידים, ושיעורם בבתי-הספר דוברי הערבית נע בין 8% ל- 17%). - אלימות מילולית היא סוג האלימות השכיח ביותר בדיווחי התלמידים: 6% מהתלמידים דיווחו כי קיללו או העליבו את מוריהם, ולעומתם 2% דיווחו על איומים, אלימות פיזית או פגיעה ברכוש. גם מדיווחי המורים בסקר ניטור האלימות עולה שהאלימות המילולית היא סוג האלימות הנפוץ ביותר. עוד עולה כי היא נפוצה במיוחד בבתי-הספר דוברי העברית וכי שכיחותה בבתי-ספר אלו גדלה עם העלייה בגיל התלמידים: 15% ממורי בית-הספר היסודי, 19% ממורי חטיבות-הביניים ו- 23% ממורי החטיבה העליונה במגזר היהודי דיווחו בשנת תשע"א (2010/11) כי תלמיד קילל או העליב אותם בחודש האחרון, לעומת 9%, 10% ו- 10% מהמורים, בהתאמה, במגזר הערבי. שיעורי המורים שדיווחו כי נפלו קורבן לסוגי אלימות אחרים )איומים, גנבה והשחתה של רכוש, אלימות פיזית ואלימות מקוונת( נמוכים יותר ואינם עולים על אחוזים בודדים. - ממבט רב-שנתי על דיווחי התלמידים בדבר מעורבותם באלימות כלפי מורים במסגרת סקר ניטור האלימות עולה כי בין תשס"ט (2008/9) לתשע"א ((2010/11) חלה ירידה בשיעור הדיווחים על מעורבות באלימות כלפי מורים. בשנים תשע"א–תשע"ג (2012/13) נרשמה יציבות יחסית בשיעורי האלימות כלפי מורים. דיווחי המורים על אלימות תלמידים כלפיהם במסגרת סקר ניטור האלימות מצביעים על יציבות ברוב המדדים ועל ירידות קלות במאפייני אלימות מסוימים, בשנים תשס"ט–תשע"א.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: 500.pdf

שם העבודה: הפעלת בתי-ספר על-יסודיים שש-שנתיים על רקע יישום רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה"

נושא מחקר: מערכת החינוך

תאריך פרסום: 04/03/2014
שם מחבר/ת: אסף וינינגר
אסף וינינגר
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עמרם מצנע ומובאת בו סקירה על בתי-הספר העל-יסודיים השש- שנתיים על רקע יישום רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". מן המסמך עולים, בין השאר, הדברים האלה: § בתי-הספר העל-יסודיים השש-שנתיים נוצרו בעקבות רפורמה במבנה החינוך היסודי והעל- יסודי בישראל שגובשה בשנת 5914. במסגרת זו נקבע כי החינוך היסודי יהיה שש-שנתי והחינוך העל-יסודי יהיה אף הוא שש-שנתי ויושתת על שתי חטיבות משנה: חטיבת-ביניים )כיתות ז'–ט'( וחטיבה עליונה )כיתות י'–י"ב(, מלבד מקרים שבהם יחליט משרד החינוך על מבנה אחר. יישומה של הרפורמה המבנית נתקל בקשיים רבים ונמשך שנים רבות, אולם בשנים האחרונות חל גידול במספרם של בתי-הספר השש-שנתיים, וכיום זהו המבנה העל- יסודי הדומיננטי במערכת החינוך. § במהלך השנים טענו גורמים שונים כי הפעלת בתי-ספר על-יסודיים שש-שנתיים כרוכה בקשיים רבים, ובכלל זה קשיים הקשורים למבנה הארגוני, להעסקת עובדים, להיבטים פדגוגיים ולהיבטים תקציביים. הטענה העיקרית שהועלתה בהקשר זה היא שבית-הספר הוא אומנם שש-שנתי אולם הוא אינו פועל במתכונת אינטגרטיבית של בעלות, של ניהול, של שיטות הוראה ושל מקורות ושימושים תקציביים. § אחת הסוגיות המרכזיות בהפעלת בתי-הספר השש-שנתיים היא סוגיית הבעלות הכפולה על מוסדות אלו, שכן המצב השכיח במערכת החינוך העל-יסודית הוא ראי/ה עוד ... שחטיבות-הביניים הן בבעלות המדינה והחטיבות העליונות הן בבעלות הרשויות המקומיות או עמותות ורשתות חינוך. לפיכך, רוב מורי חטיבות-הביניים הם עובדי מדינה, והמורים בחטיבות העליונות הם עובדים של הגוף שבבעלותו החטיבה העליונה. עם זאת, לעתים משרת ההוראה של המורים מורכבת הן משעות הוראה בחטיבת-ביניים והן משעות הוראה בחטיבה העליונה. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-%29 מהמורים שלימדו בבתי-הספר העל-יסודיים השש-שנתיים בשנת תשע"ג )2952456( לימדו בשתי החטיבות )55,248 מורים מתוך 69,299 מורים בבתי-הספר השש-שנתיים. § בשנים האחרונות מיושמות במערכת החינוך שתי רפורמות מערכתיות הנוגעות בין השאר למבנה ההעסקה של המורים. רפורמת "אופק חדש" בגני-הילדים, בבתי-הספר היסודיים ובחטיבות הביניים מיושמת מאז שנת הלימודים תשס"ח )2999494(; רפורמת "עוז לתמורה" מיושמת בבתי-הספר התיכוניים מאז שנת הלימודים תשע"ב) 2955452. (לעניין בתי-הספר השש-שנתיים משמעות הדבר היא שמיושמות בהם במקביל שתי רפורמות שונות הנוגעות לתנאי העבודה והשכר של המורים, ומכאן שמלמדים בהם יחד מורים שתנאי העבודה שלהם שונים זה מזה, ואף מורים שמוחלים עליהם במקביל שני הסכמי העסקה שונים – במקרים שבהם משרתם נחלקת בין חטיבת-ביניים ובין החטיבה העליונה. לטענת גורמים הנוגעים בדבר, קיומם של שני ההסדרים במקביל מקשה מאוד על ניהול סגל עובדי ההוראה בבית-הספר השש-שנתי. § בשנת הלימודים תשע"ד) 2956458 (מופעלות שתי הרפורמות במקביל ב-266 בתי-ספר שש-שנתיים) כלומר, בכל בתי-הספר השש-שנתיים שבהם מיושמת רפורמת "עוז לתמורה", אך בפחות ממחצית מכלל בתי-הספר השש-שנתיים. (על-פי משרד החינוך, צפוי שרפורמת "עוז לתמורה" תיושם במלואה משנת הלימודים תשע"ה) 2958451 (ואילך, ואז יחולו שתי הרפורמות במקביל בכל בתי-הספר השש-שנתיים. § נראה שמשרד החינוך ער לבעיות הכרוכות ביישום המקביל של שתי הרפורמות בבתי-הספר השש-שנתיים, ובתשובת המשרד על פנייתנו בנושא נכתב כי "משרד החינוך גיבש ומפעיל פתרונות להתאמות בין הרפורמות וממשיך ביצירת פתרונות נדרשים נוספים; זאת, כדי לאפשר גמישות ניהולית ורציפות בין חטיבת-הביניים והחטיבה העליונה בבית-הספר השש- שנתי". עם זאת, לטענת התאגדות המנהלים של בתי-הספר העל-יסודיים בישראל, על אף כל ההתאמות שנעשו עדיין אין פתרון לרוב הבעיות שמקורן יישום שתי הרפורמות במקביל בבתי-הספר השש-שנתיים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: ofekhadash.pdf

שם העבודה: מערכת החינוך בישראל –סוגיות מרכזיות שנדונו בוועדת החינוך,התרבות והספורט.

נושא מחקר: מערכת החינוך

תאריך פרסום: 21/04/2013
שם מחבר/ת: אתי וייסבלאי
אתי וייסבלאי
עם תחילת עבודתה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת ה-19, מוצגים במסמך זה מידע ונתונים כלליים על מערכת החינוך בישראל, וכן סוגיות נבחרות הנוגעות לעבודתה של הוועדה. המסמך מתמקד במערכת החינוך הפורמלית שבאחריות משרד החינוך, ואינו עוסק בתחומים אחרים שבהם עוסקת הוועדה, כגון השכלה גבוהה, תרבות וספורט. ראשי הפרקים: * מבנה מערכת החינוך * חקיקה מרכזית בתחום החינוך * נתונים כלליים – מוסדות חינוך, כיתות ותלמידים * עובדי הוראה * תקציב החינוך * הישגי התלמידים במערכת החינוך * נושאים נבחרים בעבודתה של ועדת החינוך בכנסת ה-19 – יישום מסקנות הוועדה לשינוי כלכלי- חברתי (ועדת טרכטנברג) בתחום החינוך, החינוך החרדי, יישום תכנית התקשוב, התמודדות מערכת החינוך עם אלימות ובעיות משמעת, ותזונה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: m03160.pdf

שם העבודה: משמעת תלמידים והוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה

נושא מחקר: משמעת תלמידים

תאריך פרסום: 17/01/2013
שם מחבר/ת: אתי וייסבלאי
אתי וייסבלאי
התנהגות לא נאותה של תלמידים בשיעור מפריעה למהלך השיעור, מונעת ניצול של זמן השיעור ללמידה ופוגעת באווירה בכיתה. אחד הכלים הנפוצים להתמודדות עם התנהגות לא נאותה של תלמידים המפריעה להתנהלות השיעור הוא הוצאת התלמיד המפריע מן הכיתה והרחקתו ממנה לזמן מוגבל. השימוש בכלי זה מעורר ביקורת רבה, הן לעניין יעילותו והן לנוכח הפגיעה בתלמיד שהוא עשוי לגרום. במסמך שלהלן תידון, לבקשת חה"כ עינת וילף, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה. בין הנושאים שהמסמך עוסק בהם: רקע בנושא משמעת תלמידים בבית-הספר והשפעתה על הישגי תלמידים; נתונים על משמעת תלמידים בבתי-ספר בישראל לאורך זמן והשוואה בין-לאומית בנושא זה; סוגיית ההוצאה משיעור כאמצעי להתמודד עם הפרות משמעת, לרבות שימוש בחדרי הפגה בעת הוצאת תלמיד מהכיתה; מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מהכיתה ויישומה.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: m03147.pdf

שם העבודה: העסקת מורים במערכת החינוך: מעקב אחר התופעה של העסקת מורים באמצעות גופים מתווכים

נושא מחקר: העסקת מורים

תאריך פרסום: 08/12/2011
שם מחבר/ת: יובל וורגן
יובל וורגן
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ועניינו העסקת מורים במערכת החינוך באמצעות גופים מתווכים. המסמך מוגש גם לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לבקשת יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אלכס מילר, לקראת דיון שנקבע בוועדה בנושא זה. נוכח היקף הפעילות העצום במערכת החינוך, המגוון הרב של מוסדות החינוך ושל התוכניות החינוכיות המופעלות בהם והיעדר הסדרה מלאה של הנושא יש קושי להקיף במסמך כגון זה את כל היבטיו של נושא העסקת המורים ואף את מכלול הסוגיות הנוגעות להעסקת מורים באמצעות גופים מתווכים. לפיכך נבהיר כי במסמך הנוכחי מוצגים הנושאים האלה: - רקע: ממצאי מחקרים שעסקו בהפרטת מערכת החינוך והקשרם לנושא העסקת המורים; שינויים בדפוסי העסקה של מורים במערכת החינוך; דיונים ומסמכים קודמים. - מדיניות משרד החינוך וסוגיית הנתונים הנוגעים להעסקת מורים באמצעות גופים מתווכים. - תמונת המצב ברשויות מקומיות נבחרות. - העסקת מורים בתוכניות חינוכיות ייחודיות ותוספתיות נבחרות; התייחסות גורמים נוספים הנוגעים בדבר. יוצגו הממצאים השונים.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: teacher.pdf

שם העבודה: החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם

נושא מחקר: חינוך טכנולוגי

תאריך פרסום: 13/07/2008
שם מחבר/ת: יובל וורגן וגלעד נתן
יובל וורגן וגלעד נתן
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, יושב- ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, והוא עוסק בחינוך המקצועי בישראל ובעולם. פרק א' של המסמך עוסק בתמונת המצב בישראל. ובפרק ב' מובאת סקירה משווה של הנעשה בכמה מערכות חינוך בעולם. להלן הנושאים המוצגים בפרק א': החינוך המקצועי והטכנולוגי – רקע ודילמות מרכזיות; החינוך המקצועי בישראל – סקירה היסטורית; החינוך המקצועי בישראל – תמונת המצב כיום.
להורדת קובץ העבודה לחצ/י כאן: m02141.pdf


ארגון המורים העל יסודיים
עבור לתוכן העמוד