נעמה לוינטל

מס צפיות:  1421

 

 

נעמה לוינטל

 חברה בארגון המורים

 

וותק: 20 שנה

בית הספר: תיכון עתיד – מדעים בלוד.

מקצוע הוראה: ספרות, מחשבת ישראל, אזרחות פעילה, רכזת חברתית.

 

• למה הוראה?

"זה משהו שבחר אותי כי לא יכולתי אחרת. לא היתה לי כלל התלבטות, הוראה היא המשך טבעי לכל תפקידי ההדרכה שעשיתי בצעירותי."

 

• מה הדבר שעומד לנגד עינייך במלאכתך החינוכית?

"אני רואה מולי כל הזמן את הדור הצעיר הזה שתפקידי הוא להעבירם איזשהו תהליך ושינוי. הידיעה שהם יכולים לעבור מנקודה א' לב' היא שמזרימה בעורקיי את ההתלהבות והאנרגיה."

 

• מה התסכול שלך?

"משנה לשנה אני מרגישה כיצד הדור הולך ומאבד את דרכו. הנוער היום צריך את המבוגר האחראי נוכח ומתווך יותר מבעבר וגם בדברים הפשוטים והבסיסיים של החיים. מבחינתי זה ממש 'דור מדבר' אבוד ומפונק כאשר ערכים, מוסר, גבולות הם דברים שדורשים תחזוקה שוטפת רבה. אני צריכה היום לעבוד הרבה יותר קשה מבעבר כדי להעמיד בוגרים כמו שאני מאמינה שהם צריכים להיות כשהם מסיימים את התיכון. כל שנה מחדש אני מתחילה בנקודה נמוכה יותר. כשהתלמידים שלי שואלים אותי למה הם צריכים ללמוד ספרות, אני עונה 'כדי שתהיו בני אדם טובים יותר."

 

• יש לך סיפוק מההוראה?

"סיפוק גדול. זו עבודה קשה ויש בה את הרגעים המיוחדים רק לה. אני מאמינה בתלמידים שלי ואמונה זו בהם מצמיחה לי את הרגעים הטובים האלה. שני רגעים מרוממי רוח שהיו לי לאחרונה: ילדה שאבא שלה לא הסכים שתתגייס לצבא וכל שנות לימודיה בתיכון עיבדנו את הנושא. היום הילדה לובשת מדים. תלמידה אחרת היתה תלמידה גרועה ביותר ולאט לאט בכוחות משותפים נלחמה ואספה את עצמה והיום היא עתודאית."

 

• מי המודל שלך?

 "שאול שטרניחובסקי. אדם שהאמין באדם ושם אותו במרכז. האמין שבמסוגלותו של אדם לשנות את המציאות ולעצבה."

 

• מהו הדבר שילדים יודעים היום יותר ממך?

"הם מאוד מחודדים, ישירים, יודעים הרבה על העולם שמסביבם, חכמים יותר בהיבט הידע. ולכן, עבר מן העולם התפקיד שלנו כמורים להקניית ידע. התפקיד שלנו הוא כל המסביב – להכניס את הידע לצורה, ללוש אותו נכון, ללמד להפריד בין העיקר והטפל, להראות את ההקשרים, הנסיבות והתוצאות, לתת פרספקטיבה."

 

• יש לקח/תובנה/עצה חשוב/ה שלמדת מתלמידייך?

"לעצור. לקחת אוויר ולהוריד הילוך. לדבר יותר לאט, להתבונן, לתת לתלמידים מרחב."

 

• עד כמה נוכחת, אם בכלל, הספרות והשירה העברית בחיי בני הנוער היום?

"לא הרבה וגם אם כן, השירה והספרות הם לא אלה שאנחנו גדלנו עליהם. הם מתחברים לסופרים ולטקסטים שנולדים מתוך הרשת. התלמידים מראים לי סיפורים קצרים שהועלו ברשת ודרכם אנו לומדים מיהו סופר, מהי ספרות איכותית וכיוצ"ב. אני עובדת איתם קצת הפוך. לא מיד נופלת עליהם עם ביאליק ואלתרמן...."

 

• מה תפקיד הסלנג ושפת הקיצורים?

"שפות חשובות וצריך לדעת לצקת אותן למסגרות הקיימות. אין לזלזל ולהתעלם מהן הואיל וכך מתבטאים היום התלמידים. צריך לערבב ישן עם חדש וחייבים לדבר בשפה שלהם כדי להגיע אליהם."

 

• כיצד לראייתך מטיבה הספרות עם בוגר שסיים לימודיו בתיכון?

"הספרות היא החיים. דרך הסיפורים והיצירות התלמידים נחשפים לדילמות אמיתיות ומוסריות שקשורות לחיים כאן ועכשיו, להבנה של תקופות, שינויים, משטרים ותוך כדי לימוד הם מגבשים את עמדתם ודעתם העצמאית והביקורתית."

 

• עד כמה את מוצאת את עצמך בתפקיד המתווכת בין השפה העברית לבין התלמידים?

"כל הזמן. המציאות היא שעליי להנגיש להם את השפה העברית ללא הפסקה. מילים טריוויאליות משאירות עיניים פעורות פעורות לרווחה ללא הבנה. אני מתרגמת לתלמידים מעברית לעברית. 'בעל זבוב' תורגם עכשיו בפעם השלישית, כי תלמידי ישראל לא מבינים את השפה. כבר קרה לי שהגישו לי מבחן וכתבו מילה באנגלית כי לא ידעו איך להתנסח בעברית."

 

• ספריות ציבוריות - האמנם שריד היסטורי בכל הנוגע לבני נוער?

"לצערי כן. אמנם יש לי תלמידים שמבקרים בספריות אך הם מיעוט. חוקי המשחק השתנו מאז שניתן להוריד ספרים ולקנות באינטרנט."

 

•איך את מרגישה ללמד ספרות בתיכון שמעצם טבעו ומהותו הוא תיכון למדעים?

"אתגר יוצא מן הכלל. מדובר בילדים סקרנים שמתקדמים מהר ואני צריכה להקפיד להיות תמיד צעד אחד לפניהם. אחד האתגרים הגדולים הוא לגרום להם להבין כמה חשוב שמדעים ישולבו עם מדעי הרוח."

 

• הכשרת מורים - ״הטובים להוראה״, האמנם?

"כדי שזה יקרה בישראל יש לעשות שינוי מהותי בתפיסת העולם. על החברה הישראלית להבין ובעיקר לרצות שמורים יהיו בחזית ההכרה החברתית – לאומית – ערכית וזה יקרה רק כאשר הם ירגישו מוערכים ומתוגמלים כספית."

 

• מהו הדבר שלא לומדים היום בבתי הספר והוא נחוץ מאין כמותו?

"להיות אדם ערכי, בוגר ולהתהלך בחברה הזאת לא כאחד שמגיע לו אלא כפרט תורם שיכול להוביל אותה קדימה. תלמידים היום חושבים לרכוש מקצוע שבו יוכלו 'לעשות כסף'. המציאות המורכבת בישראל לא יכולה לאפשר שבוגריה יתנהלו לפי עקרונות מונחי ממון. כולם מדברים על כך שצריך לחבר את בני הנוער לתקופת השואה והמסע לפולין הוא הדרך לעשות זאת. לגישתי, אי אפשר לחבר את בני הנוער לתקופות קודמות ללא בסיס ערכי מוסרי חזק. לא נוכל לחבר אותם למשהו שהם לא היו קשורים אליו קודם. ולכן, צריך לברוא בשבילם אלטרנטיבה מוסרית ערכית חדשה בהתאם למציאות הנוכחית בה הם חיים."

 

• סמכות מורית - יש/אין/רופפת?

"יש בעיה גדולה בסמכות המורית. לא פעם הורים ותלמידים מכתיבים את סדר היום. הסמכות המורית נלקחה מאיתנו ועל משרד החינוך להחזירה לנו. עליו לקבוע כללי אכיפה ולהקפיד בהם."

 

• קבלת השונה/סובלנות/שוויון – סיסמה או מציאות נוהגת?

"אצלי זהו ערך עליון. החברה הישראלית הקצינה, הלאימה, שכחה מאין באה ולאן היא הולכת. צריך לתת יותר מקום וכבוד לכבוד האדם ואסור לשכוח שנרדפים היינו. לצערי, גם התקשורת מפרסמת דברים חסרי אחריות שמשתרשים כדעה רווחת ומייצגת."

 

• הדבר הראשון שתעשי בטיפול השורש הנדרש למערכת החינוך בישראל?

"גיוס דחוף של חומר איכותי ואנושי להוראה. אנחנו על סף קריסה והולכים ומתמעטים האנשים הערכיים והמוסריים שיכולים לאייש משרות הוראה. אני רוצה שיהיו לי יותר תלמידים שירצו להיות מורים."

 

• המחמאה הכי מרגשת שקיבלת מתלמיד/ה?

"העובדה שיש לנו שיעור איתך היום נותנת לי את החשק והכח לקום בבוקר".

 

• המחמאה הכי מרגשת שקיבלת מהורה?

"את אמא שניה לילד שלי'".

 

• המחמאה הכי מפרגנת שקיבלת מהמנהל/ת שלך?

"'זה לא פשוט להיות מורה כמוך...."

 

• העצה החשובה ביותר שלך למורה שרק נכנס למערכת החינוך?

"האמן בדרכך."

 

• אם לא היית מורה, במה היית עוסקת?

"משהו אלטרנטיבי, אולי מדקרת סינית."

 

ראיינה: שרון כץ.

 

מוזמנים לשתף וגם לכתוב לנו בהודעה בפייסבוק או באי מייל: gsharonkatz@gmail.com  על מורים שאתם חושבים שכדאי לראיין וללמוד מהם על תובנותיהם.

ארגון המורים העל יסודיים
עבור לתוכן העמוד