הערכה אישית של מורים / הערכה בית ספרית; בחינות בגרות; יישום הסכמים

מס צפיות:  787
נושא: על סדר היום
תאריך: 2/01/2013 15:06:36

1. הערכה אישית של מורים – בין סעיפי ההסכם הקיבוצי שנחתם באוגוסט 2011 ישנם גם כמה סעיפים הנוגעים להערכת מורים ותגמולם. במהלך השנה האחרונה בנתה ראמ"ה סרגלי חישוב להערכת מורים לצורך תגמולם וקידומם בדרגה. כזכור, 15% מהמורים בכל בית ספר יכולים לקבל מענק שנתי המגיע לגובה של 8000 ש"ח, ככל שיצטיינו בעבודתם על פי המדדים שייקבעו. סרגל ההערכה אמור לתת גם נקודות קרדיט נוספות לבעלי תפקידים שיעמדו במדדי הביצוע של תפקידם וכן למורים נטולי תפקיד. מתן הערכה למורים חשוב גם לצורך עידוד המורים ושיפור המוטיבציה שלהם וגם לצורך תגמולם בגין המאמצים המושקעים על ידיהם. יודגש, כי אין מדובר בהערכה על סמך ציוני התלמידים, אלא במדדים ערכיים של מעורבות ותרומה למערכת החינוך. אין ספק שיש גם סכנות, כגון: מתן הערכות מתגמלות למקורבים ול"אנשי שלומנו". לכן טרם הסכמנו על מנגנון ההערכה, וכך יהיה כל עוד לא ייקבע המנגנון לשביעות רצוננו, כמו גם מי ייכלל בגוף המעריך והמקדם.
הערכה בית ספרית – ללא כל קשר להערכה האישית, תהיה הערכה גם בנוגע להתקדמות ביה"ס ביחס לעצמו. הערכה זו תעניק בסוף שנת לימודים, לכלל המורים ב- 40% מכלל בתיה"ס, בונוס כספי מיוחד. התקדמות ביה"ס תיבדק על פי מדדים ברורים. קיימת אפשרות שמורה יזכה בשני מענקים בשנה נתונה – בגין ההצטיינות האישית (כאמור בסעיף 1 דלעיל) ובגין התקדמות בית ספרו. כל עוד לא נגיע להסכמה באשר למנגנונים המוזכרים, התקציב יחולק שווה בשווה בין כלל המורים -  סך של 2000 ש"ח למשרה, כבשנה שעברה.
זה הזמן לשלוח אלינו, בכתב, התייחסויות, הערות, הארות והצעות בנוגע לשני הסעיפים דלעיל.
2. בחינות בגרות – שר החינוך הודיע לפני חודשים מספר שבכוונתו לעשות רפורמה במבנה בחינות הבגרות, מתוך רצון להקל על תלמידים, לשפר את אחוז הזכאות ולחסוך כספים. בגיליון "קשר עין" הקודם התייחסתי לסוגיות שהועלו בוועדה שהשר הקים כדי שהיא תמסור את מסקנותיה עד לסוף חודש דצמבר 2012. המגמה המסתמנת היא צמצום בחינות הבגרות, ולכך אנו מתנגדים. למותר לציין מהי המשמעות של הפיכת בחינות הבגרות לבחינות פנימיות או לציון בית ספרי. ברור שמצב כזה יביא לכך שבמקצועות מסוימים יצומצם היקף השעות הנלמדות ומקצועות אחרים ייעלמו והשעות יועברו למקצועות שבהם תהיה בחינה חיצונית, על מנת לשפר את אחוז הזכאות. כאמור, אנו מתנגדים לתכנית זו, לא רק מההיבט הארגוני-פרופסיונלי, אלא גם משום ההיבט החינוכי-פדגוגי. במשך שני העשורים האחרונים הפכה המערכת את התלמידים לממוקדי חומר הבחינה בלבד, בעיקר במקצועות שבהם הם נבחנים. משמע, אין לימוד חווייתי, מעמיק ומתפתח.
3. יישום הסכמים – במשך 4 השנים האחרונות לא נקטנו כל צעד פרופסיונלי ולא קיימנו כל מאבק. פתרנו את כל הבעיות בדרכי נועם ובמו"מ, לא שבתנו ולו יום אחד, והגענו להישגים לא מבוטלים: עוז לתמורה, תוצאות המבחנים הבינלאומיים ועוד.  אני מסופק אם גישה זו שלנו הובנה נכון ע"י השר והנהלת משרד החינוך, שכן סעיפים רבים של הסכמים קיבוציים אינם מתבצעים ככתבם וכלשונם ואנו נאלצים "לרוץ" חודשים כדי לקדם נושאים שונים כפי שהובטח לנו שיקודמו ויטופלו. ודי להזכיר את מקצתם: צו הרחבה שמשמעו החלת הסכמים גם על בעלויות אחרות, בתיה"ס שבפיקוח התמ"ת, שעת ריכוז מקצוע, שעת תפילה בבתי"ס דתיים, התחמקות משרד החינוך מלהתייחס לעתירתנו בעניין חטיבות הביניים, ובו בזמן המשך דחיפתן של חטיבות הביניים לאופק חדש, כשהנושא של היציגות תלוי ועומד בבית הדין לעבודה וכו'. ייתכן שלאחר הבחירות לכנסת ניאלץ לנקוט את האמצעים העומדים לרשותנו כאיגוד מקצועי. אני מקווה ששר החינוך ימשיך בתפקידו זה גם בקדנציה הבאה, ויפתור, כך או כך, את כל הבעיות בדרכי נועם ובלי צורך במאבקים, שאיננו ששים להם.

בברכה,
רן ארז - יו''ר הנהלת ארגון המורים
 

כתבות נוספות

ארגון המורים העל יסודיים
עבור לתוכן העמוד