טל קזרנובסקי

מס צפיות:  1224

 

 

טל קזרנובסקי חבר בארגון המורים
מחנך כיתת מב"ר ורכז שכבת י'

 

ותק: 6 שנים

בית הספר: ויצו הדסים, אבן יהודה

מקצוע הוראה: מורה להיסטוריה ואזרחות.

 

 

 • ״למה הוראה״?

"אני חושב שההוראה בוחרת באדם ולא להיפך. כל החיים הייתי מודע לזה שיש בי את היכולת להסביר, להשפיע ולהיות משמעותי עבור אחרים. יש לי תואר שני בהיסטוריה ועד לעיסוק בהוראה עסקתי באימון שחייה. לפני עשר שנים ולאחר התנסות קצרה בהוראה בהתנדבות מטעם הג'וינט החלטתי למסד את הענין ונרשמתי ללימודי הסבה לאקדמאים וגיליתי שפעלתי נכון. הפכתי את תחושת ההוראה האינטואיטיבית שבי לממוסדת."

 

• מה הדבר שעומד לנגד עינייך במלאכתך החינוכית?

 "האדם שעומד מאחורי התלמיד. לעיתים אנו שוכחים שהתלמידים הם בני אדם מורכבים, המלאים ברגשות ותחושות. לפעמים יקומו 'הפוכים' בבוקר ולא יהיו פנויים ללמידה, והחוכמה של מורה משמעותי היא לזהות את המצבים האלה, להסתכל בעיניים של התלמיד ולהבין מה מצבו באותו רגע גם אם הוא בתוך כיתה של 40 ילדים."

 

• התסכול שלך?

 "יש כמה, אבל הכי גדול הוא לראות תלמיד שלא הצלחתי איתו. שלא הצלחתי להטמיע בו את הערכים שהייתי רוצה, מסיבות כאלה ואחרות."

 

• יש סיפוק מההוראה?

"אני מאמין שבתהליך ארוך ועיקבי מגיעים להיות 'לוחם מצטיין'. לראות תלמיד שעבר דרך של שלוש שנים כשבתחילתה היה תלמיד קשה ובעייתי ובסופה תלמיד מצטיין בכיתה י"ב – זה סיפוק אדיר, אך לא פעם כדי לחוות סיפוק כזה אנו נדרשים לאיפוק רב. אני עובד עם אוכלוסיות מאתגרות ומתקשות והיכולת של מורה להתאפק כשתלמיד נמצא במצבי סטרס הוא קריטי. אני פוגש תלמידים רבים עם בעיות קשב שמגיעים לעימותים עם מורים בגלל שאינם 'משדרים', בעת המקרה, על אותו תדר. כאשר מורה מעיר לתלמיד כזה על התנהגותו, המורה רואה מולו אירוע שמצריך התערבות, בעוד התלמיד, בעת קבלת ההערה, כבר נמצא במקום אחר לגמרי ולכן גם לא מבין על מה ולמה. התלמיד עם בעיית הקשב המשיך הלאה בסדרת המציאויות שעמן הוא מתמודד ומכאן חוסר הסימטריה בהבנת הסיטואציה. במצב כזה על מורה להבין כי עליו לכבוש את רוגזו ולזכור שהוא המבוגר האחראי."

 

• מי המנטור/המודל שלך?

"מכל מלמדיי השכלתי, אבל מתלמידיי השכלתי הכי הרבה ולכן מבחינתי המנטור שלי הם המורים והתלמידים כאחד."

 

• תלמיד/ה שאת/ה זוכר/ת במיוחד?

"תלמידה שלי שעברה משבר אישי קשה. בסוף כיתה י' סיימה את השנה עם 4 נכשלים וכמעט שנשארה כיתה. נלחמתי שזה לא יקרה ותמכתי בה והיא סיימה כיתה י"ב בהצטיינות. זה חינוך."

 

• מהו הדבר שילדים יודעים היום יותר ממך?

"הכל. למשל, התלמידים מתלהבים מהידע שלי בהיסטוריה אבל הידע הוא דבר משותף. כאשר אני שואל שאלה, קורה לי לא אחת שתלמיד נותן תשובה מדהימה שלא חשבתי עליה ואז מתפתח דיון עצמאי בין התלמידים ואני יושב בצד, צופה בהם ומתמוגג. נגמר העידן שבו הידע מצוי היה ברשותו של המורה ומורה חזק ומשמעותי לא צריך לפחד ממצב שבו הוא לא מרכז הידע בכתה. אין בדברים אלו להפחית בחשיבות הידע המקצועי והאקדמי של המורים. מורה חייב להיות מומחה בתחום הדעת שאותו הוא מלמד."

 

• לקח/תובנה/עצה חשוב/ה שלמדת מתלמידייך?

"כל מורה שנכנס לכיתה או שמדבר עם תלמידים צריך לזכור שהוא נושא בכפיו את נפשו של הילד. מורה יכול להפיל ילד ולהרים ילד בשניות."

 

• עד כמה יש היום לתלמידים בעידן הסמארטפונים והטכנולוגיה המתקדמת סבלנות, כבוד והערכה למקצוע כמו היסטוריה?

"יש יותר הערכה ממה שאנו חושבים שיש דווקא בגלל הנגישות והטכנולוגיה. הטכנולוגיה והנגישות לידע מאפשרת להוציא לפועל פעילויות ולמידה יותר איכותיות ובדרגות חשיבה גבוהות פי כמה ממה שהיה בעבר. התלמידים מוציאים סמארטפון מאתרים את הידע שחסר ועם הידע הזה שברשותם הם מתפנים להעמיק בתהליכים, מגמות, הקשרים ותופעות שמתעלים את הלמידה לרמות גבוהות יותר."

 

• מהו הדבר שלא לומדים היום בבתי הספר והוא נחוץ מאין כמותו?

"פילוסופיה. פילוסופיה היא דרך חיים. לימודים אלה מקנים לאדם את היכולת לחקור, לבקר, לנתח מושגים, לשאול, להטיל ספק ולהרהר. מי שיודע פילוסופיה אין מקצוע שהוא לא יידע ללמוד. כדי ששיעור יהיה שיעור טוב ואפקטיבי צריך לבדוק מי שואל יותר שאלות, המורה או התלמידים. שיעור שבו התלמידים שואלים יותר – הוא שיעור טוב יותר. לימודי הפילוסופיה יקנו לתלמידים את היכולת לשאול שאלות ביקורתיות שיקדמו את תהליכי הלמידה בכיתה וייצרו למידה משמעותית יותר."

 

• סמכות מורית - יש/אין/?

"הסמכות המורית רופפת ונחלשת מכמה סיבות, המרכזית שבהן היא סוגיית האגו – מורים/הורים/מנהלים/תלמידים שחושבים שהם יודעים יותר מכולם. סיבה נוספת - הורים שמוזנים מפגעי העבר שלהם ואז ההערכה שלהם למורים ולמנהלים יורדת. המורה הוא הפתרון לשיקום הסמכות ולא מקור הבעיה. מורה שיהיה מודע לתהליכי הלמידה בכיתה ולאדם שמאחורי התלמיד יגרום לכך שההורה בבית יבין שיש לו על מי לסמוך ורמת החרדה של ההורה תרד, ההערכה שלו כלפי המורה תגבר והתוצאה תהיה שהסמכות של המורה- תעלה."

 

• איך היית מתאר/מגדיר את מלאכת ההוראה?

"מלאכת ההוראה היא תהליך יומיומי שמתחיל מדיבור אל הלב ומגיע להקשבה אל הלב...וחשוב לשים לב שלא ציינתי מי זה שמדבר ומי זה שמקשיב כי זו נקודת המפתח."

 

• אינטליגנציה רגשית, ערכים ואכפתיות – איך מטמיעים זאת בדור הצעיר?

"אני נתקל בזה בלי סוף אצל התלמידים. מורה משמעותי צריך לבדוק עם עצמו איך הוא גורם לתלמיד לגלות את הערכים שבו. מורה כזה יידע לזהות זאת ולתת להם מקום במרחב הכיתתי והאישי."

 

• במה משפיעים לימודי היסטוריה יותר מכל על הנוער היום?

"ההיסטוריה גורמת לכולנו להיות צנועים. כשלומדים היסטוריה מבחינים שמה שהיה בעבר ומה שיש בהווה ובעתיד יהיה תמיד יותר גדול מכל מה שאדם אחד לבד יעשה, למעט מקרים יוצאי דופן כמו מרטין לותר קינג, רוסו וכולי'. גם התלמידים לומדים שיעור חשוב זה על היות האדם פסיק קטן בעולם בנקודת זמן ספציפית ולמידה זו מסייעת לרכך את האגו."

 

• עד כמה בולט נושא בחירת מגמות התמחות בתיכון בראי התעסוקה עתידית?

"בולט מאוד והרבה יותר ממה שנדמה. אני הייתי משנה את כל שיטת בחירת המגמות, מבטל את ערבי המגמות החד פעמיים ופותח מעגלי שיח אמיתיים בהם התלמידים שואלים שאלות, מקשיבים, טועמים ובודקים בציציות של המגמה ולא רק כי חבר סיפר, או שההורים מצפים או שהמגמה נחשבת יוקרתית. הייתי רוצה שתלמידים ידעו בדיוק למה הם נכנסים וירשמו למגמות מתוך בחירה אמיתית והבנה עמוקה של התאמתה לכישוריהם ובעיקר לרצונם, סקרנותם והתלהבותם. אני תמיד אוהב להזכיר בצמתים קריטיים של למידה ובחירה את מה שנוטים לשכוח: מקום שמקדש את החומר מדלל את הרוח."

 

• מה הדבר שהתלמידים מוצאים אותו מלהיב במיוחד בשיעורי היסטוריה?

"מלהיב אותם שהם מזהים תהליך או אירוע שקרה ברצף ההיסטוריה והוא מתחבר למשהו שקורה להם עכשיו. ההתלהבות מגיעה כשנוצרת רלוונטיות."

 

• המסע לפולין – כיצד היית מתארת את ציון הדרך הזה בחייו של בוגר מערכת החינוך בישראל?

"זה מתחלק, יש 'לפני המסע' ויש 'אחרי המסע'. המסע לפולין הוא אירוע מכונן עבור התלמידים רק אם נעשה תהליך למידה והכנה טוב וארוך מספיק. במידה שמתקיים תהליך למידה מובנה ומפורט אז המסע לפולין הוא הדבר החשוב ביותר שיש במערכת החינוך. חשוב שתהליך ההכנה יעסוק ברוע האדם ולא רק בהשמדת היהודים. התלמידים צריכים להיות מסוגלים לעסוק בדילמות של מוסר ולהבין שמדובר היה בבני אדם ולא במפלצות ומכאן הסכנה. וכמו שאדמונד ברק אמר :'כל מה שדרוש לניצחון הרע, הוא שאנשים טובים לא יעשו מאומה'. חינוך והוראה משמעותם לגעת במקומות קשים וילדים זקוקים לזה בתהליך הלמידה שלהם."

 

• טכנולוגיה בחינוך - מה מקומה כיום?

"זה דבר נפלא, לא כמטרה אלא כאמצעי ולעולם לא כתחליף למורה בכיתה כי למחשב אין לב. ילדים צריכים שיח אנושי יותר מאשר אי פעם בגלל השתלטות הטכנולוגיה. בעבר, התלמידים היו משוחחים ביניהם והיום הרבה פחות ולכן המורה היום צריך לזנוח את תפקידו כמקור ידע ולעבור להיות בתפקיד של מנהל השיח. הילדים צריכים שיראו אותם ואת זה הטכנולוגיה לא תפתור. רק מורה אנושי יכול לעשות זאת. תלמיד שיושב בשקט ולא מפריע יכול להיות התלמיד הכי בעייתי בכיתה כי איש לא יידע מה עובר עליו."

 

• על אילו דברים החינוך עומד?

"בדיוק כמו שאמר שמעון הצדיק בהתיחסותו לעולם: תורה, עבודה וגמילות חסדים. אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ...לכן עלינו לחשוב כיצד נגרום לתלמיד לרצות. זה ייעשה על ידי הקשבה."

 

• המחמאה הכי מרגשת שקיבלת מתלמיד/ה?

"תלמיד שסיים י"ב אמר לי שהוא מאחל לי שהמחזור הבא יאהב אותי כמו שהוא אוהב אותי."

 

• זוהי הזדמנות שלך לומר לשר החינוך ש....

"תמיד יזכור ששינוי אמיתי צומח מהשטח ותוך שיתוף פעולה הדדי."

 

• העצה החשובה ביותר שלך למורה שרק נכנס למערכת החינוך?
"להאמין באדם ולא לוותר. להיות עקבי ונחוש."

 

 •ולסיום, כמה מילים למורה מעברך...

"המורה שלי בחטיבת הביניים 'פיינברג- עלומים' בפתח תקווה, אשר יישמה את כל הדברים שאמרתי כאן ואיפשרה לי להשמיע את קולי."

 

מוזמנים לשתף וגם לכתוב תגובה בהודעה בפייסבוק או באי מייל: gsharonkatz@gmail.com על מורים שאתם חושבים שכדאי לראיין וללמוד מהם על תובנותיהם.

ארגון המורים העל יסודיים
עבור לתוכן העמוד