ראיון עם עופר זעפרני מנהל בית הספר הרב תחומי על שם בגין בצפת ונאף פרחאת מנהל בית הספר שאעיור במג'ד אל כרום לרגל זכייתם בפרס החינוך של ארגון המורים

מס צפיות:  1894
תאריך: 2/12/2014

ראיון לתכנית "הכל דיבורים" ברשת ב' עם עופר זעפרני – מנהל בית הספר הרב תחומי על שם בגין בצפת ונאף פרחאת מנהל בית הספר שאעיור במג'ד אל כרום לרגל זכייתם בפרס החינוך של ארגון המורים

מראיין: יוסי הדר

 

לשמיעת השיחה לחצו כאן

 

תמלול השיחה:

יוסי הדר : עכשיו אנחנו רוצים לדבר אולי על דברים מעט יותר אופטימיים, פרס החינוך. הערב יוענק פרס חינוך שמעניק ארגון המורים העל יסודיים, בנושא חינוך למניעת אלימות. ואנחנו רוצים לומר שלום לעופר זעפרני.

עופר זעפרני : שלום, שלום יוסי. אהלן.

יוסי הדר : שלום, בוקר טוב, ומנהל בית הספר הרב תחומי בגין בצפת, של קבוצת עמל.

עופר זעפרני : נכון.

יוסי הדר : ובוא אתה תספר לנו על הפרס הזה קודם אולי.

עופר זעפרני : קודם כל מאוד מרגש, בוקר מאוד מרגש. אני אציין רק שזאת הפעם השנייה שאנחנו זוכים בפרס החינוך הארצי של ארגון המורים בנושא הזה.

יוסי הדר : במקום הראשון, כן.

עופר זעפרני : במקום הראשון, בקטגוריה של מניעת אלימות, ואקלים חינוכי מיטבי, כך שלדעתי, אני חושב שיש פה איזה שהוא משהו נכון שקורה בבית הספר, ופעם רביעית שזוכים בפרס חינוך, בכלל בשלוש השנים האחרונות.

יוסי הדר : אתה יודע, יכול להיות שצריכים לקחת אולי, את המודל הזה שלכם, את מודל המיקרו הזה שלכם, של בית הספר שלכם, הרי זה דבר שהיה מבורך לולא היה בכל מערכת החינוך, קודם כל החינוך לערכים ולמניעת אלימות. בוא תסביר לי מה קורה באמת..

עופר זעפרני : מסכים איתך לגמרי.

יוסי הדר : אז בוא תסביר לי מה אתם עושים, ולמה זה קורה, למה אתם זכיתם, ואיך אפשר ללמוד מכם?

עופר זעפרני : אז תשמע, אני אגיד לך משהו, קודם כל אני לא חושב שיש פה איזה שהוא מקרה, וגם אתה יודעת, כאשר אתה מקבל פרס זה תמיד יוצר סוג של מחויבות גם להמשך. אני חושב שמה שקורה בבית הספר שלנו, זה פשוט ההבנה שקודם כל ההתנהלות של בית הספר בתפיסה מתחילה באיזו שהיא חשיבה ערכית בסיסית, שמדובר פה בבני נוער, שהרבה מאוד דברים מקיימים את סדר היום שלהם, ובתוך השדרה המרכזית, העניין החברתי הוא עניין מרכזי ובתוכו אנחנו מנסים לחשוף אותם, תוך כדי תנועה בבית הספר מז'- עד יב', לכמה שיותר פעילות חברתית, יש מועדון תלמידים, יש המון תאטרון, המון אמנות, חדר מוזיקה שעובד עד הלילה כל יום.

יוסי הדר : כן, אבל בוא תגיד לי, איך זה משתלב? אנחנו יודעים שתלמידים קמים בבוקר והולכים לבית הספר, ושם בבית הספר אמורים ללמוד, להשיג ציונים טובים, לגשת לבגרות, להצליח בבגרות. איך הפעילות החברתית הזאת, האם היא וולנטרית, האם היא נעשית מתוך רצון באמת מאוחד של כולם? איך היא נעשית בפועל?

עופר זעפרני : אז קודם כל, אני קודם כל, ממש לא מקבל את ההבחנה הזאת בין למידה להישגים, וציונים, לבין פעילות חברתית. יש קשר בין הדברים ואני יכול להגיד לך, שקודם כל בחוויה של בית הספר, כשאתה מגיע בבוקר בשבע וחצי, כשבית הספר נפתח, אז קודם כל התלמידים מתקבלים, יש רדיו תלמידים שמשדר לפי הבקשות של הילדים וכך גם בכל הפסקה. יש כל הזמן מועדון תלמידים, חדר מוזיקה. יש איזו שהיא חוויה שעוטפת את הילדים בבין לבין.

יוסי הדר : חוויה של ביחד, כזאת, אתה אומר?

עופר זעפרני : חוויה של.. שהיא רלוונטית למה מניע, מה מבעבע את התלמידים ואת הילדים. וכמובן, לנו כבית חינוך יש תפקיד מרכזי בלכוון, בלסמן, בלחשוף את הילדים להרבה מאוד ז'אנרים של תרבות ככלל, ולא רק לדבר מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית.

יוסי הדר : תן לי, בוא, כן, אז תן לי דוגמה, איך זה קורה בפועל? בחיי היום יום, בבית הספר? אמרנו שוב, מגיעים, יש שיעורים שצריכים להיכנס וללמוד בהם. איפה נכנסת הפעילות החברתית? מה, בשעה השביעית למשל, יש פעילות.. ?

עופר זעפרני : לא, לא. ממש לא. קודם כל, אין כיתה בבית הספר שבמהלך השבוע לא נחשפת לאיזו שהיא חוויה של סמינר, של איזו שהיא העצמה של מועצת תלמידים. יש בבית הספר כדוגמה, יש ארבע עשרה ש"ש שפועלים בתוך בית הספר. אתה יודע, זה חבר'ה שעושים שנת שירות, ומסמנים בחוויה שלהם, בנוכחות שלהם בבית הספר, אנחנו נותנים מעצמנו שנה למען הקהילה, יש מתרגלים, יש הרבה מאוד מהלכים בתוך השיעורים עצמם. סתם דוגמה, כל בוקר נפתח בבוקר טוב צפת. הרשות המקומית, ראש העיר ואני החלטנו שאנחנו מתחילים בכלל כל יום, בכלל לא לדבר על לימודים.

יוסי הדר : מה זה, בוקר טוב צפת?

עופר זעפרני : בוקר טוב צפת, זה קודם כל מה קורה במדינה, איפה אנחנו חיים, מה חשוב, מה לא חשוב, אם יש איזה שהוא אירוע חברתי שקרה בשכבה, בבית הספר, בקהילה, אנחנו מדברים עליו בבוקר, המחנך פוגש את התלמידים שלו כל בוקר, בבוקר טוב צפת עוד לפני שהם מתחילים לדבר על לימודים. עכשיו, זה קורה כל יום, כל יום, שישה ימים בשבוע, זה מתחיל בזה. דבר שני, אני אגיד לך עוד דבר, אני לדוגמה בתעודה שהתלמיד אצלי מקבל, לא כתוב את הציון באנגלית ובמתמטיקה רק. יש ציון אחד על תלמידאות, ממש, יש מתמטיקה יש שלושים אחוז ציון אחד שהוא מקבל על תלמידאות וציון אחד על ההישגים הלימודיים. הציון של התלמידאות מהווה שלושים אחוזים מהציון הסופי.

יוסי הדר : והתלמידאות..?

עופר זעפרני : מה זה תלמידאות? זה כל מה שהוא עושה ברמה החברתית, המוטיבציה שלו, הסקרנות שלו, הניצוץ שלו, האש שלו. גם אני אגיד לך גם עוד דבר, עוד משהו שבעיניי, בדיוק תורם לעובדה שאנחנו מקבלים את הפרס, והפרס הוא לא כזה חשוב. בית הספר לוקח אחריות בהגדרה על תרבות הפנאי של החבר'ה האלה. יחד עם רשת עמל, מנכ"ל רשת עמל, הוקם מרכז יזמות בבית הספר, ארבעה ימים בשבוע הילדים מגיעים, ממציאים, חוקרים, נפגשים עם יזמים, פרחי רפואה, יוזמה של ראש העיר מר אילן שוחט, בתוך בית הספר פועל מסביב לשעון, מנהלת המחוז דוקטור אורנה שמחון, בחרה בבית הספר שלנו, אנחנו בית ספר מדגים בכל מה שנוגע למנהיגות תלמידים, ויושב ראש מועצת הנוער הארצי של ישראל עד לפני שנתיים ... בית הספר, בצפת הרחוקה. כל המהלכים האלה, מבעבעים איזו שהיא חוויה שקודם כל, אני חושב שהדבר שניכר הכי הרבה, זה החיוך של הילדים, החיוך שלהם.

יוסי הדר : כן. אני רוצה לשים דגש גם על, אנחנו יודעים שבאופן טבעי קיימים פערים לימודיים כאלה ואחרים בין תלמיד לתלמיד. איך אתם מתמודדים עם העניין הזה? אנחנו יודעים, רק נזכיר כמובן שאנחנו מדברים על בית ספר שמכיתות ז'- עד יב'.

עופר זעפרני : אלף תלמידים.

יוסי הדר : אלף תלמידים.

עופר זעפרני : עם פערים, תראה אני אגיד לך..

יוסי הדר : רגע, רק עוד מילה אחת, אני אומר, יש בתי ספר שכדי לשפר את הציון הכלל בית ספרי, אתה יודע, מנשירים תלמידים.

עופר זעפרני : אז קודם כל אני יכול להגיד לך, אני שמח להגיד לך, שאני בשש השנים האחרונות, גדלתי בארבע מאות תלמידים, לא רק זה שלא נשרתי, גדלתי בארבע מאות תלמידים. ואני אבל רוצה להגיד לך עוד משהו, ילדים הם ילדים, הם ילדים. יש לי ילדים מדהימים, מקסימים, זה בכלל לא משנה מאיזה בית הם באים, אם חסר בו, או לא חסר בו, יש בו או אין בו. בית ספר מבחינתי, במיוחד שאנחנו נטויים בצפת ולא תמיד להורים יש את כל היכולות לתת את השיעורים הפרטיים ולשלוח לחוגים. יש לו את ההזדמנות, את הזכות לצמצם את אותם פערים. בזה שאנחנו מבינים שהילדים האלה, הגבול שלהם הוא השמיים. אם אתה אוהב אותם, אם אתה מחבק אותם, אם אתה יוצר סביבה רלוונטית לדבר איתם על מנהיגות חברתית, על מוזיקה, על תאטרון, ולא רק על לימודים, הופך את בית ספר לרלוונטי לחיים שלהם, וכשזה קורה, יש משהו נפלא, יש איזה שהוא קסם שהוא במסדרונות של בית הספר.

יוסי הדר : יש לי, לסיום הייתי רוצה להגיד, עופר זעפרני, יש לי תחושה או חשד, שהאשם במירכאות הוא גם אתה.

עופר זעפרני : אני לא, תקשיב, אולי. יש פה.. אבל יש לי צוות חינוכי מדהים, של מחנכים, מנהלות בתים, סגניות מנהל, הורים שותפים, שאני חושב שכן, יש פה איזו שהיא התלהבות שאנחנו מדביקים אחד את השני. אני כל בוקר מתעורר בהכי הרבה, אני כבר שמונה עשרה שנה בחינוך, אבל כל בוקר אני מתעורר עם כזה אש, עם כזאת אהבה.

יוסי הדר : עופר זעפרני..

עופר זעפרני : שאני רואה את הילדים שלי, זה הכי מדהים בעולם.

יוסי הדר : עופר זעפרני, קוראים לזה מנהיגות. מנהל בית הספר הרב תחומי על שם בגין, מרשת עמל בצפת, אני מאוד מודה לך על השיחה הזאת.

עופר זעפרני : תודה יוסי ויום טוב.

יוסי הדר : והמשך הצלחה, לך.

עופר זעפרני : ואני רק ברשותך, עם כל הקלחת הפוליטית, אתה יודע, זה בדיוק ההזדמנות לומר למנהיגים שלנו, הילדים שלנו צופים בכם.

יוסי הדר : תרגיעו.

עופר זעפרני : דוגמה אישית. אנא מכם, לא להתקוטט, לא להתעסק בטפל, יש לנו נוער שמביט בכם, ואוטוטו הופך להיות אזרחים, קצת יותר דוגמה אישית, אנחנו כמהים לדוגמה האישית הזאת.

יוסי הדר : תראה, הערכים מול הקלפי זאת דילמה קשה מאוד אצל הפוליטיקאים, אוקיי, נסתפק בדברים האלה, תודה לך, עופר זעפרני.

עופר זעפרני : בכיף.

יוסי הדר : אני רוצה לומר עכשיו שלום לנאיף פרחאת פרחאת. אתה מנהל ביה''ס 'שאעור' במג'דל כרום. עכשיו, אתם גם משתתפים כמובן בטקס הזה, בפרס החינוך. ואתם בניתם תכנית חינוכית למניעת אלימות, כדי לטפל בתלמידים במצבי סיכון שונים. בוא תסביר לי. מה זה אומר.

נאיף פרחאת : קודם-כל, אני 4 שנים בתפקיד. אני גם-כן הייתי אחד מהמורים, צוות הניהול בבי''ס. מתחילת הדרך, לא בניתי אלא מבחינה מקצועית. אני הזמנתי תכנית אח''מ, שזה מראמה, זה 'אקלים חינוך מיטבי', ודרכה איתרתי את הצרכים של ביה'ס, הבעיות הבולטות. כמובן דרך שיוויון חינוכי. וממש הרבה בעיות עלו משם.

יוסי הדר : כמו? כמו מה, למשל?

נאיף פרחאת : ברמת הניהול, למשל. זה הגברת השייכות. הדיאלוג בין תלמיד למורה. כמעט ולא היה. באחוז קטן. ותחושת המוגנות והביטחון. התלמידים היום באים ולא מוגנים. מפחדים. לפעמים מפחדים. ולפי זה היתה נשירה.

יוסי הדר : מה זאת-אומרת, מפחדים. מתלמידים אלימים אחרים.

נאיף פרחאת : כן. מתוך ביה'ס. אנחנו התחלנו גם-כן. היינו צריכים לעשות את ההתערבות..תכנית התערבות בכמה רמות. כמובן. 1. ברמת ביה''ס. לא היו צוותים מקצועיים. פונקציות מסוימות לא היו בתוך ביה''ס. כמו יעוץ. לא היה יעוץ. יועצת לא היה בביה''ס. רכזי שכבות. רכזי הערכה ומדידה. רכזי משמעת לא היו. אז התחלנו לעשות. היה תקנון. אבל גם-כן לא מושלם התקנון. והתחלתי לקבוע אקלים בית ספרי מבחינה פיזית, מבחינה פנימית כמובן. זה ברמת ביה''ס. ברמת התלמיד, אנחנו אימצנו הרבה תכניות. וזה שילוב עם כל המוסדות, גורמי חוץ שהיו בתוך הכפר. אני.. אנחנו מתחילים לחוש שיש התקדמות בתוך הכפר.

יוסי הדר : איך זה מורגש. זאת-ואמרת, האוירה. במה היא שונה עכשיו. בעקבות הפעלת התכנית הזו.

נאיף פרחאת : התלמיד אוהב להגיע לביה'ס. הוא לא רוצה ללכת הביתה מוקדם. יש לו אהבה למקום. מבחינה פיזית. מבחינת נוף. טיפוח הנוף החיצוני. אני עשיתי הרבה שם. וגם-כן, המורים השתנו. כבר יש להם דיאלוג עם המורים. יש קבלה. יש הכלה. אהבה. יש דאגה. אני, למשל, אני, יש לי הרבה ישיבות עם כל התלמידים, למשל, י''ב, על המצב ההישגי שלהם. וזה עושה איזשהו שינוי.

יוסי הדר : מעבר לאקלים הבית ספרי שהשתפר. זה באמת מתבטא גם בפחות אלימות?

יוסי הדר : אני רוצה לומר עכשיו שלום לנאיף פרחאת פרחאת. אתה מנהל ביה''ס 'שאעור' במג'דל כרום. עכשיו, אתם גם משתתפים כמובן בטקס הזה, בפרס החינוך. ואתם בניתם תכנית חינוכית למניעת אלימות, כדי לטפל בתלמידים במצבי סיכון שונים. בוא תסביר לי. מה זה אומר.

נאיף פרחאת : קודם-כל, אני 4 שנים בתפקיד. אני גם-כן הייתי אחד מהמורים, צוות הניהול בבי''ס. מתחילת הדרך, לא בניתי אלא מבחינה מקצועית. אני הזמנתי תכנית אח''מ, שזה מראמה, זה 'אקלים חינוך מיטבי', ודרכה איתרתי את הצרכים של ביה'ס, הבעיות הבולטות. כמובן דרך שיוויון חינוכי. וממש הרבה בעיות עלו משם.

יוסי הדר : כמו? כמו מה, למשל?

נאיף פרחאת : ברמת הניהול, למשל. זה הגברת השייכות. הדיאלוג בין תלמיד למורה. כמעט ולא היה. באחוז קטן. ותחושת המוגנות והביטחון. התלמידים היום באים ולא מוגנים. מפחדים. לפעמים מפחדים. ולפי זה היתה נשירה.

יוסי הדר : מה זאת-אומרת, מפחדים. מתלמידים אלימים אחרים.

נאיף פרחאת : כן. מתוך ביה'ס. אנחנו התחלנו גם-כן. היינו צריכים לעשות את ההתערבות..תכנית התערבות בכמה רמות. כמובן. 1. ברמת ביה''ס. לא היו צוותים מקצועיים. פונקציות מסוימות לא היו בתוך ביה''ס. כמו יעוץ. לא היה יעוץ. יועצת לא היה בביה''ס. רכזי שכבות. רכזי הערכה ומדידה. רכזי משמעת לא היו. אז התחלנו לעשות. היה תקנון. אבל גם-כן לא מושלם התקנון. והתחלתי לקבוע אקלים בית ספרי מבחינה פיזית, מבחינה פנימית כמובן. זה ברמת ביה''ס. ברמת התלמיד, אנחנו אימצנו הרבה תכניות. וזה שילוב עם כל המוסדות, גורמי חוץ שהיו בתוך הכפר. אני.. אנחנו מתחילים לחוש שיש התקדמות בתוך הכפר.

יוסי הדר : איך זה מורגש. זאת-ואמרת, האוירה. במה היא שונה עכשיו. בעקבות הפעלת התכנית הזו.

נאיף פרחאת : התלמיד אוהב להגיע לביה'ס. הוא לא רוצה ללכת הביתה מוקדם. יש לו אהבה למקום. מבחינה פיזית. מבחינת נוף. טיפוח הנוף החיצוני. אני עשיתי הרבה שם. וגם-כן, המורים השתנו. כבר יש להם דיאלוג עם המורים. יש קבלה. יש הכלה. אהבה. יש דאגה. אני, למשל, אני, יש לי הרבה ישיבות עם כל התלמידים, למשל, י''ב, על המצב ההישגי שלהם. וזה עושה איזשהו שינוי.

יוסי הדר : מעבר לאקלים הבית ספרי שהשתפר. זה באמת מתבטא גם בפחות אלימות?

נאיף פרחאת : כן. כן. אנחנו עדים.. כמובן אנחנו שואפים.. כולנו שואפים לאפס, אבל לא מגיעים. מקרי אלימות ממש פוחתת. לא רואים. כמעט ולא רואים. אפילו מבחינת רכוש. האלימות לרכוש ביה''ס כמעט ואין. אנחנו פיתחנו חוגים. פתחנו חוגים בבי''ס, וזה יחודי. אני אומר לך, זה יחודי לבתי''ס במגזר הערבי. מקהלה. יש לנו מקהלה כבר. שהיא מופיעה בכמה מסיבות. אפילו גם-כן מסיבות בתוך הכפר. וזה גאווה גם-כן.

יוסי הדר : כן. עכשיו, ומה שמעניין אולי, שאתם עבדתם גם מול ההורים, נאיף פרחאת. איך זה עבד?

נאיף פרחאת : תשמע, לגבי ההורים, היה אחוז קטן שהיה מעורב. אחוז ממש קטן. מעורבות בתוך כתלי ביה''ס, כמעט והגיעה ל-30 אחוז.

יוסי הדר : קודם לתכנית.

נאיף פרחאת : כן. כן. קודם לתכנית. ההורים כמעט לא היו מגיעים לביה''ס. וזה.. הסיבה לכך שהם נרתעו להגיע לביה''ס.

יוסי הדר : נרתעו בגלל האלימות? או שאתה יודע, גם עסוקים בחיי היום-יום, בקשיי היום-יום.

נאיף פרחאת : לא. לא. נרתעו בגלל שהם לא רוצים לדעת את הבעיות של הבנים שלהם. וגם-כן, הם יודעים - הם לא יודעים להתמודד. ואז זה חוסר גם-כן אמון במערכת, שהיא גם-כן דואגת ל..

יוסי הדר : אז איך באמת הצלחתם לשנות את זה?

נאיף פרחאת : אנחנו בנינו תכנית מעורבות ושותפות בתוך.. בשכבת י', בשכבת.. ימי ספורט היו ביחד. יום הסטודנט, מורים גם-כן נכנסו. מסיבות משותפות של ההורים והתלמידים. תחרויות תלמידים גם-כן והורים ביחד. יום הבריאות ביחד. וזה אני יכול להעיד שאחוז גדול, כמעט 80 - 90 אחוז יש מעורבות של ההורים בחיי בי'ס. כמובן זה חוזר לאמונה שלי, ששותפות ההורים בתוך ביה''ס, כתלי ביה''ס, זה ציר מרכזי להתקדמות התלמידים בביה''ס.

יוסי הדר : כן. ואני מניח שגם בעקבות הפרס וההשתתפות, אתם גם הרבה יותר אופטימיים ומרוצים.

נאיף פרחאת : תשמע, ביה''ס הוקם ב-78'. הרבה שנים, שום פרס לא קיבלנו. זה פרס שנותן לנו גם-כן אנרגיות חיוביות וגאווה לי ולבי''ס.. וגם-כן לתלמידים. זה יעשה גם-כן שינוי רוח בתוך ביה''ס.

יוסי הדר : נאיף פרחאת פרחאת, אני מאחל לכם בהצלחה. מזל טוב. ואני מאחל לכם בהצלחה ותודה שדיברנו.

נאיף פרחאת : תודה לך, יוסי.

יוסי הדר : כל טוב. שיהיה בהצלחה לכולנו.

ארגון המורים העל יסודיים
עבור לתוכן העמוד