רון ויטנר

מס צפיות:  494

מקצוע: מחנך ומורה לחינוך גופני

בית ספר: בקריית חינוך "דרור" בבני דרור.

• למה הוראה?

"הוראה לא היתה הבחירה הראשונה שלי. היה לי חלום להיות אדריכל, אך לאחר פרק זמן בלימודי אדריכלות הבנתי, כי פעילות גופנית ועיסוק בספורט גורם לי להרגיש טוב יותר פיזית, נפשית ומנטאלית ולכן החלטתי לשנות כיוון וללכת ללמוד הוראת חינוך גופני."

• מה הדבר שעומד לנגד עיניך במלאכתך החינוכית?

"הדבר הכי חשוב לי הוא שיהיה בה תהליך. תהליך שלי מול התלמיד. זה יכול להיות תהליך ערכי ו/או לימודי או תהליך בהיבט הגופני - התמודדות עם קשיים פיסיים, משימות מאתגרות, הצלחה וכישלון במשימות שונות בשיעור.

אני תמיד מכוון לכך שבסיום שנת הלימודים נצא שנינו, גם התלמיד וגם אני, 'שונים', לטובה כמובן, מהמקום שהיינו בו בתחילת שנת הלימודים. אני רוצה שיהיו שיפור, התפכחות, צמיחה והתקדמות."

• מה התסכול שלך?

"לעיתים, חוסר יכולת להבין מה עובר לילד בראש. וגם, מערכת גדולה שלא יכולה לתת מענה רחב היקף לילד עם קשיים. תסכול נוסף הוא לראות ילד או ילדה אשר צריכים להיות במסגרת אחרת, מקצועית למשל, וישנה התעקשות להשאירם במסגרת עיונית."

• מי המודל שלך?

"את היכולת להקשיב, לעצור, להתבונן, לבכות מדברים מרגשים והיכולת להכיל- כל זאת קיבלתי מאבי, מודל נפלא שהיה לי בבית.

מודל נפלא נוסף הם בני הזוג המקסים דוד ואפרת גולנזר, האחד משמש היום כמנהלו בפועל של תיכון 'רנה קסין' בירושלים, אשר עבדתי עמו 3 שנים, והאישה שלצידו אשת חינוך וגננת מדהימה.

שניהם 'אימצו' אותי ואת זוגתי כשחיפשנו עבודה לאחר שעזבנו את המרכז ועברנו להתגורר בירושלים. הם השפיעו עמוקות על תפיסתי כמורה, כמחנך וכהורה. אחרונה – זוגתי אורית אשר לימדה אותי אומץ, נחישות והתמדה מהם."

• איך לדעתך אתה משפיע על תלמידיך גם מחוץ לשעות בית הספר?

"כמורה לחינוך גופני אני מציב בפני הילדים אתגרים שמחייבים אותם להתאמן מעבר לשעות הלימודים. תלמידים פונים אליי בבקשה לבנות להם תכנית אימונים או מתייעצים איתי לגבי התזונה שלהם, שואלים שאלות ומרגישים נוח להעלות בעיות אישיות.

בנוסף, אני ועמיתי, אודי ג'רמון, פתחנו מרכז כושר קרבי בבית הספר וכבר חמש שנים אנו מאמנים 3 פעמים בשבוע קבוצות מכיתות י'-יב' ומכינים אותם לצבא בכלל ולמיונים ליחידות המיוחדות בפרט.

השעות הארוכות שאנו מבלים יחד ללא ספק מחזקות את הקשר והופכות אותו לסוג של משפחה. אנו רואים, בעיני הנערים והנערות עד כמה חשובה להם הנתינה והתרומה לקהילה ולמדינה. אנו מעבירים להם זאת באימונים ובשיחות שלנו עמם.

הילדים אצלנו בקהילה חשופים למסגרות חברתיות ופעילות קהילתית ענפה ואני רוצה להאמין שאנו נדבך המסייע בכך גם כן. העובדה שיש אצלנו כמות גדולה של ילדים שהולכים לשנת שרות ומכינות קדם צבאיות מראה זאת. אני ועמיתי אודי מאוד מחזקים בתלמידים שלנו את רוח התרומה."

• תלמיד/ה שאתה זוכר במיוחד?

"כמחנך, יש לי בלב תלמידים רבים. אציין שניים מהם. האחד תלמיד כיתת חינוך שלי שסיים השנה ט' ועלה לכיתה י'. ילד מקסים שהקשר עמו חזק וטוב, ילד שחשוב לי מאוד שיצליח ולאורך 3 שנים ניסיתי לשמור עליו ולחזק אצלו צדדים שהיו שם תמיד אך לא באו לידי ביטוי.

השני, בוגר בית הספר, אשר סיים לא מזמן שנת שירות ומתגייס בקרוב לשייטת. נער זה הוא בן משפחה בביתי ואני מאחל לו המון הצלחה."

• תובנה חשובה שלמדת מתלמידיך

"לעיתים צריך לדעת לשחרר.

מידי פעם התלמידים שלי, בעיקר אלו מכיתת החינוך שלי, אומרים לי 'רן שחרר קצת. הבנו מה אותה רוצה מאתנו. תן לנו ליפול קצת'. אני צריך להבין שהילדים צריכים לקחת אחריות ולתת להם את המרחב לטעות ולשאת באחריות ובתוצאה."

• מהו הדבר שלא לומדים היום בבתי הספר והוא נחוץ מאין כמותו?

"הקשבה וסובלנות.

לאורך שנותיי בהוראה אני מזהה עלייה חדה בחוסר הקשבה ובאימפולסיביות של תגובות תלמידים שגוררות מצבים פוגעניים ומובילות גם לאלימות ולגזענות.

אגב, תגבור שעות של חינוך גופני במערכת השעות היה יכול לתת מענה לחלק מהבעיות האלה."

• השמנת ילדים - אתה רואה את זה סביבך?

"מדובר במגיפה עולמית. אני רואה זאת סביבי באוכל שהם מביאים מהבית או בבחירות שלהם בקפיטריה.

הילדים לא אוכלים כמו שצריך, קונים שטויות, לא אוכלים בשעות קבועות וכשהם מגיעים הביתה לאחר יום ארוך הם אוכלים ארוחה ענקית ולא מבוקרת.

מאידך, אני גם רואה ילדים שעוברים תהליך של הרזייה והגברת פעילות גופנית."

• כיצד מחנכים בני נוער לפעילות גופנית כדרך חיים?

"אני, והצוות עמו אני עובד, 'מטפטפים' לתלמידים את החשיבות של פעילות גופנית בכל הזדמנות. הנוער היום פאסיבי וזז מעט מאוד.

אנו גם מעבירים מידי פעם הרצאות פרונטליות בנושא של תזונה נכונה. וכמו בכל תחום, אין אפקט חזק יותר מדוגמא אישית."

• יש תלמידים ש"מתים" על ספורט ויש שישמחו לשבת בצד. מה עושים כדי לרתום את כולם?

"אני דוגל בעבודה קשה, השקעה, השתתפות ומאמץ בביצוע המשימות שהתלמיד מקבל לבצע.

אני לא מוותר לילדים. אני 'מציק' להם ומדרבן אותם. הם שומעים ממני כל הזמן שעבודה קשה ומאמץ שווים להצלחה לימודית וחברתית ולהצלחה בחיים העתידיים.

כמה בדיוק התלמיד ירוץ או יקפוץ פחות מעניין אותי, אני מתמקד תמיד בילד עצמו, בהתנהגותו ובהתנהלותו בשיעור, בינו לבין עצמו ובינו לבין הסובבים אותו."

• מה רואה מורה לחינוך גופני שאף מורה אחר לא רואה?

"אני תמיד אומר לתלמידיי איזה כיף לי ללמד מקצוע כזה, כי פה אני רואה את הילד האמיתי, את אופיו ואת אישיותו. אני רואה כשהוא מתאמץ, כשקשה לו, כשהוא מפחד וכשהוא מצליח.

אני רואה זאת בחיוכו, או במבוכה כשאני מפרגן לו או שחבריו מפרגנים לו."

סמכות מורית- יש/אין/רופפת?

"רופפת. יש היום קושי בשימת גבולות בכל הקשור לההתנהלות של הילדים מול המבוגרים והורים שזקוקים להדרכה הורית יש לסייע להם בכך.

זוהי תופעה שבאה לידי ביטוי גם בסביבת בית הספר וגם בסביבה המשפחתית ולכן יש לחזק התנהגויות נאותות של הילדים ולייצר שיתוף פעולה בין הורים לבין המורים, אחרת לא יהיה סנכרון."

• בעיות משמעת- איך פותרים אותן בשיעורי חינוך גופני?

"דרך פעילות גופנית ניתן להגביר התנהגות נאותה ולהפחית התנהגות שגויה. אני משתדל בכל שיעור לחזק התנהגויות רצויות ונאותות כמו, דיבור ברשות, המתנה, איפוק ושליטה, ולהתעלם מהתנהגויות בעייתיות.

כמובן שאם ישנו מקרה של אלימות (פיסית או מילולית) הוא מטופל בחומרה ובאותו רגע. אני גם משתדל להתעמל ביחד עם הילדים ולא רק להדגים, וכך אני רואה מקרוב את מערך ההתנהגויות ויכול לחזק את מי שפעיל ומשקיע."

• על אלו דברים החינוך עומד בעיניך?

"החינוך בעיניי עומד על אנשים איכותיים שהגיעו להוראה מתוך אהבה. וגם על רצון, על כבוד, על הקשבה ועל סובלנות. ללא כל אלה לא יכול להיווצר תהליך חינוכי כלשהו."

• מה לדעתך נדרש למערכת החינוך בישראל יותר מכל?

"למערכת נדרשים אנשים שהתשוקה שלהם היא לעסוק בהוראה ומרגישים שאינם יכולים לעשות שום דבר אחר חוץ מלעסוק בחינוך.

אך יש עוד צד למטבע זה ואלו התנאים בהם אנו עובדים: גודל כיתות, מס' תלמידים בכיתה, מתן סיוע או מורה נוסף בכיתה, תגמול כספי הולם. יש לתת מענה לאומי לתחום החינוך ולהחזיר לו את יוקרתו."

• העצה החשובה ביותר שלך למורה שנכנס למערכת החינוך?

"אתם נכנסים למערכת מאוד גדולה ומורכבת. חשוב להבין שהעבודה לא מסתיימת בהחתמת השעון ביציאה מבית הספר.

הוראה דורשת מעבר. צריך ללמוד את המערכת לאט לאט ולהבין שההתחלה לא תמיד פשוטה. עבודה עם ילדים כרוכה בהמון סבלנות וסובלנות ודורשת המון אנרגיות וכוחות."

• ולסיום, כמה מילים למורה מעברך.

"לאיציק לוי- המורה לחינוך גופני שלי בתיכון 'הרצוג' בכפר סבא תודה שהראת לי עד כמה חשובה הפעילות הגופנית לגוף ולנפש.

תודה מקרב לב לדינה אריאס שהייתה החונכת הפדגוגית שלי בשנה ג' בלימודיי בוינגייט ובזכותה בשנה ג' החלטתי לבחור במסלול של הוראה. חיזקת אותי, פרגנת לי, ביקרת אותי גם בשיעורים הטובים וגם בטובים פחות והראית לי שמקומי בהוראה."

ארגון המורים העל יסודיים
עבור לתוכן העמוד