חמישה עשר בשבט - ראש השנה לאילן

מס צפיות:  582
נושא: איגודים מקצועיים
תאריך: 6/01/2013 14:12:50

חברנו יוסף צורי ז"ל הלך לעולמו בערב עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי, תשע"ג.
תפקידיו האחרונים בארגון המורים היו יו"ר תא הגמלאים  וחבר בוועדת פרס החינוך.
יהי זכרו ברוך.

אחד המועדים הקטנים והחשובים בתרבותנו הוא ט"ו בשבט. גדולתו של החג שהוא בא להנציח את חשיבות הצומח בישראל, וגם בקהילות הגולה, שגם אם לא תמיד נמצא הצומח המסוים במקום מושבן, הרי הן מציינות את החג בתפילותיהן.
ט"ו בשבט בא ללמד שתורתנו תורת חיים היא, המבטאת גם את הקשר ההדוק שבין האדמה, והצומח עליה, לבין האדם העובד אותה וחי ממנה.
בשכונת אחוזת בית, שבה נולדתי (נוסדה באפריל 1909, ובמאי 1910 שונה שמה לתל-אביב), חגגו את ט"ו בשבט ברוב פאר והדר. מבעוד יום הגיעו מאות העציצים הקטנים, מתנת קרן קיימת לישראל, אל מזכירות בית הספר. המורים שקדו על לימודו של נושא החג לתלמידים והרבו להסביר להם את החשיבות שבנטיעות בארצנו החמה. מאז הבוקר היו התלמידים מתחילים להסתדר בשורות, ומגמת פניהם אל אחת השכונות החדשות שהולכת ונבנית בתל-אביב.
בשנת תרס"ח הכריזה הסתדרות המורים לראשונה על קיום חגיגות בט"ו בשבט, ומאותה שנה נקבע חג האילנות לחג נטיעות לילדים בבתי הספר. השירים של אז היו, למשל: "השקדייה פורחת", "כך הולכים השותלים", "עץ הרימון נתן ריחו": התלמידים היו שרים אותם בתהלוכה הארוכה, והמורה לזמרה מלווה אותם במפוחית היד.
יום ט"ו בשבט תש"ט הוחג בירושלים בחגיגיות שכמוה לא ידעה העיר זה דורות רבים. ירושלים לבשה חג והתקשטה לכבוד פתיחת הכנסת הראשונה של מדינת ישראל. העיר עוטרה בדגלים ובסמלים לאומיים, והם התנוססו מעל בנייני הממשלה, הסוכנות היהודית והמוסדות הציבוריים. במעמד זה הודיע דוד צבי פנקס בשם הנהלת הוועד הלאומי למושב האחרון של אספת הנבחרים הרביעית את הצעת ההחלטה, שעם קום המדינה נסתיים תפקידה של אספת הנבחרים ומוסדותיה. דוד רמז, ששימש יושב ראש הוועד הלאומי, אמר באותו מעמד כמילים האלה: "כנהר המשתפך אל הים, משתפכת הערב הזה כנסת ישראל למדינת ישראל, אשר תיכון לעד".
באותו יום ניטעו ברחבי הארץ אלפי עצים לכבוד הכנסת הראשונה של מדינת ישראל המתחדשת.
נטיעת האילנות נהגה גם בימי קדם, בימים שישראל נתנחל בארצו, כמו שנאמר: "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל..." (ויקרא יט, 23). מלכתחילה לא נקבע המועד הזה ליום חג, וגם לא ליום נטיעת אילנות. נציין את אחד ההסברים לקביעת המועד הזה דווקא: אבותינו עובדי אדמה היו, ולכן הבחינו עד מתי שותה העץ מהמים של השנה שעברה ומתי הוא מתחיל לשתות מהמים של השנה החדשה, ותקופת ביניים זו נקבעה לראש השנה לאילן.

כתבות נוספות

ארגון המורים העל יסודיים
עבור לתוכן העמוד